מדוע שיעורי ההצבעה ביישובים ערביים חוצים את ה-90%? - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע שיעורי ההצבעה ביישובים ערביים חוצים את ה-90%?

בקלפיות הצביעו במערכת הבחירות הקודמת בהתאמה מלאה להשתייכות לחמולה

20תגובות

בבחירות לרשויות המקומיות הקודמות לא היתה כמעט אף רשות מקומית יהודית ששיעורי ההצבעה בה עברו את ה-80%. לעומת זאת, ביותר ממחצית הרשויות הערביות שיעורי ההצבעה נעו בין 90% ל-100%. הנתון הזה צריך להפתיע, לאור הדעה הרווחת כי הרשויות הערביות מנוהלות רע מאוד, וממעטות לשרת את התושבים שלהן.

זו אינה דעה קדומה. מחקר שערכו הפרופסורים אבי בן בסט ומומי דהן ב-2006, שניהם מהאוניברסיטה העברית, העלה כי שיעורי גביית הארנונה ביישובים הערביים נמוכים משמעותית מאלה של הישובים היהודיים. למען הסר חשד, בן בסט ודהן השוו רשויות שנמצאות באותו אשכול חברתי.

כך, שיעור הגבייה באשכול החברתי הנמוך והעני ביותר, אשכול אחד, היה 82% בקרב יישובים יהודיים ‏(כמעט ואין כאלה באשכול הזה‏) ו-18% בלבד בקרב יישובים ערביים. באשכול השני הנמוך ביותר, הערבים גבו 46% והיהודים - 65%. כך עד לאשכול השישי - האשכול הגבוה ביותר שבו יש עדיין יישובים ערביים: באופן עקבי ביישובים ערביים גובים פחות ארנונה מאשר בישובים יהודיים. מאחר שזו השוואת יישובים שנמצאים באותו מצב כלכלי־חברתי, ברור שלא העוני היחסי של היישוב הוא המסביר את שיעורי הגבייה הנמוכים יותר - זהו הניהול הנחות של הרשויות הערביות לעומת הרשויות היהודיות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מחירי הדירות זינקו ב-60% - ראש העיר אחראי?

דני דנקנר: "תמיד עבדתי עם מאכערים בארבע עיניים"

גיל אליהו

במקביל, מצאו בן בסט ודהן כי גם הגירעונות של הרשויות הערביות היו, נכון ל-2006, גבוהים משמעותית מאלה של הרשויות היהודיות. הממצא הזה גם קיבל את ביטויו בממדי ההתערבות של משרד הפנים בניהול הרשויות: בעשור האחרון התערב משרד הפנים, בדרך של חשב מלווה, תוכנית הבראה או ועדה קרואה, ב-133 רשויות, מחציתן יהודיות ומחציתן ערביות. עם זאת, באופן יחסי מדובר ב-54% מהרשויות היהודיות שמשרד הפנים טרח להתערב בניהול שלהן, לעומת 93% ‏(!‏) מהרשויות הערביות.

למעשה, מחקר חדש של בן בסט, דהן ואסטבן קלור, עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא גם את הקשר בין הדברים, כלומר, הניהול המזעזע של הרשויות המקומיות הערביות במקביל לשיעורי ההצבעה הגבוהים לאין שיעור בהן. מתברר, שבבחירות לרשויות הערביות קיים נוהג מוזר - במקום שהבוחרים ינותבו לקלפיות לפי מיקום גיאוגרפי ‏(הרחוב שבו הם גרים‏), בחלק מהיישובים הערביים הבוחרים מנותבים לקלפיות לפי שם המשפחה שלהם.

ההסבר של דוברת משרד הפנים לכך הוא כי “במקומות שבהם יש קושי להקים לפי חלוקה לרחובות, ממוקמות הקלפיות לפי אל”ף בי”ת של שמות המשפחה”. במלים אחרות, ישנם יישובים ערביים שבהם אין חלוקה מסודרת לרחובות, ובהיעדר שמות של רחובות לא ניתן להזמין את הבוחרים להצביע לפי כתובת המגורים שלהם - ולכן הם מוזמנים לפי שם משפחתם.

מהתגובה של משרד הפנים ניתן ללמוד כי גם ב-2013 יש יישובים במדינת ישראל שמצבם כל כך ירוד, שאפילו חלוקה לרחובות אין בהם. מהתגובה הזו ניתן ללמוד גם כי משרד הפנים חי בשלום עם המציאות הזו, של יישובים הנמצאים בכאוס תכנוני מוחלט. זוהי, כמובן, עדות לבעיה האקוטית של הרשויות הערביות בישראל: לאף אחד לא אכפת מה קורה בהן, גם כאשר מצבן הירוד מביא לפגיעה בזכותם הדמוקרטית של האזרחים הערבים לאנונימיות בהצבעה בבחירות.

בכל מקרה, לצורך המחקר של בן בסט, דהן וקלור, הרמיסה הזו של הזכויות הדמוקרטיות והכלכליות של ערביי ישראל היתה מצוינת. היא איפשרה לחוקרים לבדוק את דפוסי ההצבעה של ערביי ישראל, והאם יש קשר בין שם המשפחה שלהם ‏(שמה של החמולה‏) ובין דפוס ההצבעה. המחקר לימד על קשר מובהק כזה - קלפיות שלמות הצביעו למועמד בהתאם לשם משפחתו, כלומר בהתאם להשתייכות שלו לחמולה.

אז הנה גם ההסבר לשיעורי ההצבעה הגבוהים של ערביי ישראל: לא מדובר במודעות דמוקרטית ובמעורבות יתרה בחיי היישוב, אלא פשוט בהתגייסות חמולתית כדי לוודא שהמועמד של אותה חמולה ינצח. כמובן, מתוך ציפייה כי החמולה תצא נשכרת באמצעות הנחות בארנונה, מתן עבודה ברשות לחברי החמולה ועוד. בכך, ההצבעה על בסיס חמולתי, ולא על בסיס כישורים, מקבעת את השחיתות ואת הניהול הירוד של הרשויות הערביות.

רק אחרי שגמרנו לפרט עד כמה הניהול הערבי מביא להחרבת הרשויות הערביות, כדאי להעיף מבא בממצאים נוספים שעולים מהמחקר של בן בסט, דהן וקלור, ושמצביעים על כך שהתמונה היא מעט מורכבת יותר. יתרה מכך, הממצאים גם מלמדים כי ייתכן שהרשויות הערביות נמצאות בדרכן למהפך ניהולי לטובה.

ניר קידר

מחר: האם הרשויות הערביות בדרכן למהפך כלכלי?

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#