מרכז המחקר של הכנסת: להפריד בין חברות האשראי לבנקים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מרכז המחקר של הכנסת: להפריד בין חברות האשראי לבנקים

עורכי המחקר: "מניעת שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי תביא להגדלת התחרות, לירידה במחירים עבור הצרכנים ולהגברת האיום התחרותי והחיצוני על הבנקים"

26תגובות

"מניעת שליטה של 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות על חברות כרטיסי האשראי עשויה להביא להגדלת התחרותיות בשוק כרטיסי האשראי, לירידה במחירים לצרכנים ולהגברת האיום התחרותי החיצוני על הבנקים בשוק האשראי המקומי"- כך נקבע במסמך שגיבש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשתה של ח"כ גילה גמליאל (ליכוד) לקראת הדיון שיתקיים ביום ד' הקרוב בועדת הכלכלה בהצעות שהועלו להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בדיון ישתתף גם המפקח על הבנקים דודו זקן. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) תובעת אף היא להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

במסמך נקבע עוד כי "שליטת 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות על חברות כרטיסי האשראי (בנק הפועלים שולט בישראכרט, בנק לאומי בלאומי קארד, ודיסקונט בכ.א.ל, צ"ז) עשויה להוות מכשול נוסף למעבר של לקוחות בין הבנקים".

איתמר מילרד כותב המחקר מדגיש כי "החסרונות של איסור הפצת כרטיסי אשראי והנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים גוברים על היתרונות איסור על שליטת הבנקים בחברות כרטיסי האשראי עשויה להביא לירידה במחירים לצרכנים ולהגדלת התחרותיות בשוק. יחד עם זאת, יש לוודא שאין מעבירים את הריכוזיות לענף אחר וכי ישנו פיקוח נאות על היציבות הפיננסית של הגופים המיועדים להחליף את הבנקים בשליטה על חברות כרטיסי האשראי".

לעומת זאת, "מניעת שליטתו על חברות כרטיסי האשראי עשויה להקל על המעבר בין בנקים ובין חברות כרטיסי אשראי. שכן, בנקים מספקים שירותים מגוונים ובהם ניהול חשבון עו"ש, ומתן הלוואות ופקדונות, ולכן, שירותי כרטיסי אשראי מהווה חלק מליבת פעילותם. כלומר: מכיוון שכרטיס אשראי הוא חלק מהפעילות ללקוח ישנו אינטרס בריכוז השירותים במקום אחד. אריזה או קשירה ביחד של שירותים בנקאיים יחד עם הנפקת כרטיס אשראי, העבירה את הריכוזיות הקיימת בשוק הבנקאות לשוק כרטיס האשראי. כאשר לקוח עוזב את הבנק, נהוג לבטל את כרטיס האשראי".

עם זאת צויין כי "קיים פיקוח הדוק יחסית על הסיכון שאותן לוקחות חברות כרטיסי האשראי בשל העובדה שחברות כרטיסי האשראי הן בשליטת 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות הכפופות לרגולציה מחמירה יחסית בנוגע למדיניות סיכוני אשראי. לכן, מכיוון שלבנקים יש ניסיון בסיכונים פיננסיים – לשליטתם בחברות כרטיסי האשראי יכולים להיות יתרונות ליציבות פיננסית של חברות כרטיסי האשראי. יתכן שלשחקנים חדשים שאינם בנקים אליהם תועבר השליטה בחברות כרטיסי האשראי יסכנו יציבות בשל חוסר ניסיון. לבנקים גם ניסיון בניהול סיכונים אחרים שאין בהכרח לחברות אחרות. ולכן, גם במקרה של הפרדת השליטה קיים יתרון רגולטורי להותיר את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי בידי הפיקוח על הבנקים".

מילרד ציין עוד כי במדינות אחרות שנבדקו אין הגבלה על שליטה של בנקים על חברות כרטיסי אשראי. המפקח על הבנקים בבנק ישראל דודו זקן מתנגד להפרדה שכזו ולאחרונה נעשים מהלכים לקידום הגברת התחרותיות בענף על ידי הממונה על ההגבלים והמפקח על הבנקים.

האשראי לצרכנים גדל באופן משמעותי

אדם שולף כרטיס אשראי מהארנק
בלומברג

לפי המסמך הריבית הממוצעת שהציעו חברות כרטיסי האשראי ביוני 2013 עמדה על 9.9% בהשוואה ל-10.9% בחודש דצמבר 2012 בדומה לתקרת ההלוואות ב"שוק האפור" שהגיעה ביוני 2013 ל-10%. כלומר: הריבית למחזיקי כרטיסי אשראי יותר מכפוה מהריבית לזמן קצוב המוצעת ללקוחות הבנקים. ריבית למחזיקי אשראי גבוהה גם מהריבית לאשראי מוסדר בחשבון העו"ש, ודומה כאמור לתקרת הריבית ב"שוק האפור".

בשנים האחרונות האשראי הניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי גדל משמעותית, אך עדיין מהווה נתח קטן יחסית מסך האשראי הצרכני. כמו כן, 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות הן בעלות השליטה בחברות כרטיסי באשראי והן גם ספקיות האשראי הצרכני (ללא דיור) העיקריות. על סמך ממצאים אלה ניתן לומר כי רמת התחרותיות בשוק האשראי הצרכני בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי בבעלותם נמוכה יותר".

במחקר נבדקו 3 כלים אפשריים לשינוי הממשק בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי:

איסור הפצה, הנפקה ושליטה - הבנקים לא יורשו לפעול בתחום כלל- לא בשליטה על חברות כרטיסי האשראי, לא בהנפקת כרטיסי אשראי ולא בשיווק ובהפצה ללקוחות. בעניין זה הודגש כי "לבנקים יש יתרונות בתחום ההפצה בשל פריסתם הגיאוגרפית הרחבה, בשל התשתיות הקיימות ובשל הקשר שבין ניהול חשבון בנק לבין שימוש בכרטיס האשראי . איסור על פעולות הפצה של כרטיסי האשראי בסניפי הבנקים יכול להביא ליקור עלויות הנפקת הכרטיסים ולאי נוחות לציבור ללא יתרונות כלכליים ממשיים.

איסור הנפקה ושליטה - הבנקים יורשו לעסוק בהפצת כרטיסי האשראי אך לא יורשו להיות בעלי שליטה בחברות כרטיסי האשראי או לעסוק בהנפקתם. (בדומה ל"רפורמת בכר", במסגרתה הבנקים מורשים לעסוק בהפצת קופות גמל אך לא להיות בעליהן).

כאן צויין כי "איסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי עשויה להביא להתייקרות עלות גיוס ההון לחברות האשראי שתגולגל לצרכנים. במקרה שתופרד פונקציות ההנפקה מהבנקים העלות הנוספת בגין הסיכונים תושת על הלקוחות ועל בעלי העסקים- צעד העשוי להוביל דווקא לעליית מחירים". למרות זאת, נקבע כי "החסרונות של איסור על הפצת כרטיסי אשראי ועל הנפקת כרטיסי אשראי על ידי הבנקים גוברים על היתרונות".

איסור שליטה - הבנקים יורשו לעסוק בהנפקת כרטיסי אשראי, בשיווק ובהפצה שלהם אך לא להיות בעלי שליטה בחברות כרטיסי אשראי.

כאן הודגש כי "חברות כרטיסי האשראי נשלטות על ידי 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות המהוות אוליגופול הן בתחום ההנפקה, והן בתחום הסליקה. הגברת התחרות בין החברות הללו יכולה להיעשות על ידי הפרדתן מהבנקים, בעלי השליטה בעיקר בשל הסיבות הבאות - 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות מנפיקות ללקוחותיהן כרטיסי אשראי של החברות בבעלותן. רוב הבנקים שאינם בעלי שליטה בחברות כרטיסי האשראי מציעים ללקוחותיהם שני כרטיסים. נמצא כי בבנקים המנפיקים יותר מכרטיס אחד - עמלת הלקוח נמוכה יותר מאשר העמלה בקבוצה בנקאית השולטת בחברת כרטיסי האשראי. מכאן, ניתן להניח כי מניעת שליטת הבנקים חברות כרטיסי האשראי תביא להיצע של יותר מכרטיס אחד ללקוחות המקבלים היום חלופה אחת, ובכך לירידה בעמלות".

כמו כן הוסבר כי "בעקבות תיקון 18 לחוק הבנקאות שמחייב סולק גדול לסלוק את כל כרטיסי האשראי ומחייב נפיק גדול לסליקה צולבת - נפתח פתח כניסה משמעותי למנפיקים חדשים. עם זאת, לא נכנסו מנפיקים כאלו לשוק. אחת הסיבות לכך על פי הרשות להגבלים היא שליטת הבנקים במערכת שב"א. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים עשויה למנוע מהבנקים להשתמש במערכת זו, כחסם לכניסת מתחרים חדשים לענף כרטיסי האשראי.

מהמחקר עולה עוד כי "3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות הינן ספקיות האשראי הצרכני העיקריות במשק. על כן, קיים בקבוצות בנקאיות אלו ניגוד אינטרסים מובנה להגדלת האשראי הצרכני של חברות כרטיסי האשראי ללקוחותיהם במחירים תחרותיים. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים עשויה להביא לעלייה במרת התחרותיות במגזר האשראי הצרכני ובכך לירידה בשיעורי הריביות. יחד עם זאת, חברות כרטיסי אשראי עצמאיות עשויות לגייס הון בעלות גבוהה יותר מחברות כרטיסי האשראי בשליטת הבנקים, תוספת עלות שעשויה להתגלגל על הלקוחות".

רמת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בישראל גבוהה בהשוואה למדינות המפותחות. בסוף שנת 2012 היו בידי 3 הקבוצות הבנקאיות הגדולות (פועלים, לאומי ודיסקונט) כ-73% מכלל השוק.

מערכת הבנקאות ביחס שמרה על חוסנה על אף ההאטה בפעילות הריאלית המקומית והאטה בצמיחה העולמית. הרווח הנקי של הבנקים בשנת 2012 עמד על 6 מיליארד שקל.

כך ההכנסות התפעוליות של הבנקים ממערך השירותים הבנקאיים בשנת 2012 הסתכמו ב-9.85 מיליארד שקל, לעומת 9.59 מיליארד שקל בשנת 2010. רוב הגידול כ-260 מיליון שקל נבע מהתרחבות הבנקים מפעילות בכרטיסי האשראי שעלו ב-210 מיליון שקל. משקל ההכנסות מפעילות כרטיסי האשראי בסך ההכנסות מעמלות במערך השירותים הבנקאיים גדל מ-35.6% בשנת 2010 ל-36.7% בשנת 2012.

חברות כרטיסי האשראי תורמות יותר משליש מהכנסות המערכת הבנקאית מעמלות. לכן,ניתן לראות את התנגדות הבנקים להפרדתם מחברות כרטיסי האשראי. וכן, תרומת כרטיסי האשראי להכנסות של הבנקים מעמלות עלתה ב-5.9% בשנת 2012 לעומת 2010, והסתכמה בשנת 2012 ב-3.62 מיליארד שקל לעומת 3.4 מיליארד שקל בשנת 2010. הרווח הנקי של חברות כרטיסי האשראי בשנת 2012 הגיע ל-624 מיליון שקל: ישראכרט-238 מיליון שקל (כאשר נתח השוק שלה היה אז 38.1%), כ.א.ל עם רווח של 206 מיליון שקל (נתח שוק-33.1%) ולאומי קארד- עם רווח נקי של 180 מיליון שקל (נתח שוק-28.8%).

ביוני 2013 היו בשוק הישראלי כ-6.5 מיליון כרטיסי אשראי. כ-4.7 מיליון (73%) הם באחריות הבנקים ומופצים ללקוחות הבנקים הקשורים עם חברות כרטיסי האשראי. כ-27% מהכרטיסים מופצים בידי החברות ישירות, בעיקר דרך מועדוני לקוחות כמו של רשתות השיווק ואחרים. המחקר מציין גידול מואץ ב-3 השנים האחרונות בנתח כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים, שמצביע על מגמת היפרדות חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

מחזור העסקות במשק שנעשו בכרטיסי אשראי ב-2012 עמד על כ-200 מיליארד שקל. כמחציתן, כ-90 מיליארד שקל (45%) בכרטיסי ישראכרט; כ-56 מיליארד שקל (כ-28%) בכרטיסי לאומי כארד; וכ-53.5 מיליארד שקל בכרטיסי כאל (כ-27%). הכנסות החברות עמדו באותה שנה על כ-3.5 מיליארד שקל, מהן לישראכרט כ-1.4 מיליארד שקל (41.5%); לכאל כ-1.1 מיליארד שקל (31.5%) וללאומי כארד 954 מיליון שקל - 27%.

"להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים"

ח"כ גילה גמליאל שהזמינה את המחקר אמרה בתגובה כי "המחקר מחזק את הצעת החוק שהגשתי להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הפרדה כזו תגביר את התחרותיות בשוק כרטיסי האשראי ובהכרח תיטיב עם הצרכנים, העסקים הקטנים והבינוניים ובפריפריה. נרוויח בכך שהעמלות יירדו ואחוז האשראי יחולק בצורה שיוויונית יותר,.

יו"ר מרצ ח"כ  זהבה גלאון, שפנתה לדוד זקן, המפקח על הבנקים, בבקשה לקדם מהלך של הוצאת חברות כרטיסי האשראי מבעלותם של הבנקים אמרה כי "דו"ח עמלות הבנקים, מצביע על כך כי בנקים אשר מחזיקים בחברות כרטיסי אשראי, גובים מלקוחותיהם עמלות גבוהות פי שניים ויותר, מאשר עמלות שנגבות כאשר כרטיס האשראי אינו בבעלות הבנק. וכתוצאה מכך הריכוזיות הולכת וגוברת במערכת הבנקאית".

גלאון גיבשה הצעת חוק שתאסור על הבנקים לשלוט בחברות כרטיסי האשראי. הצעת חוק דומה הוגשה על ידי ח"כ אמנון כהן (ש"ס). לדברי גלאון, "הריכוזיות הגבוהה בענף הבנקאות מסכנת את המשק ומגדילה את עלויות השירותים הבנקאיים לציבור הרחב. הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים עמדה על הסיכון הגלום בריכוזיות בענף, ואף הציעה פתרונות טובים וראויים. אך היא הותירה בחוץ היבט חשוב: בעלות הבנקים על חברות כרטיסי האשראי, שפוגעת בתחרותיות שוק האשראי ללקוחות פרטיים".

גלאון הוסיפה כי "במצב הקיים, ישנו מונופול של הבנקים הגדולים על האשראי במשק. הם מספקים הלוואות לא רק ללווים גדולים, אלא גם באופן ישיר או דרך חברות האשראי שבבעלותם ללקוחות המעוניינים בהלוואות קטנות של עשרות אלפי שקלים או בפריסת תשלומים על רכישות. התוצאה היא גביית עמלות מופרזות וקביעת ריביות גבוהות ובלתי מוצדקות. ברור כי חברת לאומי קארד, הנמצאת בבעלות בנק לאומי, או חברת ויזה כאל, שבבעלות דיסקונט, לא יתחרו בחברות האם שלהן ולא יציעו לציבור שירותים במחיר מוזל.

לדברי גלאון, "הפתרון למצב הקיים פשוט: יש להוציא את חברות כרטיסי האשראי מבעלותם של הבנקים במטרה להפוך אותן למתחרות של הבנקים בשוק האשראי. יש לעשות זאת באמצעות רפורמה במשרד האוצר או באמצעות חקיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#