בדקו: איפה אתם גרים וכמה הרשות שלכם תלווה למדינה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
על חשבונכם

בדקו: איפה אתם גרים וכמה הרשות שלכם תלווה למדינה

תושבי תל אביב עומדים לממן את ההלוואה הגדולה ביותר שתיתן רשות מקומית לאוצר - כ–89 מיליון שקל - ותושבי כפר שמריהו את ההלוואה הקטנה ביותר - פחות מחצי מיליון שקל ■ ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום בהצעת חוק לביטול ההסכם שמאפשר ל–57 רשויות מקומיות להעלות את הארנונה באופן חריג ■ שלמה בוחבוט, יו"ר השלטון המקומי לשעבר, דווקא תומך בהסכם

42תגובות

על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה תונח היום הצעת חוק לביטול הסכם בין המדינה ל–57 רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, המעגן עסקה חריגה במיוחד: באפריל אמורות הרשויות להעביר למדינה סך כולל של 450 מיליון שקל, תמורת הרשאה להאיץ את העלאת הארנונה השנתית בהן ב–0.3% מעבר למה שנקבע בדין, החל ב–2014 ולמשך עשר שנים. ההסכם, שעוגן בחוק ההסדרים שנחקק בקיץ, נחתם בין משרד האוצר לרשויות מקומיות ומועצות אזוריות "עצמאיות" מבחינה פיננסית, שאינן מקבלות מענקי איזון מהממשלה. את הכסף שישלמו למדינה ילוו הרשויות מהבנקים – אך מי שיחזיר את הריבית והקרן יהיו תושביהן, שהארנונה שהם משלמים כבר עלתה בינואר 2014.

כל רשות מקומית תעביר את חלקה בהלוואה על פי החלק היחסי של חיובי הארנונה בה בסך תשלומי הארנונה ב-57 הרשויות והמועצות ב–2011, שהיה כ–13.1 מיליארד שקל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. את ההלוואה הגדולה ביותר תעניק תל אביב־יפו, שתעביר למשרד האוצר 88.7 מיליון שקל. ההלוואה השנייה בגודלה היא של עיריית חיפה, כ–44 מיליון שקל, ואחריה זו של פתח תקוה, שתעביר למדינה 29.3 מיליון שקל. ראשון לציון, שראש העירייה שלה, דב צור, היה מאדריכלי ההסכם, תעביר למדינה כ–27 מיליון שקל. באר שבע תעביר כ–18 מיליון שקל, אשקלון כ–10 מיליון שקל, וכפר שמריהו 455 אלף שקל.

את הצעת החוק לביטול ההסכם החריג הגיש ח"כ אילן גילאון (מרצ), והצטרפה אליה ח"כ גילה גמליאל (הליכוד). "משרד האוצר יצר פה מס חדש", אומר גילאון. "לא ייתכן כי באמצעות שליח, במקרה זה הרשויות המקומיות, הוא יכניס את ידו לכיס של התושבים וייקח משם כסף. אף אחד לא נפגע מההסכם הזה מלבד התושבים, ויש להגן עליהם".

גם ראשי הרשויות שחתמו על ההסכם במאי 2013, זמן קצר לאחר הבחירות, מבקשים כעת לבטלו. לטענתם, אז חתמו מכיוון שחששו כי משרד האוצר, בניסיון לסגור את הבור בתקציב המדינה – שמאז התברר כי אינו גדול כפי שחששו – יעבור לתקצוב דיפרנציאלי של שירותים הניתנים כיום בצורה אחידה.

משרד האוצר כבר הודיע כי יסרב להצעה לבקשת הרשויות לבטל את ההסכם. "ההסכם עם השלטון המקומי עוגן בחקיקה והובא בחשבון בתכנון התקציב ל–2014", אומרים באוצר. "אם הרשויות לא יעבירו את הסכום שעליו סוכם, ייווצר גירעון בתקציב. הטענה שלפיה אפשר לבטל את ההסכם מפני שהגירעון נמוך מהתחזית אינה רלוונטית, מאחר שהנתונים נוגעים ל–2013".

באחרונה קיבל משרד האוצר רוח גבית דווקא ממי שהיה עד לא מכבר יו"ר מרכז השלטון המקומי, שבחסותו נחתם ההסכם – שלמה בוחבוט. במכתב שהעביר ב–4 בפברואר לשרי הפנים והאוצר כתב בוחבוט כי הסכם ההלוואה גובש לאחר ש"בדיוני התקציב ל–2013–2014 נערך דיאלוג מעמיק בין מרכז השלטון המקומי והאוצר. מעת שהושגה הסכמה, יש לכבדה וליישמה". בשלטון המקומי מבינים שיהיה קשה לבטל את ההסכם ומנסים לגבש פשרה. "ביטול ההסדר קרוב כל כך לאישור התקציב אינו מעשי", אמר צור בשבוע שעבר. "לכן הצענו שאם הגירעון ב–2014 יהיה נמוך מהציפיות, הכסף הראשון שהאוצר יחזיר יהיה לנו, וההסכם יבוטל".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "ההסכם הקלוקל, שנעשה ללא שקיפות נאותה, הניח את היסודות לשחיקה מוחלטת והפרה של כל העקרונות על פיהם צריכות רשויות המדינה לפקח על גובה מס הארנונה ברשויות המקומיות, והוא בעצם הנדבך עליו אושרו העלאות הארנונה החריגות בשיעורים גבוהים, בשנים 2013-2012. יש לקוות שוועדת השרים לחקיקה תבין את חומרת המעשה ותבטל את ההסכם הנואל שנעשה כנראה תוך חולשת דעת".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#