הערכה: רשות הגבלים עסקיים תדרוש להטיל על רוזנהויז עונש מאסר בפועל

לאחר שהורשע בניסיון ליצור הסדר כובל ובהפרת תנאי המיזוג, נערך מנכ"ל שופרסל לשעבר לדיון בגזר דינו ■ עורכי דין המתמחים בהגבלים עסקיים: "לא יהיה מנוס ממאסר בפועל" ■ העונש המרבי לעבירות: 3-5 שנות מאסר

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורה קורן

אפי רוזנהויז, שהורשע אתמול בהפרת תנאי מיזוג ובניסיון ליצירת הסדר כובל, יישב בקרוב פעם נוספת על הספסל בבית המשפט, הפעם כדי לשמוע מה העונש שייגזר עליו. כעת מתברר כי רוזנהויז עשוי למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח. עורכי דין המתמחים בהגבלים עסקיים העריכו אחר הצהריים (ג') כי רשות הגבלים עסקיים תדרוש מבית המשפט להטיל על מנכ"ל שופרסל לשעבר עונש מאסר בפועל. החוק מאפשר לדרוש עונש מאסר של עד חמש שנים בגין העבירות שבהן הורשע, אולם ההערכה היא שהרשות לא תדרוש את העונש המרבי.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, הרשיע אתמול את רוזנהויז, סמנכ"ל השיווק שלה לשעבר, אלי גידור ואת הרשת עצמה בארבע עבירות של ניסיון לערוך הסדר כובל (קרטל) ובהפרת תנאי מיזוג עם רשת קלאבמרקט מ-2005.

פרשת שופרסל החלה בסוף 2008, כאשר להנהלת שופרסל התברר כי הספקים הגדולים ערכו מבצעים דומים במגה ובשופרסל. רוזנהויז וגידור התקשרו מיוזמתם לספקים לבירור נסיבות העניין, דרשו מהם לנקוט בפעולות מסוימות ומשלא נענו, הוסרו ממדפי הרשת חלק מהמוצרים של אותם הספקים.

עו"ד גולן קנטי, שותף ומרכז את תחום ההגבלים העסקיים במשרד נשיץ ברנדס, אמר אחר הצהריים: "הרשות לא יכולה שלא לבקש עונשי מאסר. אנחנו בפער גדול בין מה שהרשות ובית המשפט אומרים שהוא עונש ראוי בתחום הגבלים, ובין עונשים שניתנים בפועל. עד היום הענישה היתה נמוכה יחסית. רק באחרונה מתחילים לראות ניצנים לעונשי מאסר".

האם המקרה שלו יוגדר "נסיבות מחמירות"? רוזנהויז בבית המשפטצילום: אמיל סלמן

העונש המרבי על העבירות שבהן הורשעו השניים הוא שלוש שנות מאסר, ועד חמש שנים בנסיבות מחמירות. לדברי קנטי, אם הרשות תחליט לבקש את הענישה המרבית, היא תוכל לטעון שמעמדו הבכיר של רוזנהויז בענף המזון יכול לענות להגדרה של נסיבות מחמירות. מנגד, רוזנהויז לא הורשע בביצוע הסדר כובל, אלא רק בניסיון להסדר כובל, עבירה מקלה יותר מבחינת החוק.

"אם ייגזר עליו עונש מאסר בפועל של עד שנה, זה יהיה עונש חמור", אמר קנטי. "להבנתי, הרשות לא יכולה שלא לבקש מאסר של יותר משנה. כשמשווים עונשים שניתנו בקרטלים ארוכי טווח והשפעה שלהם על המשק, כמו קרטל המרצפות, או קרטל ההגברה, לא ניתנו בהם עונשי מאסר ממושכים. הרשות בדרך כלל לא מבקשת את המקסימום, אלא משהו שמותאם לרף הענישה הקיים", הוסיף.

קנטי הוסיף: "בעולם השיקולים של מנהל, אם נכנס אלמנט של כניסה לכלא אפילו לחודש – המוטיבציה שלו לביצוע העבירה משתנה מקצה לקצה. אני לא חושב שיהיה הבדל משמעותי אם נוסיף חודשים. אבל יהיה הבדל משמעותי במסר שיעביר בית המשפט, אם העונש יהיה מאחורי סורג ובריח, או עבודות שירות".

עורך דין אמיר ונג, ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד רון גזית רוטנברג, התייחס אף הוא לפרשה. "לא ברור היכן היו עורכי הדין של שופרסל ביומיים שבהם החברה ניהלה את המגעים עם הספקים הגדולים". ונג מייצג את אחד הספקים הגדולים שהיו מעורבים בפרשה. השופט קיבל את עמדתו של הספק. לדברי ונג, הספק שהוא מייצג הבהיר לרוזנהויז כי בקשותיו יוצרות בעיה משפטית.

"אין ספק, שהרשות תבקש מאסר בפועל", אמר. עם זאת, לדבריו, הוא אינו משוכנע שיש צורך במאסר בפועל לצורך הרתעה. "ההרתעה כבר הושגה בהרשעה הפלילית האישית, אם כי ברור, שמאסר יחזק את ההרתעה", אמר.

ונג הוסיף: "ישנם עוד שיקולים לענישה, כמו לשקף את עמדת הציבור לגבי חומרת המעשה, ובהיבט זה בתי המשפט הגיעו למסקנה שעל עבירות הגבלים יש מקום לעונש מאסר".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker