חכו עם החגיגות

הנתונים המעודדים עדיין לא מבטיחים שהמשבר בתקציב הסתיים

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

בתחילת 2013 נראה היה כי השמים נופלים על תקציב מדינת ישראל. בשלב ההוא, אף שהחשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג’ו, החזיקה את התקציב תחת שליטתה - הגירעון התקציבי המשיך בכל זאת לגדול. שר האוצר הנכנס, יאיר לפיד, נלחץ מהמצב המחמיר, ושקל להגביה את יעד הגירעון ל-2013 ל-5% מהתמ”ג. רק התערבות של הנגיד דאז, סטנלי פישר, הביאה לכך שבסוף הוסכם על העלאה מתונה יותר ביעד הגירעון, ל-4.65%.

אתמול הודיע משרד האוצר כי בסוף אוגוסט 2013 הסתכם הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ב-3.3% מהתמ”ג. אז אמנם זה עדיין אינו הגירעון הסופי של 2013, והרבה דברים עוד יכולים להשתבש עד סוף השנה, אבל אין ספק שהשמים כיום כבר נראים הרבה יותר בהירים, ובסך הכל חלפה לה חצי שנה.

מה קרה בחצי השנה הזאת?

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ”ס‏) בישראל הצטרפה למגמה העולמית של שינוי בשיטת חישוב התוצר. בעולם החליטו להכיר בקניין רוחני לצורך חישוב התוצר, ומדינות שלהן קניין רוחני רב - בעיקר מדינות שבהן תעשיית ההיי־טק חשובה - הרוויחו מכך מאוד. סך התוצר של ארה”ב, למשל, עלה ב-3.5% כתוצאה משינוי החישוב. ישראל, מדינת הסטארט־אפ, הגדילה לעשות, וראתה את התוצר שלה מתעדכן בכ-7%. מכיוון שהגירעון מחושב ביחס לתוצר, ומכיוון שהתוצר צמח לפתע מ-100% 
ל-107%, הרי שיחס הגירעון לתוצר הצטצמם באופן טכני ב-0.3%.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

ההימור של אפל: תשיק מחר שני דגמים חדשים של אייפון

פוגל נגד מואב: "מעטים מבינים מאקרו-כלכלה ברמתו של ויקטור מדינה"

שר האוצר, יאיר לפידצילום: אורן נחשון

2. במהלך השנה היו כמה הפתעות לטובה בתחום גביית המסים, רובן הפתעות חד־פעמיות. בראש ובראשונה היתה זו עסקת מכירת ישקר שהכניסה תקבולי מסים גדולים, אבל כמוה היו עוד כמה עסקות שהמסים עליהן התקבלו באיחור השנה. כתוצאה מכך, ההכנסות ממסים השנה עולות 
ב-4.4 מיליארד שקל על התחזית.

הגידול בהכנסות ממסים הוא הפתעה ברוכה, אבל גם אליה צריך כנראה להתייחס באופן טכני - אין כל סימנים שמדובר בתחילתה של התאוששות עסקית. ככל הנראה מדובר רק בצירוף מקרים משמח, ותו לא. בכל מקרה, צירוף המקרי הזה תרם תרומה נוספת להקטנה של כ-0.5% ביחס הגירעון לתוצר.

3. משרדי הממשלה אינם מוציאים כסף כפי שתוכנן. לפי הדיווח של משרד האוצר, ההוצאה של המשרדים היתה אמורה להיות גבוהה, לפי התכנון בתקציב, ב-8.8% מזו של שנה שעברה. בפועל היא גבוהה רק ב-4.8% - ההוצאה מפגרת בכ-4% אחרי התכנון התקציבי, וההערכה היא שהפיגור לא יסגר עד לסוף השנה. לא ברור בשלב זה מה הביא לפיגור בהוצאה התקציבית, האם זוהי תוצאה של הריסון בהוצאות שנכפה על ידי החשבת הכללית במסגרת ניהול התקציב, או שמא מדובר בריסון אמיתי של משרדי הממשלה. אוגוסט היה החודש היחיד שבו פעלו המשרדים כבר לפי התקציב, ובשלב זה נראה כי באוגוסט נמשך הריסון בהוצאות.

לא ברור בשלב זה גם אם הפיגור בהוצאה התקציבית הוא תוצאה שיש לברך עליה או להצטער עליה. בפועל מדובר בכך שהקיצוץ התקציבי האדיר של 2013 ‏(ו-2014‏) הוא עמוק יותר מכפי שתוכנן, כי המשרדים מוציאים פחות מכפי שהותר להם. זהו קיצוץ לא מתוכנן, ואולי גם לא רצוי. מצד שני, מאחר שבשלב זה הקיצוץ הלא מתוכנן הזה לא נראה כמאט את המשק, ולאור המשקולת הכבדה של הגירעון, אולי הקיצוץ דווקא נופל עלינו בעיתוי טוב.

בכל מקרה, הריסון הלא מתוכנן של משרדי הממשלה תרם עוד כ-0.5%-0.6% להקטנת הגירעון, ובכך השלים את תמונת הגירעון נכון לסוף אוגוסט: 3.3% בלבד. לא גירעון שאפשר להתגאות בו, אבל בוודאי גם לא גירעון נורא כל כך.

במשרד האוצר יש בשלב זה סיפוק מכך שהגירעון יורד, ומכך שתחזית ההכנסות ממסים אינה מתבדה - כמו בשנה שעברה. עם זאת, באוצר לא ממהרים בשלב זה להסיק מסקנות לגבי התקציב. תקציב 2014-2013 עבר את משוכת הכנסת רק לפני חודש וחצי, ובאוצר לא היו שמחים לפתוח אותו מחדש לדיון רק כי היו כמה הכנסות חד־פעמיות במסים ומפני ששיטת חישוב התוצר שונתה. עם זאת, המצב הפחות לחוץ, כמו גם השינוי באופן החישוב, עשויים להשפיע על קבלת ההחלטות לגבי תקציב 2015 - רק שזה יתרחש בעוד תשעה חודשים לפחות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ