בנק ישראל הורג את התחרות בבנקים

המטרה של הקפ"מ היא להתחרות בפק"מ ולייצר אלטרנטיבה לפיקדונות בבנקים

מירב ארלוזורוב

רשות ניירות ערך זרקה לפני שבוע פצצה. במסגרת הצעת חוק לעידוד הפעילות בשוק ההון, כללה הרשות גם את ההצעה לקרן כספים חדשה העונה לשם קפ"מ.

מי שראשי התיבות הללו מבלבלים אותו עם הפיקדון השקלי הוותיק של הבנקים, פק"מ, אינו מתבלבל במקרה. המטרה הבלעדית של הקפ"מ היא להתחרות בפק"מ, כלומר לייצר לראשונה אלטרנטיבה לפיקדונות בבנקים, שמשלמים כיום למפקידים ריביות אפסיות, אם בכלל.

לשם כך, חרגה הרשות מגבולות החוק שלה עצמה, וקבעה שקפ"מ תהיה קרן שאינה מחייבת ייעוץ השקעות, כך שניתן יהיה לקנות אותה בכל סניף סופרמרקט, אצל כל סוכן ביטוח, ואולי אולי גם אצל כל פקיד בבנק. זאת, בהנחה שהבנקים יהיו מספיק טיפשים למכור את המוצר האחד שמסכן את הפק"מ שלהם, שעל פי הערכות מייצר לבנקים הכנסות של כ–5 מיליארד שקל מדי שנה.

הנגידה קרנית פלוג, והמפקח על הבנקים דודו זקן צילום: תומר אפלבאום

פרסום הכוונה על הכנסת תחרות ישירה לאחד ממוקדי הרווח הגדולים ביותר של הבנקים הכניס אותם ללחץ. איגוד הבנקים הגיב בעצבנות מיד עם פרסום הדברים ופיזר איומים מרומזים על גידול בסיכון הנזילות, דבר שיפגע בהיצע האשראי במשק. זהו איום סרק, שנעלם כמעט מיד כשאיגוד הבנקים בחר להפסיק לאיים ולהתחיל לשתוק.

העצבנות הראשונית של הבנקים התחלפה במהירות לשלווה זחוחה, לאחר שהתברר להם כי מלכתכם נעשית בידי אחרים. במקרה זה, הפיקוח על הבנקים, שעומד להרוג דה־פקטו את התחרות של הקפ"מ בפק"מ.

הבעיה היא שעל הדרך עלול למות אחד המוצרים הפיננסיים החשובים ביותר בישראל - הפיקדון השקלי הענקי, פיקדון ג'מבו. הכוונה היא לפיקדונות ענק בסכומים של מאות מיליוני שקלים וגם מיליארדים, שמפקידים הגופים הגדולים ביותר במשק בבנקים. מטבע הדברים, במקום ריבית אפסית הם כבר מקבלים מהבנקים ריבית גבוהה וקרובה לריבית בנק ישראל, 0.8%–0.9% כיום.

בפיקדונות הג'מבו נעשה שימוש בהיקפים אדירים בכל קרנות הפנסיה, וזהו בדרך כלל מקור הנזילות המיידי העיקרי של גופי החיסכון הפנסיוני, ונעשה בהם שימוש בידי תעשיית קרנות הנאמנות הנזילות, הקרנות הכספיות. הקרנות הכספיות - שהן מוצר דומה לקפ"מ החדש, אבל להבדיל מחייבות ייעוץ ולכן נגישות פחות לציבור הרחב - מחזיקות כיום נכסים של 60 מיליארד שקל, מחציתם כנראה מושקע בפיקדונות ג'מבו בבנקים. הקרנות הכספיות משתמשות בריבית הגבוהה שהן מקבלות על פיקדונות הג'מבו, כדי לשלם לציבור ריבית שקלית גבוהה בהרבה מזו שהוא מקבל בעצמו על הפק"מ בבנק.

כל התעשייה המפוארת הזו נמצאת עתה בסכנה, עם השלכות אדירות שיכולות להיות לכך על ניהול הנזילות של המגזר הפיננסי, ועל קיומן של הקרנות הכספיות, בגלל החלטה צפויה אחת של הפיקוח על הבנקים. מדובר בהחלטה לאמץ בינואר 2015 את הכללים הבינלאומיים ליציבות הבנקים, כללי באזל 3, ככתבם וכלשונם.

כללי באזל 3 מחייבים את הבנקים להתייחס אל פיקדונות הג'מבו כאל פיקדונות מסוכנים, בשל החשש מפני משיכה מבוהלת שלהם בשעת משבר ("ריצה על הבנק"). לכן, דוחפים את הבנקים לשלם ריבית מינימלית בלבד על פיקדונות הג'מבו. כך, אם באזל 3 יאומץ ככתבו וכלשונו, הרי שבינואר 2015 תרד הריבית גם על פיקדונות ג'מבו לאפס.

ריבית אפס בפיקדונות ג'מבו אומרת שאין טעם לגופים פיננסיים להמשיך ולהחזיק בהם, מה שעלול להוביל למשיכת ענק, אולי גם של עשרות מיליארדי שקלים של פיקדונות, מהבנקים. ריבית אפס בפיקדונות ג'מבו אומרת גם שהקרנות שמתחרות בפיקדונות בבנקים - הקרנות הכספיות כיום והקפ"מ החדש בעתיד - יאבדו חלק ניכר מכושר התחרות שלהן, מכיוון שלא תהיה להן עוד את הריבית הגבוהה המשולמת בג'מבו כדי להפוך את עצמן לאטרקטיביות לציבור הרחב.

אם כיום הציבור עומד בפני חלופה של 0% בפיקדון או 1.3% בקרן כספית, וכנראה תשואה שתהיה במקום כלשהו באמצע בקפ"מ, הרי שבעתיד יהיה לו 0% מול משהו שקרוב בהרבה ל–0%. הקרנות הכספיות עדיין יחזיקו ביתרון של השקעה במכשירים נזילים בשוק ההון (מק"מ), אבל הן יאבדו את אחד משני מכשירי ההשקעה העיקריים שלהן.

החשד הרווח בשוק ההון הוא שלשם בדיוק מכוון הפיקוח על הבנקים: אימוץ באזל 3 באופן מלא, כאמצעי אלגנטי לחסום כל אפשרות לתחרות מול הפיקדונות השקליים בבנקים, מבלי להיראות כמי שחוסמים את התחרות. זה הרי לא הפיקוח על הבנקים אשם, זאת ועדת באזל שאשמה.

ואולם כללי באזל 3 הם בגדר המלצה בלבד, ולמפקח בכל מדינה יש זכות לסטות מהם. למעשה, ההערכה היא שהכלל הדרקוני שקובע כי פיקדון הג'מבו מחייב ריבית אפסית לא יאומץ על ידי רבים מהמפקחים בעולם. נזכיר שקרנות כספים (market money funds) הן מוצר פיננסי ענק המתפקד כמתחרה העיקרי לבנקים ברבות ממדינות העולם, וספק אם המפקחים בעולם מתכוונים לתת לתעשייה הזו לספוג מכה אנושה רק משום שבאזל הוציאה הוראות חדשות. ההנחיה החדשה של באזל, לפיכך, צפויה עוד לעבור שינויים רבים בעולם, וההערכה היא שגם בנק ישראל מתכוון להמתין להתפתחויות העולמיות כדי להעתיק אותם אלינו.

במקביל, גם בקרנות הכספיות שוקדים על פתרונות. למשל, לנסות ולהגיע לעסקה עם הבנקים והפיקוח על הבנקים, כך שהקרנות יקחו על עצמן הגבלות באשר ליכולתן למשוך כספים מהבנקים במצב של בהלה, במטרה להרגיע את החשש של הפיקוח ולאפשר לו שלא לאמץ את כללי באזל 3.

בכל מקרה, גם אם לא תיחתם עסקה כזו, החובה והאחריות על בנק ישראל היא לפעול כדי למנוע את הפגיעה בריביות על פיקדונות הג'מבו, ובכך בפועל לפגוע אנושות ביכולתו של שוק ההון להציע לציבור ריביות טובות מאלה של הבנקים.

גישת פיקוח של "ראש קטן", משמע אימוץ כללי באזל כפי שהם תוך התעלמות מכך שנכתבו עבור מדינות שבהן יש שווקים פיננסיים פתוחים ותחרותיים, בעוד שישראל סובלת משוק בנקאי מאוד לא תחרותי. מהלך כזה יהיה בבחינת ההוכחה הניצחת שבנק ישראל מדבר גבוהה־גבוהה על תחרות בבנקים, אבל בפועל עושה עמם יד אחת כדי לחסום כל תחרות אפשרית.

העובדה שעד כה לא קם בישראל בנק אינטרנטי, לא נפתח שוק הסליקה של כרטיסי האשראי לסולקים מחו"ל, וגם לא הוקם אף בנק חברתי או אחר, יכולה להיות מוסברת בחוסר הרצינות של היזמים שאמורים להתחרות בבנקים. עם זאת, היא יכולה להיות מוסברת גם בשמרנות יתר של בנק ישראל, שמרוב רצון להגן על יציבות הבנקים - הוא חוסם את כניסתה של כל תחרות להם. מבחן ההוכחה מוטל לפתחו של בנק ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker