כיל מאיימת - ויש גם צדק בדבריה

הרווחים הכלואים הם כסף קטן לעומת מה שנמצא על הכף בוועדת ששינסקי 2

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

כיל הודיעה היום על הסכמתה לשחרר רווחים כלואים ולשלם מסים על רווחים אלה בסכום גדול של 380 מיליון שקל. בכך גילה דירקטוריון כיל רגישות לתדמית הציבורית של החברה - ונענה לתביעה הציבורית כי כיל תשלם את חובה המוסרי למדינה בתשלום מסים גדול.

אלא שהרגישות הציבורית שגילה הדירקטוריון בעניין הרווחים הכלואים הגיעה יומיים בלבד לאחר שכיל שיגרה איום ברור, שלפיו החברה תשקול לתבוע את המדינה בבית הדין הבינלאומי – אם המדינה תעז לכלול את כיל במסגרת הדיונים שמנהלת ועדת ששינסקי על הגדלת חלקה של הממשלה במשאבי הטבע.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הפעיל את הטלפון כדי לראות מה השעה - וחויב ב-700 שקל

בשל ריבוי מקרי רמאות: הרכבת תתחיל במבצע אכיפה של כרטיסי חיילים

צילום: עופר וקניןצילום: עופר וקנין

סתירה פנימית בהתנהלותה של כיל? לא - אם מבינים שהמס על הרווחים הכלואים הוא כסף קטן לעומת מה שנמצא על הכף בדיוני ועדת ששינסקי 2 - ואת ההיסטוריה שקודמת להקמת הוועדה.

האיום הבוטה של כיל על המדינה, שכמובן קורע מעל פניה את מסכת הרגישות הציבורית, אינו משולל כל יסוד. למעשה, גם במדינה מודים כי יש צדק מסוים בכעס הגדול של כיל, הגם שלמדינה אין כל כוונה להיכנע בפני האיומים.

הוויכוח בין שני הצדדים מתמקד בצמד מלים - "לעת הזאת". בדצמבר 2011 נחתם בין המדינה לכיל הסכם, שבמסגרתו התחייבה החברה לממן את פרויקט קציר המלח, שימנע את הצפת המלונות בים המלח עקב שקיעת המלח בבריכות האידוי של כיל, בעלות משוערת של 3–4 מיליארד שקל. כיל הסכימה גם להגדיל את התמלוגים שהיא משלמת למדינה על כריית האשלג מים המלח. בתמורה, הבטיחה המדינה כי הסתתמו טענותיה כלפי כיל "לעת הזאת".

אין מחלוקת בין כיל למדינה מדוע הוכנס הביטוי "לעת הזאת" להסכם – מאחר שלכולם היה ברור כי המדינה שואפת להמשיך ולהגדיל את חלקה בהכנסותיה של כיל. למעשה, כיל טוענת כיום כי קיבלה את הסכם קציר המלח מאחר שהמדינה איימה עליה בוועדת ששינסקי 2, כלומר ועדה שתבדוק את חלקה של המדינה ברווחי כיל ותבחן אם הוא סביר, כפי שנעשה לחברות הגז. כיל, שרצתה שקט תעשייתי, טוענת כי הסכימה לשלם יותר, בתנאי שהמדינה תרד מהגב שלה לשנים הקרובות.

גם המדינה אינה מכחישה כי ההסכם עם כיל נעשה בצל האיום של הקמת ועדת ששינסקי 2. אך המדינה טוענת כי בשום שלב לא הבטיחה לכיל שבתמורה להסכם לא תוקם ועדה כזאת בשנים הקרובות. לכן השתמש ההסכם בניסוח המעורפל "לעת הזאת", ולא נקב בתאריך מדויק.

שנה וחצי בלבד חלפו מיום שנחתם ההסכם, והממשלה הקימה את ועדת ששינסקי 2. במנדט של הוועדה נכללה בדיקת נתח הממשלה ברווחי כיל. גם אם זו אינה הפרת הבטחה חוזית ברורה מצד המדינה כלפי כיל, קשה להכחיש שזו אינה התנהלות אלגנטית מצדה של המדינה. גם במדינה מבינים זאת.

זאת ועוד, כשנחתם ההסכם עם כיל בסוף 2011, משרד האוצר, שהותקף על כך שמדובר בהסכם כניעה לכיל, ניפנף בחישובים שלפיהם בעקבות ההסכם - ובעקבות הוצאתה של כיל מההטבות של החוק לעידוד השקעות הון כמה חודשים קודם לכן - חלקה של המדינה ברווחי כיל יגיע ל–55%.

חלפה פחות מיממה עד שחשף TheMarker כי האוצר ביצע שגיאות גסות בחישוב חלקה של המדינה ברווחי כיל. לאחר תיקון השגיאות התברר, לבושתו של האוצר, כי חלקה של המדינה ברווחי החברה נאמד ב–25%–33% בלבד, ולא 55% - וגם זה אומדן גס בלבד.

למעשה, משרד האוצר הודה בפני הממשלה כי אינו יודע מהו נתח הממשלה ברווחי כיל - ואין לו יכולת לבצע חישוב מדויק כנראה עד 2017 - בשל המחלוקות הרבות שנותרו פתוחות בין המדינה ובין החברה. ראשית, רשות המסים לא קבעה מה יהיה שיעור המס החדש של כיל. השיעור ינוע בין 16% ל-26%, מאחר שחלק מהפעילויות של כיל נהנות עדיין מההטבות של החוק לעידוד השקעות הון. נוסף על כך, מתקיימת בוררות בין המדינה לכיל לגבי דרך היישום של נוסחת התמלוגים. על זה צריך להוסיף את אי־הבהירות לגבי העלות המדויקת של פרויקט הקציר.

אי־הוודאות הרבה גורמת לכך שכיום המדינה אינה יודעת לקבוע מה יהיה הנתח שלה ברווחי כיל בשנים הקרובות. ואם המדינה אינה יודעת לחשב את הנתח שלה ברווחי כיל כיום, איך תוכל ועדת ששינסקי 2 לקיים דיון על שינוי הנתח הזה?

הדיון בוועדה בשיעורי המס והתמלוגים שכיל צריכה לשלם למדינה מעורר גם שאלות בדבר הגינותה של המדינה כלפי חברה שרק שנה וחצי קודם נחתם עמה הסכם, וגם שאלות של סבירות - לאור זה שחסרים נתונים כדי לקיים דיון מושכל.

במדינה ערים לביקורת הכפולה, ולא דוחים אותה על הסף. למעשה, עוד בטרם החלו דיוני ועדת ששינסקי 2, כנראה די ברור שהמדינה תימנע משינוי משטר המס של כיל בשנים הקרובות – כדי לא להצטייר כמדינה שהחתימה שלה על הסכמים אינה שווה דבר. הפתרון המסתמן הוא שוועדת ששינסקי תקבע מהו משטר המס הראוי שיחול על כיל, ותדחה את הפעלתו ל–2017 – כשכל הנתונים לגבי נתח המדינה ברווחי כיל כבר יהיו ברורים לחלוטין, וגם כיל לא תוכל לטעון שהתעמרו בה לשווא.

עם זאת, המדינה מתעקשת לקיים את הדיון במשטר המס הראוי של כיל כבר עתה, אף שברור שמדובר בשינוי עתידי בלבד - גם מפני שוועדת ששינסקי לבחינת מדיניות משאבי הטבע של ישראל כבר הוקמה, וגם מפני שבמדינה חושדים בטוהר כוונותיה של כיל.

משמע, לא רק המדינה הפתיעה את כיל שנה וחצי לאחר חתימת ההסכם. גם כיל הפתיעה את המדינה, שנה לאחר חתימת ההסכם, כשהודיעה על כוונתה להעביר את השליטה בה לידי פוטאש הקנדית. העברת השליטה אמנם הוקפאה בינתיים, אבל למקרה שהעניין יתעורר מחדש - המדינה רוצה להיות ערוכה מראש עם החלטות לגבי משטר המס הראוי שכיל צריכה לשלם, עוד לפני שהחברה עוברת לידיים זרות וחזקות כמו אלה של פוטאש. כלומר, הזמן להמתין עם הדיון במשטר המס של כיל לא ממש קיים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker