נתניהו, לפיד ובכירי האוצר מזגזגים בעודפים של מיליארדי שקלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו, לפיד ובכירי האוצר מזגזגים בעודפים של מיליארדי שקלים

עודפי המיליארדים בתקציב 2013 איפשרו לנתניהו לתת תוספת לתקציב הביטחון, וללפיד לבטל את העלאת מס הכנסה המתוכננת ■ אילו שר האוצר היה מוריד את המע"מ במקום, אפשר היה להקטין את העיוותים במערכת המס הישראלית ולסייע גם לשכבות החלשות

תגובות

עודפי המיליארדים בתקציב המדינה ל–2013 איפשרו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להודיע בסוף אוקטובר על תוספת של 2.75 מיליארד שקל למערכת הביטחון ב–2014. העודפים האלה איפשרו גם לשר האוצר, יאיר לפיד, להודיע שלשום על ביטול החלטה קודמת של הממשלה להעלות את מס הכנסה בינואר. בחודשים הקרובים צפויות עוד כמה הודעות מפתיעות מלשכותיהם של נתניהו ולפיד. הראשונות שבהן ברבעון הראשון של 2014.

בצירוף עלות ההחלטה של לפיד - אובדן הכנסות ממסים בסך 3.6 מיליארד שקל ב–2014 - הממשלה הוציאה השנה 6.35 מיליארד שקל על חשבון העודפים בתקציב ביחס לתחזיות הגבייה. אך בקופת האוצר, בהערכה שמרנית, יש עוד עודפי תקציב בהיקף של כ–9 מיליארד שקל (וכנראה יותר).

כתבות נוספות באתר TheMarker:

איפה כדאי לכם להשקיע 100 אלף שקל פנויים?

מדריך למתלבטים: לשלם 4,700 שקל על שכירות או על משכנתא?

נלחמים על התהילה

אוליבייה פיטוסי

בקרב על התוספת הגדולה לתקציב הביטחון ב–2014, שקל קבע נתניהו עובדות בשטח ללפיד. בתרגיל השתתף, לצד נתניהו, גם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון. לפיד אמנם שותף בדיונים על התוספת לתקציב הביטחון, אבל לא שותף בהחלטה על גודל התוספת.

בהודעה על ביטול העלאת המסים עשה לפיד תרגיל דומה לנתניהו. נתניהו אמנם ידע על התוכנית, אך לפיד קבע את מועד ההודעה, את הפורום שבו נמסרה (הוא בראש בכירי האוצר) ואת דרך מסירתה (בפריים־טיים בכל שלושת ערוצי הטלוויזיה).

ללפיד היתה אופוזיציה פנימית באוצר לפני מסיבת העיתונאים. האוצר לדורותיו אינו אוהב, בלשון המעטה, לוותר על מסים שאושרו בממשלה ובכנסת. האוצר כעיקרון לא אוהב לוותר על כספים שהוא תופש כשייכים לו. מדוע לא נמתין לסוף השנה, אמרו בכירים במשרד ללפיד, כשתמונת 2013 תתבהר ונדע בדיוק היכן אנחנו עומדים? למה לוותר על מס הכנסה לבעלי שכר גבוה? ולמה בכלל לקצץ במס הכנסה ולא במס אחר?

לפיד דחה את הפקידים על הסף. חשוב לו מאוד, כמנהיג פוליטי שחולם על כיסא ראש הממשלה, לזכות באהבת מעמד הביניים. בחודשים האחרונים, כך הוא חש, מי שהביאו אותו למעמד של המפלגה השנייה בגודלה בכנסת נוטשים אותו. לפיד קבע מסמרות בשלושה נושאים: א. תבוטל העלאת המסים. ב. ההודעה על כך תימסר לציבור כבר עתה, אך תבוצע בהמשך. ג. העלאת המסים שתבוטל תהיה במס הישיר (מס הכנסה) ולא במע"מ.

למה יש עודפים 
חסרי תקדים?

האם העודפים נוצרו כי ביצועי המשק בצד ההכנסות כל כך טובים ב–2013? תשובה אחת, ויש תשובות נוספות, היא שראש הממשלה ושר האוצר הטרי היו בפאניקה עם הקמת הממשלה לפני שמונה חודשים, ובשל טעויות - כולל טעויות חישוב של אגף התקציבים באוצר - סברו שמצב תקציב 2013 ו–2014 גרוע בהרבה ממה שהיה בפועל.

הכוונה היא כאן כמובן לדיבורים של סוף 2012 והמחצית הראשונה של 2013 על הבור התקציבי. צודק אפוא יו"ר ועדת הכספים של הכנסת הקודמת, ח"כ משה גפני, כשאמר שלשום כי "הוכח כי בניגוד להפחדות של לפיד, הגירעון לא היה כה גדול כפי שהוצג".

העובדה שלפיד היה בפאניקה ובהמשך שגה בהערכת עומק הגירעון בתקציב 2013 ו–2014 מפתיעה, בהתחשב בסוללת היועצים המכובדת שייעצה לו עם כניסתו לאוצר וגיבוש תקציב השנה והשנה הבאה, שכללה את הפרופסורים מנואל טרכטנברג, צבי אקשטיין ואבי בן בסט ושניים מבכירי המשק - ענת לוין (בקרוב מנכ"ל מגדל) וקובי הבר (בנק לאומי). זאת לצד ליועצים מבית (יש עתיד) שעובדים בצמוד לו, הלל קוברינסקי ואורי שני.

מה הסיבה לעודפים הגדולים? בנק ישראל פירסם שלשום בהודעת הריבית כי "הגירעון הנמוך מהתוואי (בתקציב 2013, מ.ב) משקף בעיקר רמת הוצאות נמוכה ב–9.4 מיליארד שקל מהתוואי התואם הוצאה מלאה של התקציב". בנק ישראל לא ציין מהן הסיבות לתת־הביצוע העצום הזה. הנתון מתייחס לתקציב ההוצאות של הממשלה ללא סעיף השכר, שכן בתקציב השכר לא היה תת־ביצוע.

כיצד נוצר תת־ביצוע כזה? יש הטוענים כי הוא נובע מטעות בחישובים של האוצר בהכנת התקציב, בהיקף של כ–6 מיליארד שקל, שנחשפה במהלך השנה אך לא תוקנה. סיבה נוספת לתת־הביצוע היא העבודה של הממשלה, במשך כמה חודשים, עם תקציב 2012 מותאם ל–2013, עד להקמת הממשלה החדשה ואישור תקציב 2013 בסוף אוגוסט. בנוסף, בתקציב 2013 הוחבאו הרבה מאוד כספים בסעיפי רזרבות לא ידועים, מה שמנע מגורמים מחוץ למשרד האוצר להתחקות אחרי המספרים.

באוצר דוחים את הדברים, וטוענים כי הסיבה לתת־הביצוע היא העובדה שהמדינה עבדה בשבעת החודשים הראשונים של 2013 עם תקציב 2012 (כל חודש בוצע אחד חלקי 12 מתקציב 2012), מה שחנק את הוצאות הממשלה. בנוסף, טוענים באוצר כי חילופי השרים במשרדי הממשלה עם כינון הממשלה החדשה, וכן חילופי מנכ"לים ובכירים אחרים במשרדים, גרמו לתת־הביצוע, מאחר שהשרים והבכירים החדשים לא היו תמיד מספיק מיומנים בביצוע התקציב.

עוד אומרים באוצר כי המשרד היה הרבה יותר שמרן בביצוע התקציב ב–2013, על רקע השבר ב–2012. הדבר התבטא בניהול הסיכונים שהמשרד נטל על עצמו בביצוע התקציב. באוצר דחו את הטענה של ניהול רזרבות סמוי, וציינו כי חלק מהרזרבות משמש לשמירת כספים שלא בוצעו כמתוכנן ויבוצעו בהמשך (לפיצוי מפוטרי תעש, למשל, הוקצה סכום בתקציב. הוא טרם בוצע ונשמר לשנה הבאה. סכומים הוקצו גם לפרויקטים בתחבורה ועוד).

ומה לגבי צד ההכנסה? על בסיס נתוני הגבייה של רשות המסים לעשרת החודשים הראשונים של השנה, ועל בסיס הגבייה של הרווחים הכלואים, הערכה היא גביית המסיים השנה תסתכם ב–242–244 מיליארד שקל - כ–10 מיליארד שקל מעל ליעד האוצר, שהיה 324.2 מיליארד. ברשות המסים חושבים שהנתון מוגזם, ושעודף הגבייה יהיה 7–6 מיליארד שקל.

לפיד ובנק ישראל: הגירעון השנה רק 3.5%

יעד הגירעון בתקציב המדינה ל–2013 הוא 45.7 מיליארד שקל, 4.65% תוצר - גירעון גבוה מאוד. הנגיד לשעבר, סטנלי פישר, התנגד ליעד הגבוה. לפיד, בתקופת הפאניקה של תחילת הקדנציה שלו, דרש יעד גבוה יותר. היעד הנוכחי התקבל כפשרה.

הגירעון בתקציב בפועל בסוף אוקטובר היה 18.6 מיליארד שקל, כלומר 41% בלבד מיעד הגירעון. ההפרש בין הגירעון בפועל בעשרת החודשים הראשונים של השנה לגירעון המותר בכל השנה הוא 27.1 מיליארד שקל. כמקובל בכל שנה, גם השנה האוצר צפוי לשפוך בנובמבר, ובעיקר בדצמבר, סכומי כסף גדולים במיוחד דרך תקציב המדינה.

שלשום העריכו לפיד ובנק ישראל, בנפרד, כי 2013 תסתיים עם גירעון של כ–3.5% תוצר, כלומר כ–29.5 מיליארד שקל. אגב, שר האוצר היוצא, יובל שטייניץ, ולא רק הוא, צופים גירעון של 3% תוצר. יעד הגירעון ל–2014 הוא 3% תוצר.

למה מס הכנסה?

למה לפיד החליט לבטל דווקא את העלאת מס ההכנסה? התשובה ברורה. שר האוצר מצהיר וחוזר ומצהיר, כי הוא שר האוצר של מעמד הביניים - לא של השכבות החלשות ולא של השכבות החזקות. ביטול העלאת מס ההכנסה משרת היטב את שכבות הביניים, אבל גם את השכבות החזקות. שכבות אלה ישמרו על ההכנסה הפנויה שלהם, מה שיסייע לצמיחת המשק. השכבות העניות לא ייהנו מהמהלך, כיוון שהן (50% מהאוכלוסייה) לא מגיעות לסף המס.

אם לפיד היה רוצה לדאוג לשכבות החלשות, הוא היה מחזיר את המע"מ, שהועלה ב–1 ביוני השנה ל–18%, לרמה של 17%. המע"מ נחשב למס רגרסיבי, שפוגע יותר בחלשים. הורדה של המע"מ ב–1% שווה לקופת המדינה 4.4 מיליארד שקל בשנה.

אורן נחשון

נמוכים במס הכנסה, גבוהים במע"מ

בישראל התהפכה בשנים האחרונות המגמה, וגביית המסים העקיפים (כמו מע"מ, בלו ומכס) השתוותה לגביית המסים הישירים (כמו מס הכנסה, מס חברות ומסי מקרקעין). כך, בהשוואה בין לאומית, גביית המסים הישירים בישראל נמוכה, וגביית המסים העקיפים גבוהה.

אם לפיד היה משאיר את העלאת מס ההכנסה המתוכננת ל–1 בינואר 2014 ומוריד את המע"מ במקום, הוא היה מקטין את העיוותים במערכת המס הישראלית בהשוואה בינלאומית. אבל לפיד, כדבריו, הוא שר האוצר של מעמד הביניים, ובמבחן התוצאה - בעיקר של השכבות החזקות.

השכבות החלשות יסבלו מעוד מהלך של לפיד, שעליו נודע לציבור שלשום - קיצוץ תקציב המדינה ל–2014 ב–3 מיליארד שקל. במסיבת העיתונאים ניסה שר האוצר לייפות את הדברים, ואמר: "במקביל להורדת המס, אנחנו נייעל את ההוצאה הממשלתית ב–2014 ונוריד אותה בכ–3 מיליארד שקל, כדי להבטיח שההורדה במס הכנסה לא תפגע ביציבות הכלכלית של המדינה. הממשלה יכולה כיום להתייעל ולתת את אותם שירותים בפחות כסף. אנחנו יודעים לעשות את זה בעזרת הקטנה של הרזרבה התקציבית והתאמה של תקציב הריבית".

בכל שנה יש 
הכנסות חריגות

חלק ניכר מעודפי גביית המסים הוא תוספת מס חריגה וחד־שנתית של 3.3 מיליארד שקל ממכירת ישקר ווייז, ו–4.4 מיליארד שקל מהרווחים הכלואים (3 מיליארד שקל מהם תוקצבו). באוצר לא החליטו עדיין מה לעשות עם העודפים החד־פעמיים. חלק מהם בוודאי יילך להפחתת חובות, מה שיביא להקטנת יחס החוב־תוצר של ישראל. חלק עשוי להיות מיועד למטרות אחרות. ועל כך בהמשך.

ביחס לשנת המס 2014, צריך לזכור כי בכל שנה, ללא יוצא מהכלל בשנים האחרונות, יש לרשות המסים תוספות מס חריגות הנאמדות במיליארדי שקלים. יעד גביית המסים ל–2014 הוא 257.6 מיליארד שקל. במצב המשק כיום ועל בסיס נתוני הגבייה ב–2013, זהו יעד בר־השגה בהחלט, גם אם הצמיחה במשק תהיה נמוכה מפוטנציאל הצמיחה של ישראל, כ–5% - באזור ה–3.5%, כפי שצופים רבים.

צריך לזכור בחישוב הכנסות המדינה ממסים ב–2014, כי לפי הערכות האוצר הצמיחה בשנה הבאה תהיה כ–3.5%, האינפלציה תהיה כ–2% והכנסות המדינה מהמלחמה בהון השחור יגדלו בלפחות 2 מיליארד שקל. בנוסף, ב–1 בינואר 2014 יועלה מס החברות ב–1.5% ל–26.5%, מה שיגדיל את הכנסות המדינה ב–1.5 מיליארד שקל בשנה.

צריך לזכור גם כי המע"מ והמס על סיגריות ובירה, הועלו במחצית השנייה של 2013, וב–2014 הם יחולו על כל השנה, מה שיגדיל את הכנסות המדינה ב–2014, בהשוואה ל–2013, ביותר מ–3 מיליארד שקל.

בעד ממשלה קטנה

המהלך של לפיד ברור, והוא תואם את האידיאולוגיה של נתניהו ושל לפיד עצמו - ממשלה קטנה, שלוקחת פחות מסים ונותנת פחות שירותים, כמו בארה"ב ובריטניה, ובניגוד למדינות הסקנדינביות ולממשלות ישראל בעשורים הראשונים של המדינה.

במסגרת מהלך זה בודקים עתה נתניהו ואנשיו, לפיד ובכירי משרדו, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ואנשיה וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, את האפשרות לשנות את כלל ההוצאה בתקציב, המתייחס לגידול בתקציב המדינה עם המעבר משנה לשנה.

העמדה הבסיסית של לפיד, שוב בהתאם לאידיאולוגיה הכלכלית־חברתית שלו, היא לשנות את הכלל כך שבמקום שהתקציב יגדל בכ–2.7% במעבר משנה לשנה, כמו בשנים קודמות, או ב–3.35% פלוס 6.5 מיליארד שקל ב"קופסה" (תקציב חד־פעמי שמיועד למטרה ספציפית) השנה - הוא יגדל מדי שנה בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה, כלומר ב–1.7% בלבד, כמחצית מהגידול ב–2013. השינוי הזה אמור לפתור את מרבית הבעיות בתקציב 2015, שבאוצר מתחילים לחשוב עליו, כולל כוונות מוקדמות להעלאת מסים.

ומה עם הקצבאות?

עד 10 בדצמבר אמור האוצר להגיש לכנסת, בהתאם לחוק התקציב הדו־שנתי, נייר שמסכם את ביצועי המשק ב–2013 ואת הציפיות ל–2014. לא מן הנמנע כי הנייר ילמד אותנו על צעדים נוספים שהאוצר מתכנן ל–2014, על רקע העודפים הקיימים בתקציב המדינה ב–2013 בצד ההוצאות וההכנסות, ועל רקע הערכות כי גם ב–2014 יהיו עודפי גביית מסים.

ייתכן שנשמע על תוכנית מקיפה ומשותפת של האוצר, בנק ישראל ומשרד הכלכלה, לתמוך בתעשייה המקומית ובמפעלים מוטי יצוא על רקע השקל החלש. לא מן הנמנע כי בשלב ב' האוצר יחליט להפחית את המע"מ ב–0.5% או ב–1%, להחזיר את מס החברות לרמה של 25% (נתניהו תומך), ו/או להקל על הפגיעה הקשה בקצבאות הביטוח הלאומי (ילדים, אבטלה, הבטחת הכנסה) שהממשלה הנוכחית הזדרזה להפעיל עם תחילת כהונתה.

על רקע הקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב 2014, כשגם כך תקציב זה נראה רזה לעומת לתקציב 2013, נראה כי הסיכויים לחיזוק תקציבי החינוך, בריאות, רווחה ותשתיות בשנה הקרובה קלושים, על אף הקיצוצים הכבדים שסבלו נושאים אלה עם הקמת הממשלה הנוכחית.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#