ישראל יקרה לי - והיא תישאר כזו

ההשפעה העצומה שהיתה למחאת הקוטג’ מקיץ 2011 התפוגגה בתום שנה אחת בלבד

מירב ארלוזורוב

ארגון OECD מפרסם מדי שנה תחזית על ענף החקלאות בעולם, שכוללת את סיכום ההתפתחויות בתחום. בדו”ח האחרון, שהתייחס ל-2012, צוינה התמתנות במחירי המזון בעולם, בעקבות ירידה בביקושים לחומרי גלם. עליית המחירים של מוצרי המזון במדינות OECD התמתנה מ-3.8% ב-2011 ל-2.7% ב-2012. במדינות המתפתחות עליית המחירים התמתנה מ-9% ב-2011 ל-6% ב-2012.

בדו”ח של OECD בולטת התנהגותו הייחודית של המשק הישראלי יחסית לשאר המדינות המפותחות. בעוד שב-2011 עליית מחירי המזון אצלנו היתה מתונה מאוד, 0.7% בלבד, הרבה פחות מבעולם, ב-2012 המגמה התהפכה. מחירי המזון אצלנו עלו ב-3% - יותר מהשיעור העולמי. משמעות הדבר היא כי לא ניתן לייחס את עליית מחירי המזון בישראל להתייקרות חומרי הגלם בעולם, ואין ברירה אלא לייחס אותה לגורמים מקומיים. ככל הנראה, ההשפעה העצומה שהיתה למחאת הקוטג’ מקיץ 2011 התפוגגה בתום שנה אחת בלבד, ומחירי מוצרי המזון הישראלים חזרו לסורם. כלומר, חזרו לעלות יותר מהעולם.

בדיעבד, קשה להתפלא שכך קורה, לאור ההשפעה העלובה שהיתה למחאת הקוטג’ על מדיניות הממשלה. אם הממשלה התכוונה לעזור לאזרחיה, ולהפחית את יוקר המחיה בישראל באמצעות פתיחת שוק המזון לתחרות, הרי שדבר מזה כמעט שלא קרה. קחו לדוגמה את משק החלב.

שנה לאחר מחאת הקוטג’, כששואלים את נציגי המדינה איך הם לא מתביישים לאור מחירי מוצרי החלב היקרים בישראל, הם מגמגמים ולוחשים “נעם”. נעם, למי שעדיין לא התעדכן, היא המחלבה החדשה והחדישה שפתחה טרה בדרום, שצפויה להגדיל את כושר הייצור של טרה, ובעצם להפוך אותה ממחלבה קטנה־בינונית למחלבה גדולה.

גבינות במקרר בסופרמרקט
גבינות במקרר בסופרמרקטצילום: חגי פריד

נעם היא גם התקווה הגדולה של הממשלה להתפתחות של תחרות במשק החלב, שכידוע הוא משק לא תחרותי החל משלב ייצור החלב ‏(הרפתות מאוגדות כקרטל במסגרת חוק החלב‏), דרך שלב עיבוד החלב ‏(תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ–90% מייצור מוצרי החלב‏), וכלה במכירת החלב ‏(שתי הרשתות הקמעוניות הגדולות, מגה ושופרסל, עדיין שולטות במרבית השוק‏).

הממשלה תולה תקווה גדולה בנעם, המגדילה במידה ניכרת את היקפי ייצור הגבינות בישראל, ולכן היא היא

תהיה האביר על הסוס הלבן שיכניס תחרות במקטע המחלבות - אך אין לה על

מה להסתמך.

השבוע פנינו לדובר טרה, ושאלנו אותו מדוע הגבינות הקשות החדשות שמייצרת טרה תחת המותג נעם נמכרות במחיר כמעט זהה לזה של גבינות תנובה. לתומינו חשבנו, כמו הממשלה, כי טרה תרצה לרכוש לעצמה נתח שוק, וכי היא תעשה זאת באמצעות מחיר תחרותי לזה של תנובה - המחזיקה ביותר מ-50% משוק הגבינות, ומוכרזת בו מונופול.

תשובת דובר טרה לא הותירה מקום לאשליות: “טרה השקיעה משאבים רבים במעבר למחלבה החדשה נעם, ובזכות כך הצרכן מקבל מוצרים חדשניים ובריאים יותר, ללא חומרים משמרים, כנהוג ברוב מדינות העולם המערבי, וזאת ללא כל תוספת תשלום. כמו כן, המחיר הסופי לצרכן נקבע על ידי הקמעונאי, ולא על ידינו”. במלים אחרות, לטרה אין כל כוונה לזעזע את שיווי המשקל הנוח של שלוש המחלבות הגדולות, ולהיכנס לתחרות מחירים מול המונופול תנובה. כפי שנהגה טרה עד כה, היא תמשיך ותתיישר לפי המחיר שקובעת תנובה, ואת החדירה של מותג נעם היא תבסס על ערך מוסף ‏(ייצור ללא חומרים משמרים‏) ולא על מחיר.

בדיעבד, קצת קשה להבין את האשליה הממשלתית ‏(וגם שלנו‏) כי טרה, שתמיד היתה חלק מהשלטון של שלוש המחלבות בישראל, תתחיל לפתע להתנהל אחרת, רק מכיוון שבנתה מחלבה גדולה וחדישה. שיווי המשקל הלא־תחרותי בשוק החלב מועיל לכל השחקנים בו, ואין אינטרס לאף אחד מהם לפרוש ממנו. הדרך היחידה לקדם תחרות במשק החלב היא לא לצפות שהשחקנים הקיימים במשק החלב יהפכו לפתע את עורם, אלא פשוט לפתוח תחרות על אפם ועל חמתם - לשבור את הריכוזיות בשוק.

הצעד המתבקש ביותר הוא להסיר את המכסים על יבוא חלב ומוצריו לישראל. במסגרת ועדת המזון, שהוקמה לאחר המחאה החברתית של 2011, נעשו ניסיונות לפתוח את משק החלב לתחרות - אבל ללא הועיל. לחצים עצומים שהפעיל לובי הרפתנים ‏(תנו לנו לנחש, בגיבוי מסיבי של המחלבות‏), הובילו בסוף לפשרה של מתווה הראל לוקר. פשרה זו הורידה את המכס על יבוא גבינות קשות לישראל מ-17 שקל לק”ג ל-8.5 שקלים בקירוב. בנוסף, נפתחה מכסה של 3,600 טונות ליבוא גבינות במכס מופחת של 5.6 שקלים לק”ג.

השבוע שאלנו את רשות המסים איזה נתח נוצל מן המכסה ליבוא במכס מופחת. התשובה היתה 976 טונות - 27% בלבד מהמכסה המוצעת. הרוב הגדול של המכסה נותר ללא שימוש פשוט מכיוון שליבואנים לא כדאי לייבא במכס כזה - ככל הנראה מכיוון שמדובר במכס גבוה מדי, ההופך את הגבינות המיובאות ליקרות עבור הצרכן הישראלי. בקיצור, אם מתווה לוקר התכוון לחשוף את שוק החלב הישראלי לתחרות מצד יבוא, הוא השיג את ההפך מכך - שוק החלב נותר מוגן מיבוא, ובכך מוגן מתחרות.

ללא תחרות מיבוא, וכששוק החלב נשלט בידי שלוש מחלבות המחזיקות בכ-90% מהשוק - שתיים מהן, תנובה ושטראוס, גם מוכרזות כמונופול, כל אחת בתחומה - אין מה להתפלא שמחירי המזון בישראל ממשיכים לדהור קדימה. הם גם ימשיכו לדהור, עד שממשלת ישראל לא תתחיל לעשות את המוטל עליה: לשבור את כל מוקדי הכוח הריכוזיים - בענף המזון ובענפים אחרים - באמצעות חשיפה ליבוא, חשיפה של התנהלות לא תחרותית, ואם צריך גם פיצול של חברות גדולות מדי. רק אז נתחיל לראות את ישראל מוזלת לנו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker