הממשלה מקצצת הוצאות: תקציב 2015 יגדל ב-2.6% במקום ב-4% - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה מקצצת הוצאות: תקציב 2015 יגדל ב-2.6% במקום ב-4%

ראש הממשלה ושר האוצר החליטו על שינוי כלל ההוצאה בתקציב 2015 ■ התקציב יהיה נמוך בכ-8 מיליארד שקל מהמתכונן ■ נדחתה עמדת בנק ישראל, שאותה הובילה הנגידה פלוג, להרחיב את הוצאות הממשלה

38תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבלו היום המלצת שר האוצר, יאיר לפיד, וראש אגף תקציבים באוצר, אמיר לוי, לשנות את כלל ההוצאה לקביעת תקציב המדינה, החל מ-2015.

לפי הכלל החדש, תקציב המדינה ל-2015 יהיה גדול מתקציב המדינה ל-2014 ב-2.63% בלבד, במקום ב-4% כמתוכנן. משמעות המהלך היא כי הממשלה בישראל תהיה צרה יותר, כלומר, תיקח פחות מסים ותיתן פחות שירותים לאזרח. בכך נדחתה עמדת בנק ישראל, שאותה הובילה הנגידה קרנית פלוג, להעלאת מסים ולהרחבת היקף השירותים.

אם ההחלטה תאושר בממשלה, בהצבעה ביום ראשון, היקף ההוצאה בתקציב המדינה ל-2015 יהיה קטן מהיקף ההוצאה לפי כלל ההוצאה הישן בכ-8 מיליארד שקל, ואולי אף יותר. את עיקר הקיצוץ, אם לא את כולו, יספגו, כמו במקרים דומים בעבר, המשרדים החברתיים.

הקטנת התקציב היא הסיבה המרכזית לביטול העלאת המסים שהיתה צפויה ב-2015 בהיקף גבוה מאוד של 4.5 מיליארד שקל. בהתאם לסיכום, הגירעון בתקציב המדינה לא ישתנה בשנים הקרובות ויהיה כמתוכנן 3% מהתוצר ב-2014 (בהשוואה ליעד גירעון מתוכנן של 4.65% מהתוצר ב-2013 וגירעון בפועל של כ-3% מהתוצר), 2.5% ב-2015, 2% ב-2016 עד 2018 ו-1.5% מהתוצר מ-2019 ואילך.

אמיל סלמן

בשנים האחרונות שונה כלל ההוצאה כמה פעמים. בתחילת העשור הקודם גדל תקציב המדינה ב-1% מדי שנה, פחות מקצב גידול האוכלוסייה, שהיה 1.7%. בהמשך העשור הועלה כלל ההוצאה ל-1.7%, וכך נשמרה הוצאה תקציבית לנפש ללא שינוי. תקציב 2014-2013 נבנה לפי כלל הוצאה מרחיב יותר, שהתחשב בצמיחת המשק בעשר השנים האחרונות, וגדל ריאלית ב-3.35% מדי שנה. ב-2015 היה התקציב אמור לגדול ריאלית, לפי הכלל החדש, ב-4%.

נתניהו ולפיד החליטו אתמול לשנות את כלל ההוצאה משתי סיבות: הכלל שעליו נבנה תקציב 2014-2013 מסתמך על קצב צמיחה שנפסק, 4.8% בממוצע בשנה בעשור האחרון. תחזית בנק ישראל והאוצר היא לצמיחה של 3% בשנים הקרובות, כולל תרומת הגז הטבעי לצמיחה. בנוסף, שינוי מתודולוגיית המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שחלקה פורסם בקיץ האחרון וחלקה האחר צפוי להיכנס לפועל בקרוב. שינויים אלה הופכים את כלל ההוצאה ליציב פחות.

כלל ההוצאה החדש יתבסס על שני קריטריונים: קצב גידול האוכלוסייה בשלוש השנים האחרונות, והיחס בין יחס החוב־תוצר הרצוי ליחס החוב־תוצר הקיים.

קצב גידול האוכלוסייה בשלוש השנים האחרונות הוא 1.83%. לנתון זה מתווסף הפער בין יחס החוב־תוצר הרצוי, 50%, לבין יחס החוב־תוצר הקיים, 68%, בסוף 2012. היחס בין 50% ל-68% הוא 0.8 - וצירוף שני הקריטריונים מוביל ל-2.63%, שיעור הגידול בתקציב 2015 ביחס לתקציב 2014. 
עד להחלטת נתניהו, לפיד ולוי, ישראל שאפה ליחס חוב תוצר של 60%, שהוא יעד מאסטריכט - רף הכניסה לאיחוד המוניטרי האירופי. הורדת היעד ל-50% - יעד הרבה יותר שאפתני - הוסברה על ידי האוצר אתמול במצב הגיאו־פוליטי המיוחד של ישראל, המחייב יעד חוב־תוצר נמוך יותר, כדי לאפשר לישראל להתמודד עם מצבים משבריים אפשריים, ביתר קלות.

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#