מלכוד המעליות: לא רוצים לשלם 3,000 שקל בחודש? תעלו במדרגות - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלכוד המעליות: לא רוצים לשלם 3,000 שקל בחודש? תעלו במדרגות

ענף המעליות בישראל נשלט על ידי חמש חברות גדולות, שכל אחת מהן מחזיקה באופן בלעדי גם בשירות התיקונים ליצרנית שהיא משווקת ■ החברות קובעות את גובה התשלום החודשי - ולדיירים אין יכולת לערער עליו

121תגובות

"עברתי לבניין חדש עם שתי מעליות של מיצובישי, שהנציגה שלה בישראל היא חברת אינטר־אפ מעליות - ושתיהן נבחרו בשבילנו על ידי הקבלן שהקים את הבניין. מיד נוכחתי לדעת שאני נכנס לחוזה כובל לכאורה, שאינו מאפשר לי כל מיקוח בנושא המחיר או רמת השירות. כל פנייה לחברת מעליות אחרת נענתה בשלילה גמורה, בנימוק שאין לאף חברה אפשרות לטפל במכשור ובמחשוב של המעליות” - כך כתב לפני כחודשיים חיים זיו, נציג ועד בית של בניין מגורים בראשון לציון בפנייה לרשות ההגבלים העסקיים, שהחלה לפני כחודשיים לבדוק את ענף המעליות.

בהמשך פנייתו כתב זיו: “פנייתי למועצה הישראלית לצרכנות הושבה ריקם. המצב כרגע הוא שאני קשור בחוזה כובל, מונופוליסטי לכאורה, מבלי יכולת לבחור תנאי שוק אחרים, ועלי לשאת בהוצאה כספית של כ–3,000 שקל בחודש עבור שירות בלבד - מחיר הזוי לחלוטין. אם אתנתק מהחברה, הדבר יוביל להשבתה מיידית של המעליות. אנא, עזרה”.

כתבות נוספות ב-TheMarker

עד כמה ציון הפסיכומטרי שלכם יקבע את המשכורת שתקבלו?

עסקת בבילון-איירון סורס: הכירו את המולטי מיליונרים החדשים

במכתב נוסף שנשלח לאחד מחברי הכנסת, כתב זיו: “הנושא נוגע למאות או לאלפי בתים משותפים בישראל, ונכון לכל סוג של מעלית חדשה שמותקנת בבניין משותף. מכאן הדרך פשוטה וקלה מאוד להכתיב לדיירים מחיר חודשי עבור שירות יקר מאוד, שאין לי עליו כל אפשרות של מיקוח או תחרות - 3,100 שקל בחודש - ועוד סעיף בחוזה לעלייה אוטומטית של 3% בשנה הקרובה. מאות תלונות מהסוג הזה מונחות על השולחן, ואין מי שיעשה דבר בעניין. חוזה כובל לכאורה, ומונופול לכאורה מסוג כזה, חייב תיקון במהירות בחקיקה”.

מוטי קמחי

שוק המעליות בישראל הוא שוק של מונופולים קטנים - חמש חברות גדולות, שלכל אחת מהן יש בפועל בלעדיות על המעליות שהיא מתקינה. מרגע שמעלית מותקנת בבניין, דייריו שבויים בידי חברת המעליות, מכיוון שרק לה יש גישה ללוח הפיקוד המוגן בפטנט של המעלית לצורך בדיקות ותיקונים. החברה קובעת בהסכם שנתי, או רב־שנתי בדרך כלל, את גובה התשלום שתקבל, ולדיירים אין יכולת לערער עליו. “אם אתה מסכים למחיר, תשלם - ואם אתה לא מסכים, גם תשלם”, אומר בכיר בענף.

נראה כי אפשרות הבחירה שנותרה לדיירי הבניינים היא רק לגבי סוג ההסכם - אם יהיה הסכם מקיף הכולל חלפים, או הסכם הכולל רק ביקורת שוטפת. בדרך כלל, הדיירים מעדיפים הסכם כולל. מקורב לענף המעליות אומר כי הסכמי השירות לבנייני מגורים הם אחד המקורות לרווחיות העצומה של החברות בענף, מכיוון שהשימוש במעליות בבנייני מגורים מצומצם יחסית לשימוש בבתי מלון או בקניונים - ולכן גם נדרש להן פחות שירות.

בישראל רשומות כ–100 חברות שפועלות בתחום המעליות, רובן נותנות שירותי ביקורת או תיקונים ופועלות בהיקפים קטנים יחסית. לפי הערכות, בשוק שולטות שלוש חברות גדולות, שמחזיקות כל אחת כ–25%–30% ממנו: אוטיס־אלקטרה, שינדלר־נחושתן, ו–Kone הפינית, שרכשה באחרונה את חברת ישראליפט. לצד אלה בולטות בשוק, אם כי בהיקפים קטנים יותר, שתי חברות נוספות: טיסנקרופ מעליות ‏(נציגה של טיסנקרופ הגרמנית‏) ואינטר־אפ, יבואנית המעליות של מיצובישי.

בענף מבחינים בין חברות שמטפלות במעליות ישנות, המכונות בשוק “טיפשות” - שבהן לוח הפיקוד פשוט יחסית וכל שאר החלפים זמינים בשוק, כך שהן ניתנות לתיקון על ידי טכנאים ומהנדסים מוסמכים, ללא קשר ליצרנית המעלית; לבין יבואניות המעליות החדשות, בעלות הטכנולוגיה המתקדמת, שמותקנות בדרך כלל בבניינים בעלי יותר מעשר קומות או במבני יוקרה פרטיים, וניתנות לטיפול שוטף ותיקונים רק על ידי החברה המתקינה, שיש לה גישה ללוח הפיקוד של היצרנית. לוח הפיקוד של המעליות החדשות מוגן בפטנט רשום, שנחשב סוד מסחרי של כל חברה, ויצרניות המעליות אינן מוכנות לפתוח אותו לחברות מתחרות.

"המעליות נמכרות במחירי הפסד"

על פי מקורות בענף, חברות שמתקינות מעליות חדשות מפתות את הקבלנים במחיר נמוך, לעתים מחיר הפסד בהתקנה, מכיוון שהן מביאות בחשבון שלאחר מכן, הן ייגבו את הפער מדיירי הבניין, בתשלום התחזוקה לאורך שנים.

דודו בכר

“בכל המעליות, פחות או יותר, יש אותו סיפור. מישהו אחר לא יכול לתת שירות, אלא רק החברה המתקינה. לכל חברה יש תכנות ולוח פיקוד, שרק לה יש גישה אליהם. כיום יש מעליות שגם הלחצנים שלהן מוצפנים. כל חברה מתגוננת בדרך זו, כדי שלא יקחו לה את השירות, כי את המעליות מוכרים בישראל במחירי הפסד. יש מלחמה על הכנסת מעליות לבניינים”, מספר אחד המקורות.

לדברי המקור, “כשקבלן צריך לבחור חברת מעליות, לא מעניין אותו בכלל איזו חברה תתקין את המעלית, איזה שירות היא תתן וכמה תגבה עליו. מה שמעניין אותו זה מי שנותן לו את המחיר הכי נמוך. מה אכפת לו שיעלה לדיירים 2,000 או 4,000 שקל בחודש? הוא מחפש את מחיר ההתקנה הנמוך ביותר, וכולן ייגבו בסוף את המחיר מהלקוח. זו אחת הבעיות המרכזיות בענף הזה. הקבלן בוחר את החברה, אבל מי שמשלם את המחיר הם המשתמשים, שכבולים בבחירה שלו. אף אחד לא שאל אותם אם הם רוצים מעלית זולה עם תחזוקה יקרה, או להפך”.

מהמועצה לצרכנות נמסר בתגובה כי “התופעה של כבילת הצרכנים לקבלת שירות מיבואן מעליות אחד בלבד, התרחבה בשנים האחרונות בשל שינויים טכנולוגיים, המחייבים ממשקים ממוחשבים עם מערכות שנמצאות רק בידי היצרן והיבואן. תופעה כזו קיימת גם בתחומים אחרים, כמו תחום הרכב, שבו הרפורמה שהוכרזה באחרונה מנסה להתמודד עם התופעה.

“המצב החדש שנוצר בתחום המעליות, מחייב בדיקה מעמיקה לניטור הבעיה והיקפה ולקביעת מידת ההתערבות הנדרשת על ידי המדינה. המועצה לצרכנות בוחנת בימים אלה את הדרכים להתמודד עם התופעה, לרבות הגורמים שאותם יש לערב בפתרון הבעיה. באשר לתשובה שניתנה לצרכן ‏(חיים זיו, שפנייתו צוטטה בכתבה - א”ק‏), אכן לא קיימת חקיקה בנושא, ולכן מבחינה נקודתית, עבור הצרכן היחיד, בשלב זה אין לצערנו פתרון”.

כשהדיירים מקומה 1 עושים בעיות

“בערים הסובבות את תל אביב, במיוחד בחולון ובבת ים, יש מאות בניינים שבהם המעלית מושבתת, כי מחיר התחזוקה הגבוה הוא מעבר להישג ידם של הדיירים”, מספר בכיר לשעבר בענף המעליות. “אני מניח שבפריפריה מצב הרבה יותר חמור, כי אנשים לא יכולים לשלם עבור השירות”.

לדבריו, “ברגע שדיירי הקומה הראשונה אומרים שהם לא מוכנים לשלם כמו דיירי הקומה החמישית ומפסיקים את התשלום, העסק מתפרק. זו בעיה, כי הרווחיות של חברות המעליות על סעיף השירות היא כ–50%, והיא באה לפצות על התקנת מעליות בהפסד - שיכול להגיע ל–20%–30% מעלות ההתקנה, או לפחות ללא רווח, במסגרת הסכמים עם קבלנים”.

על־פי מקורות בענף, העלויות הגבוהות עבור שירות המעליות הן בעיקר לבניינים שבהם מותקנות מעליות חדשות. בבניינים ישנים המעליות המותקנות הן בדרך כלל פחות משוכללות - ומעליות אלה יכולות לקבל שירות לא רק מיצרנית המעלית או מהיבואנית הבלעדית, אלא גם מעשרות חברות נותנות שירותים, שהוסמכו למתן שירותי מעליות על ידי משרד הכלכלה, ופועלות כיום בענף.

עם זאת, על־פי מקורות אחרים, כיום כל המעליות החדשות המותקנות בישראל מיוצרות בחו”ל, מוגנות פטנט, ורק היצרנית או הנציגה שלה יכולה לטפל בהן. “זה הסוד המסחרי של חברת המעליות, וזה מקור ההכנסה העיקרי שלה, והיא לא תוותר עליו”, אומר אחד המקורות.

בכיר לשעבר בענף טוען כי יש גם מרכיב של אי־תחרות בין ההנהלות הבכירות של חברות המעליות הגדולות השולטות בשוק, שיושבות יחד בפורום המעליות של התאחדות התעשיינים. “אם יש לך מעלית שינדלר ותלך לאלקטרה, הם יסרבו לעבוד אתך, גם בגלל הבנה שקיימת בין החברות הגדולות”, הוא אומר. “החברות הגדולות לא ייגעו אחת לשנייה בשירות, כי אף אחד לא מעוניין במלחמת עולם. אמנם יש בשוק חברות שירות קטנות, שיודעות לטפל במעליות פשוטות, אבל במגדלים עם לוח פיקוד חכם יש להן בעיה להיכנס ללוח הפיקוד - כך שאין תחרות חופשית, ומי שנפגע זה האזרח הקטן”.

אורן מייטוס, יו”ר פורום המעליות בהתאחדות התעשיינים ומנכ”ל אלקטרה, סירב להגיב לטענות שהועלו בכתבה.

מחזור של 2-1.5 מיליארד שקל בשנה

בישראל מותקנות כיום כ–80 אלף מעליות, על־פי הערכות בענף, וכל שנה מתווספות 3,500 מעליות חדשות. בהערכה שמרנית, הכנסות החברות מהתקנת מעליות מסתכמות בכ–800 מיליון שקל בשנה, ודמי השירות על המעליות מספקים עוד כ–80 מיליון שקל בשנה. בתוספת שיפוצים, תיקונים ופעילויות נוספות, המחזור השנתי של הענף מוערך ב–1.5–2 מיליארד שקל.

“רווחיות חברת המעליות מפעולות טיפול שוטף מגיעה ל–50%”, אומר מקורב לענף. לפי מקור אחר, בשיקלול ההתקנה, הרווחיות מגיעה ל–30% מהמחזור הכולל - כלומר, רווח שנתי של 500–700 מיליון שקל, בהערכה זהירה.

ענף המעליות נחלק לשני סוגים: מעליות בנייני מגורים ומעליות “פרויקטליות” - למשרדים, קניונים ובתי מלון, שהם מותקנים גם דרגנועים. לדברי המקורות, במעליות של בתי מגורים בדרך כלל חברות המעליות עושות כבשלהן, מכיוון שלוועד הבית אין הבנה מקצועית בתחום.

לעומת זאת, בבתי מלון, בקניונים ובמגדלי משרדים, יש בדרך כלל גוף תחזוקה שמבין בתחום ומחזיק טכנאי מורשה מטעם משרד הכלכלה לטיפול במעליות. לכן, גם אם על־פי החוזה עם חברת המעליות, אסור לאנשי התחזוקה לפעול ללא נציג של החברה - הם עדיין יכולים להפחית את עלויות התחזוקה.

"איכויות שלא 
היו בעבר"

לגבי הפתרון לבעיה, הדעות חלוקות. יש המציעים לקבוע מחיר מירבי, בהסכמים עם חברות המעליות. אחרים סבורים כי יש ליצור תחרות באמצעות הפרדה בין התקנת מעליות לשירות, שיהיה פתוח לכל החברות, במחיר של חשיפת לוח הפיקוד של המעליות. “צריך ללמוד איך לחיות עם זה”, אומר אחד המקורות, “אבל צריך ליצור כלים לפיקוח על מחירי השירות, שעליו מבססות החברות את תחזית צמיחתן. השר שיעשה זאת, ישחק אותה בגדול. אם היו מורידים מחירים בשיעור של 20%–25%, היה טוב לכל הצדדים”.

מקורות בענף התקנת המעליות אמרו כי ההסכמים שנחתמים בין ועדי בתים לחברות התקנה קיבלו את אישור המועצה לצרכנות. ההסכמים מאפשרים לכל ועד בית לפרוש מההסכם בהודעה מוקדמת של שלושה חודשים לפחות. לדבריהם, לקוחות שמבקשים הנחה מקבלים אותה, גם אם היא לא תמיד משביעה את רצונם.

בשנים האחרונות, לדברי המקורות בענף, המעליות השתכללו, ודיירים מקבלים מעליות איכותיות ומהירות יותר. המחיר שמשלם דייר עבור השירות בבניין שבו שתיים־שלוש מעליות, ברוב המקרים נמוך מהמחיר שהיה משלם בבניין קטן יותר, עם מעלית מיושנת.

“בעיקרון, אם לקוח רוצה לעבור מחברה גדולה אחת לאחרת, הוא יכול לעשות זאת, כשהחברה האחרת מחליפה את לוח הפיקוד של המעלית”, אומר אחד המקורות, “אבל אז הוא מסתכן בירידה באיכות ובתקלות מרובות, ולא בטוח שבסך הכל יצליח להביא לחיסכון. מעלית היא לא טלוויזיה, שאפשר להחליף בה כרטיס והיא תפעל. כיום, גם כשרוכשים מכונית, מי שיכול לתת לה טיפול עם כל המחשבים שבה, אלה המוסכים המורשים”.

“כשיש בבניין 60 דיירים, הם עושים חשבון כמה הם משלמים יחד - וזה נראה להם הרבה”, אומר מקור נוסף. “אנשים חיים במאה ה–21, הם עולים לגובה, הם מקבלים איכויות שלא היו להם בעבר - אבל הם לא רוצים לשלם עליהן, וזה לא יכול לעבוד כך”.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם