רשות המסים מתכננת: גוגל ופייסבוק ישלמו מס אמת על הרווח בישראל

העיקרון המרכזי לחישוב יהיה מיקום פעולות כלכליות שיש להן קשר לישראל ■ עו"ד ג'קי חולי: "מה שמרגיז ממשלות ואזרחים הוא שחברות כמו גוגל ופייסבוק לא משלמות כמעט מס בשום מקום בעולם, ואת זה הולכים לשנות"

אורה קורן

ברקע הגירעון התקציבי העצום, מנהלת רשות המסים מאבקים לעדכון תשלומי מס מול חברות רב־לאומיות. ברשות רואים בעיניים כלות כיצד חברות אינטרנט כמו גוגל ופייסבוק רושמות בישראל הכנסות, בין היתר מכספי הפרסום שזורמים אליהן, המוערכות ב–500 מיליון שקל עד מיליארד שקל בשנה. ברשות המסים מסרבים לחשוף כמה מס משלמות גוגל ופייסבוק על אותן הכנסות, אך לפי הערכות, הן משלמות שיעור מס זעום.

בהשראת דיונים בין רשויות מס במדינות המפותחות, רשות המסים מגבשת נהלים ממוקדים למיסוי חברות אינטרנט וחברות רב־לאומיות. עד סוף השנה צפוי להתפרסם חוזר שמכיל את כללי המיסוי החדשים או הממוקדים יותר - ובעקבותיו תתחיל הרשות בהוצאת שומות חדשות.

המיסוי יתבסס על חידוד המרכיב הטריטוריאלי ברווחי החברה - כלומר, החלק שמתבצע בישראל - בניגוד למצב שבו חברה משלמת מס בעיקר על פי המדינה שבה היא רשומה או שממנה היא מנהלת את עסקיה. המרכיב הבולט במיסוי יהיה מבחן "מרב הזיקות הכלכליות" של החברה, שישים דגש גדול מבעבר על מקור הרווח הכלכלי הריאלי - גם בחברות שפעילותן וירטואלית.

כתבות נוספות באתר TheMarker

המחאה שמשגעת את המערכות הישנות

הצצה אל תוך ספינת הקרב האמריקאית שנלחמת על הישרדותה

בימים אלה נערכת ברשות המסים בחינה של פרקטיקות הנהוגות בעולם ושל מגמות שצפויות להתרחב בעולם, תוך התאמתן לכללי המיסוי בישראל. השומות החדשות יתבצעו על בסיס בדיקות מעמיקות של מחירי העברה ‏(מחירי מכירה בין חברות באותה קבוצה‏) נאותים, שעיקרם עסקות בתוך תאגיד - למשל, בין חברה בת לחברה אם. ברשות המסים ינסו להוציא שומות לפי מחירי העברה ריאליים.

משרדי גוגל ישראלצילום: ניר קידר

לצורך המחשה, אם שלוחה של חברה בישראל מוכרת לחברה העולמית מוצר במחירים שנראים לרשות המסים לא ריאליים, היא תוכל לדרוש מהחברה לשלם מס על פי מחירים הריאליים בעיניה. כמובן שצפוי מאבק בין הצדדים במקרה כזה. בנוסף, ייבחן החלק היחסי של הפעילות בישראל בכלל רווחי החברות, וגם הוא ימוסה - תוך התחשבות במרכיבים אחרים, כמו מקום הימצאות השרת, ההנהלה והבסיס של החברה.

באחרונה הודיע הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח ‏(OECD‏) כי החליט לשנות את כללי המיסוי העולמיים, כדי לשים קץ למצב שבו חברות ענק רווחיות במיוחד מתחמקות מתשלום מס מלא בחסות תכנוני מס ולעתים לא משלמות כלל מס על רווחיהן. בארגון ביססו את שינוי המדיניות על החששות מקריסה של כלכלות כתוצאה משחיקת הכנסותיהן ממס, וכן מחששות מהעמקת האי־שוויון החברתי־כלכלי.

ברשות המסים בישראל שותפים למהלך הגלובלי, שיימשך כשנתיים, אך הרשות החליטה בד בבד להתחיל לקדם את גביית המס על בסיס הכיוונים המסתמנים בעולם. הבעיה העיקרית היא שהמדיניות החדשה תצריך שיתוף פעולה מצד החברות הרב־לאומיות במסירת נתונים - וייתכן שהחברות ייענו לשיטת המיסוי החדשה רק אחרי שתיסגר הפרצה ברמה העולמית.

אחד הכיוונים שעלו בדיוני רשויות המס של OECD בחודשים האחרונים הוא מעבר למצב שבו כל מדינה מייחסת לעצמה את חלקה ברווחי החברות הפועלות בתחומה, גם אם הן רשומות במדינה אחרת שנחשבת מקלט מס. ניקח לדוגמה מצב שבו חברת SAP משווקת תוכנה לניהול ארגונים ומחזיקה בישראל חברה בת שעוסקת במכירת התוכנה, הטמעתה בארגון ומתן תמיכה טכנית לאחר מכן. לפי התוכנית, רשות המסים תבחן את רווחיות הפעילות בישראל ואת חלקה של החברה הבת בישראל ברווחי החברה העולמית - ותמסה את החלק היחסי של התרומה בישראל. אם החברה מרוויחה בישראל 200 מיליון דולר לפני מס, יחושב החלק הישראלי ברווחיה והוא ימוסה בישראל, כאשר מדינות אחרות ימסו את חלקן היחסי ברווחים, כמו המדינה שבה פותחה התוכנה.

משרדי גוגל באירלנדצילום: בלומברג

חישוב הרווחים לא יתבסס על נתוני החברות בלבד - אם ברשות המסים יחשדו שהחברות מציגות רווחים לא ריאליים. החישוב כיום מתבצע לפי מבחן החברה האחרת. כלומר, אם חברה גלובלית היתה לוקחת חברה אחרת ולא חברה בת לביצוע אותן פעולות, מה היו רווחי החברה האחרת.

המגמה בעולם כיום היא לעבור למבחן הזיקות הכלכליות. את מבחן מרב הזיקות הכלכליות ניתן להבין מהדוגמה הבאה: נניח שחברה פיתחה תוכנה ברוסית שרלוונטית רק לתרבות הרוסית. כיום היא משלמת מס במקום שבו ממוקם השרת שלה, בדרך כלל במדינה המשמשת מקלט מס, אך כל הלקוחות והפרסום של החברה מכוונים לרוסיה, וממנה מגיעות הכנסותיה. ברור שמרב הזיקות הכלכליות הן ברוסיה, ולכן לרוסיה, כטריטוריית מס, יש זכות למסות את החברה. הדבר דומה למיסוי על שכר דירה. נניח שלחברה זרה שרשומה בהולנד יש בניין בישראל ובגרמניה. על אף שהחברה הולנדית, על החברה לשלם מס עבור שכר הדירה גם בישראל וגם בגרמניה, מכיוון שאלה הם המקומות שבהם מופקת ההכנסה.

זווית נוספת שתחודד תתמקד בטיפול במחירי ההעברה, ותמחיש את חובת המיסוי על מוצר שמפותח, מיוצר ומשווק בישראל ובמדינות נוספות. לדוגמה, חברה שרשומה בבלגיה, שבה המס נמוך במיוחד, מחזיקה חברה בישראל, שמפתחת עבורה טכנולוגיה, מייצרת את המוצר ומייצאת אותו למחסן החברה - שנמצא באחת ממדינות אירופה. באירופה מתבצעות פעולות פרסום, שיווק והפצה. ברשות המסים מתייחסים לכל תהליך הייצור - מהפיתוח ועד המכירה - כמסלול אחד משולב, ומייחסים לחלק הישראלי ברווח הכללי לפני מס של החברה הבלגית את חבות המס לישראל.

הרשות לא תתחשב בהסכמים

נלחמים

שיטת מרב הזיקות הכלכליות תחול גם על עסקים מוכווני אינטרנט, שלגביהם קשה יותר לזהות את חלקה של כל מדינה ברווחים. לדוגמה, חברה מחזיקה שרת באיי קיימן - מקלט מס מוכר - ופעילות המכירות שלה ממוקדת בישראל ובקפריסין. מבחן המס לא יהיה מיקום השרת, אלא מקור ההכנסות. אם יש לה 1,000 לקוחות בישראל ו–200 לקוחות בקפריסין, עיקר המס שלה ישולם בישראל, כשגם קפריסין ואיי קיימן יקבלו את חלקן היחסי במס. כך למשל, אם גוגל ישראל מכוונת רק לאוכלוסייה המקומית, מכיוון שהתוכנה שלה בעברית וכך גם כל פעולות השיווק שלה - הכנסותיה מישראל ימוסו בישראל לפי חלקן היחסי בכלל הכנסותיה.

רשות המסים צפויה להבהיר כי לא תתחשב בהסכמים שנהוגים בחלק מחברות האינטרנט הגלובליות, שלפיהם חברות בנות מחויבות להעביר סכום קבוע לחברה האם - ורק שאר הרווחים שלהן ממוסים. סוג זה של תכנון מס אינו מקובל ברשות המסים, מכיוון שהוא מאפשר לחברות לחמוק מתשלום מס אמת.

לדוגמה, חברה שרשומה בבלגיה פיתחה משחק אינטרנטי שנרשם כפטנט בבלגיה. כשהחברה רוצה לשווק את המשחק בישראל, היא יוצרת נוכחות אינטרנטית מקומית באמצעות תרגום המוצר לעברית ומקימה משרד בישראל לשיווק המוצר. החברה האם יכולה לקבוע שהמשרד בישראל חייב להעביר לה מיליון דולר בשנה. אם המשרד מרוויח 800 אלף דולר, הוא נותר בגירעון לאחר ביצוע ההעברה לבלגיה. במצב כזה, לא נגבה מס על רווחים של 800 אלף דולר בישראל. לפי הכללים החדשים, פקיד השומה יוכל לומר שהייחוס בין הצדדים הקשורים אינו נאות, לקבוע את חבות המס האמיתית לפי עסקות דומות - ולהוציא שומה.

לא נקבעו כללים למסחר מקוון

כללי המס הבינלאומיים והלאומיים ואמנות המס הדו־לאומיות נקבעו לפני עידן האינטרנט. הם מבוססים על העיקרון שהמיסוי חל במדינה שבה נמצאת נוכחות פיסית של החברה ‏(למשל, משרדים‏) או במדינה שממנה מתבצע ניהול החברה או במדינה שבה רשום עיקר הקניין הרוחני שלה. מכיוון שניהול חברת אינטרנט יכול להתבצע מכל מקום, חברות נוטות לבצע את הניהול במדינות בהן המס אפסי או נמוך במיוחד, ואין להן בעיה להעביר את הניהול ממדינה למדינה בזמן קצר, לפי הטבות המס המוצעות חדשות לבקרים.

המסחר באינטרנט פורח בשנים האחרונות וצובר תאוצה. בחברות ענק כמו גוגל ופייסבוק, הרווחים לפני מס מגיעים למיליארדי דולרים, אך חלק הארי מהמיסוי הפוטנציאלי שלהן חומק מידי הממשלות - מכיוון שלא נקבעו כללי מס מתאימים לסחר אינטרנטי.

מומחה למיסוי חברות אינטרנט אומר כי חברות כמו גוגל ופייסבוק ממוסות בדרך כלל על פי מיקום רישום הקניין הרוחני שלהן, כאשר הקניין הרוחני כולל מערכות תוכנה, פטנטים מוגנים, סימני מסחר ולמעשה את הבסיס להכנסותיהן. לדבריו, המיסוי הבינלאומי מאפשר למסות חברות גם לפי מבחן מיקום הניהול והשליטה - שנקבע לפי המקום הפיסי שבו מתקבלות ההחלטות האופרטיביות שלהן ושבו מנוהלים ספרי החשבונות שלהן.

"בעידן שבו ניתן לפתח תוכנה בארה"ב ולמכור אותה מהונג קונג לישראל, לא ברור היכן ראוי לשלם את המס. נוצרה חגיגה רב־לאומית של אנשים וחברות המפעילים מסחר אלקטרוני, והעסק פרח וברח מרשת המס בכל המדינות", אמר המומחה. לדבריו, אין המלצה חד־משמעית בעולם, אבל המגמה הכללית היא ללכת לכיוון הכלכלה האמיתית ולא לפי מבחן מיקום השרת. במסגרת המאבק העולמי בפרצות המס, ייבדקו חברות גדולות ובינוניות שהשתמשו בתרגילי מס כדי להבריח הכנסות מהמדינות שלהן.

כיום, חברות אינטרנט שאין להן חברה בת בישראל לא משלמות מס על רווחיהן בישראל, גם אם ישראלים מבצעים עסקות עם החברה. לדברי עו"ד יאיר בנימיני, שותף מיסוי במשרד אפשטין, רוזנבלום, מעוז ‏(ERM‏), "אם אני נכנס לאתר הורדות תוכנה בחו"ל, משלם כסף לחברה בחו"ל ומקבל תוכנה - לא יהיה מיסוי בישראל על החברה, כי אין לה נוכחות מקומית והיא משלמת מס איפה שהיא מתאגדת. חברות מתאגדות במדינות הכי נוחות מבחינת מס על קניין רוחני. חברה יכולה לעבור מחר לקפריסין ומחרתיים ללוקסמבורג. אין לה בעיה לעשות את זה, כי זה לא מפעל ייצור עם אולם מכירות".

לדברי בנימיני, חברות אינטרנט שיש להן חברות בנות בישראל מקימות אותן בדרך כלל לצורכי שיווק ומכירות. לדוגמה, חברות תוכנה שמוכרות בישראל לא משלמות מס על מכירת התוכנה, מכיוון שהיא פותחה בארה"ב ושם משולם המס בגינה. בישראל משולם מס רק על פעילות מכירות, שיווק ותמיכה.

"המיסוי מבוסס על הגדרות מעולם המס הישן. אם התוכנה היתה נמכרת בחנות בישראל, ודאי שהיה מס על המוצר. ואולם, על פי ההגדרות הישנות, חנות זה ברזלים - מיקום פיסי ועובדים מקומיים. נקודת המוצא של רשויות המס היא שבלי חנות וכוח אדם בישראל - לא צריך לשלם כאן מס", הוסיף בנימיני.

בנימיני סבור כי "הביקורת על חברות אינטרנט בעולם היא דמגוגית למדי, אם כי יש בה צדק. דמגוגיה, כי ישראל לא יכולה לגבות מס במקרים שבארץ לא היתה שום הוצאה על פיתוח התוכנה, וחברות גלובליות כן משלמות מס בישראל כשיש להן כאן חברות בנות הפועלות כקבלני משנה. מצד שני, מה שמכעיס זה חברות גלובליות שלא משלמות מס בשום מקום. אם הן היו משלמות את המס בארה"ב, לדוגמה, שבה נעשתה גם ההשקעה - לא היו צעקות".

לדבריו, "לרשויות המס בישראל אין יכולת להתמודד עם המיסוי הזה. זה תלוי במחירי ההעברה, ולרשויות מס קשה מאוד להתמודד אתם, כי עובדים פה אנשים מתוחכמים שיודעים להגיע לתוצאות שהם רוצים, במיוחד כשלחברה יש הרבה כסף להשקיע בזה".

בנימיני מעריך כי רשות המסים לא תוכל לשנות באופן חד־צדדי את חבות המס של החברות הרב-לאומיות, מכיוון שהיא חתומה על אמנות מס עם מדינות אחרות, הקובעות כיצד ימוסו החברות. לדבריו, "חברה משלמת מס בארץ אם הניהול והשליטה שלה בישראל. רשות המסים לא יכולה לשנות את חבות המס שלה באופן חד־צדדי, כי יש לה הסכמי מס עם מדינות אחרות, שלהן החברה משלמת מס. באמנות כתוב לפי מה יחושב תשלום המס. אי אפשר לברוא משהו חדש לגמרי. זה יהיה בניגוד להתחיבויות הבינלאומיות של רשות המסים".

"חלק גדול מהמודלים הכלכליים של חברות האינטרנט מוגדר כעסקות שירותים", אומר עו"ד ג'קי חולי, שותף וראש מחלקת מחירי העברה בחטיבת המס בדלויט, בריטמן, אלמגור וזהר. ההכנסות מופקות מצריכת טכנולוגיה - לדוגמה, טכנולוגיה רפואית או סלולרית - ללא נוכחות פיסית של חברת האינטרנט בטריטוריה שממנה נובעות ההכנסות.

הכנסות המדינות ממסים ימשיכו לרדת

משה אשרצילום: אמיל סלמן

לדברי חולי, מדינות מוטרדות מכך שחלק גדול של הכנסות חברות האינטרנט לא ממוסה כלל באף מדינה. שירותים, למשל, אינם ממוסים, לכן יכול להיות שחברה מפיקה הרבה הכנסות משירותים בגרמניה, אך לא משלמת מס, כי אין לה בגרמניה מוסד קבע. חולי מוסיף כי חברות רב־לאומיות העוסקות בישראל במחקר ופיתוח בלבד אינן נחשבות לבעלות נוכחות בישראל, מכיוון שאין להן פעילות מסחרית. גם חברה שיש לה אתר בעברית שאינו מנוהל מישראל לא מחויבת במס בישראל.

"אם גוגל משתמשת בקבלני משנה לניהול האתר שלה ומשלמת להם שכר עבודה היכן שיושב קבלן המשנה - שם ישולם מס על שכר העבודה שלו. אבל ברור שהרווח שלה גדול יותר משכר העבודה בלבד. מה שמטריד מדינות כמו צרפת ובריטניה הוא שלקוחות משלמים לגוגל ודומיה עבור שירותים רבים ברשת ולפי הכללים הישנים, שנקבעו לפני עידן האינטרנט. לפי הכלים כיום, ניתן בתכנון פשוט להגיע למודל בו לא משלמים כלל מס", אומר חולי.

לדבריו, המצב מדאיג ממשלות, מכיוון שעסקים פיסיים נמצאים במגמת מעבר לאינטרנט - שם אין משמעות לגבול גיאוגרפי, כך שהכנסות המדינות ממסים צפויות להמשיך לרדת אם לא יחול שינוי מדיניות. "רוב החנויות האינטרנטיות ממוקמות אוף־שור. לכן, מדינות מנסות לייצר כללים חדשים לניכוי מס במקור, ובנוסף לייצר זיקות חדשות שיחייבו את החברות הזרות לשלם מס במדינה בה הן מרוויחות", אמר חולי.

בפייסבוק סירבו להגיב.

דובר גוגל מסר בתגובה כי "גוגל ממלאת אחר חוקי המס בכל מדינה שבה אנחנו פועלים, כולל בישראל. המציאות היא שרוב הממשלות משתמשות בתמריצי מס כדי למשוך השקעות זרות, שמייצרות מקומות עבודה וצמיחה כלכלית. באופן טבעי, חברות מגיבות לתמריצים אלה. זו אחת הסיבות שגוגל הקימה את המטה האירופי שלה באירלנד, יחד עם היכולת לגייס שם אנשים ולהרחיב את הפעילות. אם חוקים אלה לא מוצאים חן בעיני הפוליטיקאים, יש להם את הכוח לשנות אותם. בכלל, שיעור המס הגלובלי האפקטיבי שלנו ב–2012 היה כ–20%".

"לא ניתן לטמון את הראש בחול - יש להיערך לשינויים"

לפני כשבוע פירסם OECD תוכנית עבודה לעצירת שחיקת בסיס המס של מדינות חברות, הנובעת מהסטת רווחים של חברות רב־לאומיות. תחומי הפעולה של התוכנית כוללים את הנושאים ה"חמים" של עולם המיסוי הבינלאומי: סחר דיגיטלי; מניעת ניצול אמנות מס; שינוי הגדרות מוסד קבע; הידוק כללי מחירי העברה ‏(מכירות של חברות בתוך הקבוצה‏), לרבות של נכסים בלתי מוחשיים; דרישות תיעוד כלליות ודרישות דיווח לגבי תכנוני מס אגרסיביים.

עבודת הצוותים צפויה להסתיים עד דצמבר 2015, ובינתיים מתכננת גם רשות המסים הישראלית לנקוט בצעדים באותה רוח - עוד לפני השלמת הדיון הגלובלי. החברות שיושפעו מהצעדים הן חברות שהן חלק מקבוצות רב־לאומיות או חברות שיש להן חברות בנות בעולם.

עו"ד ג'קי חולי, שותף וראש מחלקת מחירי העברה בחטיבת המס בדלויט, בריטמן, אלמגור וזהר, מציע לחברות ישראליות להיערך כבר עכשיו לשינויים. לדברי חולי, "העולם העסקי לא עומד מלכת, ויש לקבל החלטות השקעה על אף תקופת האי־ודאות הנוכחית. לא ניתן לטמון את הראש בחול, וחברות שנמצאות בקבוצת המטרה של הדו"ח מחויבות להיערך לשינויים הצפויים".

לדבריו, בשלב ראשון צריכות חברות לבחון אם הן צפויות להיפגע מרפורמת המס הגלובלית. הבחינה צריכה לכלול את כלל הארגון, בדגש על חברות הקניין הרוחני, המימון, ההשקעה, והביטוח הפנימי ‏(Captive Insurance‏) שבקבוצה. בשלב שני, יש לנתח את השפעת התוכנית על מבנה הפעילות. אם חברה פעילה במדינה מסוימת, ונכון להיום פעילותה אינה מגיעה להגדרת מוסד קבע, קיים חשש שהמעמד ישתנה, ויש לבחון אפשרות לשינוי מודל הפעילות. כמו כן, ממליץ חולי לבחון את מדיניות מחירי ההעברה בקבוצה.

בשלב שלישי, מומלץ לקבוע תוכנית פעולה כפולה - בטווח המיידי יש לבצע שינויים נדרשים, שאינם קשורים לשינוי מהותי במודל העסקי. בטווח הבינוני, יש לתכנן חלופות לשינוי המודל העסקי במוקדים שייפגעו.

גוגל ניצחה בקרב הורדות הידיים נגד צרפת

לא פשוט לגבות מס מקומי מחברות בינלאומיות - כפי שניתן ללמוד מהמקרה של צרפת, שמנסה לגרום לגוגל לשלם מסים בשטחה כבר חודשים ארוכים - בסדרת הצעות מיסוי ונסיונות להטיל על החברה האמריקאית קנסות, שנתקלת שוב ושוב בהתנגדות אמריקאית ובמכשולים משפטיים.

רשויות המס בצרפת דרשו מגוגל כבר ב–2011 לשלם חברות מס בסך 1.7 מיליארד יורו. במשך שנתיים עירערה גוגל על הטענה כי היא חייבת מס כלשהו במדינה, שבה רשמה החברה הכנסות בסך 138 מיליון יורו בלבד ושילמה מס בסך 5.5 מיליון יורו ב–2011. הרשויות בצרפת מעריכות שפעילות גוגל בשטח המדינה הסתכמה בסכום גדול בהרבה, והמס עליו גדול פי 27 ממה ששילמה החברה.

הרשויות בצרפת טענו כי גוגל ניצלה אמצעים לא לגמרי חוקיים כדי להתחמק מתשלום מס במדינה ולשלם מסים במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים בהרבה. גוגל טוענת כי מבנה דיווח ההכנסות והרווחים שלה - ותשלומי מס ההכנסה ומס החברות במדינות השונות בהתאם - חוקיים לחלוטין.

גוגל משתמשת בתרגיל נפוץ בקרב חברות רב־לאומיות גדולות, בהן גם אפל ואמזון, המנצל שיעורי מס נמוכים במדינות מסוימות ואת מנהגי המיסוי הבינלאומי, כדי לצמצם את תשלומי המסים שלהן. התרגיל שבו משתמשת גוגל זכה לכינוי "אירי כפול עם כריך הולנדי", הודות להעברת דיווחי ההכנסות דרך אירלנד והולנד, ובחזרה דרך הולנד למקלטי מס באיים הקריביים . מס החברות באירלנד הוא 12.5%. הכנסות גוגל באירלנד ב–2011 היו 12.4 מיליארד דולר, אף שפעילותה במדינה מצומצמת יחסית.

בפברואר 2013 הגיעו שני הצדדים להסדר, שנחשב כניצחון לגוגל: החברה האמריקאית הסכימה להקים קרן בשווי 60 מיליון יורו, שתסייע לצרפת בקידום חדשנות דיגיטלית ונושאים נוספים. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, אמר כי "זהו מודל לשותפות אפקטיבית, המצביע על עתיד הכלכלה הדיגיטלית העולמית".

הצהרה זו לא הפריעה לצרפת לנסות לקדם חקיקה שתחיל מסים בצורות אחרות על חברות רב־לאומיות הפועלות בשטחה. ימים ספורים לאחר הצהרתו של הולנד, אמר שר הכלכלה הדיגיטלית של צרפת, פלר פלרין, כי "אנו רוצים להבטיח שאירופה לא משמשת מקלט מס לענקיות אינטרנט מסויימות". דבריו נאמרו בעת פרסום דו"ח ממשלתי בנושא מיסוי חברות האינטרנט, שאחת מהצעותיו היתה הטלת מס על איסוף מידע על משתמשים על ידי חברות האינטרנט. דרך אחרת בה ניסתה צרפת למסות חברות טכנולוגיה, בהן גוגל ואפל, היא הטלת "מס תרבות" על מכירת סמארטפונים וטאבלטים, שהכנסותיו יועברו למימון האמנויות בצרפת.

תגובות