בג"ץ ידון היום: האם מחיר המים ייקבע
 על ידי חברי הכנסת?

תעריף המים נקבע כיום בידי רשות המים והביוב, במנגנון הנשלט בידי הממשלה ■ השאלה המשפטית היא אם התשלום הוא "אגרה" או "מחיר"

עידו באום

>> בג"ץ ידון הבוקר בהרכב מורחב, בראשות הנשיא אשר גרוניס, במשאב טבע חשוב: מים. "מים הם אולי המוצר הנחוץ ביותר - לאחר אוויר לנשימה, שאותו על פי רוב מספק הטבע בלא מחיר - כך מאז ומעולם וכך כיום", כתב שופט העליון אליקים רובינשטיין, בהחלטת ביניים בעתירה שמתמקדת באופן שבו נקבע מחיר המים.

השאלה המשפטית היא אם התשלום שגובה המדינה על צריכת המים הוא "אגרה" או "מחיר". לשאלה יש משמעות הרת גורל. לפי חוק יסוד: משק המדינה, מס או תשלום חובה או אגרה המשולמים לאוצר המדינה מותר לקבוע ולשנות רק בחוק של הכנסת.

העתירה תוקפת את הרפורמה במשק המים, שנכנסה לתוקף בתחילת 2010. הרפורמה הנהיגה מחיר אחיד למים, שנקבע על ידי רשות המים והביוב שהוקמה ב–2006. גיבוש הרפורמה ארך שנים רבות. למעשה, הוא התחיל עוד ב–2001. במסגרת הרפורמה הוקמו בסופו של דבר תאגידי המים העירוניים והאזוריים, הגובים תשלום בעבור המים לפי תעריף אחיד ומשלמים לספקי המים, בעיקר מקורות.

כתבות נוספות ב-TheMarker

עם תקציב של 52 מ' ש' - משרד התקשורת ינסה לעורר תחרות בשוק של עשרות מיליארדים

הבנקים ייאלצו לחשוף את העמלה 
שמניבה להם 2.7 מיליארד שקל בשנה

תעריף המים נקבע כיום על ידי רשות המים והביוב. מנגנון קביעת התעריף נשלט לפיכך על ידי הממשלה, ולא על ידי הכנסת. ואולם העותרים טוענים כי התשלום בעבור מים משולם לאוצר המדינה, הוא מוגדר "אגרה", שהיא סוג של מס, והעובדה שהוא נקבע בשיעור אחיד יוצרת סבסוד ‏(צרכני מים ממגזר מסוים מסבסדים צרכנים ממגזרים אחרים, תאגידי מים יעילים יותר מסבסדים תאגידים יעילים פחות וכדומה‏).

ברז השקיה
צילום: ניר כפרי

כמה מהעותרים - הפורום הישראלי לאחריות חברתית, האגודה לקידום העבודה הסוציאלית ועמותת ידיד, המיוצגים כולם בידי עו"ד גלעד ברנע - רואים לנגד עיניהם את הפגיעה הרגרסיבית באוכלוסיות חלשות בתעריפי המים.

בתגובתה לבג"ץ טוענת המדינה שלא נכון לסווג את התשלום בעבור המים כמס, כי חוק המים הסמיך את רשות המים לקבוע "מחיר", וכי העובדה שאין מדובר בתשלום וולונטרי - בין היתר מפני שצריכת מים אינה עניין של בחירה בעבור רובנו, אלא מעין חובה קיומית - אינה הופכת את התשלום ממחיר ל"תשלום חובה". עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים גם טוענת בתשובתה לבג"ץ כי התשלומים משולמים לתאגידי המים ולמקורות, שאינם "אוצר המדינה".

נראה כיצד יגיב על כך השופט רובינשטיין, שהתנגד בעבר לכוונת בנימין נתניהו להפריט את המוביל הארצי בנימוק "אמא לא מוכרים".

קל לשער ממה חוששת המדינה. דמיינו לעצמכם את הדיונים על תעריפי המים כשאינטרסים פוליטיים של חברי כנסת המייצגים מפעלים, חקלאים, משפחות מרובות ילדים וכיוצא באלה יבחשו בניהול תעריף המים עוד יותר מכפי שהם בוחשים במים האלה כיום. עם זאת, זה בדיוק העניין עם תשלומים בעלי מאפיין של מס: נציגי הציבור שבחרנו אמורים לקבוע אותם בשבילנו.

האם לתאגידים יש סמכות לנתק צרכנים?

השאלה המורכבת מצדיקה כנראה את הדיון בהרכב מורחב של בג"ץ. חלפו אמנם שלוש שנים וחצי מאז נכנסה הרפורמה לתוקף, אבל כל עוד המים זורמים בברז יש זמן להתפלפל.

לעומת זאת, עתירה אחרת מתמקדת במצב שבו אין מים בברז. האגודה לזכויות האזרח מייצגת ארבעה הורים שעתרו בתחילת השנה לבג"ץ בטענה כי לתאגידי המים והביוב אין סמכות לנתק צרכנים מאספקת המים. העותרים הם הורים שנותקו מאספקת מים בגלל חובות. לטענתם, "במשך 12 השנים שעברו מאז נחקק החוק לא הותקנו כללים, ולפיכך פועלים תאגידי המים והביוב בעניין זה ללא הסמכה חוקית. התוצאה בפועל היא שכל תאגיד עושה דין לעצמו, וכך מתבצעים כל שנה עשרות אלפי ניתוקים של משפחות מאספקת מים סדירה, ללא כל כללים, פיקוח ושקיפות".

העתירה נקבעה לדיון לפברואר 2014, שנה וחודש מהיום שבו הוגשה. בינתיים, רשויות המים רשאיות להמשיך לנתק כרצונן. העותרים ביקשו במיוחד להקדים את הדיון, והמדינה הסכימה - אך רשמת בית המשפט העליון, ליאת בנמלך, הודיעה ביובש כי "הדיון נקבע לפי אמות המידה המקובלות בהליכים מסוג זה ובשים לב לעומס על יומן בית המשפט". לכן פסקה: "הבקשה נדחית".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker