האוצר בוחן הקלה בגזירות: ביטול העלאת מס ההכנסה ומס החברות

בעקבות הצלחת מבצע הרווחים הכלואים ותת ביצוע של משרדי הממשלה, הצטברו בתקציב 2013 כ-12 מיליארד שקל לא "מתוכננים" ■ נבדקת גם האפשרות להוריד חזרה את המע"מ ל-17%

מוטי בסוק

האם ההצלחה היחסית בגביית המסים מהרווחים הכלואים של חברות הענק תגיע לכיסם של האזרחים? במשרד האוצר בוחנים כעת כמה אפשרויות לניצול עודפי הענק שנוצרו בתקציב המדינה. הכלכלן הראשי של משרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל, ואגף התקציבים באוצר, בראשות אמיר לוי, בודקים לבקשת שר האוצר, יאיר לפיד, אפשרות להכנסת שינויים בתקציב המדינה ל–2014, כולל האפשרות להורדת מסים. מסקנות הבדיקה יוגשו לשר האוצר עד סוף החודש.

בין האפשרויות הנבחנות על ידי שראל, לוי ואנשיהם, יחד עם אנשי רשות המסים: ביטול הכוונה להעלות את מס ההכנסה ב–1%–2% ומס החברות ב–1.5% בינואר הקרוב, והורדת המע"מ מ-18% ל–17%. מע"מ הוא מס רגרסיבי, שפוגע במיוחד בשכבות החלשות. אפשרות אחרת שנבדקת היא העלאת חלק מקצבאות הביטוח הלאומי, כמו קצבאות הילדים, אבטלה והבטחת הכנסה. אפשרות נוספת היא העברת הכספים להקטנת חובות המדינה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מה עשה רבי מקונטיקט כשמצא 100 אלף דולר בשולחן יד שנייה?

ראיון // מנכ"ל מכבי: "הקופות קורסות, ניאלץ לקצץ בשירות למבוטחים"

שר האוצר יאיר לפידצילום: אוליבייה פיטוסי

כך נוצרו ה"עודפים" בתקציב: בעקבות הצלחת מבצע הרווחים הכלואים של רשות המסים, שהסתיים השבוע בגבייה של כ–4.4 מיליארד שקל, ובשל הגבייה המוגברת של מסים בעשרת החודשים הראשונים של השנה, יצטברו ברשות, לפי הערכת כלכלנים בכירים, עודפי גבייה של 9–8 מיליארד שקל בסוף השנה. במקביל, בשל תת־ביצוע בתקציב בעשרת החודשים הראשונים של השנה, תוציא המדינה 8–6 מיליארד שקל פחות מהתקציב המדינה המאושר ל–2013.

עד סוף נובמבר צפוי משרד האוצר, בהתייעצות עם ראש הממשלה, להחליט לאן להפנות את העודפים הללו. 2.75 מיליארד שקל כבר הועברו, בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני, למערכת הביטחון. 
חישוב מהיר מעלה כי בתקציב 2013 הצטברו כ–12 מיליארד שקל "לא מתוכננים". עודף ענק בתקציב - הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות - הוא טוב למדינה ולאזרחים, במידה שהכספים ינוצלו בצורה נכונה. בקרוב צפוי להיפתח דיון באוצר, ובהמשך בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, על אופן ניצול הכספים העודפים.

גורמים כלכליים בכירים מעריכים כי העלייה השנה בגביית המסים, מעבר לצפי של האוצר ורשות המסים, יחד עם תת־הביצוע בתקציבי משרדי הממשלה ביחס למתוכנן בתקציב 2013, תאפשר למדינה לסיים את 2013 עם גירעון של כ–3% תוצר - נמוך משמעותית מהיעד שקבעה הממשלה לשנה זו, 4.65% תוצר, ונמוך משמעותית גם מהגירעון ב–2012, 3.8% תוצר.

גורם בכיר באוצר מסר בתגובה כי "במשרד האוצר יש הנהלה מקצועית וכל החלטה בתחום הפיסקאלי תתקבל לאחר שיילקחו בחשבון מכלול הנתונים, לא רק עודף ההכנסות ומצב ביצוע התקציב בשנת 2013, אלא גם התחזיות העתידיות בצד ההכנסה וההוצאה לשנת 2014 והאינדיקציות לגבי 2015". לדבריו, "גם מוקדם להסיק כעת מסקנות לגבי 2014".

תקציב 2013 "נחנק"

בצד ההוצאות צפוי להיות ב–2013 עודף תקציבי, גם אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יאיר לפיד, יחליטו לשפוך בחודשיים האחרונים השנה, נובמבר־דצמבר, מיליארדי שקלים רבים לתקציב ההוצאות של משרדי הממשלה. הסיבה לעודף הגדול במיוחד היא תת־הביצוע, או במלים מפורשות יותר - חנק של תקציב המדינה בעשרת החודשים הראשונים של השנה, כתוצאה ממדיניות מכוונת של אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר.

בהודעת האוצר מיום ראשון האחרון על ביצוע תקציב המדינה בינואר־אוקטובר 2013 נאמר: "מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה ב–198.5 מיליארד שקל - עלייה של 5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת, לעומת עלייה שנתית מתוכננת של 8.8% בתקציב המאושר ל–2013 לעומת הביצוע בכל 2012".

עיון במספרי ביצוע תקציב 2013 מעלה כי בעוד שיעד הגירעון בתקציב 2013 נקבע ל-45.7 מיליארד שקל - 4.65%תוצר - הגירעון בתקציב בפועל בסוף אוקטובר היה 18.6 מיליארד שקל בלבד, כלומר 41% בלבד מיעד הגירעון. ההפרש בין הגירעון בפועל בעשרת החודשים הראשונים של השנה לגירעון המותר בכול השנה הוא 27.1 מיליארד שקל. בעשרת החודשים הראשונים של השנה, הגירעון החודשי הממוצע היה פחות מ–1.9 מיליארד שקל. כלומר, גם אם הגירעון בנובמבר ובדצמבר יהיה חריג, 10 מיליארד שקל בכל חודש, יישארו בצד ההוצאות של התקציב עודפים בהיקף של 7 מיליארד שקל.

יחס חוב תוצר או קצבאות

מה ייעשה ב"עודפים"? אם היו שואלים את נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, הוא היה מעדיף להשקיע את הכספים בהקטנת חובות המדינה, כך שיחס החוב־תוצר הציבורי של ישראל, שעמד בסוף 2012 על 68.5%, יתקרב עוד צעד לעבר יעד מאסטריכט - 60% תוצר (יעד מאסטריכט קובע את קריטריון הסף לקבלת מדינות חדשות לאיחוד המוניטרי האירופי).

ייתכן, שנתניהו ולפיד אכן יחליטו להעביר את חלק מהעודפים להקטנת יחס החוב־תוצר. השאלה היא, כמובן, איזה חלק. אפשרות אחרת היא להעביר כספים לסעיפים חיוניים במשרדי הממשלה שסבלו מקיצוצים קשים בתקציב 2013 וגם בתקציב 2014. קיימת גם אפשרות להורדת מסים. הרי לפי דברי לפיד, הוא בממשלה כדי להוריד את נטל המס הכבד שמוטל על שכבות הביניים. אפשרות אחרת, שהממשלה הנוכחית כנראה לא תתלהב לבצע, היא העלאת קצבאות הביטוח הלאומי לרמה שמתקרבת לממוצע המקובל במדינות OECD.

יש לזכור שעודפי התקציב - בצד ההוצאה ובצד ההכנסה - הם בתקציב 2013, ואנחנו נמצאים כיום ערב תקציב 2014. ניתן לבצע עכשיו העברות כספים למשרדים לתקציב 2013, ו"בחשבונאות יצירתית" גם לתקציב 2014. הורדות מסים, למעט מסים עקיפים, ניתן לבצע רק לגבי 2014. יעד גביית המסים ל–2014 הוא 257.6 מיליארד שקל. במצב המשק כיום, זהו יעד בר־השגה בהחלט.

אמנם ב–2014 קופת המדינה לא תוכל ליהנות ממסים על הרווחים הכלואים, כיוון שהם כבר שולמו ב–2013, אבל המע"מ והמסים על סיגריות ובירה הועלו במחצית השנייה של 2013 (המע"מ ב–1 ביוני 2013), וב–2014 הם יחולו על כל השנה. בנוסף הממשלה מתכוונת להעלות ב–1.1.2014 ב–2%–1% את מס ההכנסה וב–1.5%, ל–26.5%, את מס החברות. העלאות המסים של 2013 והעלאות המסים של 2014 מחזקות את ההערכות בקרב אנשי מס כי גם ב–2014 צפויה חריגה לא מבוטלת מיעד גביית המסים של הממשלה.

סביר להניח כי בימים הקרובים נשמע הצעות של גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים להוריד את המע"מ, לבטל את ההעלאות המתוכננות לתחילת 2014 במס ההכנסה ומס החברות ולהגדיל את קצבאות הביטוח הלאומי. האוצר יצטרך להמליץ לראש הממשלה באילו צעדים נכון לנקוט, אם בכלל.

דרמת הרווחים הכלואים

ביום שני בלילה, רבע שעה בלבד לפני חצות, הודיעה חברת צ'ק פוינט לרשות המסים כי החליטה לשחרר את הרווחים הכלואים שלה ולשלם את המס המופחת הנדרש על רווחים אלה - 512 מיליון שקל. ברשות המסים נשמו לרווחה. צ'ק פוינט היא החברה הגדולה האחרונה שהחליטה לשחרר את הרווחים הכלואים שלה. בסך הכל, 214 חברות שילמו מס על הרווחים הכלואים שלהם, במבצע המיוחד של רשות המסים שנערך בשנה האחרונה תחת המסגרת של הוראת שעה. סך כל המס ששילמו החברות הללו תמורת שחרור רווחיהן הכלואים היה 4.387 מיליארד שקל.

במסגרת המבצע, שוחררו רווחים כלואים בהיקף כולל של כ–60 מיליארד שקל, כ–87% מהם של שבע חברות גדולות. ביום האחרון הצטרפו למהלך כ–40 חברות בינוניות וגדולות. תוספת המס בגין יום זה היתה 3.172 מיליארד שקל - 72% מסך המס שהתקבל מהרווחים הכלואים.

לפני שנה בדיוק, ב–12 בנובמבר 2012, בהשראת שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, חוקק בכנסת כהוראת שעה תיקון מספר 69 לחוק עידוד השקעות הון, המכונה "חוק הרווחים הכלואים". החוק קבע, בין היתר, הקלות במס חברות לחברות תעשייה שיחליטו להפשיר את הרווחים שלהן שהצטברו במהלך השנים ו"הוקפאו" על ידן כדי לא לשלם מס כחוק.

הוראת השעה הבטיחה לחברות שיפשירו את רווחיהן מס חברות מופחת מאוד, בשיעור של 6% עד 10%, בהתאם למס החברות החל על החברה, בהנחה שהחברה בחרה להפשיר את כל רווחיה הכלואים. המס על חברות שבחרו להפשיר רק חלק מהרווחים שלהן עשוי להגיע ל–17.5%.

באוצר וברשות המסים העריכו כי ההנחה הנדיבה תכניס לקופת המדינה כ–3 מיליארד שקל. הכסף תוקצב בהערכות על הכנסות המדינה ממסים ב–2013. תאריך סיום מבצע ההנחות המופלגות לחברות שיסכימו להפשיר את רווחיהן הכלואים נקבע ל–1 בנובמבר 2013, אתמול בחצות. בפועל, התברר כי החברות לא התלהבו מהוראת השעה, ונדרשו מאמצי שכנוע רבים של בכירים באוצר ובעיקר ברשות המסים, כדי לשכנע אותן לשחרר את רווחיהן הכלואים על ידי תשלום המס המופחת עליהם, בדקה ה–90.

בחודשים האחרונים הפעילה רשות המסים צוותי משימה מיוחדים, שפעלו מול החברות הרלוונטיות. על אף שהחוק אינו מחייב חברות לחלק גם דיווידנדים מאותם רווחים פטורים, כמה חברות בחרו לחלק דיווידנדים מהרווחים הפטורים ולשלם עליהם מס של 15% - צעד שבעקבותיו נוספו לגבייה סכומים שנאמדים במאות מיליוני שקלים. כספים אלה לא נלקחו בחשבון כחלק מהגבייה בהוראת השעה.

טבע שילמה 
גם חובות עבר

בתחילת השבוע, כשהתקרבה שעת השין של הוראת השעה, הודיעה כיל כי תשחרר את רווחיה הכלואים, 3.8 מיליארד שקל, ותשלם את המס המתבקש על סכום זה - 380 מיליון שקל. ברשות המסים התחילו לחייך. בצנרת נותרו עוד שתי חברות גדולות.

שלשום לפנות ערב כינסה חברת טבע מסיבת עיתונאים מיוחדת, כדי להודיע שהחליטה לשחרר את מרבית רווחיה הכלואים, 33 מיליארד שקל, ותשלח לרשות המסים צ'ק שמן על סך של 2 מיליארד שקל - סכום המס על רווחים אלה. קודם לכן שיחררה טבע רווחים כלואים בהיקף של 5.5 מיליארד שקל ושילמה עליהם מס של 336 מיליון שקל. סך המס שטבע שילמה על רווחיה הכלואים מגיע ל–2.336 מיליארד שקל. בנוסף, הודיעה טבע שלשום כי הגיעה להבנות עם רשות המסים, שעל פיהן תשלם מס על חובות עבר, שלא קשורים לסוגית הרווחים הכלואים, בסך 840 מיליון שקל.

אחרי שכיל וטבע שילמו מס על הרווחים הכלואים, המתינו כולם לראות מה תעשה חברת הענק השלישית והאחרונה בצנרת שלא שיחררה את רווחיה הכלואים - צ'ק פוינט. קרוב לשעת האפס להוראת השעה לחוק הרווחים הכלואים, שלשום, רבע שעה לפני חצות, הודיעה צ'ק פוינט כי תעביר לרשות המסים צ'ק של 512 מיליון שקל בגין רווחיה הכלואים. בכך נחתמה סופית סאגת הרווחים הכלואים.

מבצע הרווחים הכלואים הסתיים בהצלחה. המדינה גבתה סכום של 4.387 מיליארד שקל. ב–1.387 מיליארד שקל, 46.2%, מעל ליעד שנקבע לרשות המסים - 3 מיליארד שקל. אך ברור לכל כי החוק שהביא לצבירת רווחים כלואים וכל הפילוסופיה שעמדה מאחורי הוראת השעה - בחטא יסודם.

הערכה ברשות המסים היתה כי סך הרווחים הכלואים הסתכמו ב–120–130 מיליארד שקל. היו חברות רבות, בהן אינטל ואוסם, שלא ניצלו את הפרצה בחוק הרווחים הכלואים. בסופו של יום, ייתכן שהן מרגישות שהפסידו.

אם החברות שצברו רווחים כלואים היו משלמות מסים כחוק על הרווחים שצברו, קופת המדינה היתה מתעשרת בעד 30 מיליארד שקל. בדיונים על הוראת השעה שקלו תחילה לקבוע יעד לגבייה של 8 מיליארד שקל, אך נקבע יעד של 3 מיליארד שקל.

משה אשר נכנס לתפקיד מנהל רשות המסים ב–18 במארס 2013, לפני שמונה חודשים. חוק הרווחים הכלואים הונחת עליו. בשבועות האחרונים הוא הקדיש מאמצים מיוחדים לנושא. גם לו היה ברור כי הציבור והתקשורת עוקבים אחרי התקדמות הגבייה בשבע עיניים. לציבור הרחב הרי לא עושים הנחות מס מפליגות. צוות מיוחד שמינה ניהל מו"מ מול כל החברות שהיו להן רווחים כלואים, יותר מ–200 חברות, כדי לשכנע אותן לשלם מס על הרווחים שצברו. אשר נראה אתמול שבע רצון. לדבריו, "בעקבות המגעים האינטנסיביים שניהלה רשות המסים עם החברות השונות במשק, שוחררו חלק גדול מהרווחים הכלואים והמס עליהם שולם כחוק, לטובת האזרחים. לעבור את היעד שקבעה הממשלה, 3 מיליארד שקל, בכמעט 1.4 מיליארד שקל, קרוב ל–50%, אינו מהלך טרוויאלי. זה אינו עניין של מה בכך. זו ללא ספק הצלחה גדולה".

לדברי אשר, על פי התנאים שנקבעו בחוק, החברות יידרשו להשקיע חלק מהטבת המס שקיבלו במפעלים, במחקר ופיתוח ובמשרות חדשות, מה שיגביר את הצמיחה במשק בשנים הקרובות. לדבריו, על פי הנתונים שנאספו, היקף ההשקעה הנוספת שתיווצר כתוצאה מהוראות החוק יגיע ל–1.8 מיליארד שקל והיא תתפרש על פני חמש השנים הקרובות.

גורם בכיר באוצר אמר כי: "במשרד האוצר יש הנהלה מקצועית וכול החלטה בתחום הפיסקאלי תתקבל לאחר שילקחו בחשבון מכלול הנתונים, לא רק עודף ההכנסות ומצב ביצוע התקציב בשנת 2013 אלא גם התחזיות העתידיות בצד ההכנסה וההוצאה לשנת 2014 והאינדיקציות לגבי 2015". לדבריו, "גם מוקדם להסיק כעת מסקנות לגבי 2014".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום