מתנה מתוקה לשנה החדשה: קרטל דבש - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתנה מתוקה לשנה החדשה: קרטל דבש

משרד החקלאות והיצרנים דואגים לכך שתשלמו ביוקר על הדבש

124תגובות

משרד החקלאות, שראוי היה מזמן להחליף את שמו למשרד החקלאים, מכין מתנה לכל אזרחי ישראל עם כניסתה של שנת תשע"ד. זוהי מתנה מהודרת, ארוזה היטב במלים נמלצות, שנועדה להבטיח כי תשע"ד תהיה שנה מתוקה במיוחד לכל אזרחי ישראל. מתוקה במיוחד ויקרה במיוחד.

למתנה קוראים הצעת חוק הדבש, שנועדה לעשות למשק הדבש את מה שעשה לפני שנתיים חוק החלב למשק החלב - לקחת את קרטל סגור של יצרנים ולהפוך אותו מסתם תקנה של משרד החקלאות ‏(סליחה, משרד החקלאים‏) לחוק מקובע היטב. יש לזכור כי שלושה חודשים לאחר שחוקק חוק החלב בכנסת פרצה מחאת הקוטג' של קיץ 2011, והקשר בין הדברים אינו מקרי.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

"הייתי מציץ מדי כמה ימים ברשימת 500 העשירים וזומם - על מי משתלטים ואיך"

ההימור של אפל: תשיק שני דגמים חדשים של אייפון

הנציב העליון 
של הדבש

חוק "קרטל הדבש", כפי שהוא ראוי להיקרא, מונח בימים אלה על שולחנו של שר החקלאות, יאיר שמיר. בחוק יש כמה שיפורים לקרטל הדבש הקיים, אבל בעיקרון החוק פשוט הופך אותו לחוקי למהדרין - קרטל מבית טוב, עם הכשר של כנסת ישראל ועם הבטחה כי מחירי הדבש בישראל יישארו לעד גבוהים בכ–35% מהמחיר בארה"ב, כי הרי זאת בדיוק מטרתו של קרטל: למקסם את רווחי היצרנים על חשבון הצרכנים.

במקרה זה, הקרטל נועד למקסם את הרווחים של מספר מצומצם מאוד של דבוראים גדולים החוגגים על חשבון כל חקלאי אחר שמעז לנסות ולהיכנס לענף הדבוראות ‏(אין לו סיכוי - הקרטל סגר את האפשרות‏), על חשבון כל יזם שמעז לנסות להיכנס לשיווק או ליבוא דבש ‏(אין לו סיכוי - יש שני משווקים ששולטים בשוק באישור הקרטל‏), וכמובן על חשבון כל אזרחי ישראל, המשלמים מחיר מופקע על הדבש שלהם.

לקראת הדיון המתקדם בהצעת החוק, פירסמה עמותת קהלת, העוסקת בקידום עקרונות השוק החופשי בישראל, ניתוח של משק הדבש - המצב כיום והמצב הצפוי אם תתקבל הצעת החוק. הניתוח המעמיק נפרש על פני 50 עמודים, והקורא הנבוך מתקשה להחליט למקרא הדברים אם הוא צריך לבכות או לצחוק - מאחר שבישראל המתקדמת והמודרנית אי אפשר לגדל דבורים, לייצר דבש, להחזיק דבש, למכור דבש, לרעות דבורים, להציב כוורות להאבקה בלבד או לייבא דבש בלי אישור מפורש מהנציב העליון. הנציב העליון במקרה זה הוא מועצת הדבש - חברה פרטית‏(!‏) שנשלטת בידי מגדלי הדבורים ‏(דבוראים‏) הגדולים. מתוך 14 חברים במועצת הדבש, עשרה הם נציגי המגדלים. למשרד החקלאות שמורים ארבעה מקומות בלבד.

לכל דבר ועניין, מועצת הדבש היא הגילדה של מגדלי הדבש - והגילדה שומרת מכל משמר פן תיכנס תחרות לענף. כך, אי אפשר לקבל רישיון לגידול דבורים אלא באישור המועצה. אי אפשר גם לקבל רישיון להצבת כוורות, להגדיל את מספר הכוורות או לשנות את מיקומן אלא באישור המועצה. חקלאי אינו יכול להציב כוורות בתוך שטח שבבעלותו.

למעשה, הקביעה היא כי החקלאי הוא בעלים של השטח שלו ושל כל תוצריו החקלאיים, פרט לצוף הפרחים. הצוף שייך למדינה, כלומר למועצת הדבש, ורק היא יכולה לקבוע מי ישתמש בו. שיקול הדעת של המועצה במתן רישיונות גידול דבורים או רישיונות להצבת כוורות הוא בלתי מסויג - אין כל קריטריונים מחייבים, והמועצה בוחרת למי היא נותנת ‏(או לא נותנת‏) רישיון כראות עיניה.

בהתאם, המועצה מתכננת במדויק את מספר הכוורות ואת המרחק ביניהן. באורח תמוה, במשך השנים הוארך המרחק המינימלי בין כוורות עד ל–1,500 מטר כיום. כלומר, מספר הכוורות בישראל צומצם במכוון על ידי המועצה. לא זו בלבד, אלא שבשנים האחרונות הפסיקה המועצה כליל להעניק רישיונות חדשים להצבת כוורות. התוצאה היא שערכה של כל כוורת עלה מאוד. בכך הגילדה סגרה את הענף והעלתה את ערך נכסי חבריה הגדולים: בישראל פועלים אמנם 500 דבוראים, אבל 50 הגדולים שבהם מחזיקים 80% מהכוורות.

כמובן שאפשר היה לפרוץ את גבולות הגילדה לו ניתן היה לייבא דבש. הפלא ופלא, על יבוא דבש מוטל מכס מפלצתי של כ–100%. היבוא המועט, לכן, נעשה רק במכסות פטורות ממכס. המכסות, גם כאן הפלא ופלא, מחולקות על ידי משרד החקלאות ברובן המוחלט רק למשווקי דבש מורשים, שכמובן מקבלים את רישיון השיווק ממועצת הדבש.

כתוצאה מכך, יבוא הדבש נשלט בידי משווקי הדבש הגדולים. יש אמנם 40 משווקים שזכו לקבל רישיון מהמועצה, אבל בפועל מדובר בדואופול, או אפילו במונופול. 63% משיווק הדבש בישראל נשלט בידי מכוורת יד מרדכי ‏(בבעלות שטראוס‏), ועוד כ–17% בידי דבש עמק חפר.

כל אלה יצרו קרטל סגור מכל הכיוונים - מספר היצרנים מתוכנן ומוגבל, מספר הכוורות מתוכנן ומוגבל, שיווק הדבש הוא מונופול בפועל יצרני הדבש הגדולים, ויבוא הדבש נשלט גם הוא בידי המשווקים, שהם גם היצרנים הגדולים. אין תמה שהמחיר הממוצע לקילו דבש הוא 56 שקל. עמותת קהלת מצאה שמחיר זה גבוה בכ–35% מבארה"ב.

אוליבייה פיטוסי

משרתים את הקומץ

ישראל עברה לפני שנתיים טלטלה חברתית שזעקה יוקר המחיה במדינה גבוה מדי - ובראש ובראשונה היתה התרעומת על יוקר המזון. דבש הוא אמנם מזון זניח בחשיבותו, אבל ספק אם יש בכך כדי להצדיק מחיר הגבוה ב–35% מבארה"ב, שכולו נובע מקיומו של קרטל דבש המשרת את האינטרס של קומץ דבוראים גדולים ועוד שני משווקים. קונצרן שטראוס, הזכור לרע ממחאת יוקר המחיה, הוא אחד מהם.

ישראל היתה יכולה להוריד את יוקר הדבש בהחלטה קלה אחת. כל שהיה דרוש הוא להסיר את המכס על הדבש. ועדת המזון ‏(קדמי‏) אכן דנה באפשרות זו, אבל משרד החקלאות קטע את היוזמה באיבה, תוך שהוא מהלך אימים כי יבוא חופשי של דבש יביא להתמוטטות הענף בישראל, וכתוצאה מכך לפגיעה בשירותי ההאבקה בחקלאות.

שירותי האבקה אכן חיוניים לחקלאות, אבל במקום למצוא פתרון להסדרה של שירותי ההאבקה, במשרד החקלאות העדיפו להשאיר את קרטל הדבש במקומו - ואפילו לפעול עתה להכשרתו הפורמלית באמצעות חוק הדבש. משרד החקלאים ‏(הגדולים והחזקים‏), כבר אמרנו?

משרד החקלאות הודיע בתגובה כי הדיונים בהצעת החוק עדיין לא הסתיימו, ועדיין לא התקבלה החלטה כיצד להסדיר את ענף הדבש בחקיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#