במקום התייעלות - נתניהו מקים עוד ועדה שתנפח את תקציב הביטחון

הקבינט המדיני־ביטחוני החליט למנות ועדה שתקבע את תקציב הביטחון לשנים הקרובות ■ מסקנותיה יחליפו את מסקנות ועדת ברודט - שדרשו ממערכת הביטחון להתייעל ב–30 מיליארד שקל ב–2007–2018

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

כל קורא עיתונים מכיר את המחלוקות הקשות, לעתים אף קשות מאוד, בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב אישור תקציב הביטחון בכל שנה. בסופו של יום, המחלוקות הללו הגיעו בשנים האחרונות לשולחנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא זה שקבע את גובה התקציב - באופן קבוע למורת רוחו של האוצר ולשביעות רצונו הכמעט מלאה של משרד הביטחון.

כעת, הוחלט להקים ועדה ציבורית חדשה, שתקבע את תקציב הביטחון לשנים הקרובות. מסקנותיה אמורות להחליף את מסקנות ועדת ברודט לתקציב הביטחון ל–2017–2008, שנהפכו, לדעת חברי הקבינט המדיני־ביטחוני, ללא רלוונטיות. במהלך השנים התברר כי דו"ח ברודט לא נתן מענה להתפתחויות הגיאו־פוליטיות והכלכליות של ישראל, וכי משרדי האוצר והביטחון נהגו להתעלם ממנו או להשתמש בו לניגוח אחד את השני. בחודשים האחרונים אומרים במשרדי ראש הממשלה, הביטחון והאוצר, "דו"ח ברודט מת, ובצדק". כל צד אומר זאת מנקודת ראותו שלו.

ב–2013, מאחר שדו"ח ברודט נהפך ללא רלוונטי ובהיעדר מתווה רב־שנתי חלופי לתקציב הביטחון, הקבינט המדיני־ביטחוני קבע תקציב רב־שנתי משלו. כך, נקבע כי תקציב הביטחון נטו ל–2013 יהיה 52.5 מיליארד שקל, ויחד עם הוצאה מותנית בהכנסה - 58.4 מיליארד שקל (תקציב 2012 בפועל היה גבוה יותר, כ–61 מיליארד שקל). תקציב 2014 נקבע על 51 מיליארד שקל, ו–62.8 מיליארד שקל עם כל התוספות (כולל 5.1 מיליארד שקל שאושרו לאחרונה בוועדת הכספים). עוד נקבע כי התקציב נטו ב–2015 יהיה 52 מיליארד שקל, ב–2016 - 57 מיליארד שקל וב–2018 - 59 מיליארד שקל.

דו"ח ברודט לא נתן מענה להתפתחויות הגיאו־פוליטיות והכלכליות של ישראל. לפיד, יעלון ונתניהו בכנסת צילום: אמיל סלמן

מערכת הביטחון טוענת כי לא תוכל לחיות עם התקציבים שאושרו לה בתוכנית הרב־שנתית החדשה תעוזה, ותקציבים אלה אינם עונים על צורכי הביטחון של מדינת ישראל. המערכת מבקשת תקציבים גדולים יותר, ומעריכה כי תקבל אותם מוועדת ברודט 2. אבל מה יקרה בינתיים ב–2015? כנראה שחלק מהוויכוחים בין שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ושר האוצר, יאיר לפיד, עוסקים בשאלה זו.

גורם בכיר אמר אתמול 
ל–TheMarker כי מערכת הביטחון, חרף כל הבטחותיה ב–2013, כולל בקבינט ובממשלה, כולל הבטחותיהם של השר יעלון ושל הרמטכ"ל, בני גנץ, לא מקיימת את הבטחתה לפטר 4,500 אנשי קבע ו–4,500 אזרחים. לדבריו, מערכת הביטחון וצה"ל אינם מתקדמים בקצב שבו הבטיחו להתקדם בצמצום סדר הכוחות, וגורל התוכנית הרב־שנתית תעוזה אינו ברור בשלב זה. אם מערכת הביטחון לא תתעשת במהירות, ב–2015 תיווצר לקובעי המדיניות בעיה.

לא תדון בזכויות 
נכי צה"ל

נתניהו אמור לבחור בזמן הקרוב את יו"ר וחברי הוועדה החדשה, המכונה כיום "ברודט 2" (שם זמני). לא ברור אם נתניהו, בבואו לקבוע את הרכב הוועדה, יתייעץ עם יעלון ועם לפיד. בין חברי הוועדה החדשה אמורים להיות אישים בולטים ומוכרים, לא מהמגזר הממשלתי או הציבורי, המתמצאים היטב בנושאי תקציב המדינה, כלכלה וביטחון. על הקמת הוועדה הוחלט בישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני לפני כחודשיים וחצי, בסוף אוקטובר 2013. לאחרונה הוגברו המאמצים להקמתה ואיושה.

נתניהו, יחד עם שרי הקבינט, מעוניינים כי הוועדה תסיים את עבודתה עוד במהלך 2014. ההערכה המקובלת בקרב קובעי המדיניות היא שהוועדה לא תספיק לסיים את עבודתה עד לקביעת תקציב הביטחון ל–2015 בממשלה, ביוני או תחילת יולי 2014, ועד קביעת התקציב בממשלה ביולי־אוגוסט השנה. כך, תקציב הביטחון לשנה הבאה ייקבע שוב, ככל הנראה, על ידי משולש הכוחות ראש הממשלה־שר האוצר־שר הביטחון. קובעי מדיניות מעריכים כי ועדת ברודט 2 תקבע את תקציב הביטחון החל מ–2016.

לפי החלטת הקבינט, ועדת ברודט 2 תבדוק גם את תפישת הביטחון של מערכת הביטחון ואת התאמתה לעשור השני של המאה ה–21 ואילך. היא תבדוק גם את שאלת תקציב הביטחון בעשור הקרוב, על כל מרכיביו - כולל היכן יש "שומנים" מיותרים בתקציב שיש צורך לבטל, והיכן יש מקום לקיצוץ בלבד. בין השאר, תתמקד הוועדה בגובה תקציב הביטחון ביחס לתוצר וביחס לתקציב המדינה לאורך השנים; גודל התקציב כפונקציה של האיומים המדיניים־ביטחוניים; נושאים הקשורים לשכר, גמלאות, הצטיידות, סיוע אמריקאי ועוד. הוועדה לא תדון כנראה בנושאי זכויות נכי צה"ל, שכן על המדף במשרד הביטחון מונחות מסקנות ועדת גורן - שקמה בעקבות מסקנות ועדת ברודט - מ–2010 בנושא זה.

המטרה, בהתאם להחלטת הקבינט, היא לקבוע מתווה ארוך שנים לתקציב הביטחון, כדי למנוע את העימותים השנתיים הקבועים בין האוצר לבין משרד הביטחון.

ועדת ברודט 2 אמורה לדון בשני נושאים שנמצאים במחלוקת בין משרד הביטחון לאוצר כבר שנים: העברת הטיפול בגמלאות אנשי הקבע ומערכת הביטחון ממשרד הביטחון למנהלת הגמלאות המרכזית המנוהלת בידי האוצר; והעברת הטיפול בנכי צה"ל ממשרד הביטחון למוסד לביטוח לאומי. במשרד הביטחון רוצים ופועלים לגדר את תקציב השיקום והמשפחות (השכולות) בתקציב נפרד בתוך תקציב הביטחון, שינוהל על פי חוק. זאת, כדי שתקציב הביטחון יכלול רק דברים שתורמים לביטחון.

מקפידים לסגור מכשירים חשמליים

ועדת ברודט המקורית הוקמה ב–2007 על ידי ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, לבדיקת מערכת ותקציב הביטחון ולקביעת מתווה רב־שנתי לתקציב הביטחון. בראש הוועדה עמד דוד ברודט, כיום יו"ר בנק לאומי. בין חבריה היו ד"ר קרנית פלוג, אז ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל וכיום הנגידה; האלופים במיל' אילן בירן (יו"ר רפא"ל) ואיתן בן אליהו; החשב הכללי לשעבר ניר גלעד (כיום מנכ"ל החברה לישראל); ופרופ' מנואל טרכטנברג, אז ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, וכיום יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

מסקנות ועדת ברודט אושרו בממשלה ב–29 ביולי 2007. הוועדה מצאה ליקויים חמורים במערכת הביטחון. חלק ממסקנותיה פורסמו, וחלק נותרו חסויים מטעמי ביטחון שדה. המסקנה המרכזית היתה כי יש לקבוע תקציב ל–10 שנים למערכת הביטחון, ל–2008–2017. הוועדה גם המליצה על גובה התקציב בכל שנה. בסך הכל, המליצה הוועדה על תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בתקופה האמורה, ובמקביל קבעה כי על המערכת להתייעל בשנים אלה ב–30 מיליארד שקל. כל כספי ההתייעלות היו אמורים לחזור לצה"ל לצורך התעצמות.

ועדת ברודט קבעה כי "חשוב לוודא שכל תוספת לתקציב הביטחון תותנה בהגברת ההתייעלות, הבקרה והשקיפות" של המערכת. בפועל, כפי שרבים וטובים טענו במהלך השנים, בהם הנגיד לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, וראשי האוצר, מערכת הביטחון לקחה את התוספות בשמחה - ולא התייעלה. בוודאי שלא ב–30 מיליארד שקל. מנגד, במערכת הביטחון אהבו לציין, בכל שיחה שבה עלה נושא החיסכון, כי הם מקפידים על סגירת כל המכשירים החשמליים וכל המחשבים עם סיום העבודה במשרדים בשעות הערב, כאילו משם יגיעו 30 מיליארד השקלים.

רק חלק 
מההמלצות בוצע

ועדת ברודט סיפקה שורה של המלצות חשובות נוספות, שרק חלקן בוצע. למשל, המליצה הוועדה להעלות את גיל הפרישה של משרתי הקבע - המלצה שבוצעה בצורה מגומגמת. עוד הומלץ לקצר את שירות החובה ב–4 חודשים ולצמצם דרסטית את מספר האזרחים עובדי צה"ל - שתי המלצות שלא בוצעו.

קיומו של תקציב רב־שנתי חשוב מאוד לצה"ל - כדי לתכנן את פעילותו לטווחים הקצר, הבינוני והארוך. ב–2008–2012, בעקבות פרסום מסקנות ועדת ברודט, החל הצבא לעבוד לפי התוכנית הרב־שנתית תפן - הראשונה בתולדות צה"ל שבוצעה מתחילתה ועד סופה.

בשל המשבר סביב תקציב המדינה ב–2013, צה"ל פעל בשנה שעברה ללא תקציב רב־שנתי. התוכנית הרב־שנתית עוז, שתוכננה ל–2013–2017, לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל. בימים הקרובים צריך הקבינט המדיני־ביטחוני לאשר את התוכנית הרב־שנתית תעוזה ל–2014–2018, התוכנית השנייה שצה"ל מתכוון להוליך מתחילתה ועד סופה, אבל בשל מחלוקות בין לפיד ומשרדו לבין יעלון ומשרדו, הנושא טרם נסגר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker