נשיא מסטרקארד אירופה בביקור בישראל: "תשלום במזומן זה רע"

חוויאר פרז: "מטרת השלטון צריכה להיות מערכת תשלומים שקופה, שתאפשר להגיע לשוויון בנטל המס - ככל שנעשה יותר לשיתוף החברה בנטל המס, נוכל להציע שירותים ציבוריים טובים יותר לתושבים" ■ "כל מאמץ להפוך את הכסף לאלקטרוני הוא מבורך"

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

בעיתוי לא מקרי, כשממשלת ישראל בוחנת החלפה של שטרות המזומן של השקל החדש בכסף אלקטרוני, הגיע לביקור בישראל נשיא מסטרקארד אירופה, חוויאר פרז, כדי לקדם את פעילות החברה בישראל. פרז ממונה על פעילות חברת כרטיסי האשראי באזור אירופה, הכוללת 53 מתוך 210 מדינות שבהן פועלת חברת מסטרקארד האמריקאית.

"הגעתי לישראל כחלק מתהליך רחב יותר שמסטרקארד מבצע מול ממשלות ועיריות, כחלק מהתפישה שעולם התשלומים עובר לעידן הדיגיטלי. אנחנו קוראים לזה 'ערים מחוברות'. העיקרון הוא מאוד פשוט: לחבר בין כמה מערכות באופן שיוכל לייצר ערך ממשי לציבור.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מבצע הרווחים הכלואים הצליח - השיטה נכשלה

הנבואה ניתנה לשוטים // מה חשבו על האייפון לפני 4 שנים? "זה סתם גיימבוי"

חוויאר פרז. "מזומן זה רע"צילום: גיא חמוי

"למשל, אתה חונה את הרכב שלך כל יום בחניון העירוני ומשלם על החניה על בסיס שעתי. אבל אולי אתה תושב האזור, או מבקר קבוע שמבקש לחנות על בסיס חודשי (ולא שעתי) וליהנות מתעריף מוזל? חשוב שהעירייה תדע לעשות את ההבחנה. או דוגמה אחרת, אם למשל מערכת האוטובוסים או הרכבות לא עובדת והעירייה רוצה לנתב את הנוסעים דרך מסלול אחר, יקר יותר; במקרה כזה, לא הוגן לגבות מהתושבים תשלום עודף אם הבעיה בקו היתה באשמת העירייה. לכן, צריך מערכות חכמות הניתנות לניהול כדי להקל על חיי התושבים במקום להקשות עליהם.

"בניו יורק, למשל, אתה יכול כבר כיום לשלם במדחנים עם כרטיסי אשראי, אבל המדחנים לא חכמים. כלומר, אתה רק משלם לפי הזמן שחנית, אבל אתה לא יכול ליהנות מהנחות המוענקות לתושב, למשל. אנחנו מנסים להפוך את המכשירים מכאלה שמכבדים מסטרקארד למכשירים חכמים, שיאפשרו לנהל את העיר באופן חכם".

"נתחיל עם הפרויקט בחניונים, זה ימשיך לתחבורה ציבורית - ומטרתנו ליצור מכשיר לתקשורת בין העירייה לתושבים. אנחנו הגוף שיספק את התשתית. אנחנו עובדים עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, שייצרו סטנדרט שיאפשר לחברות השונות - חניונים, תחבורה ציבורית וכו' - להתקשר זה עם זה. אנחנו עדיין בתחילת הדרך, אבל המטרה היא להקים אקו־סיסטם שמקשר בין העירייה לתושבים", אומר פרז ומוסיף כי "עבור מסטרקארד, ישראל היא מקום חלומי לקדם בו מיזמים כאלה, כי יש כאן הרבה טכנולוגיה, הציבור הישראלי מגלה עניין ומאמץ מהר מאוד טכנולוגיות חדשות. יש לכם צרכנים צעירים, משכילים, סקרנים, שאוהבים טכנולוגיה - וזה חלום עבורנו, כי בסופו של דבר, מה שאנחנו עושים כיום זה טכנולוגיה לאנשים.

"לא בכל מקום זה ככה. האנרגיה שיש במדינה הזו היא ייחודית והיא המנוע להשתפר. זה נפלא. הדברים 'המטופשים' שאנחנו עושים, כמו אמצעי תשלום, צריכים להיות הדאגה האחרונה שלכם. אמצעי תשלום ישתנו ללא היכר בזכות העולם הדיגיטלי - ועולם התשלום הפיסי בסופו של דבר ייעלם לחלוטין. המסטרקארד שלכם, בסופו של דבר, לא יהיה כרטיס פיסי, אלא אמצעי תשלום המוטמע בתוך המכשיר הסלולרי", אומר פרז.

השימוש בסלולרי כאמצעי תשלום הוא עדיין בגדר גימיק ולא ארנק אמיתי. מדוע המהפכה הזו עדיין לא התרחשה?

"זה באשמתנו, אנחנו היינו אטיים - והסיבה לכך היא שזה לא פשוט. רק באחרונה הכרזנו יחד עם ויזה ואמריקן אקספרס על סטנדרט עולמי לתשלום דיגיטלי. כיום, כל כרטיסי האשראי פועלים באותו אופן. כול הכרטיסים באותו הגודל, כולם נושאים את אותו המידע, משתמשים בהם באותן הקופות ועבור הצרכן הכרטיסים הם זהים - אין הבדל ביניהם, חוויית השימוש בכולם זהה. אם תשתמש בכרטיס כאן במלון בתל אביב או במסעדה בבייג'ינג, הכרטיס יעבוד באופן זהה.

"כדי להגיע למצב הזה גם בעולם הדיגיטלי, צריך היה להגיע לכך שכולם יעבדו באותם הסטנדרטים - ולאחרונה הגענו להסכמה על הסטנדרטים בעולם הדיגיטלי. ייצרנו Token (שבב מאובטח) שמכיל בתוכו את המידע הדרוש לביצוע העברות כספים בעולם הדיגיטלי. ה-Token נמצא בתוך הארנק הסלולרי, לא בכרטיס ה-Sim. הוא לא נמצא על גבי חומרה פיסית, אלא פועל על תוכנה. תוכל להפעיל אותו בכמה דרכים, לא בהכרח תצטרך את כרטיס ה-Sim. זה מאפשר לתעשייה לצמוח מבלי להיות תלוי באף אחד. אתה לא תהיה תלוי במנפיק, לא תלוי ב-Sim. זה מאפשר לתעשייה לצמוח מבלי שתידרש לשלם 'אגרת מעבר' - לחברת הסלולר, ליצרני השבבים או לכל גורם אחר - אגרה שעלולה היתה לעכב את הצמיחה".

מתי זה יגיע לשוק?

"זה ייקח קצת זמן. ה-Token כבר הוגדר, אבל עכשיו צריך להגדיר את הפרוטוקול: איך מזהים את השבב, איך מפעילים אותו, איך מעבירים אותו וכו'. ייקח עוד לפחות שנתיים־שלוש עד שהארנק הסלולרי האמיתי יגיע לצרכן. זה לא אומר שלא תוכל אולי להשתמש בטלפון שלך כארנק קודם לכן, אבל כדי לראות את הפריחה הגדולה, את קפיצת המדרגה המשמעותית ולהגיע לחזון שלנו - שבו תוכל לשלם עם הטלפון שלך בעולם הפיסי ובעולם הדיגיטלי - ייקח עוד כשנתיים-שלוש.

"החזון הוא שאתה תיכנס לאוטובוס באמצעות מסטר־פס (תשלום המתבצע ללא מגע, על ידי קירוב המכשיר הסלולרי אל קורא הכרטיס), האוטובוס יידע אם יש לך כרטיס חודשי או שאתה לקוח מזדמן ויחייב אותך בהתאם; ברכבות המערכת תעדכן אותך אם אתה זכאי למושב מועדף; במהלך הנסיעה, אם תרצה להוריד סרט או שיר בתשלום, תלחץ 'קנה' על מסך הטלפון שלך והעסקה תתבצע; ואתה תגיע למשרד שלך מבלי שעניין התשלום יהיה מורגש בכלל. אתה בכלל תשכח מעולם התשלומים".

איך מוודאים שזה לא יוביל לצריכה מופרזת ולא מתוכננת? כבר כיום יש תופעה שאנשים גוזרים את כרטיס האשראי לאחר שהרגישו שהכרטיס גורם לביצוע עסקות אימפולסיביות.

"אנחנו שומעים על החששות האלה כל הזמן, והחשש המרכזי הוא בסוגיית העסקות המתבצעות באשראי - ופחות על עסקות חיוב. זה חשש הוגן, ואפשר לדון בו לנצח, אבל אני חושב שההורים והחברה צריכים להכין ולהדריך את ילדיהם איך להתנהל עם כסף. לפחות בעסקות שמבוצעות במסטרקארד, התהליך הוא שקוף ואתה כהורה יכול לראות על מה הכסף בוזבז, ואתה יכול לדבר על כך עם הילדים ברגע הנכון. אנחנו רואים הרבה דמיון בין נהיגה לכרטיסי אשראי. אתה רוצה שתהיה לך הזכות לנהוג, אבל גם האחריות לנהוג בבטחה. אם תחנך ותדריך כיצד לנהוג, תצליח להקטין את הסיכוי לתאונות. זהו תהליך שצריך להיות מנוהל. האם יש בו סיכונים? בהחלט. אנחנו מבצעים פעילות חינוכית בנושא וקמפיינים לשימוש נכון בכרטיסי אשראי. אנחנו ערים לנושא ומטפלים בו".

לכאורה, צריכה מופרזת היא באינטרס שלך. חברות כרטיסי האשראי מרוויחות מגידול ביתרות האשראי של הלקוחות.

"כן ולא. האינטרס שלי זה לשמור על יציבות ולשרת את הקהילה. אם אני אשרת את הקהילה, יהיה לי תפקיד בקהילה - לנצח. האינטרס שלי הוא האינטרס של הצרכן. ברגע שהאינטרס שלי לא יהיה מיושר עם זה של הצרכן, אני גמור. זה יהיה הסוף של מסטרקארד, לא נשרוד את זה. אם נעניק לקהילה יתרונות, הקהילה תרצה להשאיר אותנו בתוכה. לכן, זה אינטרס משותף שאנחנו מנסים להשיג - וזה מה שמנחה אותנו בהרבה פעילויות".

מסטרקארד. "תשלום במזומן זה תהליך שאבד עליו הכלח"צילום: אי–פי

אנחנו כבר עמוק בעידן הגלובליזציה - ועדיין חברות כרטיסי האשראי גובות עמלות יקרות על עסקות בינלאומיות בכרטיסי אשראי. מה ההסבר לזה?

"אכן, עסקות בינלאומיות יקרות יותר מאשר עסקות מקומיות. העלות העיקרית של עסקות אלה היא בגלל תרמית והונאות. אנחנו מתקדמים בנושא הזה, אבל ההתקדמות עדיין אטית. בארה"ב למשל, יש מערכת AVS (שמנסה למנוע תרמיות בשימוש בכרטיס אשראי על ידי דרישה להזנת כתובתו של בעל הכרטיס בעת ביצוע עסקות ברשת, ס"א), שהיא מערכת טובה למדי, אבל לא מושלמת - וזו הסיבה שפותחה מערכת EMV (כרטיס אשראי הכולל בתוכו שבב אלקטרוני, שאינו מאפשר לבצע עסקה בכרטיס ללא הזנת קוד בן ארבע ספרות, במקום חתימה על שובר העסקה -ס"א).

בזכות AVS ו-EMV, היכולת להתמודד עם הונאות היא טובה - ולכן, בעסקות בארה"ב יהיה שיעור הונאות נמוך. ואולם כשמחזיק כרטיס אמריקאי, למשל, מגיע למדינה שבה אין EMV, אז הסבירות להונאות בכרטיסים אלה גדולה יותר. עד שלא כל העולם יצטרף ל-EMV, יהיו מקרי הונאות. זו הסיבה שעסקות בינלאומיות יהיו בעלות נטייה להיות יקרות יותר מעסקות מקומיות, שבהן ניתן לבצע הערכה טובה יותר של הסיכון להונאות.

"אנחנו מתקדמים בנושא הזה, והעלויות פוחתות בהדרגה - אבל האמת היא שזה עדיין יחסית יקר לבצע עסקות כאלה. עם זאת, המגמה תמשיך להיות הורדת העלויות, ועם הגעת ה-EMV נשתפר מאוד וקפיצת המדרגה תהיה עם כניסת הארנק הסלולרי. אם אוכל להעביר את כל העברות הכספים לעולם הדיגיטלי, אוכל לעשות עבודה טובה הרבה יותר בהגנה מפני הונאות, מכיוון שתהיה פלטפורמה אחת שכל החברות יעבדו עליה.

בסופו של דבר, לא יהיה צורך בכרטיס פיסי - וגם לא תצטרך מסוף לביצוע החיוב. פרטי העסקה יופיעו על גבי מסך הטלפון שלך, ואתה תאשר את העסקה דרך הטלפון, בלי צורך במסוף תשלום. הבטיחות תעלה באופן משמעותי והעלויות יירדו בהתאם, ואז נוכל להוריד באופן משמעותי את עלויות העסקה גם לבתי העסק. זו המהפכה של עולם התשלומים האלקטרוניים. זו המטרה שלנו - ועל כך אנחנו עובדים כיום. זה המסע שאנו נמצאים בו כיום".

"אתה משלם הון על שטרות הכסף"

בספטמבר החליטה ממשלת ישראל על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבחינת צמצום והגבלת השימוש בכסף מזומן - וזאת כאמצעי להילחם בכלכלה השחורה. הממשלה ציינה כי הכוונה היא לבחון המרה של שטרות המזומן בכרטיסי חיוב אלקטרוניים. מה מסטרקרד יכולה לתרום בעניין?

"יש לנו מחקרים שמראים כי כסף דיגיטלי הוא זול בהרבה ובטוח בהרבה מכסף מזומן. ראשית, הוא בטוח יותר לצרכנים, כי לא צריכים להסתובב עם מזומן. לשלטונות זה יתרון כי הם יכולים להבין את הוצאות הציבור על צריכה. זה מעלה את הכנסות המסים של המדינה כי זה מפחית את הכלכלה השחורה. מעבר לכך, עלות שטרות הכסף היום היא גבוהה מאד. אתה לא יודע את זה כי אף אחד לא מדבר על זה. אבל אתה משלם הון על עלות שטרות הכסף הן במישרין והן בעיקיפין. אתה משלם לממשלה שמדפיסה את השטרות. היא צריכה לשנע את השטרות. למחזר את השטרות. לא מדברים על כך אבל ישנן הונאות במערכת. יש כסף מזויף. אף אחד בחיים לא יאמר לך את שיעורי השימוש האמיתיים בכסף מזויף, אבל יש שימוש כזה. אנחנו יודעים שזהו אחד הסודות הממשלתיים הגדולים ביותר, אבל יש כסף מזויף.

"יש לכסף עלויות גם מהעבר השני. כל פעם שאתה משלם בשטר מזומן, בעל העסק צריך ללכת עם השטרות לבנק, הבנק צריך לשנע את השטרות למטה המרכזי, וכך הלאה. כל התהליך הזה יקר בצורה קיצונית. זה תהליך שאבד עליו הקלח. מזומן זה רע, זה מיושן. צריך למזער את השימוש בו. כל מאמץ להפוך את הכסף לאלקטרוני הוא מבורך לחברה. זה יהיה זול יותר, נקי יותר ואקולוגי יותר.

מטרת השלטון צריכה להיות מערכת תשלומים שקופה, שתאפשר לו להגיע לשוויון בנטל המס. זה לא הוגן שחלק מהתושבים ישלמו מסים וחלק לא. ככל שיותר משלמי מסים, כך ניתן יהיה להפחית את שיעורי המס. ככל שיותר אנשים ישלמו מסים, כל אחד יצטרך לשלם פחות. לכן, יש אינטרסים משותפים ליצירת מערכת תשלומים שקופה. אין דבר יותר חמקמק מאשר כסף מזומן. אם מישהו רוצה למכור סמים, הוא לא ישתמש במאסטרקרד - הוא ישתמש במזומן".

מי שבוחר להעלים הכנסות ולעבור על החוק כיום - סביר להניח שימצא את הדרך לעבור על החוק גם בעתיד - אם לא במזומן, בדרך יצירתית אחרת.

"אף פעם לא נגיע למצב שנעביר את כל העסקות במשק למערכות שקופות - וזה בסדר, אני יכול לחיות עם זה. אבל ככל שנעשה יותר לשיתוף החברה בנטל המס - כך נוכל להציע שירותים ציבוריים טובים יותר לתושבים. לשירותים הציבוריים יש מחיר, ונכון לחלק אותו בין כל התושבים. אנחנו יכולים לסייע בכך".

איך מוודאים שבסופו של דבר לא נייצר מערכת שהיא אמנם שקופה, אבל שרק העסקים הקטנים והלא מתוחכמים בה הם שיישאו בנטל המס?

"זו נקודה טובה. נדרשת כאן הרבה עבודה, אבל אנחנו כבר מתחילים לראות הליכים לביצוע הרמוניזציה של מיסוי. הממשלות במקרים רבים היו מאוד תחרותיות במתן הטבות המס כדי למשוך אליהן השקעות גדולות. במקרים רבים, לא החברות יזמו או ביקשו את הטבות המס. הסיבה שבמדיניות מסוימות באירופה יש שיעור מס שהוא עשירית ממדינה שכנה, זה לא בגלל שחברות גדולות ביקשו זאת, אלא מתוך החלטה לעודד פעילות עסקית במדינות אלה. האם זו אשמתן של החברות הגדולות שפנו למדינות שמציעות שיעורי מס נמוכים? זו זכותם לבחור. עם זאת, זהו נושא עדין מאוד, כי אם המדינות לא ינהלו את הסוגיה באופן אפקטיבי, אתה עלול להגיע לתחרות לא הוגנת בין המדינות בניסיון למשוך השקעות מצד חברות גדולות. זהו חשש אמיתי.

"אני יכול לספר לך שבאירופה יש דיונים ערים בנושא הרמוניזציה של המיסוי - ואני מאמין שזה יקרה. מדברים כיום על הסכמים בין ארה"ב ואירופה. אתה תראה שלאט לאט אנשים יהפכו ליותר עקביים ולא ייתנו לחברות הגדולות הטבות גדולות".

אבל תמיד תימצא המדינה שתחרוג מהקונצנזוס בניסיון למשוך אליה את כל ההשקעות.

"זה ייתכן, אבל אני מאמין שהמדינות ינקטו צעדים אגרסיביים יותר כלפי זה. אני חושב שהאירופאים והאמריקאים יפגינו יותר נחישות בעניין".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום