בעלי ההון מרוויחים מהפחתת מס רווח הון - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי ההון מרוויחים מהפחתת מס רווח הון

הפחתת המס על הבורסה תגרור הפחתות מס נוספות, כדי למנוע עיוותים בפעילות במשק

16תגובות

הכישלון המדהד של ממשלת רבין, שניסתה למסות את רווחי הבורסה ב-1994 ונסוגה במהירות לאור הירידות החדות שנרשמו במסחר, הוא הזיכרון הבולט מההיסטוריה הקצרה של מיסוי שוק ההון בישראל. למעשה, הזיכרון הזה הוא כל כך בולט, עד שמרבית הציבור זוכר את הכישלון, ולא את ההצלחות שבאו אחריו: ב-2003 שוב ניסתה הממשלה למסות את הרווחים בבורסה, והצליחה. ועדת רבינוביץ' קבעה מס רווח הון של 15%, והמס הוטל מבלי לעורר תנודות חריגות במסחר בבורסה.

ההצלחה השקטה של ועדת רבינוביץ' עוררה את תיאבון הממשלה, ושנתיים בלבד מאוחר יותר קבעה ועדת מצא־קפוטא כי שיעור מס רווחי ההון יועלה ל-20%. גם הניסיון הזה עבר בהצלחה מסחררת - המס הוטל, והבורסה המשיכה להתנהל על מי מנוחות. כל כך על מי מנוחות, עד שהציבור כלל אינו זוכר שמס הבורסה שלו הועלה ‏(מאז ימי רבין‏) פעמיים.

בפעם השלישית הועלה מס רווחי ההון בינואר 2012, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, ל-25% ‏(30%-32% לבעלי שליטה‏). הפעם העלאת המס כבר לא עברה בשקט. העובדה שהעלאת המס הפעם התרחשה בד בבד עם משבר קשה מאוד בבורסה, דעיכת מחזורי המסחר והיקפי ההנפקות, עוררה מחדש את מחול השדים סביב מיסוי הבורסה - ואת השאלה אם המס הוא האשם במשבר, ואם הפחתת המס היא זו שתציל את הבורסה.

את הטענה הפעם מעלה רשות ניירות ערך בכבודה ובעצמה. יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, מינה את ועדת בן חורין לבחינת הסיבות לדעיכת פעילות המסחר בבורסה. אחת מההמלצות של הוועדה היתה להפחית מחדש את מיסוי הבורסה. הוועדה לא היתה צנועה, והמליצה על הפחתת שיעור המס חזרה לרמה שקבעה ועדת רבינוביץ' לפני עשור - הפחתה של המס משיעור של 25% לשיעור של 15%.

ועדת בן חורין לא נימקה מדוע הפחתת המס נחוצה כדי לעודד את הפעילות בבורסה. ההנחה היא כנראה שכל הטבת מס מעודדת פעילות, ובוודאי שקביעת שיעור מס נמוך מאד על ניירות ערך יהפוך את ההשקעה בניירות אלה לאטרקטיבית יותר. זאת הנחה מובנת מאליה - באותה מידה יכולה מדינת ישראל לבחור להפחית את מס החברות ל-15%, ולהניח שלכך תהיה השפעה חיובית גדולה על עידוד הפעילות והכלכלה בישראל.

מיקי קרצמן

כלומר, העובדה שהפחתת מס מועילה לאותו ענף היא מובנת מאליה, ולא דורשת הקמת ועדת מומחים לשם כך. השאלות שכן דורשת מומחיות, לעומת זאת, הן אם הפחתת המס אכן היתה בין גורמי המשבר בבורסה, וגם אם התועלת מהפחתת המס על הבורסה תעלה על הנזק שייגרם למדינה בתחומים אחרים - כתוצאה מהקיטון בהכנסות המס.

מתברר שלפחות לשאלה הראשונה אין תשובה בדוקה. עו"ד גרי אגרון כתב חוות דעת מומחה לוועדת בן חורין, ובה הוא מציין כי מעולם לא נערכו מחקרים שבדקו את ההשפעה שהיתה לשתי העלאות המס הקודמות ‏(2003 ו-2005‏) על הבורסה, ולכן לא ניתן לשלול את ההערכה כי מיסוי הבורסה מזיק במידה משמעותית לפעילות בה. הבעיה היא שגם לא ניתן לאשר שקיים נזק משמעותי כזה, ולכן כל אחד יכול להישאר עם הניחוש שלו עד כמה העלאת המס האחרונה על הבורסה היתה בעלת משקל משמעותי או זניח על עומק המשבר הנוכחי.

למעשה, בעידן של כלכלה גלובלית, ניתן לצפות כי הפרשים בשיעורי המס בין מדינות שונות בעולם ישפיעו על הפעילות בבורסה יותר מאשר שיעור המס עצמו. הבעיה היא שהשוואה של שיעורי מס רווח הון בינלאומית היא מסובכת, כי היא צריכה לכלול גם רכיבים כמו מס ירושה, קיזוז הפסדים ועוד. בכל מקרה, בדיקה מקדמית שנערכה במשרד האוצר לימדה שככל הנראה מיסוי של 25% אינו חריג ברמה העולמית.

לעומת זאת, לשאלה השנייה, בדבר הנזקים העקיפים שייגרמו למדינה מהפחתת המס על הבורסה, כבר יש תשובות בדוקות יותר. ראשית, הפחתת המס על הבורסה לכשעצמה לא תגרום למדינה נזק מהותי באופן ישיר. ההכנסות ממיסוי הבורסה, בגלל המשבר המתמשך, הן נמוכות בלאו הכי - 1.7 מיליארד שקל ב–2011, 0.8 מיליארד ב–2012 - והמדינה יכולה לחיות בלעדיהן. הבעיה היא שהפחתת המס על הבורסה חייבת לגרור הפחתות מס נוספות, כדי למנוע עיוותים בפעילות במשק. כך, המס על הדיווידנד יצטרך לרדת גם הוא ‏(אחרת חברות תחדלנה לחלק דיווידנד‏). ההכנסות ממיסוי דיווידנדים נעות בין 3 ל–8 מיליארד שקלים בשנה. גם המס על הריבית יצטרך לרדת, וזאת עוד הכנסה של 1.6 מיליארד שקל. בנוסף, מס שבח על דירות - שאך זה עתה בוטל הפטור עליו - יצטרך לרדת, וזה עוד 2 מיליארד שקל בשנה. ובסוף, מס הכנסה שולי עליון של 52% יצטרך גם הוא לרדת, כי אחרת בעלי השליטה יעדיפו להפך את עצמם לחברות יחידים.

בקיצור, גם אם הפחתת מס רווח הון לכשעצמו אינה גורמת נזק ישיר, ויש שיטענו שהיא אפילו תביא לעלייה בהכנסות בגלל עידוד ההשקעות בבורסה, ריבוי שינויי המס שנגרמים כתוצאה ממנה כבר צפוי להביא לאובדן הכנסות משמעותי למדינה.

שנית, הפחתת המס על הבורסה עלולה להסב למדינה נזקים רחבים אף יותר רק מהירידה בהכנסות בלבד. באופן מובהק, כל המסים שיצטרכו לרדת, כתוצאה מהפחתת מס רווח הון, הם מסי עשירים: מס הכנסה שולי עליון, מס שבח של דירות להשקעה, דיווידנדים וכמובן - מס רווח הון בעצמו. מי שנושא במסים הללו הן בעיקר השכבות הגבוהות, ובמיוחד השכבות הגבוהות ביותר - המאיון עליון.

אנו יודעים זאת בגלל הניתוח המאלף של מנהל הכנסות המדינה, הבוחן את התפלגות ההכנסות של האוכלוסייה. הניתוח הזה מלמד אותנו כי ב–2011 ההכנסה של העשירים ביותר בישראל - האחוז העליון ‏(המאיון‏) של אוכלוסיית העצמאים - היתה 442 אלף שקל בחודש. כידוע, בעלי החברות ובעלי ההון מוגדרים כולם כעצמאיים, ולכן העושר הגדול נמצא אצל העצמאים ‏(להבדיל מהשכירים‏).

המאיון העליון של אוכלוסיית העצמאים מציג מאפיין יחודי רק לו - זהו המאיון של בעלי ההון. כשמו כן הוא, ההכנסות של המאיון הזה מצויות בהון ולא בעבודה. ה–99% מהאוכלוסייה שנמצאים מתחתיו ‏(כולל אוכלוסיית העצמאים‏) מפיקים את מרבית ההכנסות שלהם משכר או מניהול עסק. לעומת זאת, מרבית ההכנסות של המאיון העליון הן מרווחי הון, ריבית, דיווידנדים ושכר דירה. בסך הכל, 65% מההכנסות של המאיון העליון מקורן בהון ובנכסים, ובהרכב ההכנסה הזה המאיון שונה מכל שאר האוכלוסייה.

הונם של בעלי ההון, בקיצור, מצוי בהכנסות מהון - ולכן אך צודק הוא להעלות את המס על רווחי הון. הצדק החלוקתי דורש כי העשירים ביותר ישלמו יותר מס, וזה מחייב מיסוי של ההון שלהם. אז אמנם לא ניתן להעלות את מס רווחי ההון ללא הגבלה, בגלל הרצון שלא לעודד בריחת הון מישראל, ובגלל הצורך לשמור על יחס מאוזן בין המס על עבודה ‏(52%‏) ובין המס על ההון ‏( 32% ועוד מס חברות‏). יחד עם זה, בוודאי שאין מקום לשקול את הפחתת מס רווחי ההון, שבעליל פוגע בצדק החלוקתי במשק, אלא אם יש הוכחות מובהקות כי מדובר במהלך שיועיל להכנסות המדינה ולצמיחת המשק. בהיעדר הוכחות חד משמעיות כאלו, מס רווחי ההון ראוי לו להשאר במקומו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#