ועדת הכספים אישרה תיקון לחוק עידוד השקעות הון - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכספים אישרה תיקון לחוק עידוד השקעות הון

על פי התיקון שיוחל רטרואקטיבית החל ב-1 בינואר 2012 ינתנו הטבות במס למפעל תעשייתי, אם 25% או יותר מכלל הכנסתו ממכירות המפעל בשנת המס הן לשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות

ועדת הכספים אישרה היום (ב') תיקון לחוק עידוד השקעות הון, לפיו יינתנו הטבות במס למפעל תעשייתי, אם 25% או יותר מכלל הכנסתו ממכירות המפעל בשנת המס הן לשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות. החוק יוחל רטרואקטיבית החל ב-1 בינואר 2012.

עוד נקבע בתיקון מנגנון עדכון אוטומטי למספר התושבים שייראו כשוק מהותי, של 1.4% לשנה, כהתאמה לקצב גידול האוכלוסיה בעולם.

ערב הבחירות ביקש האוצר לחוקק את החוק כדי למנוע פרשנויות שלפיהן מי שמוכר לשוק המקומי ייהנה מהטבות הניתנות ליצואנים. וזאת, לנוכח ההערכות כי השוק המקומי יחד עם הרשות הפלסטינית מונים ביחד יותר מ-12 מיליון תושבים. במצב שכזה הובע חשש שמפעלים ישראליים המוכרים תוצרתם לשוק המקומי ולרשות הפלסטינית ייהנו מהטבות במס שמיועדות ליצואנים.

אמיל סלמן

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "ככל שנימנע מאישור התיקון לחוק, נידרש למצוא מקורות חלופיים".

מנהל רשות המסים משה אשר ציין בדיון כי רשות המסים יזמה את התיקון במטרה לוודא כי רק מי שזכאי להטבות על פי חוק עידוד השקעות הון בהתאם לתכלית החוק, אכן יזכה להן. לדבריו, בהתאם לתחשיבים שנערכו ברשות המסים ובמינהל הכנסות המדינה החלת ההטבות על חברות שהחוק לא התכוון להחיל אותו עליהן, תגרום לתוספת תקציבית משמעותית העולה על מיליארד שקל ולנטל על כלל הציבור.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט אמר כי "כל החוק הזה נועד לעודד מפעלים מייצאים, אך לא רצו לומר את זה, כי זה לא נהוג בעולם, כי זה יוצר תחרות לא הוגנת, כשיצרן במדינה מסוימת זוכה לסובסידיה ובאחרת לא ולכן העדיפו ניסוח מעט שונה, שיווק במשק בגודל לפי מספר תושבים. כעת, כפי הנראה, מכיוון שאין לנו נייר סופי של דמוגרף מוסמך, ב-2012 חצינו את רף ה-12 מיליון איש בישראל וברשות הפלסטינית ביחד".

לדברי ליכט, "אפשר לעתים לחוקק רטרואקטיבי, גם על פי פסיקת בית המשפט העליון. יש כאן שינוי בסדרי עדיפויות שאף אחד לא התכוון אליו ומישהו יצטרך להשלים אותו, מכיוון שכעת חברות רבות במשק עומדות בקריטריון הזה של 12 מיליון תושבים. אנחנו רוצים לסגור פרצה שנפתחה ואם רוצים להיטיב במס עם מישהו, אז שייתנו הטבות ברורות".

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "החוק הוגש באוקטובר 2012, שזה כבר סוף השנה אז אי אפשר לחוקק רטרואקטיבית מתחילת 2012. רטרואקטיבית זה דבר נורא כי אנשים תיכננו את ההתנהלות מסוימת ועכשיו באים להוציא מהם כספים שנה ויותר לאחור. נניח שזה משפיע על המשק ב-1-1.5 מיליארד שקל, אך ייתכן שזה מציל מפעלים בפריפריה, אז מה זה לא טיעון לתת לאותם מפעלים את אותן הטבות הנובעות מרף של 12 מיליון".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קבל כי "לא ייתכן שרוצים לקבל החלטה מבלי שלפני הוועדה מוצג נייר מוסמך עם מספר תושבים כולל של ישראל והרשות הפלסטינית. כיו"ר ועדת הכספים ביקשתי את הנתון הזה ועד היום לא קיבלתי אותו. כעת על ההרכב הנוכחי של הוועדה לקבל את הנתונים. מה שמבקשים כעת זה בגלל הספק לגבי מספר התושבים רוצים לתקן רטרואקטיבית מחוק החל מינואר 2012".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה טען כי "האופן שבו הדברים נעשים אינו תקין. לא ניתן לבוא בחוק רטרואקטיבי ולדרוש דברים מחברות שכבר התנהלו בצורה מסוימת. אם רוצים לעודד ייצוא אז יש לקרוא לדבר בשמו. בנוסף, אם רוצים לתת הטבות גם לחברות בפריפריה במידה שונה מחברות במרכז אז גם יש לומר זאת במפורש ולתת את ההטבה גם אם מוכר לשוק כזה או אחר, אף אם פחות מ- 12 מיליון".

יו"ר ועדת מיסים בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב אמר: "אני מכיר עשרות אישורים כדי לעודד תעסוקה בפריפריה. רוצים להחזיק את המקל משני קצותיו. גם היום יש מדינות שאי אפשר לייצא להן כי הן פחות מ-12 מיליון שקל אז מעלים ל-14 מיליון".

סמנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל אמר כי "רוב התעשיינים עושים מאמצי יצוא גדולים כדי לעמוד בתנאי החוק וזה טוב".

נציג של מספר רב של חברות, רו"ח אוסקר אבו רזק אמר כי "מדובר בחקיקה רטרואקטיבית. חקיקת מס חייבת להיות בתחילת שנת המס ולא יכולה להיעשות בסוף שנה. זה פוגע ביכולת התכנון של מפעלים ובעלי עסקים. חשוב לזכור, שרוב התעשייה המסורתית נמצאת באזורי פריפריה".

יו"ר ועדת המיסים של לשכת עורכי הדין, עו"ד זיו שרון הסביר: "בחוק הזה המדינה מתחמנת ארגון בינלאומי שבו היא חברה WTO, בענייני יצוא. בנוסף, כולם מדברים על הצורך לסייע לפריפריה; קיימת מגמה להקים ועדה ולקבוע קריטריונים חדשים בחוק לעידוד השקעות הון. סביר להניח שעם הרוח החברתית במדינה, תהיה מגמה לסייע לפריפריה. אז מה עושים כאן? טלאי לחצי שנה? כיצד ניתן כשאנחנו בסוף יוני 2013 והיו חברות שכבר הגישו דו"חות על 2012 בהתאם לדין שנהג אז, כיצד ניתן לשנות עכשיו את אותו הדין?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#