הממשלה מגנה יותר מדי על החקלאים

מכיוון שהשוק הישראלי קטן, התחרות בענף המזון יכולה לבוא בעיקר מיבוא

אורה קורן

מאז מחאת הקוטג’ שהציתה את המחאה החברתית ב-2011, הצטברו עדויות רבות לרמה הגבוהה של מחירי המזון בישראל ביחס למדינות OECD. למסקנות אלה הגיעו גם שתי ועדות ממשלתיות - ועדת טרכטנברג וועדת המזון ‏(ועדת קדמי‏). ניתוח השינוי במחירי המזון בעשור האחרון מסביר היטב מה עורר את המחאה, ומראה כי ב-2005 היו מחירי המזון בישראל נמוכים ב-10%-20% בהשוואה למדינות OECD. לעומת זאת, ב-2008 וב-2010 המחירים בישראל זינקו והיו גבוהים ב-10%-20% לעומת מדינות OECD.

מעבר למבנה השוק הריכוזי בתחומי הייצור ‏(מחלבות‏) והקמעונות, גם למדיניות הממשלה חלק בעליות המחירים. מכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, במצב הנוכחי התחרות המשמעותית בענף המזון יכולה לבוא בעיקר מיבוא. לצורך זה דרושות הפחתות מכסים. בממשלה הבינו את זה מזמן, אולם לחצי הלובי החקלאי מנעו זאת בתחום המזון הטרי.

שדה חקלאי בכפר מל"לצילום: ניר קידר

בישראל, שבה החקלאות היא אמצעי לתפישת שטחים ולהבטחת גבולות, יש מקום להבטיח את המשך קיום הענף גם במחיר סבסודו על ידי משלם המסים. אך בד בבד, על הממשלה לקדם תחרות והתייעלות. בפועל, נוצר מצב שבו המדינה מגוננת על החקלאים פעמיים - פעם אחת כשהיא שולטת בייצור חלב גולמי וביצים באמצעות חלוקת מכסות ייצור וקביעת מחירים ופעם שנייה, כאשר במקום לקדם תחרות בשוק ריכוזי של מחלבות ורשתות דרך יבוא מזון, היא מונעת אותו באמצעות מכסים גבוהים. ביניהם, מפעילה המדינה מנגנון של פיקוח מחירים על מוצרי מזון בסיסיים נבחרים, ובכך גורמת להנצחת קרטלים, לתחרות נמוכה ולמחירים גבוהים.

הממשלה הקודמת אמנם החלה בהפחתת מכסים על כמה מוצרי מזון טרי, אך זו היתה מדודה ומדורגת על פני שנים. יתר על כן, המדרג פותח פתח לשינויים ולעצירת המתווה אם יופעלו מספיק לחצים פוליטים. לצורך השוואה, ציין דו"ח OECD כי כאשר ישראל הפחיתה לפני כשנה מכסים על מוצרי יבוא, בהם כמה מוצרי מזון חקלאי, הפחיתה מקסיקו את המכס על 300 מוצרי מזון חקלאי. במלים אחרות, מי שרוצה לחולל תחרות שתוריד מחירים צריך לנקוט במהלך כולל - לא לטפטף בזהירות שינויים.

דו"ח OECD התייחס להתנהלות ממשלתית נוספת שתורמת לחוסר תחרותיות ולעליות מחירי מזון, בכלל זה השליטה המוחלטת כמעט של הממשלה בקרקעות ובעובדים זרים לחקלאות וסבסוד מים לחקלאים. עם זאת, ראוי לזכור, כי יש גורמים נוספים המחוללים עליות מחירים שהדו"ח לא עסק בהם - המחלבות ורשתות המזון. בין המחלבות אין תחרות מחירים אמיתית, ולמעשה נראה כי העלאות המחירים על ידן דומות להפליא. הרשתות, החוליה האחרונה בדרך לצרכן, לא ממש ששות להוריד מחירים.

המלצות ועדת המזון המקוריות כבר קוצצו בעקבות לחצים פוליטים שהפעילו מקורבים לרשתות וליצרנים הגדולים. בימים הקרובים הן יחזרו לכנסת, ולאחר שיוכרע אם יידונו בוועדת הכלכלה בראשות האופוזיציה או בוועדת הכספים בראשות הקואליציה, ניתן יהיה לראות מי ייכנע ללחצים ומי יעמוד בפרץ. זו תהיה גם ההזדמנות לפעולה יצירתית של קבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, שהודיע כי בכוונתו להאיץ את הורדות המחירים במשק.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker