ביחד עם תשלום המס: החברות ישקיעו בישראל 1.8 מיליארד שקל

טבע תשקיע 760 מיליון שקל, כולל אפשרות לשכירת עובדים חדשים ■ לא ברור האם ההתחייבות החדשה תביא לשינוי בתוכניות הפיטורין של טבע

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

ברשות המסים ציינו היום בסיפוק לא רק את גביית המס הגדולה, 4.37 מיליארד שקל, במסגרת חוק הרווחים הכלואים - אלא גם תרומה עתידית למשק שצפויה מהמהלך. זאת מאחר שחוק הרווחים הכלואים, לצד הנחה בשיעור המס שהוצע לחברות, כלל גם חובת השקעה של חלק מהרווחים הכלואים בישראל. לפי הערכות רשות המסים, חובת ההשקעה של החברות הגדולות לבדן תסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות. טבע לבדה תשקיע מסכום זה 760 מיליון שקל.

כידוע, בעיית הרווחים הכלואים נוצרה כתוצאה מסעיף בחוק עידוד השקעות הון הישן (הסעיף בוטל בחוק החדש), שאיפשר לחברות ליהנות מפטור ממס על רווחים - ובתנאי שרווחים אלה ייועדו להשקעה בישראל. כל שימוש אחר ברווחים, כמו חלוקה לבעלי המניות (דיווידנד) או השקעות בחו"ל, אמור היה להפוך את הרווחים לחייבים במס - מס מופחת, שנקבע לכל חברה בנפרד.

חברות שלא רצו להשקיע בישראל נמנעו מלעשות שימוש בכסף (נמנעו לכאורה - הטענה כי חלקן לפחות עשו עם הכספים שימוש, וקיים ויכוח עם השימוש הזה עולה בקנה אחד עם ניסוח החוק), וכך נולדו הרווחים הכלואים בדו"חות החברות. בניסיון לפתות את החברות לשחרר את הרווחים מכלאם, חוקק לפני כשנה חוק הרווחים הכלואים שהעניק לחברות הנחה של עד 60% מהמס שהן אמורות היו לשלם בעבור חלוקת הרווחים. עם זאת, החוק גם חייב את החברות להשקיע לפחות חלק מהרווחים המשתחררים על ידן חזרה בישראל.

מפעל טבע בהר חוצבים שבירושליםצילום: טס שפלן

לפי החישובים של רשות המסים, סעיף חובת ההשקעה בישראל מסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל בחברות הגדולות בלבד (הסכום שתשקענה כל 208 החברות שנענו לחוק הוא גדול יותר, אבל קשה להערכה בשלב זה). הסכום אמור להיות מושקע בישראל בחמש השנים הקרובות, במפעלי הייצור של אותן חברות, וזאת רק בסעיפים מחוללי צמיחה - רכישת נכסים יצרניים (שאינם נדל"ן), השקעה במו"פ בישראל, תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים נטו (כלומר גידול במספר עובדי המפעל) - ולא כשכר מנהלים. בכך מעריכים ברשות המסים כי הצלחת חוק הרווחים הכלואים תביא לא רק להקטנת הגירעון התקציבי, אלא גם להגדלת הצמיחה בישראל בשנים הקרובות.

מעניינת במיוחד ההתחייבות הגדולה של טבע להשקיע במפעליה בישראל סכום של 760 מיליון שקל - בתוכו גם אפשרות לשכירת עובדים חדשים - לאור התוכנית של טבע לפטר כמה מאות עובדים בישראל. לא ברור האם ההתחייבות החדשה תביא לשינוי בתוכניות הפיטורין של טבע.

בסך הכל נגבו במסגרת חוק הרווחים הכלואים 4.37 מיליארד שקל, 2.9 מיליארד מהם משלוש היצואניות הציבוריות הגדולות: טבע כ-2 מיליארד שקל, כי"ל כ-400 מיליון שקל, וצ'קפוינט כחצי מיליארד שקל. עוד כ-1.5 מיליארד שקל הגיעו מ-205 החברות הנוספות שנענו להצעה בחוק, ישקר בתוכן. שיעור המס הממוצע ששילמו החברות עמד על 6% (טבע)-10%. זאת, לעומת שיעור מס הגבוה ב-60% הזה שנקבע בחוק עידוד השקעות הון הישן, ושאותו אמורות היו החברות לשלם לכאורה לו הן היו משחררות את הרווחים הכלואים, שלא במסגרת ההנחה שניתנה בחוק הרווחים הכלואים. עם זאת, ברשות המסים מציינים כי מדובר בשיעור מס סביר לנוכח שיעורי המס אותם מתבקשים החברות היצואניות לשלם כיום במסגרת חוק עידוד השקעות הון - 9% עד 16%. משמע, בהשוואה לחוק החדש שיעור ההנחה שקיבלו החברות אינו גדול מאוד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker