יעדים נמוכים ובונוסים מוגזמים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יעדים נמוכים ובונוסים מוגזמים

איך הגיעו בממשלה ליעילות של 290%

17תגובות

כבר בסוף שנות ה–60 החליטה המדינה כי היא רוצה לתמרץ את עובדי הממשלה ליעילות ולפריון, ולכן נקבע תגמול של שכר עידוד - פרמיה המתווספת לשכר הרגיל, תמורת הגדלת התפוקה. נציבות שירות המדינה קבעה לכל יחידה ממשלתית תפוקה של 100%, וניתן תמריץ של שכר עידוד להגדלת התפוקה עד ל–142%. תפוקה מרבית זיכתה את העובדים בתוספת של שכר עידוד בשיעור של עד 25% משכרם.

ב–2012, התפוקה הממוצעת של עובדי משרדי הממשלה, המקבלים שכר עידוד, היתה 169% - הרבה יותר מהפרמיה המרבית שקבעה המדינה. בחלק מיחידות הממשלה התפוקה הנמדדת מגיעה ל–240% (מס הכנסה) ואף ל–290% (רשות הגבייה והאכיפה). האם ממשלת ישראל היא כל כך יעילה, שהעובדים בחלק מהיחידות בה מצליחים להגיע לתפוקה של כמעט 300%?

התשובה היא כמובן ההפך מכך. זאת לא התפוקה של ממשלת ישראל שהיא גבוהה כל כך, אלא זאת הנורמה שנקבעה כתפוקה של 100% שהיא נמוכה כל כך - כמובן בגלל התפוקה הנמוכה של ממשלת ישראל, שהפכה גם את שכר העידוד לסוג של פארסה.

אם לנסח זאת בפשטות - ממשלת ישראל קבעה את שכר העידוד בסוף שנות ה-60, ומאז פשוט הלכה לישון. חלק גדול מהתפוקות שנקבעו, שמעליהן זכאים העובדים לפרמיה ולקבלת שכר עידוד, לא עודכנו במשך עשרות שנים. 48% מהשיטות למדידת תפוקות של משרדי הממשלה הן בנות יותר מעשור. שיטת שכר העידוד של המחלקה הכלכלית של מס הכנסה, למשל, נבנתה ב–1985 - ולא עודכנה מאז. שכר העידוד של מחלקת הגבייה של מס הכנסה נקבע ב–1998. כמעט 60% מהתפוקות שנקבעו נהפכו בינתיים, אוטומטית, לתפוקות של 150% לפחות - מעל התקרה המרבית המזכה בשכר העידוד המרבי - פשוט בגלל שבמהלך השנים התווספו טכנולוגיות כמו מחשבים, שהקפיצו את התפוקה של העובדים ללא כל מאמץ מצדם.

כך למשל, המזכירות ברשות המסים נמדדות לפי מספר הישיבות המתקיימות, לפי מספר העמודים שהן מדפיסות, ולפי כמות הדואר הנכנס שהן מטפלות בו. כלומר, מדינת ישראל מעניקה שכר עידוד למזכירות כדי לעודד אותן להדפיס יותר עמודים. בתחום הרגיש יותר של גביית מסים, שכר העידוד ניתן למפקחי המס לפי כמות הפעולות שהם מבצעים בתיקים - מספר הצווים שהוצאו, מספר חשבונות הבנק שנבדקו, מספר העדויות שנגבו. כל קשר בין זה לבין טיפול איכותי בתיקי המס, בכדי למצות את הגבייה האפשרית מהם, הוא מקרי בהחלט.

שכר העידוד איבד 
את משמעותו

מכיוון שהפרמיות לא עודכנו ולא השתנו במשך שנים, התפוקות של משרדי הממשלה הגיעו לשיעורים מגוחכים, ועמם גם שכר העידוד. שכר העידוד הממוצע המשולם כיום ל–33 אלף עובדי הממשלה הוא 1,328 שקל בחודש, פרמיה ממוצעת לשכר של 21% - קרוב מאוד לתקרה האפשרית של 25%. הסיבה היחידה שעובדי המדינה לא הצליחו להגיע לתקרת הפרמיה, על אף שהתפוקה הנמדדת שלהם עברה את התקרה של 142%, היא רק בגלל כמה מדדי איכות שהוכנסו לשכר עידוד - ובזכותם אנחנו למדים כי עובדי הממשלה אינם כל כך יעילים ומושלמים כפי שניתן להסיק מנתוני התפוקה הגבוהים שלהם.

הרוב המוחלט של עובדי הממשלה מקבלים את שכר העידוד, ומסיבות ברורות - התפוקה המתבקשת היא כל כך נמוכה, שהם מגיעים לתקרה המתבקשת בכל מקרה. לכן, עם השנים איבד שכר עידוד את המשמעות שלו כשכר עידוד, והפך פשוט לתוספת שכר. מהסיבה הזאת, כל ניסיון להנהיג שינוי בשכר העידוד יוצר מלחמת עולם עם ועדי העובדים בממשלה, שרואים בכך פגיעה בשכרם. התוצאה היא שהשקעה של 450 מיליון שקל בשנה, בתשלום שכר עידוד לעובדי המדינה, נהפכה להשקעה מבוזבזת. במקום להיות כלי ניהולי לתמרוץ ולהגדלת פריון, הפכה ההשקעה הזאת לתוספת שכר אוטומטית, ותו לא.

ממשלת ישראל, יש לציין, מדורגת במקום 35 הלא מחמיא בעולם במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי. בחלק מהתחומים הנמדדים - כמו רישיונות בנייה או רישום נכסים - המדינה ממוקמת במקום 140–150 בעולם. הביורוקרטיה הממשלתית הישראלית, כך מתברר, היא אחת הגרועות ביותר בעולם - ואין ספק שהיא מהווה משקולת כבדה גם על יוקר המחיה הישראלי (בהתחברות לחשמל אנחנו במקום 103 בעולם), גם על היוזמה (אכיפת חוזים ותשלום מסים - מקום 93 בעולם), וגם על רמת החיים בישראל בכללותה. רק שבמצב הנתון כיום, הממשלה מעוקרת מכלים שיכולים להביא לשיפור הביורוקרטיה, בין השאר כי הכלי העיקרי שאמור לגרום לפקידים לעבוד טוב יותר - שכר עידוד - נהפך לבדיחה.

המדינה הבינה: אי אפשר להמשיך כך

ייאמר לזכותה של המדינה כי היא הבינה שכך אי אפשר להמשיך. ייאמר לזכותה של ההסתדרות הכללית, ולזכותו של יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, שהם הבינו כי הפריון הנמוך, בגלל שכר העידוד המגוחך, הוא לא רק בעיה של המדינה. בשנתיים האחרונות עושה המדינה, בגיבוי ההסתדרות - ועל אפם וחמתם של לא מעט ועדי עובדים במשרדי הממשלה השונים - סדר בשכר העידוד. לשם כך הוקמה יחידה ייעודית באגף השכר באוצר - יחידת תגמול ותמרוץ בניהולה של אתי שגיא - המעסיקה מהנדסים העוסקים במדידת תפוקות ופריון. בשלב זה היחידה בעיקר סורקת את שיטות העידוד הקיימות, ומנסה לעדכן אותן לשיטות עידוד מודרניות ואפקטיביות יותר.

מוטי קמחי

במקום למדוד עומסי עבודה, כפי שעושה שכר עידוד כיום, המטרה היא לעבור למדוד תפוקות חשובות, כאלה שמייעלות באמת את העבודה של אותה יחידה ממשלתית. לשם כך נקבע תמהיל תפוקות, נוצר קשר בין התפוקות הנמדדות לבין תוכניות העבודה - וסוף סוף המהלך של קביעת תוכניות עבודה למשרדי הממשלה מתחיל לשאת פירות ממשיים. נקבעים גם מדדי איכות, ומופעלים סקרי דעת קהל ביחידות ממשלתיות המעניקות שירות לציבור. זאת, לצד הניסיון להכניס גם אלמנטים דיפרנציאליים, שעל פיהם יימדד גם כל עובד לחוד. המטרה היא להביא לכך שהמדדים שעל פיהם ישולם שכר העידוד מעתה והלאה יהיו מדדים שאכן מעודדים הגדלה של הפריון.

אחת היחידות הראשונות שטופלו באופן זה היא מינהל התכנון במשרד הפנים - השלב הראשון בביורוקרטיית הדיור במדינה. שכר העידוד במינהל עודכן לעמידה בתוכנית העבודה, למספר יחידות הדיור שתיכנונן הושלם, וכן בדיקה איכותית של הזנת נתונים במחשב. בשנה הראשונה להפעלתו של שכר העידוד החדש, עם או בלי קשר, מספר יחידות הדיור המתוכננות שיצאו ממנהל התכנון קפץ ברבעון מ–8,000–3,000 ל–15 אלף.

תהליך העדכון של שכר העידוד נמצא רק בראשיתו, והוא רצוף בעיות. לא נפתרה עדיין הבעיה של איך מתמרצים בעלי תפקידים רגישים בשירות המדינה - פקחי מס, פרקליטים, רופאים - כאשר החשש שתמרוץ במקרה שלהם עלול להביא נזק בצדו. המדינה נמנעת, למשל, מלתמרץ פרקליט על פי מספר כתבי האישום שהוא מגיש - דבר שעלול כמובן להביא להגשת כתבי אישום מיותרים. זה לא אומר, עם זאת, שאין מקום למדוד ולתמרץ פרקליטים כלל. למשל, על משך הזמן של טיפול בתיק.

בנוסף קיימת הבעיה של התיישנות מחודשת של מדדי התמרוץ, לאחר תהליך העדכון הנוכחי, ולכן קבעה המדינה תמריץ למתמרצים - משרד שלא יעדכן את שיטות מדידת הפרמיה שלו מדי שנה, שכר העידוד שלו יילך ויישחק. וכמובן, יש התנגדות עיקשת של ועדי עובדים, שרואים בעדכון שיטות המדידה של שכר עידוד איום על השכר שהם התרגלו לקבל בקלות. הבעיות הן רבות, אבל זאת משימה לאומית להתגבר עליהן - אם אנחנו רוצים לראות את ממשלת ישראל מתחילה להתעורר מקפאונה ומקבעונה ארוך השנים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#