"בישראל יש מדיניות אפליה גזענית כלפי הערבים" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כנס השלטון המקומי

"בישראל יש מדיניות אפליה גזענית כלפי הערבים"

יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה: "כשאתה מסתובב בישובים הערבים, איפה שאתה לא צועד אתה רואה שיש אפליה מאוד משמעותית" ■ ראשי הרשויות נגד השלטון המרכזי: "לא סופרים אותנו"

תגובות

"במדינת ישראל יש מדיניות אפליה גזענית כלפי התושבים הערבים. היא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים", כך אמר יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר במשרד האוצר, בכנס של השלטון המקומי בישראל והמרכז הבינתחומי בהרצליה, שנערך היום במלון דן פנורמה בתל אביב.

"כשאתה מסתובב בישובים הערבים ורואה את הכבישים והתשתיות, בתי הספר העלובים, רואה שאין מתנ"ס מגרש כדורגל ואולם ספורט, איפה שאתה לא צועד אתה רואה שיש אפליה מאוד משמעותית", הוסיף קוצ'יק בפאנל בנושא מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות בהנחיית עיתונאית TheMarker מירב ארלוזורוב.

קודם לכן, אמר סאלח סולימאן, ראש המועצה המקומית בועיינה נוג'ידאת, כי "לאחר 65 שנים אני לא מרגיש שאני אזרח של מדינת ישראל כי אין לי זכויות במדינה הזאת. לא ייתכן שכל השנים האלה המדינה מפלה את המגזר שלי. אני אזרח במדינה עם תעודת זהות כחולה, אני משלם מסים, ואני רוצה את הזכויות שלי".  לדברי סולימאן, המדינה מפלה את הרשויות המקומיות הערביות בתקציבי רווחה וחינוך, ומגבילה את שטחי השיפוט שלהם. באחרונה פורסם ב-TheMarker כי התלמידים הערבים במערכת החינוך הישראלית מקבלים תקציב נמוך יותר עבור שעות חינוך.

רם בלינקוב, יו"ר כפרית, ולשעבר מנכ"ל משרד הפנים והממונה על אגף התקציבים באוצר אמר כי "עד השנים האחרונות משרד הפנים אישר משמעותית פחות תוכניות מתאר לישובים ערביים, וכשאין תוכנית מתאר, אי אפשר לבנות".

ד"ר חיים וייצמן, מבית הספר לאודר לממשל בבינתחומי התייחס לשיעור הנמוך של גביית ארנונה ביישובים הערבים ואמר כי זו הוכחה נוספת לאפליה של השלטון המרכזי כלפיהם, שלא מפעיל סנקציות כלפי ראשי ערים שאינם ממלאים את תפקידם כראוי ברשויות הערביות. בנוסף, אמר וייצמן כי שיעור ההכנסות של הרשויות המקומיות הערביות מארנונה של משרדי הממשלה מוערכת בכ-1.5% מכלל הכנסות הארנונה של הרשויות המקומיות ממבני הממשלה.

עופר וקנין

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הדגיש כי "משרד הפנים היה משרד סקטוריאלי וכל הזמן סרח עודף בחלוקה הקואליציונית. אם לא יהיה שינוי בשיטת הממשל ובמשרד יישב שר שהוא אינו סקטוריאלי, אין סיכוי לשינוי".

"פקיד שמנהל שתי פקידות מחליט לגבי עירייה של 4,000 עובדים"

הדוברים בפאנל התרכזו במערכת היחסים הבעייתית שבין הממשלה לרשווית המקומיות
יהב אמר כי "השלטון המרכזי לא סופר את השלטון המקומי. בכל בוקר אני פותח את העיתון ביד רועדת כדי לראות אם נפלה עלינו גזירה חדשה. אני לא יכול להחליט שום דבר בלי אישור מירושלים - לא על הקמת חברה בת או להוציא מכרז. הכל מוכרע במשרד הממשלה בירושלים. אני מנהל 4,000 עובדים ודווקא פקיד שמנהל שתי פקידות מחליט לגבי העיר. זה אבסורד שהובילו ממשלות ישראל לדורותיהן. אין לנו סמכויות. אנחנו לא מחליטים כלום. אנחנו יוצרים אשליה שאנחנו פופאי מול התושבים שלנו אבל אנחנו לא כאלה".

יוסי קוצ'יק אמר בעניין זה כי "למדינת ישראל אין בכלל חזון כלפי הרשויות המקומיות וכבר עשרות שנים אין חזון לשלטון המרכזי. השלטון המרכזי במדינה ריכוזי מאוד, הם רוצים לקבל את כל ההחלטות, ונוצרה הכבדה גדולה מאוד על השלטון המקומי. אני מרגיש שיש מדיניות של הפרד ומשול. אין גורם אחד שרואה את השלטון המקומי במדינת ישראל על כל חלקיו, אז בעצם כל אחד ממשרדי הממשלה פועל באופן עצמאי לגביו. כשהשלטון המקומי נאלצץ לפעול מול כל כך הרבה גורמים, נוצר מצב שבו הוא לא מסוגל לייצר מדיניות טובה. הוא פשוט מתוזז בין כל הגופים. מדינת ישראל בכלל לא מתייחסת לשלטון המקומי כאל שלטון, הוא הפך להיות זרוע ביצועית במקום להשתמש בו כמנוע צמיחה".

וייצמן הוסיף כי "השליטה של הממשלה בשלטון המקומי היא בלתי נסבלת. ראשי הערים הם האנשים היחידים שנבחרים בבחירות ישירות ואישיות, אין עוד נבחרי ציבור שנבחרים כך, ואז בא פקיד בממשלה ואומר להם מה לעשות". לדבריו, השלטון המקומי אמור להיות רשות מרכזית נוספת שאינה כפופה לממשלה, אלא עצמאית, וכי מערכת היחסים עם המדינה אמורה להסתכם בהעברה סדירה של תקציבים. "המדינה לא עושה טובות לשלטון המקומי. מערכת היחסים צריכה להתבסס על תקציבים, בלי מענקים. ההעברות התקציביות צריכות לעבור לרשויות עבור אספקת שירותים ולא כי עושים להם טובה".

לדברי קוצ'יק, יש להקים רשות חדשה ועצמאית שתרכז את כל הנושאים בממשלה הקשורים לרשויות המקומיות ותקשר בין הצדדים ולהעביר סמכויות ניהול לרשויות המקומיות. "מערכת הכלכלה ברשויות, מערכת החינוך והרווחה ועסקים קטנים צריכים להתנהל בשלטון המקומי. הממשלה צריכה להוריד את הניהול לרשויות המקומיות ולתת להם אמצעים. חלק מהשלטון המקומי מתנהל טוב יותר מהממשלה. מי יצר בור תקציבי של 40 מיליארד שקל אם לא הממשלה. הממשלה עושה טעויות ופקידי הממשלה עושים טעויות. ראשי הערים מכירים את התושבים והצרכים שלהם ויודעים לתת פתרונות וידעו לייצר מצב שבו השירותים הכי טובים ניתנים לאזרח".

עופר וקנין

בלינקוב אמר כי יש צורך להנהיג תקציב דיפרנציאלי ברשויות המקומיות.לדבריו "הבעיה היא הרשויות המקומיות החלשות. צריך לנקוט בשיטת תקציב אחרת לגמרי, דיפרנציאלית אבל לא כזאת שבהכרח תפגע ברשויות החזקות. אם כי בנושאים כמו רווחה אני לא חושב שהממשלה צריכה לתגבר את שירותי הרווחה של תל אביב כמו שהיא מתגברת את שירותי הרווחה של מגדל העמק. לדבריו, "שתושבי תל אביב יממנו את הרכבת הקלה בתל אביב. זו עיר שיש בה כסף. למה הממשלה צריכה לקחת את מיטב כספה ולשים אותו אצל האוכלוסייה החזקה ביותר במדינה"?

בלינקוב התייחס לתקצוב החינוך ברשויות המקומיות ואמר כי יש צורך לקבוע סל תקציב לכל תלמיד, שיגדיר מה התקציב שמופנה לכל תלמיד בכל רשות מקומית. הממשלה צריכה לקבוע סל חינוך תקני לילד במדינת ישראל ולדאוג לזה שהוא יקבל את זה, הממשלה צריכה להכניס יד לכיס ולתגבר את התקצוב ברשויות החלשות. זה מה שהיא צריכה לעשות אפילו על חשבון דברים כמו ביטחון".

לדברי סולימאן, "כל שר פנים שאני שומע מבטיח הרים וגבעות והרי כל שנה-שנתיים הוא מתחלף. אני לא יודע כמה זמן שר הפנים והחינוך יחזיקו מעמד בתפקיד. הבעיה בישראל היא שצריך לחוקק חוקה נכונה לישראל פעם אחת ולתמיד, ולא שכל שר מתחלף יבוא עם מדיניות משלו, כי ככה אנחנו דורכים במקום כל הזמן".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#