ח"כ מרגלית: על חברות מובילות לפרסם דו"חות כספיים - כמו חברה ציבורית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ מרגלית: על חברות מובילות לפרסם דו"חות כספיים - כמו חברה ציבורית

האם יחולו על "חברות מובילות בשוק" מגבלות מטעם רשות ההגבלים העסקיים, בדיוק כמו שחלות על חברות ציבוריות? ■ "גורמים בעלי מעמד מהותי בשוק כוללים בהסכמי ההתקשרות שלהם תנאים שיוצרים חסם בפני מתחרים"

11תגובות

ח"כ אראל מרגלית הגיש הצעה לשינוי חוק ההגבלים העסקיים, המתואמת לדבריו עם הממונה על ההגבלים, דיוויד גילה. ההצעה כוללת שלושה סעיפים מרכזיים: הראשון מציע לתת לממונה על ההגבלים העסקיים סמכות להכריז על חברות כ"מובילות שוק מובהקות", שיהיה עליהן לפרסם דו"חות כספיים בדומה לחברות ציבוריות.

לפי ההצעה, הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע קריטריונים לחברות שיש להן השפעה מהותית בשוק בו הן פועלות, באופן שעלול להפחית את התחרות או לגרום לפגיעה בציבור, גם אם הן מחזיקות בפחות מ-50% מהקטגוריה בה הן פועלות. הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה את שמותיהן ואלה יצטרכו לפרסם דו"חות כספיים, לפי כללים שיקבע הממונה. על פי ההצעה, חלק מהמגבלות החלות על מונופולים יחולו על חברות בעלות השפעה מהותית, כמו איסור ניצול לרעה של המעמד בקביעת תנאי מכירה ללקוחות.

אוליבייה פיטוסי

בהקשר זה מוצע גם להרחיב את המגבלות החלות על מונופולים, שעניינן ניצול מעמדו של בעל מונופולין לרעה. ההרחבה תכלול גם איסור התניית התקשרות בין ספק ללקוח בתנאים שעניינם היקפי קניה או מכירה של הנכס או השירות, או יעדי קנייה או מכירה של הנכס או השירות, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת.

מרגלית הבהיר כי השינוי נדרש נוכח הפרקטיקה שהתפתחה, לפיה גורמים בעלי מעמד מהותי בשוק כוללים בהסכמי ההתקשרות שלהם תנאים בעניין יעדי מכירה או קנייה בהיקפים שלמעשה יוצרים חסם בפני מתחרים.

עוד מציע מרגלית כי חובת פרסום הדו"חות הכספיים לפי כללים שיקבע הממונה תחול גם על מונופולים וחברי קבוצות ריכוז שאינם חברות ציבוריות. קבוצת ריכוז היא קבוצת חברות הפועלות באותו ענף, שאמורות להתחרות ביניהן, אולם התחרות ביניהן בפועל מוגבלת. לדוגמה, יצרניות תחליפי חלב אם ונמלי אשדוד וחיפה.

לדברי מרגלית, "זוהי הצעה ראשונה בסדרת חוקים בנושא הגברת התחרותיות בתחום מוצרי המזון ומוצרי הצריכה בישראל. המשק הישראלי חסום במספר מקומות וצריך לפתוח אותו אותו על ידי חקיקה. המדינה חייבת להתערב במקומות שיש בהם כשל שוק וריכוזיות יתר, במקומות שבהם החברות לא מוגדרות כמונופול באופן מובהק אך הצרכן משלם מחירים הרבה יותר גבוהים מבמקומות אחרים בעולם.

"אחרי שנראה את הדו"חות, הממונה על ההגבלים העסקיים יוכל אולי להגביל את המחירים של אותן חברות. שוחחנו עם דיוויד גילה ואנחנו מתואמים ופועלים ביחד. אנחנו רוצים שהוא יתערב ויעשה סדר". מרגלית הוסיף: "מדוע דאודורנט שנמכר בארה"ב ב-7.20 שקל נמכר בישראל ב-17 שקל לפחות? זה פער שמטפס ליותר מ-250%. ישנו מצב אבסורדי של 3-2 חברות ששולטות בכל תחום במשק ואין לנו, האזרחים, אפשרויות להילחם נגדן. קוקה קולה, המוכרזת כמונופול בתחום המשקאות המוגזים השחורים, יכולה לנצל את כוחה בקטגוריות אחרות דוגמת הבירות".

עם זאת, בדיקה שערך TheMarker העלתה, כי ההצעה לא תואמה עם גילה, או גורמים אחרים ברשות ההגבלים.

מיכל פתאל

לדבריו, בכוונתו להציע הצעות חוק שיטפלו גם ביחסי הכוחות בין קבוצות הקניונים הגדולות לשוכרים. בישראל שתי קבוצות קניונים גדולות - עזריאלי ומליסרון - והשוכרים טוענים כי שכר הדירה ודמי הניהול הגבוהים שדורשים הקניונים גורמים למפלתן של רשתות וגלגול המחירים אל הצרכנים.

מרגלית מספר כי הוא מקים שדולה למלחמה ביוקר המחיה, ביחד עם חברי כנסת נוספים: "השדולה תגבש הצעות חוק שיטפלו, נושא אחר נושא, במקומות שיש בהם חסימה רגולטיבית ויאפשרו לעוד שחקנים להיכנס לתחום. זה ישפיע בתחומי המזון, הפנסיה, הקניונים והחוזים הדרקוניים שלהם מול החנויות, שוק כרטיסי האשראי הנשלט על ידי הבנקים וכתוצאה מכך עמלת הסליקה גבוהות ועוד. השדולה לא פועלת רק בתוך הכנסת והתחברה גם לארגון 'הצרכנים', של איציק אלרוב ויעקב לבי (ממובילי מחאת הקוטג').

"כנראה ששלי יחימוביץ' הדביקה את ח"כ אראל מרגלית בחיידק הקומניזם", אמר בתגובה בכיר באחת מחברות מוצרי הצריכה הגדולות. "הרי מרגלית הוא איש עסקים, כך שהמהלך הזה מפתיע אותי. במקום שחברי הכנסת יתעסקו בבנקים ובעמלות שהם גובים הם הולכים נגד בעלי הסופרמרקטים וחברות המזון כי זה סקסי. זו הצעה פופוליסטית ואני בכלל לא בטוח שחברות בינלאומיות יאפשרו לנציגות המקומית שלהן לפרסם דו"חות כאלה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#