"האוצר מסתיר במכוון מידע מהח"כים כדי שלא נוכל לפקח עליו" - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האוצר מסתיר במכוון מידע מהח"כים כדי שלא נוכל לפקח עליו"

פרופ' מומי דהן בכנס שקיפות בתקציב: "ישראל ריכוזיות מבחינה משמעותית יחסית למדינות המפותחות מבדיקת התקצוב- בהכנת התקציב, החקיקה והישום".

7תגובות

"גיליתי שהאוצר מסתיר - במכוון - מידע הכרחי לחברי הכנסת על מנת לקבל החלטות מושכלות. אני אומרת מסתיר - אבל אי-חשיפת האמת במכוון נקראת גם שקר. וזה המצב: יושבים חברי ועדת הכספים בישיבת הוועדה ומשקרים לנו בפנים. מסתירים מאיתנו מידע כדי שלא נוכל לפקח על ההחלטות הבוערות ביותר שקובע האוצר, כדי שלא נראה, כדי שנצביע ונשתוק"--כך קראה אמש חברת ועדת הכספים ח"כ סתיו שפיר (עבודה) בכנס בנושא שקיפות בתקציב המדינה שקיימה בכנסת

בכנס השתתפו עוד 10 ח"כים: ראובן ריבלין, אבישי ברוורמן, יעקב ליצמן, מיקי רוזנטל, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, מיכל בירן, עמר בר-לב, משה מזרחי, גילה גמליאל הפרופסורים אבי בן בסט ומומי דהן ויצחק גל-נור ועשרות פעילים חברתיים.

שפיר עתרה באחרונה לבג"ץ נגד חלק מההעברות התקציביות שהגיש משרד האוצר לועדת הכספים, למרות שבעצם אמורות היו להיות כלולות בתוך בסיס התקציב.

שפיר ציינה כי "האוצר זקוק לרפורמה דחופה. אני מקווה מאוד שהבג"ץ שהגשתי יחייב אותם לערוך את הרפורמה הזו. אני לא מוכנה לסבול את השקרים והטיוחים האלה, ולא מוכנה שתישלל מהציבור הישראלי הזכות הבסיסית שלו לידע - זמין, נגיש, מיידי - על מה שעושה המדינה בכספי המסים שלו".

עופר וקנין

שפיר הוסיפה בכנס כי "מערכת האוצר לא מתנהגת כמערכת מקצועית - אלא כמערכת פוליטית. שמגוון רחב של החלטות מתקבל על בסיס של הסכמים חשאיים - של סחיטות ולחצים - באמצעותם אגף התקציבים מנהל את שרי ממשלה, את המשרדים השונים, רשויות מקומיות ואפילו עמותות וארגונים חיצוניים נתמכים".

"זה מפחיד לגלות שמי שאמון על ניהולה ויישומה של התכנית הכלכלית של הממשלה מיישם החלטות באמצעים כוחניים, ולא באמצעות תכנית מושכלת. קובע את דינם של מיליארדי שקלים מכספי ציבור על פי צרכים פוליטיים זמניים, נקודתיים, קצרי טווח", הדגישה.

שפר הציגה בכנס אתר לחשיפת "קומבינות פוליטיות" שנבנה לבקשתה על ידי הסדנה לידע ציבורי. האתר יחשוף, לדבריה, לאן באמת הולך הכסף. תוכנה מיוחדת שפותחה לבקשת שפיר תאפשר לחברי הכנסת לפקח אחר תקציב המדינה, ובעיקר אחרי השינויים בו. האתר, שפתוח גם עבור הציבור כולו, מאפשר להזין מספרי סעיפים של בקשות לשינויים בתקציב ולקבל פירוט של הגופים אליהם מוזרם הכסף, כמה כסף תוקצב אליהם מראש וכן להשוות את תקציבי הגופים לשנים קודמות.

"התקציב לא תואם את סדרי העדיפויות"

פרופ' אבי בן בסט לשעבר מנכ"ל משרד האוצר אמר כי "המספר הגבוה של תקנות וסעיפים בתקציב פוגע ביעילות בתהליך התקצוב. עתירתה של שפיר מעוררת בעייה דמוקרטית כי לא מדובר בצורך תקציבי שהתעורר באמצע השנה ויש להעביר כסף מסעיף לסעיף, אלא, בעצם יש סעיפים תקציביים שמראש היה ידוע שיש דרישה תקציבית אך הכסף להם לא מתוקצב כי רוצים להסתיר את המהות מהציבור. רק לאחר שהתקציב מאושר מבקשים את ההעברה בועדת הכספים. זה לא מהלך דמוקרטי. בשלב הראשוני בהצגת התקציב לממשלה אין בכלל שקיפות והמצב חמור מאוד".

פרופ' מומי דהן מהאוניברסיטה העברית לשעבר בכיר באוצר ובבנק ישראל אמר כי "בתהליך התקציב יש ריכוזיות של כוח במשרד האוצר בשלב ההכנה של התקציב, אצל הממשלה מול הכנסת בשלב החקיקה, ואצל האוצר מול משרדי הממשלה בשלב הישום של התקציב. מבדיקת התקצוב בהכנת התקציב, החקיקה והישום ישראל ריכוזיות מבחינה משמעותית יחסית למדינות המפותחות".

דהן הדגיש כי "תהליך הריכוזיות בתקציב הובל לתקציב שלא תואם את סדרי העדיפויות. המחאה החברתית היא ביטוי מאוד משמעותי שתהליך התקצוב הריכוזי מדי הוביל לפגיעה משמעותית בסדרי העדיפויות. תהליך תקצוב ריכוזי המלווה בעכירות וחוסר שקיפות עלול בתנאים מסויימים לפגוע גם במשמעת תקציבית ולא רק ביעילות.

עוד אמר דהן כי "השקיפות מאוד חשובה גם למשמעת התקציבית גם לשימוש היעיל בכספי משלם המסים וגם לביטוי נאות של סדרי עדיפויות בחברה. המידע שמספקים לציבור על התקציב בדיעבד הוא די טוב אבל הבעיה היא השקיפות בעת קבלת ההחלטות. שם רמת העכירות גדולה בהשוואה למדינות אחרות".

פרופ' יצחק גל-נור לשעבר נציב שירות המדינה אמר כי "תקציב המדינה כפי שהוא היום מפר את העיקרון של השקיפות והפומביות וזה כולל את ההעברות התקציביות".

מצד יש אחד התפתחות חיובית בתקציב- אבל בתקופה האחרונה אפשר לומר בצער שתהליך התקצוב בישראל בהשוואה למדינות דמוקרטיות בישראל הוא מן המפגרים שבהם וכנראה גם הריכוזי שבהם". עוד טען שיש לבטל את חוק ההסדרים. חוק ההסדרים מכיל "עזים" המייצגים תפיסה קפיטליסטית שמצמצת שירותים חברתיים ועושה הפרטות".

ח"כ ריבלין הגן על פקידי האוצר ואמר כי "פקידי האוצר לא אשמים, אלא האשמה היא בשיטה שאפשרה את התנהלות העניינים. בכנסת הנוכחית חל שינוי כשבא דור חדש של ח"כים שסירה להשתתף בהצבעות על העברות תקציביות בלא שהוא מקבל תשובות לכל העברה".

ח"כ מאיר שטרית (התנועה) אמר "הממשלה יכולה למרוח את הכנסת בקלות. אני אומר גם כמי שמרח. שר יכול תמיד להעביר את בקשותיו בועדת הכספים.אם ח"כ בועדת הכספים יכול היה להעסיק ד"ר או כלכלן בכיר שינתח את בקשת הממשלה אזי הממשלה לא היתה יכולה למרוח אותו. לח"כים אין כלים לבצע בקרה על הממשלה".

ח"כ שטרן אמר כי " כחבר ועדת הכספים לא אומרים לי את כל האמת ואני שבוי בהסכמים שאני לא מכיר אותם".

ח"כ רוזנטל אמר כי " בגלל שלח"כים אין כלים מספקים לפיקוח על התהליכים ההצעה המתבקשת היא לפרק את ועדת הכספים כי היא הפכה למכבסה הלאומית לתהליכי אישור התקציב . יש להקים ועדות משנה בתוך ועדת הכספים או בועדה רלבנטית וליצור מנגנון פיקוח על משרדי הממשלה על משרדי הממשלה הרלבנטי. כך הפיקוח יהיה יותר דרמטי אפקטיבי".

ח"כ גמליאל המשמשת כמרכזת הקואליציה בוועדת הכספים אמרה כי "יש לבטל את חוק ההסדרים או לפחות בתחילה לצמצמו למינימום. ברגע שהתקציב יהיה יותר בהיר ויפסיקו להטריד את חברי ועדת הכספים לירידה לפרטים מיותרים".

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) שכיהן במשך 3 קדנציות כיו"ר ועדת הכספים אמר כי בקדנציה הנוכחית יש שיפור עצום במידע שמבקשים הח"כים לקבל מהממשלה.

אודיה שבתאי רכזת פורום תקציב חברתי שבו שותפים 30 ארגונים חברתיים אמרה כי "קביעת יעדים חברתיים בתקציב היא הבסיס לשקיפות ודמוקרטיה יעדים חברתיים, ברורים ומדידים מאפשרים לממשלה להצהיר על כוונותיה ולכנסת ולציבור לפקח על עבודתה על ידי שקיפות התקציב. את התקציב הקרוב ראוי לגזור מתוך יעדים חברתיים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "המשרד פועל לפי החלטות הממשלה והכנסת. באחרונה גובש נוהל חדש לפיו כל הפניות התקציביות אל ועדת הכספים מוגשות מבעוד מועד יחד עם דברי הסבר מפורטים. חברי הועדה יכולים לפנות בכל עת לגורמי המקצוע במשרד האוצר על מנת לקבל הסברים נוספים. משרד האוצר מזמין את חברי הכנסת לפנות אליו בכל שאלה או הבהרה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם