"אדם שיש לו 4 דירות, לא מדווח על הכנסות משכירות ולפי הדיווחים שכרו נמוך משכר מינימום - זה הגיוני?" - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אדם שיש לו 4 דירות, לא מדווח על הכנסות משכירות ולפי הדיווחים שכרו נמוך משכר מינימום - זה הגיוני?"

מנהל רשות המסים, משה אשר, נערך לעליית מדרגה במלחמה בהון השחור: "נדרוש דו"ח שנתי מעשרות אלפי חשודים בהעלמת מס; אם נילחם בהון השחור, אפשר יהיה להוריד לכולנו את נטל המס"

166תגובות

"קח אדם שנוסע עשר פעמים בשנה לחו"ל ורשום אצלנו כמי שמשתכר שכר מינימום", אומר מנהל רשות המסים, עו"ד ורו"ח משה אשר, "או אדם שיש לו ארבע דירות מגורים, לא מדווח על הכנסות משכר דירה ולפי הדיווחים - שכרו נמוך משכר מינימום. זה נראה הגיוני?" אשר מדגיש בראיון 
ל–TheMarker כי "אנו פועלים להרחבת רשת המדווחים לרשות המסים. באמצעות המאגרים שלנו, אנו מאתרים אנשים שלאור הפוטנציאל שלהם היו צריכים להגיש דו"ח שנתי ולא הגישו, שואלים אותם שאלות ונוקטים צעדים אם יש בכך צורך".

לדברי אשר, "באמצעות המחשבים והנתונים שיש לנו, אנחנו עושים לאחרונה חיתוכים והצלבות של כל מיני פרמטרים ומגלים עשרות אלפי מקרים של חשש להעלמות מס. על כל המקרים הללו יש מעבר ובדיקה אנושית. לאחר מכן, תבוא דרישה להגשת דו"ח שנתי. אנשים יתחילו לקבל בזמן הקרוב מכתבים להגשת דו"ח שנתי, ונגבה מסים שלא שולמו במשך שנים".

אמיל סלמן

בנוסף, מספר אשר כי "הקמתי צוות פנימי שבודק את נושא חובת הדיווח השנתית, לפי החוק הקיים. תוך חודשיים אקבל המלצות. קרוב לוודאי שנבקש, בחקיקה, להרחיב את חובת הדיווח השנתית של אזרחים לאוכלוסיות שיש אצלם פוטנציאל מס שלא שולם עד כה. אנחנו חיים בעידן טכנולוגי. אנחנו רותמים את הטכנולוגיה ואת מאגרי המידע שיש לנו כדי להגיע לפוטנציאל נישומים שלא משלמים מס כחוק. פחות מעניינת אותנו גברת כהן מחדרה ובעלה - שניהם שכירים שמשתכרים משכורת ממוצעת, ושעל שכרם ועל החסכונות שלהם בבנקים משלמים מס במקור".

"בסופו של יום", אומר אשר, "כל המהלכים שאנו עושים ומתכננים לעשות מטרתם ברורה - שתהיה לנו בישראל חקיקת מס נכונה וצודקת ושנטל המס יתחלק בצורה שוויונית יותר. אם נילחם בצורה נכונה וטובה בהון השחור - שזהו יעד מרכזי של רשות המסים ל–2014 - אם נצליח לגבות הרבה יותר כסף מההון השחור, אפשר יהיה להוריד לכולנו את נטל המס".

אשר, 48, התחיל לעבוד ברשות המסים כמפקח מס בפתח תקוה לפני כ–22 שנה. בין השאר, שימש כיועץ לראשי נציבות מס הכנסה, יוני קפלן וטלי ירון־אלדר, ולאיתן רוב, המנהל הראשון של הרשות. בתפקידו האחרון היה פקיד שומה מפעלים גדולים, אחד התפקידים החשובים ברשות. בתפקיד זה טיפל בגביית המסים מרוב הקבוצות החזקות והגדולות במשק, כולל מפעלי התעשייה הגדולים (למעט בחיפה וירושלים), הבנקים וחברות הביטוח.

אשר נבחר לתפקיד מנהל רשות המסים על ידי ועדת איתור, בראשות מי שהיה אז מנכ"ל האוצר, חיים שני. שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, הטיל וטו על המינוי. אשר עתר לבג"ץ. עתירתו התקבלה, והוא נכנס לתפקיד במארס אשתקד.

"הרשות תקבל אמצעים וגיבוי"

אשר מדגיש בסיפוק כי 2013 הסתיימה בצורה טובה מאוד מבחינת רשות המסים, עם גבייה של 6 מיליארד שקל יותר מהיעד לשנה זו, שהיה 234 מיליארד שקל. לדבריו, "נכון שחלק מהעודף הוא מתשלומים חד־פעמיים וחלק אחר מהרווחים הכלואים, אבל חלק הוא גם מהפעילות המאומצת, היעילה והנחושה של עובדי הרשות.

"עם הגישה הזו נכנסנו ל–2014, שצפויה להיות שנה קשה. אם ב–2012 גבינו 219 מיליארד שקל וב–2013 - 240 מיליארד שקל, ב–2014 אנחנו אמורים לגבות 250.5 מיליארד שקל. זהו יעד לא פשוט. נעשה מאמץ להגיע לסכום הזה וגם לעבור אותו. לשם כך אנחנו עושים לא מעט פעולות גם בפן המהותי - בראש ובראשונה המלחמה בהון השחור - וגם בפן הארגוני".

לדבריו, "בפן הארגוני נקלוט השנה 400 עובדים חדשים - 300 עובדים מקצועיים בתקן, בהם חוקרים פליליים, מפקחי מס הכנסה ומקרקעין, מבקרי חשבונות, מבקרי מע"מ וכדומה, ועוד 100 סטודנטים. במסגרת ארגון מחדש, יצרנו שלושה תפקידי סמנכ"ל חדשים לתפעול וניהול מערכי מס שונים - סמנכ"ל למיסוי מקרקעין, סמנכ"ל למע"מ וסמנכ"ל למס הכנסה. המטרה היא לחזק את הקשר בין יחידות המטה ו–70 יחידות השטח. הסמנכ"לים יהיו אחראים על יחידות השטח. המבנה החדש יעזור לבצע גבייה, אכיפה, ושומה, ולהילחם טוב יותר בהון השחור".

מתי יאוחדו שני אגפי הרשות - מס הכנסה ומיסוי מקרקעין מחד, מע"מ ומכס מאידך?

"נושא איחוד שני האגפים נמצא עכשיו במשא ומתן עם הוועדים".

ב–2014 רשות המסים אמורה לגבות 2 מיליארד שקל נוספים, מעבר לגבייה ב–2013, מההון השחור. זהו יעד צנוע למדי".

"במסגרת התוכנית האסטרטגית של משרד האוצר ל–2014 ול–2015, נקבע המאבק בהון השחור כאחד היעדים המרכזים. זוהי החלטה חשובה. משמעה היא שהמאבק בהון השחור הוא לא רק יעד של רשות המסים, אלא יעד של כל אגפי האוצר. כולם מחויבים לסייע למלחמה בהון השחור. לכן רשות המסים תקבל משאבים, אמצעים וגיבוי למהלכי חקיקה שאמורים לסייע מאוד למאבק הזה".

אפרופו סיפורי הרב פינטו, האם רבנים משלמים מס כחוק, או שהם שטח אקס־טריטוריאלי?

"כחלק מהעבודה השוטפת של רשות המסים, נבחנים גם התקבולים המתקבלים בחצרות הרבנים. במקרים שבהם מדובר בהכנסות החייבות במס, נוקטת רשות המסים בהליכים המתאימים". יצוין כי לפני כמה שנים פנתה רשות המסים לחצרות הרבנים וביקשה מהם להגיש הצהרות הון. ההצהרות הוגשו וטופלו כחוק.

מיכל פתאל

החלפת מידע עם רשויות מס אחרות

לדברי אשר, מתוכננים עשרה מהלכים - שאמורים להקפיץ את המאבק בהון השחור מדרגה. "אנחנו מקדמים תיקון לאיסור הלבנת הון, שייקבע כי עבירות מס חמורות (עבירות הון שחור) ייחשבו לעבירות מקור להלבנת הון. המשמעות היא שיהיו לנו כלים חזקים יותר להתמודדות עם העלמות ועבירות מס חמורות ביותר ובהיקפים גדולים. לא נשתמש בהם נגד נותני שירותים, כמו למשל אינסטלטורים, אלא נגד העלמות מס גדולות".

לדבריו, "מהלך נוסף, שעבר כבר את ועדת הכספים, מדבר על הכנסת עוסקים נוספים למעגל המדווחים החודשי לרשות המסים. בשנה שעברה העברנו בחקיקה והשנה נתחיל לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון על חשד לעבירות מס. במאגרי הרשות לאיסור הלבנת הון מצטברים מדי שנה נתונים לכאורה על עבירות מס בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. עד היום, עבירות אלה לא הועברו לידיעתנו".

עוד מהלך במסגרת המלחמה בהון השחור, הוא חוק שעבר ב–2013 במסגרת חוק ההסדרים, המאפשר לרשות המסים לקבל מחלפני כספים (Change) מידע שוטף, אחת לרבעון, באופן מכוון, על כל עסקה שביצעו בסכום של יותר מ–50 אלף שקל. אשר אומר כי "ביחידת החקירות שלנו נצבר מידע כי חלק גדול מההון השחור מתגלגל בסופו של דבר דרך אותם חלפני כספים".

עוד אומר אשר כי "במסגרת המלחמה בהון השחור אנחנו פועלים שלרשות המסים תינתן בפקודת מס הכנסה סמכות לחתום על הסכמים מולטילטרליים (רב־לאומיים) להחלפת מידע עם רשויות מס אחרות. כיום מדינות רבות ב–OECD ומחוצה לו חתומות על אמנות מולטילטרליות, שמאפשרות להן להחליף מידע על נישומים. כשנצטרף לאמנה, נוכל לקבל מידע על נכסי ישראליים בחו"ל.

"בנוסף, אנחנו חברים בוועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן. לפי המלצות הוועדה, שיפורסמו בקרוב, כל עסקה מעל 5,000 שקל לא תוכל להתבצע במזומן, אלא באמצעות צ'ק, העברה בנקאית, כרטיס אשראי וכדומה. אין ספק שהמלצות הוועדה, לאחר שיחוקקו, יקטינו את היקף ההון השחור במדינה. כחלק מהמלצות הוועדה נקבע כי הסקנציות יופעלו נגד שני הצדדים שיבצעו עסקה גדולה במזומן - גם המוכר וגם הקונה".

עופר וקנין

"רק 12 חברות השיבו"

לדברי אשר, "חלק מההון השחור בא לידי ביטוי בשימוש ובהפצה של חשבוניות מס פיקטיביות. לאחרונה ביצענו פיילוט מוצלח בנושא. זיהינו כמה סימנים לשימוש בחשבוניות האלה - ופעלנו בהתאם. כך למשל, חברה בתחום כוח האדם שיש לה תיק פעיל במע"מ ואין לה תיק פעיל במס הכנסה. או חברת כוח אדם שיש לה תיק במע"מ, אבל אין לה תיק ניכויים לכוח אדם.

"הוצאנו לחברות האלה, 650 בפיילוט, שאנו חושדים שמשתמשות בחשבוניות פיקטיביות, מכתבים שקובעים כי אם לא יסבירו את החשדות, יבוטל לאלתר הפטור שלהן לניכוי מס במקור במס הכנסה, מה שיקשה עליהן להמשיך לפעול. רק 12 חברות חזרו אלינו. אנו מתכוונים בקרוב להרחיב את הפיילוט עם מאגר ופרמטרים חדשים".

אשר מדגיש כי הרשות עושה מבצעי שטח בכל המגזרים וברחבי המדינה. לדבריו, "לאחר שהמהלכים שלנו יופנמו על ידי הציבור, לאחר שהתשתית להתמודדות טובה יותר עם ההון השחור תושלם - התוצאות יורגשו, כבר ב–2014 ויותר ב–2015 ואילך. רק רשות מסים חזקה תוכל להביא לתוצאות".

לדברי אשר, "לצערנו, העלמת מס כיום היא כמו ספורט לאומי. אין מודעות מלאה להשלכות הקשות שיש להעלמות המס על כל אחד ואחת מאתנו. צריך לטפל בהעלמות בצד האכיפה וההרתעה, אבל גם בממד החינוכי. בכוונת רשות המסים ליצור, במשותף עם משרד החינוך, מהלך לשילוב נושא תקציב המדינה, צד ההוצאות וצד ההכנסות (מסים) וחשיבות תשלומי מס אמת, בשיעורי האזרחות בבתי הספר התיכוניים".

מה מתכוונת רשות המסים לעשות בתחום האזרחי ב–2014?

"בתחום האזרחי היו לא מעט פרצות מס שעורכי דין ורואי חשבון ניצלו. בחוק ההסדרים של 2013 סגרנו לא מעט פרצות שדרכן זלגו מאות מיליוני שקלים בשנה, לאורך השנים, מקופת רשות המסים החוצה. כך למשל סגרנו פרצות בנושאי מיסוי נאמנויות זרות, המיסוי הבינלאומי (השקעות ישראלים בחו"ל), מודל החברה המשפטית ומיסוי מקרקעין".

"חשוב שיהיו גם חברות גדולות"

לדברי אשר, ברשות המסים מתכננים מיני־מהפכה, שתביא ליעילות גדולה יותר של מערכת המס, ובד בבד לשירות טוב יותר למשלמי המסים: מעבר לרשת דיגיטלית ממוחשבת, ללא נייר. המשמעות היא שכל הדיווחים והפניות לרשות וכל התשובות שלה יהיו מקוונים. כבר בחוק ההסדרים של 2013 נקבע כי החל מ–2015, הדיווחים על כל עסקות המקרקעין - רכישה וקנייה של נדל"ן - יתבצעו באמצעות המחשב. דבר זה יאפשר לרשות המסים בקרה מיידית על עסקות מדווחות ומתן אישורים מהירים לרישום בטאבו.

הכוונה היא לאפשר לכמעט כלל הציבור לבצע גם תיאומי מס לשכירים, לאחר הסרה של כמה חסמים, באמצעות האינטרנט. ברשות מתבצעת עבודת מטה, שתוגש בקרוב לאישור האוצר, להקמת מרכז שירות טלפוני (call center). אשר גם הקים צוות, יחד עם הלשכות המקצועיות של הרשות, שתפקידו לצמצם את הנטל הביורוקרטי בשירות לעסקים קטנים.

מה קורה עם מיסוי חברת הארנק (מקלטי מס שהקימו פרטים, שכירים ועצמאים, בעשירון העליון כדי לשלם פחות מסים ישירים)?

"הוועדה המיוחדת לנושא חברת הארנק פירסמה לפני כמה חודשים טיוטת המלצות לציבור. הוועדה קבעה מודל רחב ומקיף לכלל החברות הרלוונטיות. נערכו שימועים עם גופים מקצועיים. אנחנו בוחנים עכשיו את ההערות שקיבלנו, ובזמן הקרוב נגיש המלצות לשר האוצר".

האם רשות המסים תומכת בהטבות המס הנדיבות לחברות הגדולות בישראל?

"חשוב שיהיו בכלכלה הישראלית חברת גדולות ומפותחות. כיום מחזור העסקים של כ–86% מהעוסקים במדינה הוא עד 1.5 מיליון שקל בשנה. מחזור העסקים של עד 94% מהעוסקים הוא עד 2.5 מיליון שקל בשנה. כלומר, רוב העסקים במדינה הם עסקים קטנים. חשוב למשק שיהיו גם חברות גדולות ומשמעותיות, שיעסיקו אלפי עובדים ושיהיו יציבות. ואם הן חברות רב־לאומיות, עם סטנדרט עבודה בינלאומי, הדבר טוב וחשוב עוד יותר.

"בנוגע לחלוקת נטל המס, אין ספק שיש מקום לקבוע כי שיעור המס לאותן חברות יבטא טוב יותר חלוקה שוויונית יותר של נטל המס - אך תוך התחשבות בצורכי אותן חברות, במסגרת התחרות שלהן על שווקים בחו"ל ותוך התחשבות באלטרנטיבות שיש להן להקים מפעלים בחו"ל, בדגש על חברות זרות" אומר אשר.

לדבריו, "כבר ב–2010 קבעה ועדת חיים שני שיש להפסיק את מסלול הפטור ממס לפי החוק לעידוד השקעות הון. בחוק ההסדרים האחרון נקבע שיעור מס של 9% לפריפריה ו–16% ביתר המדינה, שיעורים המשקפים איזון חדש בין הגברת השוויון בנטל המס ובין הצורך לאפשר לאותן חברות להתחרות טוב יותר בחו"ל והצורך למשוך חברות בינלאומיות להשקעות בישראל. בימים אלה פועלת ועדה בראשות מנכ"לית האוצר ובהשתתפות רשות המסים, לבחינת מכלול ההטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון והתועלות למשק מהטבות אלה".

רשות המסים מתמודדת עם הבעיות הפחות קשות של ההון השחור

הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שעומד בראש ועדה ממשלתית למלחמה בהון השחור, אמר לאחרונה כי לפי אומדני רשות המסים, כרבע מהכלכלה הישראלית שחורה. לדבריו, לפני כ–20 שנה "רק" 16% מהכלכלה היתה שחורה. להשוואה, לפי נתוני הבנק העולמי, ביוון הכלכלה השחורה היא כ–30% מהתמ"ג, ובארה"ב פחות מ–10%.

לדברי לוקר, המשמעות היא אובדן של כ–40–50 מיליארד שקל בהכנסות ממסים בשנה - סכום ששקול לכל התקציב השקלי של מערכת הביטחון. לדבריו, גביית מסים כחוק מהכלכלה השחורה היתה יכולה להוריד את רמת המס הממוצע בישראל מ–25% ל–15%.

איש ממומחי המס בישראל לא מוכן לנקוב במספר מדויק של הון שחור מצטבר. ההערכות נעות סביב 300 מיליארד שקל. בפרק העוסק בנושא בדו"ח ועדת טרכטנברג מ–2011, צוטט דו"ח של הבנק העולמי שקובע כי "בישראל קיים פער משמעותי בין הפעילות הכלכלית המדווחת לבין הפעילות הכלכלית בפועל. ממחקר שערך הבנק עולה כי ב–2007 הפעילות הכלכלית בפועל בישראל היתה גדולה בכ–23% מהפעילות המדווחת. יתרה מכך, כיום רשות המסים מבקרת רק שיעור קטן מכלל הנישומים, מה שיוצר תמריץ כלכלי להעלים מסים".

כל ראשי רשות המסים ברחו מעיסוק בנושא כמו שבורחים משריפה. אלא שהשריפה גדלה מדי שנה, והתקרבה יותר ויותר ללב הכלכלה הישראלית. כיום אין למנהל רשות המסים, משה אשר, לרשות ולאוצר ברירה, אלא להתחיל בהתמודדות הקשה עם ההון השחור.

ההתמודדות אינה פשוטה. הפשע המאורגן הוא רק אחת הפנים שלה - ואולי לא הקשה ביותר. הון שחור קיים גם בחברות מהוגנות לכאורה או שלא לכאורה - במקומות שאיש לא מצפה למצוא אותו. כדי להתמודד עם ההון השחור נדרשים שילוב זרועות של כל גורמי האכיפה, החלטיות, נחישות, ובעיקר גיבוי של מקבלי ההחלטות - ובראש ובראשונה ראש הממשלה.

לפי סדר היום של רשות המסים, ב–2014 היא צפויה להתמודד עם הבעיות הפחות קשות של ההון השחור. למרבה הצער, נקבע לרשות יעד גבייה לא יומרני - 2 מיליארד שקל בלבד מעל לסכום שגבתה מההון השחור ב–2013. מאחר והסכום שנגבה ב–2013 לא סומן מעולם, היעד שנקבע ל–2014 הוא יעד הגבייה הרשמי הראשון של המדינה מההון השחור בכל תולדותיה. לנוכח סכומי העתק של ההון השחור בישראל, זהו רף נמוך מדי ובלתי מספק.

מלחמה אמיתית בהון השחור - גבייה ריאלית של סכומים גבוהים - אכן יכולה להביא לירידת נטל המס בישראל. אבל מי מאמין שנגיע לימים האלה?

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#