מי אחראי על מצבי חירום בעורף? - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי אחראי על מצבי חירום בעורף?

דבר לא נלמד מהשריפה בכרמל וממלחמת לבנון השנייה, לפחות לא בכל הקשור לאגו

31תגובות

מזג האוויר הקשה של דצמבר 2010 הסתיים בשריפת ענק בכרמל, שגבתה את חייהם של יותר מ-40 אנשים, הולידה דו"ח ביקורת חמור מאין כמוהו של מבקר המדינה, וכמעט עלתה במשרתם של כמה שרי ממשלה בכירים. שלוש שנים מאוחר יותר, מזג האוויר הקשה של דצמבר 2013 הביא לסופת שלגים עזה, שגבתה את חייהם של ארבעה אנשים, הותירה את עיר הבירה של ישראל נצורה במשך שלוש יממות, ובעיקר חשפה שדבר, אבל ממש דבר, לא נלמד מלקחי השריפה בכרמל.

לפחות לא בכל הקשור להתגברות על מלחמות האגו של שרי הממשלה כדי לאפשר קבלת החלטה, שהמדינה ממתינה לה מאז המחדל של מלחמת לבנון השנייה ב-2006: מי, לכל הרוחות, אחראי במדינת ישראל על טיפול במצבי חירום בעורף?

אוליבייה פיטוסי

אז הנה התשובה הנחרצת: אין כזה. "במצב הדברים הנוכחי, כאשר הסמכות לתאם בחירום את הגופים המטפלים בעורף לא ניתנה לשום גוף, הרי שאין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף, שיכול לרכז את הטיפול בעורף גם בעתות שגרה וגם בעתות חירום" - מבקר המדינה כתב את הדברים בדו"ח 63ב, שפורסם ביולי 2013 - לפני פחות מחצי שנה.

הדברים נכתבו שש שנים לאחר הדו"ח מ-2007 שסיכם את מחדלי הטיפול בעורף במלחמת לבנון השנייה, ושנתיים אחרי הדו"ח החמור לא פחות לגבי מחדל השריפה בכרמל. לפי התקדים הזה, הודעתו של המבקר מיום שישי האחרון כי בכוונתו לבחון את תפקוד המערכות במהלך סופת השלגים ההיסטורית, היא בזבוז זמן מוחלט. בכל מקרה - המבקר כותב והשיירה עוברת.

סופת השלגים האחרונה, לפיכך, היתה עוד איתות אזהרה לגבי חוסר המוכנות של ישראל לאירועים קשים בעורף, ולא מכיוון שממשלת ישראל לא מקדישה אמצעים כספיים או משאבים ניהוליים ניכרים בקידום הגנת העורף. להפך, ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו מקיים אחת לחודש מפגש עם כל הגופים האחראים על הגנת העורף, ובקיץ האחרון הגדיל לעשות, כאשר בתוך שבועיים ערך סדרת פגישות בנושא - לרבות פגישות אינטנסיביות עם השר להגנת העורף, גלעד ארדן, ועם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. כל זה בניסיון לפתור את סכסוכי האגו בין שני השרים לגבי האחריות להגנת העורף: האם משרד הביטחון, האחראי על פיקוד העורף, הוא זה שצריך לנהל את הגנת העורף, או שמא המשרד הייעודי, המשרד להגנת העורף, שהוקם בדיוק לשם כך.

בעוד השרים מתקוטטים לנגד עיניו, נתניהו ניסה להגיע להסכם פשרה כלשהו ביניהם. לאחר שנכשל בכך, זנח את הנושא. ללמדכם שגם דו"ח הביקורת של מבקר המדינה מיולי 2013 - דו"ח שלישי העוסק בליקויים החמורים בטיפול במצבי חירום בעורף בתוך שש שנים - נשאר כאבן שאין לה הופכין.

אוליבייה פיטוסי

זאת אינה, כאמור, בעיית משאבים. אזרחי ישראל יכלו לחזות זאת בעצמם, במהלך המהומה של סוף השבוע האחרון - בעוד הרשויות המקומיות, כולל עיריית ירושלים, קורסות תחת מעטה השלג, גם המשטרה התקשתה לתת מענה לפתיחת הצירים שנחסמו עם אלפי מכוניות, דבר שגרם בשרשור לעיכוב ממושך בפעולות של חברת החשמל לחיבור מחדש של בתים שנותקו מאספקת חשמל. כל זה, כאשר תחת ידה של ממשלת ישראל עומד פיקוד העורף, עם אלפי החיילים המצוידים היטב שלו, ובעיקר עם הציוד המכני הכבד שיכול היה לפצות על היעדר של מספיק מפלסות שלג במדינת ישראל.

כל מה שהיה צריך הוא מישהו שייתן הוראה לצבא להתחיל לזוז. רק שהמישהו הזה לא היה בנמצא עד יממה לפחות לאחר פרוץ הסערה. נתניהו, שערך תדריכים בשידור חי לראש עיריית ירושלים או ליו"ר חברת החשמל, בחר בעת ההיא להותיר את ניהול המשבר בידי המשרד לביטחון פנים - על אף שלמשרד לביטחון פנים אין סמכות להפעיל את הצבא, ואף שברור שקצרה ידה של המשטרה, בעזרת הכלים המועטים שבידה, להתמודד עם המשבר.

בכל אותו זמן, צרמה ההתעלמות המוחלטת של נתניהו מהמשרד להגנת העורף, שהוקם כדי לנהל מצבי חירום בעורף. המשרד להגנת העורף כלל לא היה קיים במשבר האחרון, מה שמחדד את השאלה - מי בכלל צריך אותו, והאם ייתכן שמדובר במשרד שהוקם מסיבות פוליטיות ושאין לו כל צידוק מקצועי?

אלה הן בדיוק השאלות שמבקר המדינה שואל, בדו"ח האחרון שלו מיולי. המשרד להגנת העורף הוקם ב-2011, במסגרת המשא ומתן הפוליטי של נתניהו עם השר אהוד ברק. באותה העת הוא פוצל מתוך משרד הביטחון, נהפך למשרד עצמאי, ובאותה הזדמנות גם הועברה אליו רשות החירום הלאומית (רח"ל) - הגוף שעל פי חוק צריך לנהל את העורף בשעת חירום. לפי החלטה זו, נהפך המשרד להגנת העורף למי שנושא באחריות בשעת חירום גם על הצבא וגם על המשטרה.

אלא מה, שעל פי חוק יסוד הצבא, הצבא כפוף אך ורק לרמטכ"ל (שכפוף בעצמו רק לשר הביטחון). בפועל, כלומר, הסמכות העיקרית שהיתה אמורה לעמוד לרשות המשרד להגנת העורף סותרת את חוק הצבא, ועלולה להוביל למצב האבסורדי שבו גם שר הביטחון וגם השר להגנת העורף נותנים בעת חירום הוראות סותרות לצבא. אפשר, כמובן, להסיר דאגה מלבנו - אין כל סיכוי שפיקוד העורף יסכים להישמע לגורם כלשהו פרט לרמטכ"ל, כך שבפועל המשרד להגנת העורף נותר חסר סמכות וחסר שיניים.

גיל אליהו

בעוד שהמשרד שאמור לרכז את הגנת העורף נותר בפועל משולל סמכויות, אין אף גורם אחר שממלא את מקומו. המשטרה, מערך הכבאות, מד"א, פיקוד העורף - כל אחד מאלה עובד בנפרד, כאשר חלק מהגופים נמצאים בשעת חירום תחת סמכויות כפולות וסותרות (מד"א כפוף גם למשטרה וגם לפיקוד העורף; המשטרה עשויה להיות כפופה גם למשרד לביטחון פנים וגם לפיקוד העורף; ופיקוד העורף כפוף גם לרמטכ"ל וגם למשרד להגנת העורף).

הערב הרב של סמכויות כפולות וסותרות, בלי אף גורם הנושא באחריות כוללת לטיפול במצב המשבר ולהפעלת כל הגופים, נחשף במחדל הקשה של מלחמת לבנון השנייה. מאז - כבר חלפו שבע שנים - מדינת ישראל מתקשה למצוא לו פתרון. "במועד סיום הביקורת לא תוקן הליקוי שעליו הצביע מבקר המדינה ב-2007", נכתב בדו"ח המבקר מיולי האחרון, "שלפיו לא היה הסדר חקיקתי מקיף המרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בשעת חירום, ומבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים המטפלים בעורף בחירום ואת קשרי הגומלין ביניהם". במדינת ישראל, משופעת אירועי החירום, אין חוק המטפל במצבי חירום בעורף ומגדיר את הגוף האחראי לנושא.

זה כמובן אינו מקרי. ד"ר נרי הורוביץ, בעבר יועץ לפיקוד העורף וכן יועץ לח"כ אלי ישי בתפקידו כראש ועדת המשנה לענייני העורף, מגדיר זאת כך: "המשילות בחירום מעולם לא הוכרעה". הוא מפנה לאותו מאבק אגו בין השרים יעלון וארדן, שהטריד את מנוחתו של נתניהו בקיץ האחרון.

גיל אליהו

מאבק שבתום דיונים ארוכים, הכריע ראש הממשלה שלא להכריע בו - מסיבות פוליטיות מובנות. נתניהו העדיף שלא לריב עם אף אחד משני השרים הבכירים שלו, וכך השאיר את העמימות, הכפילויות והיעדר גוף מרכזי אחד - הנושא בכל האחריות וכל הסמכות לטיפול במצבי חירום בעורף. זאת, עד למשבר החמור הבא.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם