ראיון |

"לישראל אין מנועי צמיחה שיחליפו את התעשייה"

"בעולם הבינו שהתעשייה היא חוט שדרה הכרחי ליציבות ולצמיחה", אומר סמנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, שפורש לאחר שש שנים ■ "קשה לדעת איך היינו נראים בלי אינטל, טבע, כיל ואלביט"

אורה קורן
אורה קורן

התאחדות התעשיינים נמצאת בתקופה לא קלה מאז עלו היחסים עם שר הכלכלה, נפתלי בנט, על שרטון. היחסים החלו להתערער עם כניסתו של בנט לתפקיד, כשלמרות מחאות ההתאחדות נמחקה המלה תעשייה משם המשרד והוא נהפך ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ‏(תמ"ת‏) למשרד הכלכלה.

האווירה נעכרה עוד כשבסביבתו של בנט העריכו שהתעשיינים היו בין הגורמים שעמדו מאחורי הנסיונות לטרפד את הרפורמה בתקינה, שאותה דחף בנט במרץ. לאחר שהרפורמה עברה הכריז בנט כי עדיף שהתעשיינים יפגינו יצירתיות בפיתוחים בתעשייה - ולא בעיכוב רפורמות.

במקביל, התאחדות התעשיינים עוברת טלטלה פנימית. לפני כשנה וחצי התיישב צביקה אורן בכיסא הנשיא, והחל לקדם מהלכים שנויים במחלוקת בתוך ההתאחדות. אורן החליט לחזק את הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים והפך את הוועדה שטיפלה בהם לאגף. התעשיינים הגדולים מיהרו לדרוש מעמד דומה, אך נראה כי בינתיים הם ייאלצו להסתפק בוועדה, שתקציבה קטן משל אגף. בנוסף מזרימים אורן ומנכ"ל ההתאחדות, אמיר חייק, כוחות צעירים ורעננים לשורות הארגון.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

סמנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינלצילום: סילבי רייפר / התאחדות התעשיינים

בתוך כך החליט הסמנכ"ל וראש אגף רגולציה וכלכלה בהתאחדות, רובי גינל, לפרוש מתפקידו, לאחר שש שנים. גינל, שאחראי גם על קשרי ההתאחדות עם הרגולטורים, מכחיש שיש שחיקה ביחס שמקבלת ההתאחדות מהממשלה, וטוען שמדובר ברושם שנוצר כתוצאה משינוי האסטרטגיה של ההתאחדות: פחות עימותים מתוקשרים, ויותר עבודה שקטה מאחורי הקלעים.

"אני לא רואה שההשפעה של ההתאחדות נחלשת", אומר גינל. "ההתאחדות פועלת במישורים מקצועיים מאוד, ויודעת לשלב בעבודה מול מקבלי ההחלטות עומק מקצועי עם קשר ישיר לשטח ותהליכים של קבלת החלטות. מקבלי ההחלטות מכירים במקצועיות של ההתאחדות ובחשיבות ההתייעצות עם המגזר העסקי לפני קבלת החלטות".

גם הממשלה הנוכחית מתייעצת אתכם?

גינל: "בשש השנים שבהן אני עובד בהתאחדות, רוב משרדי הממשלה נטו להתייעץ עם ההתאחדות ועם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לפני קבלת רוב ההחלטות. בחלק מהמקרים דעתנו התקבלה, ובאחרים לא. הממשלה מכירה בכך שארגון מעסיקים יציג הוא פונקציה שצריך לקחת בחשבון לפני קבלת החלטות רלוונטיות לצמיחה, לתעסוקה וליוקר המחיה. ההתאחדות לא איבדה מכוחה, והיא נמצאת עדיין גם בראש לשכת התיאום ‏(גוף המייצג את רוב המעסיקים במשק, א"ק‏)".

ההתאחדות השקיעה מאמצים לקידום הצעת החלטה לצמצום הרגולציה על עסקים, אך זו לא מצליחה להגיע לאישור הממשלה. עד כמה זה חשוב לתעשייה?

"הרגולציה והביורוקרטיה חזקות מאוד בישראל ביחס לעולם. ברוב העולם המפותח החלו ממשלות להתמודד באופן שיטתי עם הפחתת רגולציה וביצוע אומדן השלכות של רגולציה לפני קבלתה. חזרתי לא מזמן משוודיה, מכנס בנושא הפחתת רגולציה. נוכחתי שישראל מפגרת בעשור בייעול הרגולציה. לשכת התיאום החליטה לשים על כך דגש, ואני שמח שהצלחנו לשכנע את הממשלה לעשות צעדים ראשונים בנושא".

מדוע נבלמה בשנים האחרונות תנופת ההקמה של מפעלים חדשים?

"הפריון גדל, אבל התעשייה לא קולטת עובדים כבר עשר שנים. שיעורי הצמיחה של התעשייה רחוקים מהפוטנציאל. חברות צומחות הן אלה שמפתחות מוצרים חדשניים.

"בישראל יש כמה מפעלי ענק שמושכים את נתוני התעשייה כלפי מעלה. קשה לדעת איך היו נראים הנתונים ללא מנועי הצמיחה של אינטל, טבע, כיל ואלביט. לצדם יש מאות מפעלים קטנים ובינוניים. צריך לראות איך מחזקים אותם ואת היצוא - מה שיעלה אוטומטית את הפריון ואת כושר התחרות".

מדוע הפריון בתעשייה הישראלית כה נמוך לעומת ארה"ב, למשל?

"נוהגים לתלות את רמת הפריון בחדשנות, אבל זה לא הכל. כמעט שאין הכשרה מקצועית בישראל, בניגוד למקובל בארה"ב ובאירופה. כך העובדים שמגיעים לתעשייה פחות מיומנים מעמיתיהם במערב, ונדרשים להכשרה פנים מפעלית. עוברת תקופה ארוכה עד שהם נהפכים למיומנים והפריון שלהם עולה.

"הבעיה של היעדר חדשנות היא בעיקר במפעלים קטנים ובינונים. אלה ברובם עסוקים במאבק הישרדות, ולא משקיעים מספיק במחקר ופיתוח, שיכולים לחזק את הפריון שלהם. אחד הפרויקטים שהיינו מעורבים בהשקתם לפני שלוש שנים היה עידוד התעשייה המסורתית לביצוע מחקר ופיתוח בתמיכת המדען הראשי. מאות מפעלים נכנסו למסלול, אם כי עדיין מוקדם לראות שינוי בפריון".

התעשיינים מרבים להזהיר בשנים האחרונות מיציאת פעילות ייצור לחו"ל. בעידן הגלובלי ניתן למנוע יציאת חברות לייצור גם בחו"ל?

"השווקים הפתוחים בעולם יצרו תחרות בריאה. אלא שיציאת התעשייה מישראל עלולה לסכן את היכולת של המשק לצמוח וליצר תעסוקה בעתיד. לישראל אין מנועי צמיחה משמעותיים שיכולים להחליף את התעשייה ואת היצוא. רוב המדינות בעולם הבינו בשנים האחרונות שחוט שדרה ייצורי הכרחי ליציבות וצמיחה. מדינות שבהן שיעור התעשייה בתוצר גבוה - כמו גרמניה ואוסטריה - שרדו את המשבר טוב יותר. הנציבות האירופית קיבלה החלטה להחזיר את התעשייה לאירופה ולהגדיל את חלקה בתוצר מ–6% ל–20%. אצלנו השיעור הוא 14%.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker