רפיון הידיים של רשות המסים עלה למדינה מיליארדי שקלים

חוק הרווחים הכלואים פתח מחדש את אחד הסעיפים החשובים בחוק עידוד השקעות הון - והפך אותו על פיו

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

בביקורת על חוק עידוד השקעות הון וסוגיית הרווחים הכלואים, מצטט הרבה מאוד מספרים שמלווים בגרפים מאירי עיניים. עם זאת, נתון אחד מהותי מאד אינו מופיע בדו"ח: היקף המס שנגבה עד כה מהרווחים הכלואים - כמיליארד שקל. זהו שליש בלבד מהיקף המס המשוער שהיה אמור היה להיגבות - כשנותר עוד פחות מחודש עד לפקיעת תוקפו של חוק הרווחים הכלואים.

חוק הרווחים הכלואים עורר סערה ציבורית, ובצדק, לאחר שניסה לפתות את החברות הגדולות ביותר במשק לשלם מס באמצעות הנחה ענקית על השיעור המלא שהיו צריכות לשלם. למעשה, חוק הרווחים הכלואים פתח מחדש את אחד הסעיפים החשובים בחוק עידוד השקעות הון - והפך אותו על פיו.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הרווחים הכלואים המצטברים

חוק עידוד השקעות הון ניסה לתמרץ חברות להשקיע את רווחיהן בישראל, ועשה זאת בדרך של איום בהטלת קנס ‏(תשלום מס חברות ומס דיווידנד‏) - אם יעשה שימוש אחר ברווחים מלבד השקעה בישראל. חוק הרווחים הכלואים ביטל בדיעבד את הקנס, והבטיח לחברות שהן יכולות לעשות כל שימוש שהן רוצות ברווחיהן, בתמורה לתשלום מס מופחת בלבד.

על פניו, החוק הציע לחברות הטבה ענקית, שפותרת להן בעיה עצומה בהיקף של 122 מיליארד שקל. לפי נתונים שהציגה רשות המסים למבקר המדינה, נצברו אצל החברות היצואניות, הזכאיות להטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, רווחים כלואים בסכום עצום של 125 מיליארד שקל ב–1988–2010. במהלך השנים, רק ב–3.5 מיליארד שקל מתוכם נעשה שימוש ושולם בגינם מס של 600 מיליון שקל. שאר 122 מיליארד השקלים נותרו כרווחים שלא נעשה בהם שימוש - להלן, הרווחים הכלואים.

הנתונים הללו חושפים את גודל האבסורד שהתהווה בחוק עידוד השקעות הון: החוק התכוון לעודד את החברות להשקיע את הכסף בישראל - אך במקום זאת, החברות חדלו לעשות כל שימוש ברווחים, והעדיפו לדגור על הכסף במקרה הטוב. במקרה הרע, העדיפו החברות להתחכם לרשות המסים ולמצוא דרכים יצירתיות לעשות שימוש בכסף - מבלי לשלם את הקנס על כך.

איך? הראש של בכירי רואי החשבון בישראל רקח על כך פטנטים, בעיקר בדרך של השקעות בחברות בנות בחו"ל - בטענה שזו השקעה שמקדמת את פעילות המפעל בישראל, ולכן כמוה כהשקעת הכסף בישראל. להערכת רשות המסים, כפי שצוטטה בדו"ח מבקר המדינה, קרוב לשליש מהרווחים הכלואים, כ–40 מיליארד שקל, כנראה הוצאו מישראל בדרך זו מבלי ששולם עליהם מס כנדרש.

מבקר המדינה מבקר את רשות המסים על כך שלא אספה נתונים כנדרש ואין לה בסיס של ממש לבסס את ההערכה הזו, אבל הביקורת הבסיסית היא יותר מהותית: מדוע, לכל הרוחות, איפשרה רשות המסים לחברות להוציא 40 מיליארד שקל להשקעה בחברות בנות בחו"ל ולא חייבה אותן בתשלום מס על כך? על פניו זהו הרי שימוש אסור ברווחים הכלואים - שהיה אמור להפוך את אותם 40 מיליארד השקלים לכספים החייבים במס חברות ומס דיווידנד מלאים.

זוהי שאלת המפתח בסוגית הרווחים הכלואים - כיצד לא דרשה רשות המסים תשלומי מס בגין השקעות בחברות בנות בחו"ל במהלך השנים. מבקר המדינה שופך אור חלקי על הסוגיה הזו. מתברר כי פקידי השומה הוציאו במהלך השנים שומות לחברות, שבהן דרשו מהחברות שלהן יש רווחים כלואים לשלם מס בגין השקעות בחברות בנות, מאחר שיש בכך שימוש פסול ברווחים הכלואים. עם זאת, השומות הללו לא הבשילו לכדי גביית מס. הסיבה, לפי דו"ח המבקר, היא "כי ברשות המסים יש גם דעות אחרות".

דעה אחת שציטט מבקר המדינה התייחסה לדברים שאמר ב–2005 ראש המחלקה המקצועית דאז ברשות המסים במהלך דיון בכנסת, שלפיה השקעה בחברה בת בחו"ל אינה מפרה את חוק עידוד השקעות הון ואינה חייבת במס. גם ב–2012 המשיכה הנהלת רשות המסים להחזיק בעמדה כי השקעה בחברה בת בחו"ל היא מותרת. דו"ח מבקר המדינה מספר על מסכת לחצים שהופעלה על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כאשר זה גיבש חוות דעת מקצועית שלפיה יש לראות בהשקעה בחברות בנות בחו"ל הפרה של חוק עידוד השקעות הון.

"סמוך לגיבוש חוות הדעת", נכתב בדו"ח המבקר, "פנו בכירים מהנהלת רשות המסים, מהמחלקה המשפטית ומהמחלקה המקצועית, למשנה ליועמ"ש וטענו שיש קושי בהוצאת השומות לחברות שביצעו השקעות בחברות בנות או שרכשו חברות כאלה, בין היתר מכיוון שבמשך השנים היתה לרשות המסים פרשנות שונה בסוגיה זו, וכי ככלל לא הוצאו שומות בשל פקיעת הפטור עקב ההשקעה בחברות בנות".

במלים פשוטות, הנהלת רשות המסים נלחמה בכל העולם - בפקידי השומה שלה עצמה ובמשנה ליועץ המשפטי לממשלה - כדי לשכנע אותם שאין לראות בהשקעה בחברות בנות הפרה של החוק, ואין להטיל על אותם 40 מיליארד שקל חבות מס. הטענה המרכזית שהנהלת רשות המסים השתמשה בה היא העובדה שכל השנים הרשות ראתה איך חברות מוציאות רווחים כלואים לחו"ל ושתקה על כך, ולכן אין יכולת כעת להפוך לפתע את הקביעה. משמע, אוזלת ידה של רשות המסים כל השנים בפרשנות לחוק עידוד השקעות הון שימשה אותה כדי לנסות ולקבע את אוזלת היד גם לעתיד לבוא.

ליכט, יש לציין, לא נכנע ללחצי הנהלת רשות המסים וקבע כי השקעה בחברות בנות היא בגדר הוצאת רווחים החייבת במס. עם זאת, הוא נכנע ללחצים בכך שהסכים כי ההנחה שתוצע לחברות, במסגרת חוק הרווחים הכלואים החדש, תכלול גם את אותן חברות שהשקיעו בחברות בנות בחו"ל.

כך, במקום המטרה המקורית של חוק הרווחים הכלואים - לאפשר לחברות שדוגרות על רווחים כלואים לעשות שימוש ברווח בלי לשלם מס - החוק הורחב כך שגם חברות שעל פי חוות הדעת המשפטית של ליכט עברו על החוק ועשו שימוש ברווח שלהם שחייב במס, יוכלו ליהנות מההנחה. במקום להילחם ולהשתמש בחוות הדעת של ליכט כדי לגבות מהחברות את המס שהן צריכות לשלם, החליטה רשות המסים לוותר - ולאפשר גם לחברות שכנראה צריכות לשלם מס מלא להנות מהנחת המס של החוק החדש.

רפיון הידיים הזה מחזיר אותנו לתמיהה בנוגע לשיעור המס המאכזב שהצליח התיקון לחוק להניב עד עתה - מיליארד שקל בלבד, במקום ה–3 מיליארד המקווים ‏(אם כי ברשות המסים מקווים כי הסכום יגדל בחודש שנותר‏). על פניו, לא הגיוני שהחברות לא יקפצו על העגלה, וינצלו את הנחת המס הגדולה המוצעת להן בחוק כדי לחלק רווחים כלואים במיסוי מופחת. המהלך שלהן הופך הגיוני אם מניחים שהחברות סבורות שרשות המסים חלשה, ואינה מסוגלת להתמודד איתן. עובדה, גם חברות שנתפסו בחלוקת רווחים אסורה בדרך של השקעה בחברות בנות לא נדרשו לשלם על כך מס.

היעדר הרתעה מוחלט של רשות המסים הוא ההסבר החזק ביותר לכך שהחברות לא נענות להנחה שהוצעה להן. זהו הסבר שצריך להדיר שינה מעיניהם של מנהלי רשות המסים שלנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker