הצעת חוק: ייאסר על הבנקים 
לגבות עמלות בסיסיות מלקוחות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק: ייאסר על הבנקים 
לגבות עמלות בסיסיות מלקוחות

הצעת חוק נוספת שתעלה מחר לדיון בוועדת השרים מטילה "קלון כלכלי" על מי שלא עמד בהסדר חוב ואוסרת רכישת אג"ח של חברות שביצעו "תספורות" באמצעות כספי קופות הגמל וקרנות הפנסיה למשך עשר שנים מהרגע שלא עמדו בהתחייבות לפירעון

28תגובות

ייאסר על הבנקים לגבות עמלות עבור שירותים בסייסים בחשבון עו"ש, לרבות עמלת מינימום - כך עולה מהצעת חוק שהגישו הח"כים גילה גמליאל (ליכוד), מיקי רוזנטל (עבודה) וישראל חסון (קדימה), שתעלה מחר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההערכה היא שהצעת החוק תזכה להתנגדות בוועדת השרים בשל התנגדות הבנקים ואיגוד הבנקים.

הצעת חוק דומה הוגשה בקדנציה הקודמת על ידי הח"כ דאז כרמל שאמה־הכהן (ליכוד), ולא קודמה. הצעות חוק אחרות הוגשו בכנסת הקודמת על ידי הח"כים דני דנון, שאמה־הכהן ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) והוסרו אז מעל סדר מחר. הן כללו בין היתר היתר איסור גביית עמלה על הפקדת ומשיכת מזומן, הפקה ומסירה של תדפיס לבקשת הלקוח, העברה או הפקדה לחשבון אחר, פדיון, משיכה והפקדה של צ'קים, תשלום ופריטה במזומן, זיכוי חשבון, חיוב בכרטיס אשראי, חיוב בהוראת קבע או פעולה שמבוצעת על ידי פקיד בנק, מוקד טלפוני או ערוץ ישיר.

דודו בכר

הח"כים שעומדים מאחורי הצעת החוק החדשה מציינים כי "הרפורמה בעמלות הבנקים שבוצעה ב–2008 לא השיגה את המטרה של הגברת התחרות בין הבנקים והוזלת העמלות לציבור. ממחקר שביצעה המועצה לצרכנות עולה כי בעקבות הרפורמה התייקרו העמלות בגין הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש באופן מהותי לשני שלישים מלקוחות הבנקים, ועלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה. עלייה זו במחירי העמלות פגעה בקבוצת האוכלוסיה המתקשה להשתמש בשירותי הבנקאות המקוונת עקב חסמי שפה או חסמים טכנולוגיים".

עוד הוסיפו הח"כים כי "אין מנוס מביטול העמלות על שירותי העו"ש, פעולה שתקל על הצרכן להתמקד בעלות העיקרית של השירות הבנקאי - גובה הריבית על האשראי ועל החיסכון - ותקל עליו להשוות בין הבנקים השונים. שיטות תמחור דומות המבוססות על המרווח הפיננסי נהוגות במדינות רבות. לבנקים יש מקורות רווח מהכסף הנזיל בחשבונות עו"ש ומחשבונות הנמצאים ביתרות חובה, ולפיכך מוצע לבטל את עמלת העו"ש לכל הצרכנים ולא רק לצרכנים מועדפים".

עוד תידון מחר בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שלפיה יוטל קלון כלכלי על מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם ותיאסר רכישת אג"ח של חברות שביצעו "תספורות" באמצעות כספי קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהרגע שלא עמדו בהתחייבות לפירעון, ובמקרה של הגעה להסדר חוב - למשך עשר שנים לאחר תחילת הסדר ה"תספורת". כך מציעה קבוצת ח"כים בראשות מאיר שטרית (התנועה), שלי יחימוביץ' ועמר בר־לב (עבודה) ואיילת שקד (הבית היהודי) בהצעת חוק שנוסחה בשיתוף התנועה לאיכות השלטון.

הצעת החוק נועדה להגביל רכישת אג"ח של מי שלא עמדו בהתחייבויותיהם על ידי הגופים המוסדיים, כדי להגן על ציבור חוסכי הפנסיה וקופות הגמל מפני מנפיקי אג"ח שלא עומדים בהתחייבויותיהם - וכן במטרה להרתיע את המנפיקים מביצוע "תספורות". עוד מוצע כי לא ניתן יהיה לבצע הסדרי חוב בין חברה למחזיקי אג"ח, שיביאו להפחתה של 20% ויותר בגובה החוב, בלא העברת השליטה מבעל השליטה המכהן.

כמו כו מוצע לקבוע כי במצבים שבהם יש לבעל השליטה אחזקות בחברות נוספות, שמצבן שפיר והן מחלקות דיווידנדים, חלקו של בשל השליטה בדיווידנד ישועבד ישירות על מנת להחזיר את החוב לבעלי האג"ח שלו. השיעבוד יחול גם לטובת נושים שהחברה הגיעה עמם להסדר חוב כל עוד לא שולם להם החוב המקורי במלואו. ניתן לראות הסדר זה כסוג של "הרמת מסך" בין אחזקותיו השונות של בעל השליטה, במטרה למנוע התחמקות מתשלום חוב בתואנה של היעדר מקורות תשלום "בשעה שכיסיהם של בעל השליטה מתמלאים מעסקיהם של אחרים".

מימיון חברתי לעסקים

הצעה אחרת שתעלה לדיון היא מימון חברתי לעסקים. לפי ההצעה, חברה שניירות ערך שלה לא הוצעו לציבור לפי תשקיף ואינם נסחרים בבורסה או רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, תוכל לגייס הון באמצעות אתר אינטרנט שיאפשר גיוס הון מקוון דרך הפגשה בין משקיעים לבין תאגידים מגייסים. חברות שיהיו מעוניינות בכך יצטרכו להירשם במרשם החברות לגיוס הון מקוון. לפי ההצעה, חברות יוכלו לגייס הון באופן מקוון אם סך הסכום שגייסו ב–12 החודשים שלפני כן אינו עולה על 2 מיליון שקל, וסך הסכום שגייסו מכל משקיע בודד במסגרת גיוס הון מקוון ב–12 החודשים שלפני כן אינו עולה על 5,000 שקל.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), שהגיש את הצעת החוק, הסביר כי הצעת החוק נועדה לסייע לחברות ועסקים בתחילת דרכם שמתקשים להסתייע במערכות המימון הקיימות, כמו חברות עתירות סיכון וחברות סטארט־אפ. ההצעה נועדה לאפשר לחברות כאלה לרתום בקלות ובמהירות יחסית משקיעים מקרב הציבור הרחב, שיוכלו להשקיע סכומים נמוכים על ידי שימוש באמצעים מקוונים לגיוס ההון.

לפי הצעה אחרת שתועלה בוועדה, חייל משוחרר יקבל תשלום מלא של שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה בשנה הראשונה ללימודיו, אם טרם חלפו חמש שנים מיום שחרורו מצה"ל. כך מציעים הח"כים שאול מופז וישראל חסון (קדימה). השניים הסבירו כי המענק לא יעלה על שכר לימוד שנתי של אוניברסיטה, ונועד להגדיל את סיכוייו של חייל משוחרר ללמוד לימודים אקדמיים - במיוחד אם הוא משתייך לשכבה חלשה המתקשה לממן לימודים גבוהים.

הצעת חוק נוספת היא לתת פטור מלא מאגרת טלוויזיה לבתי חולים, לעומת הנחה של 50% שהם מקבלים כיום. כך מציע ח"כ מאיר שטרית (התנועה). לדבריו, הצעת החוק באה לתקן עוול שנגרם למאושפזים הרבים שמבקשים לשכור מקלט טלוויזיה למשך אשפוזם. "תשלום האגרה המוטל על המקלט בבית החולים נדרש בנוסף לאגרה השנתית המשולמת על ידי המאושפז ממילא בגין המקלט שבביתו, ומטיל על החולה, באמצעות הזכיין, כפל אגרה בלתי צודק", אמר. "זהו עוול וניצול של אדם מאושפז, שבסך הכל מעוניין להעביר את זמן אשפוזו בצפייה בטלוויזיה. אני מתכוון להיאבק על מנת לשנות זאת". שטרית הוסיף כי "העלות הצפויה היא כחצי מיליון שקל - סכום זניח ביחס לתקציב הכולל של הרשות, שמגיע ליותר ממיליארד שקל. לתיקון המוצע בחוק לא תהיה, על כן, כל השפעה מהותית על תקציב הרשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#