"לראות את הטבות המס ולבכות - אנחנו רבים על קצת הטבות והאוצר שופך עשרות מיליארדים" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

הנה הכסף

"לראות את הטבות המס ולבכות - אנחנו רבים על קצת הטבות והאוצר שופך עשרות מיליארדים"

הטבות המס של עשר החברות המובילות הגיעו לכ-25 מיליארד שקל בשש שנים - כך נחשף היום ■ חמש החברות הציבוריות המובילות, בראשן טבע וכיל, קיבלו הטבות מס של כ-16 מיליארד שקל בשנים 2011-2006 ■ שר האוצר הודיע כי יבחן את הנושא ■ טבע: "טבע היא חברה ציבורית הדוגלת בשקיפות והיא שילמה ומשלמת מסים כחוק"

163תגובות

רשות המסים פירסמה את היקף ההטבות שקיבלו חמש מתוך עשר החברות המובילות בהיקף הטבות המס מהמדינה לשנים 2011-2006. החברות הפרטיות ברשימה נותרו בשלב זה חסויות.

סך ההטבות שקיבלו חמש החברות הגדולות בחמש שנים מגיע לכ-16 מיליארד שקל. בהנחה שחמש החברות הפרטיות קיבלו אותו היקף הטבות, הרי שסך ההטבות של עשר החברות המוטבות המובילות הגיע בחמש שנים למעל 25 מיליארד שקל, כ-6 מיליארד שקל בממוצע לשנה.

החברה המובילה בהטבות היא חברת טבע שקיבלה הטבות מס של כ-11 מיליארד שקל; אחריה כיל עם כ-2.2 מיליארד שקל; צ'ק פוינט עם כ-1.65 מיליארד שקל; אלביט מערכות עם כ-500 מיליון שקל; בזן עם 140 מיליון שקל; ורפאל עם כ-145 מיליון שקל. גם סינרון קיבלה בשנה אחת הטבות מס של כ-86 מיליון שקל וחברת נייס קיבלה הטבות במשך שנתיים של כ-135 מיליון שקל.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

בגדי הבנקאים החדשים // הספר שגורם לבנקאים בעולם לרעוד מפחד

צפו // הכירו את HTC One - לוקח את הגלקסי S4 בהליכה

ליאור מזרחי

ההטבות הן מתוקף חוק עידוד השקעות הון, ולאחר שהתחוור היקפן, הוא שונה ב-2011 ובימים אלה משתנה פעם נוספת. פרסום הנתונים נעשה בעקבות עתירת העיתון "גלובס".

שר האוצר, יאיר לפיד, הודיע כי הוא החל לבחון את נושא הטבות המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. מלשכת שר האוצר נמסר היום כי ההטבות ניתנו בעבר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון שאושר בממשלה ובכנסת. הטבות אלה נבחנות כעת מחדש על ידי שר האוצר יאיר לפיד במטרה לעדכנן ולהתאימן לצרכים ולמציאות הכלכלית.

יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', בתגובה על פרסום הנתונים, אמרה כי "הנה הכסף. העסקים הקטנים והבינוניים, שמהווים 99% מהעסקים בישראל, נאנקים תחת מחנק אשראי - בעוד הממשלה מעניקה פטורים על ימין ועל שמאל לתאגידים החזקים ביותר ללא כל הצדקה כלכלית. 16.5 מיליארד שקל של פטורים בחמש שנים, וזה רק קצה הקרחון, הם רעידת אדמה במדיניות הכלכלית".

לדבריה, "המתקפה שהכריזה הממשלה על מעמד הביניים היא חסרת תקדים בעוצמתה. החלטתו של שר האוצר לפיד כי מעמד הביניים והעניים הם אלה שיישאו שוב בעול מילויו של הבור התקציבי, שעה שהוא נמנע מלגעת באותם מאגרי ענק של הון - היא חסרת אחריות, לא מוסרית ולא כלכלית, ואנו נאבק בה בכל כלי אפשרי".

ח"כ עיסווי פריג' (מרצ) אמר כי "לראות את הטבות המס ולבכות. אנחנו בוועדת הכספים רבים על 5 מיליון פה ו-5 מיליון שם, מנסים לבטל את המס על עקרות הבית והפגיעה בסטודנטים. ובינתיים האוצר, בשקט בשקט מתחת לשולחן, שופך עשרות מיליארדים על חברות שמואילות בטובן להעסיק עובדים במדינת ישראל. העובדים האלה אולי עובדים בטבע ובכיל, אבל מי שבאמת מממן אותם הם משלמי המסים הישראלים. מרתיח במיוחד המקרה של כיל, שכל רווחיה מקורם בים המלח - משאב ששייך לכל מדינת ישראל".

לדבריו, "לא פחות מרתיח הרצון של האוצר להסתיר את הדברים ולעשות את הדברים מתחת השולחן. דבר זה מעיד יותר מכל על כך שבאוצר יודעים שעשו משהו פסול שיש להתבייש בו. למה האוצר לא אומר לציבור את האמת - להטבות המס האלה חלק משמעותי בבור התקציבי, אותו בור שהציבור עכשיו מתבקש לכסות. אני חושב שהפסיקה הזו, שנתיים אחרי המחאה החברתית, היא אמירה חשובה. שקיפות, שקיפות, שקיפות - זו צריכה להיות הדרישה שלנו כחברי כנסת והדרישה של הציבור. כשמידע נחשף, כשהפקידים במשרדי הממשלה יודעים שהדברים ייצאו החוצה - אז הכל משתנה".

איציק אלרוב, ממובילי המחאה החברתית ומייסד תנועת "הצרכנים", אמר כי "בניגוד לטענות הספינולוגים מטעם ומלהגי הפופוליזם למיניהם, היום הוכח שהמחאה החברתית לא אשמה בגירעון. להפך, היא זו שעמדה והתריעה בשער על שיקולי האיפה ואיפה שנוהגים פקידי השלטון בין השכירים והעצמאים הקטנים הנדרשים לשלם מסים גבוהים, לבין תאגידי הענק הנהנים מהטבות מס שערורייתיות.

"כמה אטימות ואכזריות קיימת בדרישה ממיליוני אזרחים מן השורה להסכים להעלאות המע"מ והמסים, שנועדו בעיקר כדי לממן את המשך חגיגת הטבות המס שמקבלים התאגידים הגדולים? זהו אות קין על התנהלות המדינה, שנצבעת בדמעות וביזע של מאות אלפי אזרחים עניים שיוקר המחיה מכה בהם ללא רחם. זוהי בדיוק סלילת הדרך לחורבן הבית הכלכלי ואיבוד הסולידריות.

"הציבור לא ינוח ולא ישקוט עד שתוחזר השפיות למחוזותינו. עד שהסטנדרטים האנושיים והערכים המוסריים הם שינחו את השלטון ופקידיו".

יו"ר מרצ, זהבה גלאון אמרה בתגובה כי "הטבות המס הפרועות שקיבלו מספר מצומצם של חברות ענק הן תוצאה של קשרים הדוקים בין החברות האלה לבין רשויות המס והשלטון. אין דרך אחרת להסביר איך חברה כמו טבע קיבלה בשש שנים 11 מיליארד שקל במתנה מהמדינה, וחברה כמו כיל, שמנצלת בזול את משאבי הטבע של ישראל קיבלה 2.2 מיליארד שקל".

לדבריה, "במשך שנים חברות הענק סוחטות את המדינה ומאיימות שאם נעלה להן את המס הן יברחו מהארץ. ההפחדות האלה הן חסרות שחר - הנתונים חושפים שמדובר בחברות ישראליות, שחלקן אף מנצלות משאבי טבע מקומיים, והן לא ילכו לשום מקום.

"ההצהרות של שר האוצר לפיד, שיבחן את שינוי ההטבות, ריקות מתוכן. חברות כמו טבע וכיל, שנמצאות במסלול ה'אסטרטגי' צפויות להמשיך וליהנות מהטבות מופקרות של מיליארדים במשך שנים רבות נוספות".

ח"כ איציק שמולי (העבודה) אמר בתגובה: " אדוני שר האוצר- הנה הכסף! ומה אתה עושה?? מקים עוד ועדה לבחינת ה-אני לא יודע מה כאשר מאוד ברור מה צריך לעשות. ב-2006-2011 קיבלו תאגידי הענק הטבות מס בסכום דמיוני של כ-17 מיליארד שקל - ועכשיו כולנו נדרשים לשלם את החשבון. נכון, החברות האלו הביאו לכאן גם ידע, טכנולוגיה ומקומות עבודה אבל אם בתכנית הכלכלית שאתה מגיש לנו עכשיו נדרשים אפילו החלשים ביותר 'לתרום' 7% מהכנסתם - לא מוסרי בעליל להמשיך ולהרעיף מזומנים על החזקים ביותר. הבטחת לשנות- אז תשנה!"

ח"כ איתן כבל: "איפה הכסף? הנה הכסף. גובה הטבות המס שקיבלו טבע, כיל, צ'ק פוינט ויתר החברות הגדולות מעידות על סדר עדיפויות כלכלי מעוות שהתקבע לאורך שנים". כבל קרא להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחשוף את הפרוטוקולים של הדיונים בהם התקבלו ההחלטות על הטבות המס, תבחן מי קיבל את ההחלטות האלה והאם חברי הממשלה ידעו עליהן. כמו כן דורש כבל לבדוק האם החלטות אלו נתקבלו על פי חוק או בהסכמים שנחתמו מתחת לשולחן, "פוליטיקה חדשה דורשת שקיפות, לא נקבל יותר הסכמים שנחתמים בחדרים אחוריים". במידה ויתברר שהסכמים אלו נחתמו בניגוד לחוק יש, לדברי כבל, לגבות רטרואקטיבית את עשות מיליארדי הדולרים מהחברות שקיבלו את ההטבות ולהקל את הגזרות הקשות שהוטלו על מעמד הביניים והשכבות המוחלשות.

כבל הוסיף כי: "החברות הללו חשובות למשק הישראלי ומספקות עבודה לאלפי ישראלים. המדינה צריכה לדאוג שיהיו חזקות וימשיכו להתקיים, אך הגיע הזמן לקבוע כללי משחק חדשים ולהציב קווים אדומים".

עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, ציינה בתגובה כי "הדיון הציבורי צריך להיות סביב אחוזי הטבות המס הניתנים לחברות ציבוריות ודרך כך לשאול אלו תעשיות מדינת ישראל מעוניינת לעודד ומדוע".

לדעת ירון-אלדר, "נתוני הטבות המס שנחשפו היום, בהוראת בית המשפט, היו בהחלט ראויים לפרסום. בכך מתקיים עיקרון השקיפות על פעילותן של חברות ציבוריות. עם זאת הנתונים מסיטים את הדיון הציבורי מהנושא החשוב באמת. במקום לבחון את סכום הטבות המס שמקבלות החברות, הדיון הרלוונטי צריך להיות בנוגע לאחוז המס המשולם על ידן, שכן סכום תשלומי המס מעידים על גובה רווחי החברות, כאשר ידוע לכול שחברה שמשלמת יותר מס היא חברה שמרוויחה יותר. לפיכך הדיון הציבורי צריך לשאול איזה תעשיות מדינת ישראל מעוניינת לעודד ומדוע. להתרשמותי, חשוב לעודד תעשייה ופעילות של חברות גדולות התורמות למשק בדרך ישירה ועקיפה. חשוב להדגיש כי גם חברות קטנות ובינוניות זוכות ליהנות מהטבות המס ואלו אינן נחלתן של חברות גדולות בלבד".

מטבע נמסר בתגובה כי "טבע היא חברה ציבורית הדוגלת בשקיפות והיא שילמה ומשלמת מסים כחוק. מאז חקיקת החוק לעידוד השקעות הון, מיישמת טבע את מטרת החוק ואת רוחו. החוק סייע לטבע להרחיב משמעותית את השקעותיה בישראל, ותרם רבות לחיזוק התחרותיות של ישראל בשווקי העולם, ולחיזוק הפריפריה אל מול מרכז הארץ.

בעשור האחרון הכפילה טבע את כמות המועסקים הישירים בישראל ל-7,100 עובדים באתרים ובמפעלים באזורים רבים, בהם אזורי פיתוח ופריפריה – בנאות חובב שבנגב, בירושלים, בקריית שמונה, באשדוד, בפתח תקוה, בנתניה, בשוהם ובכפר סבא. בנוסף, טבע מעסיקה 3,000 עובדי קבלן וקשורה בחוזים עם 7,000 ספקים המעסיקים עוד 40 אלף עובדים.

"טבע הינה היצואנית הגדולה ביותר בישראל והיקף היצוא שלה בעשור האחרון מישראל עומד על למעלה מ-140 מיליארד שקל, ומתוכם 120 מיליארד שקל מאז 2006. ב-2006-2012 גדל היצוא של טבע בכמעט פי שניים. כתוצאה מכך, ישראל היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של תרופות מצילות חיים, ביחס לגודל האוכלוסיה.

"בנוסף, בעשר השנים האחרונות השקיעה טבע למעלה מ-8 מיליארד שקל בהקמת מפעלים ואתרי מחקר ופיתוח בארץ ו-15 מיליארד שקל במחקר ופיתוח ובקידום חדשנות טכנולוגית. סכומים אלה הם אחד הגורמים העיקריים המניעים לקיום התעשייה הביוטכנולוגית בישראל.

"ההטבות שמעניק החוק לעידוד השקעות הון סייעו לטבע להבטיח שאתרי הייצור שלה בישראל לאורך השנים משודרגים בעקביות כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בעולם - כך שתוכל להתחרות באפקטיביות ביתר שווקי העולם".

מכיל נמסר בתגובה, כי "כיל הגשימה באופן מובהק ומשמעותי ביותר את האינטרס הציבורי שעמד מאחורי החוק לעידוד השקעות הון למפעלים בפריפריה: יותר השקעות שהסתכמו בכמיליארד שקל בשנה, יותר יצוא שהסתכם בכ-65 מיליארד שקל, ויותר עבודה לתושבי הנגב באמצעות העסקה של כ-1,000 עובדים ישירים נוספים ועוד פי שישה עובדים במעגלים נוספים. כל זאת במהלך 2006-2012. היתרון לכלכלה הישראלית מההשקעות שביצעה כיל הינו משמעותי. היקף הטבות המס מופיע בשקיפות מלאה בדוחותיה הכספיים של כיל.

"ב-2011 כיל, ורק כיל, הוחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון ומאז היא משלמת את תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בישראל המגיעים ל-41% מהרווח לפני מס על האשלג מים המלח. ב-2012 כיל שילמה מסים ותמלוגים למדינה מעל ל-1.2 מיליארד שקל - הרבה יותר מכל חברה אחרת בישראל". במשרד האוצר חולקים על חישובי התקבולים למדינה של כיל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#