פרופסור ליאו ליידרמן הוא הנגיד הבא של בנק ישראל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יאיר לפיד, הודיעו הערב כי החליטו למנות את ליידרמן לנגיד התשיעי של בנק ישראל.

פרופסור ליידרמן אמר בתגובה: "אני מודה לראש הממשלה ולשר האוצר על האמון שנתנו בי. אני מתרגש לחזור לבנק ישראל ואפעל לסיוע לכלכלת ישראל באתגרים שניצבים בפנינו".

ליידרמן היה בעבר פעמיים מועמד שקט לתפקיד הנגיד. ב-2000, כשהיה ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל, המליץ ודחף הנגיד הפורש, פרופסור יעקב פרנקל, את מספר שתיים בבנק, ד"ר דוד קליין לתפקיד הנגיד. ליידרמן נותר מאחור מאוכזב. כדרכו, לא הגיב. ב-2005, העדיפו ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר דאז נתניהו יבוא מחו"ל - פרופסור סטנלי פישר לתפקיד הנגיד. ליידרמן, שוב, כעס אבל לא הגיב.

ליידרמן לא היה בראש רשימת הנדחפים במרוץ לתפקיד הנגיד בחודשים האחרונים בעקבות הודעת פישר על פרישתו מהתפקיד. כמו רץ למרחקים ארוכים, הוא המתין עם הפריצה קדימה לישורת האחרונה, כשכול הרצים האחרים כבר מותשים. ראש הממשלה ראיין אותו האחרון. ל-TheMarker הסביר אז ליידרמן, כי מניסיונו - והוא נתן מספר דוגמאות - הוא יודע כי הנדחפים קדימה ומי שהתקשורת ממהרת להכריז על מינויים, כמעט אף פעם לא מתמנים בסופו של יום לתפקיד הנכסף.

כתבות נוספות ב-TheMarker

אתרי האינטרנט שאסור 
לכם לפספס בדרך לחופשה

המגדל הגבוה בישראל: עיריית ת"א אישרה הקמת בניין משרדים בן 80 קומות

קרנית פלוג

אגב, כדי שלא תהייה תקלה נוספת, שלח נתניהו את פרופ' יוג'ין קנדל, איש אוניברסיטת ירושלים ולשכת רה"מ, לפשפש בעברו של ליידרמן. הוא לא מצא כל נקודה שחורה. המינוי אושר.

ליידרמן (61) נולד בארגנטינה ועלה לארץ בגיל 17. הוא סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו, כמה שנים אחרי שפרנקל קיבל דוקטורט באותה אוניברסיטה, ומספר שנים לפני שקנדל קיבל שם את התואר. את עבודת הדוקטורט כתב בהנחיית חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' רוברט לוקאס.

משיקגו חזר ליידרמן לאוניברסיטת ת"א ובשנים 1991-1988 היה ראש החוג לכלכלה שם. בין השנים 1995-1991 היה יועץ בכיר לפרנקל ולמחלקה המוניטרית בבנק. ב-1996 מונה על ידי פרנקל, גם הוא איש אוניברסיטת ת"א, למנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל במקום ד"ר ליאורה מרידור, ולחבר ההנהלה המצומצמת של הבנק - הוועדה שקיבלה את כל ההחלטות הכלכליות החשובות של הבנק, כולל החלטות הריבית.

ליאו ליידרמןצילום: עופר וקנין

מינויו לתפקיד ראש מחלקת המחקר הביא לפרישת מספר בכירים מהבנק. ד"ר קרנית פלוג היתה אז לסגניתו. הוא הוביל את מחלקת המחקר לאחת התקופות היותר יפות בתולדותיה. הדו"ח השנתי שחיברה אז המחלקה, היה לטקסט-בוק של כלכלן וכל עיתונאי כלכלי בארץ. ביוני 2000, לאחר שלא מונה לנגיד הבנק, ועל רקע חילוקי דעות עם קליין, שהועדף על פניו לתפקיד, עזב את בנק ישראל.

מיד עם פרישתו מבנק ישראל, הצטרף לבנק הגדול והנחשב דויטשה בנק כמנהל מחלקת המחקר אמריקה הלטינית וכלכלן ראשי לישראל. בהמשך מונה לראש מחלקת שווקים מתעוררים בבנק. בסוף ספטמבר 2002, לאחר קצת יותר משנתיים בלבד בבנק, פרש מהתפקיד וחזר לישראל. בישראל השתלב מחדש באוניברסיטת ת"א ולראש חטיבת המחקר בבנק הפועלים.

ליידרמן אב לשתי בנות וסב ל-3 נכדים. הוא משמש כאיש הסגל של אוניברסיטת ת"א משנת 1979 כ-20 שנים לסירוגין. הוא פרופסור נחשב ומוערך על ידי עמיתים ותלמידים. מחקריו עוסקים בעיקר בנושאים של בנקאות מרכזית, יעדי אינפלציה, מדיניות לייצוב המשק, מדיניות של בנקים מרכזיים וכלכלות של שווקים מתעוררים, תנועות הון ושערי חליפין.

בעשר השנים האחרונות ליידרמן הוא היועץ המקרו-כלכלי הראשי של בנק הפועלים. ובמסגרת זו עיקר עיסוקו בהערכות ותחזיות מקרו-כלכליות בארץ ובעולם.
ליידרמן מרצה בכנסים בינלאומיים, כתב/ערך 7 ספרים ופרסם כ-70 מאמרים בכתבי עת מקצועיים.

ליידרמן הוא פרופסור נחשב ומוערך לכלכלה באקדמיה הישראלית. עוקב בקפדנות ולפרטי הפרטים אחר הנעשה בכלכלה העולמית והמקומית ונחשב לאיש הקו המרכזי בכל הנוגע לכלכלה הישראלית.

ליידרמן שמר תמיד על צעד מאחור ביחסיו האישיים עם הכלכלנים הבכירים בישראל בממשק שבין כלכלה לפוליטיקה. כך היו לו יחסים קורקטיים, לא מעבר לזה, עם פרנקל, הקולגה שלו לשעבר מאוניברסיטת ת"א, ומי שהביא אותו לבנק ישראל, וכך היו יחסיו גם עם פישר. הוא שמר מרחק גם מכלכלנים אחרים, שכיכבו במדורי הכלכלה בתקשורת. לא בטוח כי כל 3 החברים החיצוניים בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, כולם פרופסורים בכירים, יקבלו את בחירתו בהתלהבות.

ליידרמן לא ימשיך במדיניות של קודמו בתפקיד, פישר, בשורת נושאים מרכזיים: לא בנושא בועת הדיור ולא בנושא מערבות בנק ישראל בתחום המט"ח. הוא לא איש הזבנג וגמרנו. הוא יכנס לתפקיד בשלבים, וגם השינויים שינהיג יעשו בשלבים, אבל בעוד שנה יהיה ברור שעל כיסא הנגיד יושב מנהיג אחר. לא פישר. כאדם שחי ונושם את ישראל, הוא יהיה רגיש יותר לנושאים של פערים חברתיים, עוני וחינוך.

כיוון שלא נבחר באמת לתפקיד הנגיד על ידי רה"מ ושר האוצר, אלא הייה כמעט ברירת מחדל שלהם לאחר הפיאסקו של פרנקל, ליידרמן ינהל מדיניות עצמאית של נגיד, בלי כניעה ללחצים פוליטיים של לשכת ראש הממשלה, ושר זה או אחר.

בהתחשב בעובדה שהנגיד, לפי חוק בנק ישראל, הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה, יש לעובדה שליידרמן לא חייב דבר לאיש מהדרג הפוליטי חשיבות רבה - שהרי לכל אמירה של הנגיד בממשלה, בכנסת ותקשורת יש השלכות ציבוריות רחבות היקף.

ליידרמן הקפיד כל השנים על ריחוק תקשורתי. לא שהוא לא דיבר עם עיתונאים, הוא דיבר, אבל כמעט תמיד בעילום שם - בלי להשאיר עקבות. היו לו הרבה ביקורות על מהלכי בנק ישראל והאוצר. הדברים לא דלפו, בציטוט ישיר, לתקשורת אף פעם. עכשיו הוא יצטרך לדבר און רקורד. בניגוד לפישר, שהיה לו סגנון מתנשא ביחסיו עם התקשורת, ליידרמן ידבר עם אנשי הממלכה השביעית - חלק לא מובטל מהם תלמידיו לשעבר - בגובה העיניים.

סטנלי פישרצילום: תומר אפלבאום

מינויו של ליידרמן כפוף לאישור ועדת טירקל, הוועדה המייעצת לעניין מינויים ותפקידים בכירים בשרות הציבורי, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל. בניגוד למינוי של פרנקל, שהעמיד את חברי הוועדה במצבים מביכים, המינוי של ליידרמן צפוי לעבור ללא כל בעיות ועיכובים. לאחר שהוועדה תאשר את מינויו הוא יובא, על ידי רה"מ ושר האוצר, לאישור הממשלה. לאחר אישור זה, ימנה נשיא המדינה, שמעון פרס, בטקס חגיגי במשכן נשיאי ישראל את ליידרמן לנגיד התשיעי של בנק ישראל.

הנפגעת העיקרית מכל סאגת הנגיד היא מי שהייה המשנה לנגיד בשלוש ורבע השנים האחרונות, ד"ר קרנית פלוג. פלוג, ששימשה בחודש האחרון כממלאת מקום הנגיד, מסרה בתגובה להחלטת רה"מ ושר האוצר כי היא מברכת את ליידרמן על מינויו הצפוי ומאחלת לו הצלחה רבה.

פלוג הוסיפה, כי בכוונתה לסיים את עבודתה בבנק ישראל, בתום 25 שנות עבודה, לאחר שתסייע במשך כחודש לנגיד החדש להיכנס לתפקידו ולהכיר את המערכת.

ליידרמן מגיע למערכת מאורגנת, עובדת, ממושמעת ובה כ-800 עובדים לאחר שעזב את הבנק לפני 11 שנה, למרות הזמן שעבר הוא לא יהיה זקוק לחפיפה ארוכה וגם לא ל-30 ימי חסד, כדי להיכנס בצורה חלקה לתפקיד הנגיד.

הוא יצלול לתפקיד כמעט מרגע כניסתו. כבר בתקופה הקרובה יצטרך לבצע שני מינויים, לבחור משנה לנגיד, ולבחור חבר 6 לוועדה המוניטרית, לאחר שיועצו המיוחד של הנגיד היוצא, בארי טאפ, שהיה חבר הוועדה, הודיע על פרישתו. ככל הנראה יבחר ליידרמן לתפקיד החבר השישי בוועדה את פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק.

דוד קלייןצילום: ליאור מזרחי - באובאו

הנושאים המרכזיים עמם יצטרך ליידרמן להתמודד בחודשים הקרובים הם הריבית במשק, הדולר המתחזק ובועת הנדל"ן. ככל שיתיישב חזק וטוב יותר על הכסא, הוא בוודאי יבקש להיכנס לנושאים מרכזיים נוספים בכלכלת ישראל.

יש להניח כי יבקש גם לחזק את הנהלת הבנק על ידי יבוא של מספר אישים בולטים מתחום האקדמיה לתפקידי מפתח בבנק ,שכן פישר הזניח במהלך כהונתו נושא זה או מינה אנשים לא מהדרג הראשון.

"זקוקים לו שינווט בתקופה של חוסר ודאות"

ניר אומיד, מנהל השקעות ראשי בתמיר פישמן, למד אצל ליידרמן בקורס לכלכלה, אמר בתגובה למינוי: "זהו מינוי מעולה של כלכלן עתיר ניסיון בכלל ובבנק ישראל בפרט - אולי הטוב ביותר שאפשרי בימים אלה. חשוב מכל, המינוי ישים קץ לסאגה המתמשכת וישיב את היציבות הנדרשת. ישראל זקוקה לאדם כמו ליידרמן שיוביל וינווט בתקופה של חוסר ודאות - אדם שיידע למצוא את שביל הזהב בין השמירה על יציבות מחירים במשק לבין הרצון להגדיל את הצמיחה תוך כדי ניווט חכם בשוק המט"ח".

ארז צדוק, מקרנות אביב, אמר: "זוהי בחירה ראוייה. לליידרמן יש את הניסיון הנדרש גם כמנהל מחלקת מחקר בבנק ישראל לשעבר, וגם מתפקידיו בחו"ל במחלקת מחקר שווקים מתעוררים ואף מתוך היכרותו עם קרן המטבע העולמית וגופים נוספים. ליידרמן פרש מבנק ישראל בעקבות מחלוקת עם דוד קליין - שהיה הנגיד באותה תקופה - מאחר שטען כי את הרפורמה במס שתוכננה אז יש לבצע באופן מדורג ולא בבת אחת. כשעמדתו לא התקבלה, הוא פרש. ככל הנראה מדובר בנגיד סולידי יחסית, המעדיף את הדרך הארוכה והבטוחה מאשר ביצוע מהפכות בן לילה. לכן, אנו מעריכים כי בכהונתו לא צפויות הפתעות גדולות. גם בנושא הריבית אנו צפויים למדיניות מדודה ושקולה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker