במקום לעזור לניצולי השואה - המדינה דוגרת על 800 מיליון שקל

בזמן שרבים מניצולי השואה חיים בעוני משפיל, מאות מיליוני שקלים שוכנים באין דורש בחשבונות החברה להשבת כספי הנספים ומחכים שיימצאו להם יורשים חוקיים ■ הניצולים מחכים לגידול בקצבאות, ואף אחד לא חושב להשתמש בכספי החברה - שתקציבה 22 מיליון שקל בשנה

חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

קשה היה להישאר אדישים כשניצולת השואה דורה רוט התייצבה באפריל בישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת וקראה: "מה עשיתם עם הכסף, מה? לראות בטלוויזיה ניצול שואה שאין לו חימום בחורף, שאין לו כסף לאוכל, זו הבושה שלכם. תיתנו לנו, תיתנו לנו למות בכבוד".

המצוקה שביטאה רוט אינה חדשה, אך בשנה האחרונה היא עלתה לכותרות. מאז שנכנס לפוליטיקה, מקפיד שר האוצר יאיר לפיד להזכיר את דאגתו לניצולי השואה. לפיד, שאביו יוסף ‏(טומי‏) היה ניצול שואה בעצמו, טרח לשלב את הדאגה לניצולי השואה גם במצע יש עתיד, ואף חתם ביולי על צו המורה על הגדלת הקצבאות לניצולים. בסטטוס שהעלה לפייסבוק ערב ראש השנה, הצהיר לפיד כי הוא שואף לכך שאף ניצול שואה לא יישאר לבדו בחג.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הילדים שלכם משתעממים בלימודי מדעים? הטאבלט הישראלי שיעיר אותם

חמש שנים לנפילת ליהמן ברדרס: הבנקים עדיין גדולים מכדי ליפול

למרות זאת, לפיד ספג מתקפות מצד ניצולים. הם זעמו על שהשולחן העגול שאמור לדון בעניינם לא כונס, על ההחלטה להעביר את הטיפול בניצולים ממשרד האוצר למשרד הרווחה, ועל כך שהעברת מרבית כספי הקצבאות לניצולים תאושר רק ב–2014. על רקע אווירת הגזירות והגירעון בתקציב, ניצולי השואה חוששים שההבטחות לא ימומשו.

מול המחסור בתקציבים וקשיי המחיה של רבים מניצולי השואה, ניצב ארגון שיכול לפתור חלק ניכר ממצוקותיהם: החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה, שברשותה סכומי כסף גדולים שאין להם דורש. הארגון, שאחד מיוזמיו היה טומי לפיד, הוקם בעקבות ועדת חקירה בראשותה של ח"כ לשעבר קולט אביטל, ומחזיק כיום כמיליארד שקל מכספי הנספים בשואה. הכסף הזה יכול לסייע לניצולים לחיות בכבוד בשארית חייהם.

מטרתו המקורית של הארגון מעולם לא היתה לדאוג לניצולים, אלא לאתר את הרכוש שלהם ואת יורשיו. עם זאת, כבר כיום, בהתאם לחקיקה שלפיה הוקמה החברה ומתוך הבנה שלא לכל הכספים יימצאו יורשים, היא מחלקת כ–100 מיליון שקל בשנה לניצולים הנזקקים (עד כה חולקו כ–500 מיליון שקל). מחציתם מועברים ישירות לאזרחים, ומחציתם לארגוני סיוע שונים. ואולם עבור ניצולי השואה הזקוקים לכך, זה עשוי להיות מעט מדי - ובעיקר לאט מדי. גילם הממוצע של כ–190 אלף ניצולי השואה החיים כיום בישראל הוא 84. 1,000 מהם נפטרים מדי חודש. לכן עולה השאלה אם המדינה מבינה כמה דחוף לטפל בסכום הכסף הגדול השוכן בחשבונות החברה.

בשנים שחלפו מאז הקמתה עלו טענות רבות לגבי האופן שבו מחולק הכסף על ידי ארגונים שונים המסייעים לניצולים. לפי דו"חות החברה ב–2009, מתוך 100 מיליון השקלים שחולקו, 75 מיליון שקל הוענקו לניצולים בחלוקה ישירה - 6,000 שקל לניצול. ב–2012, לעומת זאת, חצי מהסכום הועבר לניצולי שואה במענק ישיר של 4,800 שקל לניצול - והיתר הוקדש לפרויקטים מיוחדים, לארגוני ניצולים ולהנצחה וחינוך. לפי החברה, רשימות הניצולים הנזקקים אינן נקבעות על ידי החברה, אלא מועברות לה על ידי הגורמים המוסמכים לכך: משרד האוצר והביטוח הלאומי.

"כשמדובר בחלוקת הכספים לעמותות, הקריטריונים קשים וכמעט לא ניתנים להשגה", אומר צבי מיתר, יו"ר עמותת יש - ילדים ויתומים ניצולי שואה. "היו שנים שבהן קיבלנו 100 אלף שקל, ופתאום השנה צימצמו את הסכום במידה רבה, מבלי לתת לנו הסבר".

הפגנה נגד יחס הממשלה לניצולי השואה, ב-2007צילום: אלכס ליבק

ההוצאות גדולות מההצלחות

"אנחנו לא ארגון סיוע לניצולי שואה", מבהיר אופיר פורת, היועץ המשפטי של החברה. "אנחנו נותנים להם כסף, אבל תפקידנו הוא לתקן עוול היסטורי. במשך 70 שנה הפנתה מדינת ישראל אצבע מאשימה לעבר מדינות בעולם לגבי הנכסים של היהודים שנשארו בהן, אבל לא בדקה מה קורה בחצר האחורית שלה. החברה קמה כאקורד אחרון בעולם של פעילות מהסוג הזה".

בתקופה שלפני השואה רכשו יהודים רבים שחיו בגולה נכסים והשקיעו בישראל. חלק מהם עשו זאת כדי שביום שבו יעלו ארצה, יחכה להם כאן בסיס כלכלי. לאחר שנספו בשואה, נותרו נכסים רבים מיותמים. את העוול ההיסטורי הזה אמורה החברה לתקן. היא הוקמה ב–2006 במטרה לזהות את הנכסים, לאגד אותם בתוכה ולאתר את יורשיהם.

סקירה של רשימת הנכסים המופיעה באתר החברה היא משימה לא פשוטה: 3,000 עמודים, 20 רשומות בכל עמוד, שבהן מוזכרים כספים, נדל"ן, חפצי אמנות וניירות ערך - ובראשן ניירות ערך יק"ט, המייצגים בעקיפין אחזקה במניות בנק לאומי. בשבוע שעבר, מאה שנה ויותר לאחר שניירות ערך אלה נרכשו, פתחה החברה במסע פרסום לאיתור היורשים של בעליהם. בסך הכל מופיעים ברשימות אלה כ–67 אלף נכסים, שכל אחד מהם משויך ליהודי אחר שנספה בשואה. שמו של כל אחד מצוין בעברית ובלועזית, וכן מופיעים שמות היישוב והמדינה שמהם הגיע.

הרשימה הזו צופנת בתוכה כסף גדול. אחרי שכבר השיבה כ–85 מיליון שקל, והעבירה לניצולים 500 מיליון שקל, החברה חולשת על נכסים בהיקף של כמיליארד שקל. רוב הכסף מונח ללא דורש (ל–200 מיליון יש יורשים ללא צו ירושה) בזמן שישראל נאבקת כדי למצוא תקציבים לאפשר קיום בכבוד לאלה ששרדו את התופת של מלחמת העולם השנייה. החברה מונה כיום 58 עובדים‏, ופועלת ממשרדים שכורים בקריית אריה שבפתח תקוה.

החברה החלה באיסוף הנכסים מגופים כדוגמת האפוטרופוס הכללי, קק"ל, בנק לאומי וחברת הכשרת הישוב. "אף גוף לא התנדב להשיב את הכספים, והיה צורך בהרבה משאים ומתנים ומלחמות כדי שהכסף יעבור אלינו", אומר פורת. במקרה של קק"ל ובנק לאומי הדבר היה כרוך בהידיינות. במקרה של הכשרת הישוב העניין הגיע לתביעה. בסופו של דבר איתרה החברה מיליארד שקל, בנוסף לסכומים שהועברו אליה לפני הקמתה - והשתלטה על נכסים בשווי 1.6 מיליארד שקל.

אז עמדה בפני החברה המשימה הקשה: איתור היורשים. מאחר שמשפחות שלמות נמחקו, אין בהכרח יורשים - וגם אם בני משפחה שרדו, לא תמיד הם יודעים על רכוש שהיה בבעלות משפחתם. הסיכוי שניצול שואה בשנות ה–80 לחייו יזכור שדודו פתח בשנות ה–30 חשבון בבנק אנגלו פלשתינה או קנה מניה מקומית הוא נמוך.

בחברה ניסו לאסוף כל שבב מידע על הנספים בעלי הנכסים. לשם כך הם נברו בארכיונים אירופיים רשמיים ובמאגרי עיתונות, בניסיון להבין את קורותיו של הנספה באירופה, להשיג אישור שאכן נספה ולאתר את יורשיו. מאחר שיהודי מזרח אירופה נשאו מגוון מצומצם של שמות משפחה, הם מצאו כפילויות רבות - לדוגמה, כמה יעקב אברמוביץ' ברומניה וכמה שרה קוגן ברוסיה. לעתים ניצבים בפניהם שלושה אנשים בעלי אותו שם המציגים את עצמם כיורשיהם של אותו נכס, ואין דרך להוכיח מיהו היורש החוקי.

אפילו כשחלק מהנתונים מאומתים, ונמצאת הצלבה בין נכס ליורש, הדרך להשבתו עדיין ארוכה. היורשים מתגוררים לעתים במקומות מרוחקים כמו קנדה, דרום אמריקה ואפילו איי פיג'י, ואנשי החברה צריכים להגיע אליהם.

היורש נתקל לעתים במחסום בלתי־עביר כשהוא מנסה להשיג ניירת קבילה מבחינה חוקית כדי להוציא צו ירושה ממשרד הפנים בגין קרוב־רחוק שנספה לפני עשרות שנים.

בית אליעזר, מוסד סיעודי לניצולי שואהצילום: ניר כפרי

"תקציב החברה שערורייתי"

התוצאה של דרך הייסורים הזו התבטאה בשורה התחתונה הלא מרשימה, בלשון המעטה, של החברה. שמונה שנים לאחר הקמתה, נכון לסוף 2012, 11 אלף תיקי בקשה נפתחו על ידי הציבור, לעומת 67 אלף נכסים המחכים ליורשים. רק 1,433 מתוכם נסגרו לאחר שהרכוש הועבר ליורשים החוקיים. מתוך נכסים בשווי של 1.6 מיליארד שקל, רק מזומן ונכסים בשווי 85 מיליון שקל אושרו להשבה ‏(עד סוף 2012‏). לפי החברה, לכ–200 מיליון שקל נוספים מהסכום שעליו היא חולשת יש יורשים מזוהים - ובעקבות תיקון שהחברה יזמה לפני כשנה, יחד עם משרד המשפטים, בדיני הירושה של נספי שואה, השבתו אליהם תתבצע בתקופה הקרובה. גם לאחר שסכום זה יוחזר, עדיין יישארו בידי החברה 800 מיליון שקל שיורשיהם לא אותרו עדיין.

מאז הקמתה, פעילות החברה לא התנהלה על מי מנוחות. המנכ"ל הנוכחי, ישראל פלג, שלקח על עצמו לערוך בה ארגון מחדש, הוא החמישי מאז הקמתה. אחד מהמנכ"לים שעזבו עשה זאת על רקע אי־סדרים בניהולה. בישיבות ועדת הכספים של הכנסת לאישור תקציביה עלו שוב ושוב ויכוחים לגבי התקציב הניתן לה.

ואכן, הסכום שהושב בולט בעליבותו על רקע התקציב השנתי הלא קטן של החברה: קרוב ל–22 מיליון שקל. תקציב זה מכסה את עלות האחזקה של צוות משפטי, מחלקה לאיתור נכסים, מחלקה לאיתור יורשים ותפעול כספים. התקציב הזה, המאושר בכל שנה בוועדת הכספים של הכנסת, הוגדר כשיעור של 2% משווי הנכסים שבהם החברה מטפלת. ההיגיון מאחורי הנוסחה הזו לא ברור, אבל המשמעות היא שכל סכום שהחברה תחלק לניצולי השואה יביא לקיצוץ בתקציב השנתי שלה.

ביולי התחיל לפעול פעיל שוק ההון אדוארד קלר, בעצמו בן לניצול שואה, עם משרד עורכי הדין גיסין ושות' וחברת שירותי הייעוץ גיסין־אלכסנדרוביץ', במטרה להביא לכך שהכספים יועברו לניצולי שואה נזקקים ולא ימשיכו לרבוץ בהמתנה ליורשים שלעולם לא יגיעו. הם פנו לחברה ולמשרד האוצר, וככל הנראה היה זה אחד הגורמים שדחפו את החברה להודיע כי היא תפסיק את פעילותה ב–2017 - ואז יעבור הכסף למדינת ישראל. המדינה תצטרך להחליט מה לעשות עמו: הסטטיסטיקה מראה כי רבע מתוך ניצולי השואה החיים כיום לא יזכו להגיע לשנה הזו.

"המנגנון הזה מנופח", אומר קלר. "תקציב של 22 מיליון שקל הוא שערורייה. זה לא הגיוני. המשמעות של התקציב הזה היא שאתה בונה טילים כדי לירות בזבובים. אם אחרי שבע שנים הצלחת לחלק סכום דומה בהיקפו להוצאות שלך, סימן שאתה משקיע כסף בכלים שאין לך שימוש בהם".

פורת טוען כי הבעיה נעוצה בטיפול של המדינה בנושא: "עד היום המדינה לא לקחה שום אחריות על הסיפור הזה. המדינה צריכה לתת ערבויות למקרה שיבוא ילד של מישהו בעוד כמה שנים ויגיד, 'מה פתאום חילקתם את הרכוש שלי'. המדינה יכולה להחליט לשנות את החוק שלפיו מחלקים את הכסף".

68 שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הניצולים מתמעטים מחודש לחודש. ההמתנה וניסיונות השווא לאיתור יורשים יביאו בסופו של דבר לכך שהכסף הרב שנמצא בידי החברה לא יוכל לסייע לאיש. הסיכוי שהיורשים יתגלו קטן, ובינתיים הכסף אינו משרת איש.

החברה: "זכות היורשים להשיב לידיהם את נכסי 
יקיריהם מוקנית להם על פי החוק לעד"

מהחברה להשבת נכסי הנספים בשואה נמסר בתגובה: "תקציב החברה נקבע בחוק והוא מפוקח על ידי ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת הכספים של הכנסת.

"תקציב החברה מאושר הן על ידי ועדת הכספים של דירקטוריון החברה, בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' בן ציון זילברפרב; הן על ידי דירקטוריון החברה בראשות השר לשעבר מיכה חריש; הן על ידי הוועדה הממונה של החברה, המתמנה על ידי שר המשפטים, בראשותו של השופט בדימוס מנחם נאמן ובהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר יעקב ליפשיץ ועו"ד לינדה שפר, עד לא מכבר מנכ"לית לשכת עורכי הדין; וכן על ידי ועדה משותפת של ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת וועדת הכספים של הכנסת בראשותו של ח"כ דוד רותם.

"לאחר שבחנו בדקדקנות ודנו בתקציב ובתוכנית העבודה של החברה, אישרו כל הגורמים האלה את תוכנית התקציב תוך מתן שבחים להיותו תקציב יעיל המותאם היטב ליעדי החברה לפעול לטובת תיקון העוול ההיסטורי שלשמו החברה קמה.

"רוב רובם של עובדי החברה הם אנשי מקצוע מובהקים ובכלל זה חוקרים, משפטנים ורואי חשבון, שכל עיסוקם ומטרתם הם איתור נכסים והשבתם ליורשי הנספים. זוהי מלאכת חיקור, איתור ושחזור סבוכה ומורכבת, המצריכה כוח אדם מקצועי ומיומן.

"מספר העובדים בחברה משקף מבנה חדש שנעשה לאחר רה־ארגון בחברה שאושר על ידי ועדת כוח אדם של הדירקטוריון ועל ידי דירקטוריון החברה, ושהוצג לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת וזכה לשבחים וברכות.

"זכות היורשים להשיב לידיהם את נכסי יקיריהם שנספו בשואה מוקנית להם על פי החוק לעד. אין ולא יכול להיות לכך תאריך תפוגה. אלה נכסים השייכים להם, ורק להם, על פי דין. על פי החוק, גם לאחר פירוק החברה בתום תקופת פעילותה, יישארו נכסים שיישמרו כקרן שמורה שתעמוד לזכות היורשים החוקיים שיבקשו לדרוש את כספם הפרטי גם לאחר שהחברה תיסגר".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "שר האוצר פועל עם גורמים בכנסת, בממשלה ובמשרד האוצר תוך הידברות עם החברה להשבה ועם ראשיה למציאת פתרון יצירתי, כדי שאפשר יהיה לעשות שימוש בכספים שהצטברו בחברה לטובת ניצולי השואה. מאז כניסתו של השר יאיר לפיד לתפקיד הוא רואה בסיוע לניצולי השואה חוב מוסרי של החברה הישראלית, והוא מתכוון לרתום כל גורם אפשרי כדי לסייע לניצולים ולהקל עליהם".

חגי עמית

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ