נתניהו: "בישראל השתרשו קרטלים ומונופולים; הם השתלטו על חלק גדול - ואין חמצן לאחרים"

ראש הממשלה בנאום בכנס הורוביץ לכלכלה וחברה: "הקרטלים עושים יד אחת עם הפקידות והביורוקרטיה; לכן החלטתי להקים ועדת התחרותיות - עוד לפני פרוץ ההפגנות" ■ "נשתמש בדיור היקר בגוש דן כדי לפתח את עפולה וב"ש"

ערן אזרן
ערן אזרן

"הגורם הראשון לחוסר התחרותיות בישראל הוא ריכוזיות קרטליסטית או מונופוליסטית של בעלי הון פרטיים. אני מאמין ביזמים פרטיים, אך גם בישראל, כמו בכל מדינה, השתרשו קרטלים ומונופולים. חברות קרטליסטיות משתלטות על חלק גדול - ואין חמצן לאחרים", כך אמר היום (ד') ראש הממשלה בנימין נתניהו, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה (לשעבר "פורום קיסריה").

בנאום שהוקלט מראש, הדגיש נתניהו את חשיבות התחרות לעידוד הצמיחה והיותה כלי כלכלי-חברתי. "הקרטלים האלו עושים יד אחת עם פקידות, החוק והבירוקרטיה. לכן, לפני מספר שנים החלטתי להקים ועדת התחרותיות - עוד לפני פרוץ ההפגנות. אנחנו מעבירים כעת את חוק הריכוזיות, שבו אנחנו מנסים לפתוח את השוק לתחרות. זה לדעתי אתגר מאוד חשוב, במיוחד במדינה שלנו. אם אני מפריט, אז אני רוצה להפריט לתוך תחרות", הדגיש נתניהו.

מלבד עידוד התחרותיות, פירט נתניהו דרכים נוספות להאצת הצמיחה – ובראשן פיתוח התשתיות. "הממשלה השקיעה 27 מיליארד שקל בחיבור המדינה לרשת אחת של רכבות וכבישים. אנחנו מתכוונים להשתמש במחירי הדיור היקרים בגוש דן על מנת למנף את פיתוחן של אור עקיבא, עפולה יקנעם, צפת ובאר שבע. זה אמצעי לצמיחה ומכשיר חברתי ראשון במעלה. זה יסייע לתזוזה של אוכללוסייה חזקה ויגדיל את היצע הדירות והקרקעות. אנשים שנמצאים מחוץ לקו חדרה-גדרה ייכנסו למעגל העושר", אמר ראש הממשלה.

נתנהיו הדגיש כי לפיתוח התשתייות קיים גם פן אסטרטגי - והתייחס לרכבת המתוכננת בין נמל אילת לבין נמל אשדוד. "אנחנו קודם כל רוצים לבנות אלטרנטיבה לסגירה של תעלת סואץ באמצעות הקמת גשר יבשתי. יש הרבה מדינות ובראשן סין שמתעניינות בפרויקט. באותה הזדמנות חגיגית, אנחנו גם נוסיף רכבת נוסעים לאילת. הוסבר לי עד כמה זה לא כלכלי - אבל זה ימנף את היתרונות שלנו, ויאפשר לנו לפתח את הערבה".

מנוע צמיחה נוסף לשיטת נתניהו הוא המנוע הטכנולוגי. נתניהו הדגיש כי מדובר באחד היתרונות המרכזיים של ישראל בהשוואה לעולם - ולכן בכוונתו להפוך את ישראל ל"מעצמת סייבר עולמית". "אנחנו בעידן של ידע, ויש לנו הרבה יכולות בתחום, שצריכים למנף אותן. החלק הדינמי שצומח זו כלכלת האינטרנט. היא כמו נמר שמזנק, ועל הצוואר של הנמר הזה יש חתול שתופס אותו - לוחמת סייבר. כדי לפתח את התחום חייבים לקדם את הגנת סייבר, ולכן יזמתי את הקמת המרכז ללוחמת סייבר".

מנוע צמיחה נוסף על פי נתניהו הוא אחריות פיסקלית (כלומר אי חריגה תקציבית) והחובה לשמור על הוצאה ממשלתית נמוכה. "מוכרחים לתחום את הוצאות הממשלה. אני לא מקבל שום דיבורים על העלאת ההוצאה ל-50% מהתל"ג. בספרד זה קרוב ל-56% - וזה דבר מסוכן מאין כמוהו. כמו בכל עסק או משק משפחתי - אם אתה מוציא יותר ממה שאתה מכניס תגיע לפשיטת רגל.

"הצלחנו להוריד את הגירעון והפחתנו את החוב הלאומי מ-100% ל-70% תוך פחות מעשור. נצטרך להמשיך בכך, וזה אומר שני דברים: הדבר הראשון הוא שליטה תקציבית וריסון בהוצאות הממשלה. אסור לחרוג מהתקציב. העמקת הגירעון לא היתה לרוחי - זה גורם לי לפרפרים בבטן. אנחנו גם לא נתפתה להגדיל את חלק הממשלה בתוצר הלאומי. יש לזה המון מצדיקים והמון הסברים  - אך זו פשוט טעות. אנחנו עדיין במקום מכובד בהוצאה הממשלתית, וצריך להבטיח שהיא לא תעלה - אולי אפילו תרד באופן מתון.

נתניהו בנאום בכנס הורוביץ לכלכלה וחברהצילום: יוסי זמיר

"הדבר השני הוא שצריך להקפיד שלא לכסות גירעונות במיסוי עודף. נטל המס על חברות לא צריך לעלות. יש תחרות גלובלית - חברות נעות ממדינה למדינה, אנשים נעים ממדינה למדינה, ולכן צריך לשמור על רמת מיסוי סבירה. זה יעד שמתנגש בו בעוצמה רבה בפופוליזם, שאומר שאנחנו צריכים כל דבר לעשות על ידי מיסוי גבוה של בעלי ההכנסה הגבוהה. זה אטרקטיבי, אבל אני לא קניתי את זה מעולם. לפעמים עשינו תיקונים כי המציאות הפוליטית כפתה את זה. אבל אני אומר בצורה הכי ישירה והכי ישרה: אנחנו צריכים לדאוג לריסון בהוצאות הממשלה ולמינון זהיר של מיסוי בכל התחומים על מנת להמשיך את הצמיחה".

עוד הדגיש נתניהו את הצורך בשווקים חדשים לכלכלה המקומית, והדגיש את חשיבות הסחר עם סין. "חייבים לאפשר לחברות הישראליות נגישות לשווקים הללו. הכלכלה הסינית נשלטת על ידי חברות ממשלתיות, ולכן התערבות של הממשלה לקידום העניין חשובה מאוד. הסינים צריכים לספק שירותי בריאות, תשתיות ומים נקיים למאות מיליוני אנשים. אני גם מחובר לאמריקה הלטינית. שם יש פוטנציאל אדיר כי הם מעוניינים בשלושה דברים: טכנולוגיה, טכנולוגיה וטכנולוגיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker