"האתגר של המשק - חלוקת פירות הצמיחה בין כל שכבות האוכלוסייה"

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל הנכנסת, על ההתערבות בשוק המט"ח: "בסופו של דבר, היצואנים יצטרכו להתמודד עם ייסוף השקל באמצעות העלאת הפריון והתייעלות. יש כמיהה למשק חזק עם שער חליפין חלש - זה לא יקרה"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ערן אזרן

"בטווח הארוך, האתגר העיקרי של המשק הוא המשך צמיחה בקצב משביע רצון, כך שפירות הצמיחה יחולקו טוב יותר בין שכבות האוכלוסייה ויצמצמו את העוני ואי השיוויון" כך אמרה היום (ד') נגידת בנק ישראל הנכסנת, הד"ר קרנית פלוג, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה (לשעבר "פורום קיסריה"), שנערך באילת.

"זה אתגר גדול מאחר שהפריון במשק צמח בקצב מאוד איטי בשנים האחרונות בהשוואה למדינות המפותחות כך שנפתח פער", הסבירה פלוג. "המגמות הדמוגרפיות מצביעות על גידול במשקלן של האוכלוסייות הערבית והחרדית, שמשתתפות פחות בשוק העבודה. לכן האתגר הוא לשלב את האוכלוסיות הללו, להעלות את ההון האנושי שלהן ולשפר את הסביבה העסקית - כך שגם הן יוכלו לתרום לפריון".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

נתניהו לא מבין שהילדים החרדים הם העתיד של כולנו

בפעם השלישית: כישלון לענבל אור

בראיון שהוקלטו עמה מראש  ציינה פלוג שהאתגר המשמעותי ביותר בטווח הקצר לכלכלה הישראלית הוא ההשפעה של המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם. "הסביבה הגלובלית מתאגרת מאוד. מצד אחד, רמת הפעילות המתונה בעולם משפיעה על היצוא שלנו; מצד שני, סביבת הריבית הנמוכה מציבה למשק המקומי אתגרים כמו עלייה במחירי הדירות וייסוף של השקל".

פלוג הדגישה שגובה הריבית בישראל ימשיך להיות תלוי בסביבת הריבית הגלובלית וציינה שהעלאת הריבית בעולם דווקא צפויה להקל על המשק. "רמת הריבית בארץ תהיה נמוכה כל עוד הריביות בעולם נמוכות וההרחבה הכמותית בארה"ב נמשכת. שינוי במדינות המוניטרית בארה"ב יצביע על התאוששות של המשק האמריקאי וזה חדשות טובות גם למשק שלנו, מוטה היצוא. הריבית הנמוכה נתמכת גם באינפלציה הנמוכה במשק ובפעילות הכלכלית הממותנת יחסית".

פלוג הדגישה את חשיבות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח וציינה שהיא נועדה לאפשר ליצואנים להסתגל ולהתאים עצמם לתקופה של שקל חזק. "הביצועים הטובים של המשק גרמו לייסוף של השקל - ויצרו אתגר ליצוא. באמצעות ההתערבות בשוק המט"ח ניסינו להקל על היצואנים. עם זאת, ההתערבות יכולה רק לתת זמן לצורך התאמה. בסופו של דבר, היצואנים יצטרכו להתמודד עם הייסוף באמצעות העלאת הפריון והתייעלות. כאשר התנאים הגלובליים יחזרו לנורמליות - יפחת הצורך בהתערבות בשוק המט"ח".

קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

פלוג אף התייחסה לתוכנית רכישת המט"ח עליה הכריז בנק ישראל שנועדה לקיזוז השפעת גילוויי מצבורי הגז על המשק. "יזמנו את התוכנית כדי לקזז את ההשפעה של הגז של על מאזן התשלומים. עצם העובדה שאנחנו יודעים שלאורך זמן יהיה לנו גז שיצמצם את הצורך ביבוא, גרמה לתגובת יתר בשוק המט"ח - מה שמכונה 'אובר שוטינג'. התגובה מקדימה את ההשפעה העתידית של השיפור במאזן התשלומים. יש כמיהה למשק חזק עם שער חליפין חלש - זה לא יקרה".

כמה מודלים לניהול מדדיניות כלכלית

פלוג סירבה לקבוע מה גודל ההוצאה הממשלתית הרצויה, אלא ציינה שקיימות שתי אלטרנטיבות לגיטימיות לניהול מדיניות כלכלית. "שיעור ההוצאה הממשלתית היא ביטוי להעדפה חברתית. מודל אחד הוא שההוצאה הממשלתית תהיה קטנה יחסית, וכך גם שיעור המיסוי; מודל שני הוא שההוצאה הממשלתית תהיה גבוהה יותר בשילוב עם נטל מס גבוה. שני המודלים יכולים להיות מוצליחים - וזו בחירה חברתית", הדגישה.

"מבחינת מקרו-כלכלית שני המודלים כרוכים זה בזה", המשיכה פלוג. "אם רוצים ממשלה שתספק שירותים ותתמוך בצורה אקטיבית במנועי הצמיחה, זה דורש הוצאה גדולה יותר ומיסוי גבוה יותר. כל עוד נטל הביטחון ממשיך להיות כבד, המשמעות היא שאם אנחנו רוצים שירותים ציבוריים ברמה של המדינות המפותחות - ההוצאה הממשלתית צריכה להיות גבוהה יותר מאשר במדינות המפותחות ונטל המס יעלה. מאידך, הוצאה ממשלתית ברמה של המדינות המפותחות, בהינתן הוצאות הביטחון הקיימות, פירושה שירותים ציבוריים צנועים יותר".

לשאלה, האם בנק ישראל מעדיף את יציבותה של המערכת הבנקאית על פני הגברת התחרות, השיבה פלוג כי ניתן להשיג את שניהם במקביל. "יש מקום להגברת התחרותיות בתחום הבנקאות בתחום האשראי הקמעונאי, משקי הבית והעסקים הקטנים. חשוב שהגברת התחרותיות לא תבוא על פגיעה ביציבות, אלא כתהליך מקביל על ידי התייעלות של הבנקים. שמירה על יציבות הבנקים נועדה להגן על כספי הלקוחות של הבנקים, והיא תנאי הכרחי ליציבות של המשק ולרמת חיים גבוהה.

"הניסיון מראה שהמחיר שהאזרח משלם במשברים כלכליים הכוללים משבר במערכת הבנקאות - גבוה פי כמה ממשברים שאין בה מעורבות של המערכת הבנקאית. העובדה שהמערכת הבנקאית שמרה על יציבותה במשבר האחרון הייתה מרכיב מאוד חשוב בחוסן של המשק. לכן, חשוב להמשיך ולקדם צעדים להגברת התחרותיות, אבל בהחלט לא על חשבון היציבות. אפשר להתקדם ואנחנו עושים צעדים בכיוון".

פלוג נשאלה האם נכון לאחד את שלושת מנגנוני הפיקוח הקיימים היום (בנק ישראל, רשות ני"ע והמפקח על שוק ההון), והשיבה כי יש מקום לבחון את המבנה הקיים. "יש הרבה לקחים שאפשר ללמוד מהעולם. מאוד חשוב שהמבנה העתידי ייתן מענה לפיקוח על מבנים פיננסים שאינם מפוקחים; שיתן מענה לבנקאות צל, ימנע ארביטראז' רגולטורי. לכן, כמינימום אני חושבת שצריך לקדם את הקמת הוועדה ליציבות פיננסית, שתעשה מיסוד והסדרה של היחיסים בין הרגולטורים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker