בלעדי

התעשיינים: סימון התזונה החדש יעלה לציבור מאות מיליוני שקלים

התעשיינים מתנגדים ליוזמת משרד הבריאות לסימון ערכים תזונתיים החזית אריזות מזון בנוסף לסימון הקיים ■ משרד הבריאות: "לציבור הזכות לדעת מה הוא אוכל ואילו ערכים תזונתיים קיימים במזון"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים9
אורה קורן

התעשיינים מתנגדים ליוזמת משרד הבריאות לסמן מחדש סימון תזונתי בחזית אריזות מזון. לטענתם, מדובר בעודף רגולציה הכרוכה בעלויות גבוהות שיגולגלו על הצרכנים. באחרונה הודיע משרד הבריאות, כי בכוונתו לקדם סימון בחזית האריזה (FOP- Front Of Pack) כחלק ממאבקו בתופעת ההשמנה. מדובר במידע תזונתי של מוצרי מזון, בהם קלוריות, שומן רווי, נתרן ותוכן סוכרים.

איציק תמיר, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל החברה המרכזית ליצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) אמר, כי "תעשיית המזון רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה בהובלת תהליך מתואם בו ישולבו הנחיות חקיקתיות יחד עם אלמנטים חינוכיים של חינוך, הסברה והדרכה שיביאו לשינויים הרצויים בתרבות האכילה ואשר יסייעו להשגת השינוי המיוחל במגמת ההשמנה. עם זאת, השיטה המוצעת על ידי משרד הבריאות היא תמוהה".

תמיר אמר, כי איגוד תעשיות המזון בהתאחדות פנה לחברת המחקר הבריטית Leatherhead Food Research לבדיקת האופן בו מיושם סימון בקדמת האריזה בעולם. לדבריו, בחינה שנערכה ב-100 מדינות בעולם, בהן כל המדינות המפותחות, העלתה, כי אף מדינה לא בחרה להנהיג שיטת סימון זו מתוקף חוק. תאילנד הינה המדינה היחידה בה הונהג כחובה, במקרים ספיציפים בלבד, סימון FOP.

"על פי טיוטת התקנות החדשות לסימון בקדמת האריזה שמציע משרד הבריאות, תיווצר כפילות בעייתית בסימון, כך שבפועל יהיו שתי טבלאות עם סימון תזונתי, האחת בגב האריזה והשנייה בחזית", אמר תמיר. "צריך להבין, שבלתי אפשרי לתעשיית המזון לעבוד כאשר מדי חודש הרגולטור משנה את הנחיותיו לגבי סימון המוצרים. יש צורך להחליט שהנחיות לשינוי אריזה, ייכנסו לתוקף פעם בשלוש שנים, וכך יהיה זמן סביר לתעשייה להתארגן".

אורנית רז, מנהלת איגוד תעשיות המזון, אמרה, כי "בארה"ב תלו תקוות רבות בתהליך סימון המוצרים כחלק מהמאבק בבעיית ההשמנה, אלא שהמציאות מאכזבת. בספרות המקצועית, קיום הסימון נמצא לרוב ככמעט חסר השפעה על שינוי התנהגות הצרכן. ממחקר שנערך לאחרונה בארה"ב באוניברסיטת Carnegie Mellon בקרב 1,121 סועדים עולה, כי מידע לגבי ערך קלורי הניתן לסועד, לא בהכרח יגרום לו לצמצם את גודל המנה אותה הוא מזמין במסעדה".

רז הוסיפה, כי התקנות חדשות שמשרד הבריאות מקדם מחייבות מיתוג מחדש של כל מוצרי המזון בארץ. שלא במקרה, נכון להיום, שום מדינה בעולם לא מצאה לנכון להכיל את הרעיון, כתקנה מחייבת, על כל מוצרי המזון שלה. "השינויים עולים הון עתק. ומוערכים במאות מליוני שקלים של הוצאות מיותרות - ואיך שלא נסתכל על זה, המחיר יושק בסוף על הצרכן", אמרה רז.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי "בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, קיימת מגיפת השמנה, לרבות בקרב ילדים ובני נוער. למגיפת ההשמנה משמעות קשה של תחלואה גבוהה, שההתמודדות איתה משיתה על הציבור עלויות גבוהות בהרבה, מהעלויות שכרוכות בהצבת הסימון התזונתי בחזית האריזה. לציבור הזכות לדעת מה הוא אוכל ואילו ערכים תזונתיים קיימים במזון, והרגולציה נועדה לסייע לצרכן בתהליך קבלת החלטות מושכל, בעת קניית מזון. באיזון בין זכות הציבור לדעת מה הוא אוכל כדי לשמור על גופו ובריאותו, לבין אי הנוחות שתיגרם לתעשיינים מהכנסת שינויים מינוריים בחזית האריזה- אין ספק שזכות הציבור לדעת גוברת.

"חברות המזון בישראל נבחנות דרך חקיקה זו ברצון האמיתי שלהם לתרום לקידום בריאות האוכלוסיה והנגשת המידע. כנראה שהסיסמאות הבריאותיות שלהם הם רק במטרה של התאמה לטרנד ומנוף שיווקי ולא אכפתיות אמיתית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker