עודף בתקציב: חוגגים עכשיו - משלמים בשנה הבאה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עודף בתקציב: חוגגים עכשיו - משלמים בשנה הבאה

אם לא הספיק לנו קיצוץ של 18 מיליארד שקל - הממשלה מבשלת סבב קיצוצים נוסף

13תגובות

בשפתו הדיפלומטית, בנק ישראל לא יכול היה לנסח בצורה ברורה יותר את מורת רוחו מההחלטה של משרד האוצר להפחית את התקציב ל–2014 ולבטל את ההעלאה הצפויה במס ההכנסה, שעליה הכריז שלשום שר האוצר, יאיר לפיד.

"הצעדים שעליהם הוחלט מעצימים את האתגר של עמידה ביעד גירעון של 2.5% ב–2015", כתב הבנק. "עמידה ביעד זה תחייב צעדי מדיניות בהיקף ניכר, היות שעלות התוכניות שעליהן החליטה הממשלה כבר גדולה מרמת ההוצאות שתאפשר עמידה ביעד". בתוך כך שיגר בנק ישראל לעבר הממשלה רמז עבה כפיל על כך שההחלטה על הקלת המס בשנה הבאה תגבה מאתנו מחיר בשנה שאחריה. במלים אחרות, שר האוצר וראש הממשלה העדיפו להיות פופוליסטיים עתה, מבלי לספר לציבור על מחיר הפופוליזם בעתיד.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מדריך למתלבטים: לשלם 4,700 שקל על שכירות או על משכנתא?

איפה כדאי לכם להשקיע 100 אלף שקל פנויים?

אוליבייה פיטוסי

מה יהיה המחיר? בספטמבר העריך בנק ישראל כי הממשלה תיאלץ לקצץ 5.5 מיליארד שקל בתקציב 2015 ועוד 9 מיליארד שקל בתקציב 2016 כדי לעמוד ביעדי הפחתת הגירעון שקבעה לעצמה. ההחלטה של משרד האוצר שלשום, של ביטול העלאת מס ההכנסה וקיצוץ מקביל בתקציב של כ–3.3 מיליארד שקל, אמורה תיאורטית להחריף את הקיצוץ הנדרש באותו הסכום - משמע קיצוץ של כ–9–8.5 מיליארד שקל ב–2015.

אם לא הספיק לנו סבב הקיצוצים של 18 מיליארד שקל בתקציב 2013–2014, הרי שהממשלה מבשלת לנו עתה סבב קיצוצים נוסף, בסכום דומה כנראה, ב–2015–2016. היקף הקיצוץ המדויק שיידרש ב–2015 יפורסם על ידי בנק ישראל בתוך כשבועיים, אבל בכל מקרה ההערכה הרווחת היא כי ההחלטה שלשום מחריפה את גודל הקיצוץ הנדרש. בקיצור, חוגגים השנה ומשלמים בשנה הבאה.

לפוליטיקאים קשה לשלם את החשבון

האם זאת מדיניות תקציבית מושכלת? דעתו של בנק ישראל, בעליל, היא שלא. בנק ישראל אינו אוהב את הנטייה לחגוג היום על חשבון מחר - במיוחד שלפוליטיקאים קשה לעתים לשלם את החשבון, כשהוא מוגש להם. החשש בבנק ישראל, והנגידה הנכנסת כבר דיברה על כך, הוא מהגדלת הסיכון הפיננסי של ישראל.

הצעד שנקט משרד האוצר שלשום מגדיל את הסיכון הפיננסי: משרד האוצר בחר להקטין הכנסות ממסים ובמקביל להקטין את הרזרבות בתקציב. זה מצוין, כל עוד המשק צומח והכל מתנהל כשורה. זה עלול להיות הרה אסון אם חס וחלילה מתרחש משבר כלשהו, הצמיחה מואטת, וההכנסות ממסים צונחות. בתרחיש כזה, כשהמשק מתנהל עם גירעון גבוה של 3% ב–2014 ובלי מספיק רזרבות, היכולת של ישראל להתמודד עם משבר תהיה פחותה בהרבה.

למעשה, ההחלטה של האוצר שלשום היתה בהתלבטות בבבחירה בין טעות מס' 1 לטעות מס' 2. טעות מס' 1 היא זו שקרתה לנו ב–2012, כשההוצאות בתקציב התבררו כגדולות מהמתוכנן וההכנסות ממסים כקטנות מהמתוכנן. התוצאה היתה התבדרות של הגירעון עד כדי סכנת משבר פיננסי. טעות מס' 2 היא זאת שקרתה לנו השנה, כשצעדי הקיצוץ שננקטו היו כה חריפים, ובמקביל היו כמה הכנסות בלתי צפויות ממסים, עד שפתאום התברר כי אנחנו נמצאים בעודף תקציבי בלתי צפוי.

ברור שבנק ישראל חושש מאוד מטעות מס' 1 - ורומז כי מיותר לחלוטין להסתכן בה רק כדי להיראות נחמדים ולהפחית מסים. משרד האוצר, לעומת זאת, נמצא תחת הטראומה של טעות מס' 2 - וממש אינו רוצה להיקלע שוב לאותה טעות גם ב–2014. לכן הוא מוכן להסתכן בטעות מס' 1, ובלבד שלא ייווצרו שוב עודפים גדולים בתקציב בשנה הבאה.

מה הבעיה 
בעודף תקציבי?

מה כל כך טראומתי בעודף תקציבי בלתי צפוי? התשובה טמונה במה שאירע לפני שבועיים. אז, לנוכח התגלית כי המצב ב–2013 מפתיע לטובה וכי יש עודפים גדולים בתקציב, החליט ראש הממשלה להשתמש בחלק מהעודפים האלה. הוא הגדיל את תקציב הביטחון ב–2.75 מיליארד שקל, ללא כל תמורה מצדה של מערכת הביטחון (התחייבות כלשהי להתייעלות או שקיפות). כלומר, תחושת הרווחה התקציבית תורגמה על ידי ראש הממשלה כהרשאה לחלוקת מתנות תקציביות, במקרה זה למערכת הביטחון. במשרד האוצר ספגו את התבוסה הקשה, והפנימו את הלקח: אסור ליצור תחושת רווחה תקציבית, כי היא מעודדת בזבזנות והפקרות תקציבית.

מה שמחדד עוד את תחושת הרדיפה באוצר מפני התרחיש האופטימי כבכיכול של עודף תקציבי הוא הניסיון לנתח את שורשי העודף הגדול ב–2013. זהו עודף שנבע מתת־ביצוע של משרדי הממשלה, שלא הצליחו להוציא את כל התקציב שניתן להם. ההערכה היא כי מרבית התת־ביצוע נבע מהאישור המאוחר של תקציב המדינה, רק בסוף יולי: עד מועד זה החשבת הכללית במשרד האוצר היא שניהלה את תקציבי משרדי הממשלה, ועשתה זאת ביד קפוצה.

עם זאת, במשרד האוצר יש גם מחשבות שלא רק השפעה טכנית, של הניהול בידי אגף החשב הכללי, היא זאת שהביאה לתת־ביצוע. הערכה נוספת היא שהתת־ביצוע מהותי יותר, פשוט מכיוון שתקציב המדינה גדול מדי. "משרדי הממשלה טובעים בכסף", אומרים בכירים באוצר. "יש להם יותר כסף מכפי שהם יכולים להוציא. יכולת הביצוע של הממשלה מפגרת אחרי הגידול בתקציב", הם מוסיפים, ורומזים לכלל הפיסקלי החדש, שאיפשר להגדיל את תקציב המדינה בקצב מהיר החל ב–2010.

מצב מצוין 
נהפך לטראומה

זאת הסיבה שבגללה משרד האוצר שוקל במקביל גם לשנות את הכלל הפיסקלי, ולמתן את קצב הגידול של התקציב. גם בנקודה הזאת לא בטוח שבנק ישראל מסכים - הנגידה קרנית פלוג כבר אמרה כי יש מקום להגדיל את היקף השירותים שהממשלה נותנת לאזרחיה, ולכל הפחות להימנע מהקטנת שיעור ההוצאה התקציבית מתוך התוצר. זה אומר שבנק ישראל לא יתמוך בהקטנה משמעותית של הכלל הפיסקלי, ויסכים להקטנה בו כנראה רק בתנאי שתבוא על חשבון קיטון גדול יותר בהוצאה הביטחונית. הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך.

אמיל סלמן

בכל מקרה, העודף התקציבי והמתנה שניתנה למערכת הביטחון השאירו את צמרת משרד האוצר תחת הרושם המוזר שעודף תקציבי הוא דבר איום ונורא. פרדוקסלית, מצב פיסקלי שאמור להיות מצוין - יש עודפים בלתי צפויים בתקציב שיכולים לשמש להקטנת הגירעון והחוב הלאומי - נהפך לטראומה שיש להימנע ממנה בכל מחיר, גם במחיר של הגדלת הסיכון הפיננסי האפשרי של ישראל, והגדלת הקיצוץ שיידרש בשנים הבאות.

במשרד האוצר, יש לציין, מספקים גם הסבר נוסף, שלישי, להחלטה שלשום - הרצון להפחית את מס ההכנסה, שהגיע לטעמם לרמות גבוהות מדי. מס ההכנסה השולי המירבי בישראל אמור היה להגיע לרמה השלישית הכי גבוהה ב–OECD, אחרי שוודיה ודנמרק. גם לאחר ביטול העלאת המס המתוכננת, המס השולי המירבי בישראל הוא החמישי הגבוה ביותר - אחרי שוודיה, דנמרק, ספרד וצרפת. במשרד אוצר חוששים כי הרמה הגבוהה של מס ההכנסה הופכת את ישראל למדינה לא אטרקטיבית, מעודדת בריחת מוחות ומסכנת את הצמיחה.

ואף על פי כן, ההחלטה להפחית מסים על חשבון הקטנת רזרבות, שמירה על יעד גירעון גבוה, סיכון פיננסי והגדלה ידועה מראש של הקיצוץ הנדרש בשנה הבאה - ובלבד שלא נסתכן בהעלאת מס או בעודף תקציבי - נראית כמו פרשנות תמוהה במיוחד של משרד האוצר למציאות הכלכלית, ובהחלט אפשר להבין את הביקורת של בנק ישראל עליה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#