בוטלה בניית כ-200 כיתות ביישובים ערביים ובפריפריה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בוטלה בניית כ-200 כיתות ביישובים ערביים ובפריפריה

התוספת המתוכננת לתקציב משרד החינוך קוצצה בכ-1.6 מיליארד שקל, ותסתכם ב-6 מיליארד שקל, שמרביתם מיועדים למימון הסכמי שכר ולגידול הטבעי במערכת ■ תקצוב גני הילדים יגדל ב-1.7 מיליארד שקל, בשל יישום התוכנית לחינוך חינם בגיל 3-4

6תגובות

משרד החינוך יקצץ השנה 80 מיליון שקל בסעיף בניית הכיתות, ויוותר על בנייה של עד 200 כיתות לימוד ברשויות המקומיות הערביות ובפריפריה, וכן ביישובים נוספים הסובלים ממחסור בכיתות לימוד. המשרד ישלים השנה בנייה של כ-1,700 כיתות לימוד, כמדי שנה, אך הקפיא את תוכניתו להוסיף כיתות באזורים הזקוקים לכך.

עוד יקצץ המשרד 40 מיליון שקל מתקציב הדרכות המורים, ויקטין את מספר שעות ההדרכה למורים בנושאים שונים. במשרד מסבירים כי הקיצוץ הוא בשעות הדרכה שנוספו למשרד בשנים הקרובות ושכבר ניתנו למרבית המורים, ולכן יפגע בעיקר במורים החדשים. קיצוץ נוסף הוא בתוכנית המחשוב של המשרד, שבמסגרתה מותקנים בכיתות הלימוד מחשב למורה, מקרן ורשת אינטרנט. תקציב התוכנית, שהיא מתוכניות הדגל של המשרד, יקוצץ בכ-30 מיליון שקל ויהיה כ-175 מיליון שקל.

בסך הכל מדובר בקיצוץ של כ-150 מיליון שקל בבסיס תקציב משרד החינוך, שיפחית את התקציב גם בשנים הבאות. הקיצוצים מצטרפים לקיצוץ בסך 1.5 מיליארד שקל בתוספת לתקציב משרד החינוך ב-2013-2014, כחלק מהקיצוצים במשרדי הממשלה.

אמיל סלמן

מקורות במשרד אמרו כי הם גאים באופן שבו התמודד המשרד עם הקיצוץ הדרמטי, שהוא מהגדולים שידעה מערכת החינוך בעשור האחרון, וטענו כי הצליחו למנוע פגיעה בשעות ההוראה ופיטורי מורים. עם זאת, סעיפי התקציב שקוצצו כוללים דחייה נוספת ביישום יום חינוך ארוך, קיצוץ בתוכנית להקטנת כיתות הלימוד במתמטיקה ועברית בכיתה ב', קיצוץ בתוכנית לסבסוד תשלומי ההורים וביטול רוב תוכנית הצהרונים.

תקציב משרד החינוך ל-2013 מסתכם ב-42.4 מיליארד שקל - 6.1 מיליארד שקל יותר מתקציב 2012. התוספת לתקציב היתה אמורה להיות גדולה יותר בכ-500 מיליון שקל ב-2013, ובכמיליארד שקל ב-2014. מרבית התוספת מיועדת למימון הסכמי השכר עם המורים והגידול הטבעי במערכת.

היעד הראשון שהציב המשרד ל-2013 הוא "העמקת החינוך לערכים ציוניים, יהודיים ודמוקרטיים". בשנים האחרונות גדל באופן ניכר התקציב לטיולים לאתרי מורשת ולירושלים, שיעורי יהדות ותקציב הרשתות החרדיות. במסמכי התקציב נכתב כי מערכת החינוך מתמודדת עם אתגר ניהולי גדול: "אתגר מרכזי העומד בפני מערכת החינוך הוא שימוש מושכל במשאבים".

14.8 מיליארד שקל לחינוך היסודי

הנתח הגדול ביותר בתקציב החינוך, כ-14.8 מיליארד שקל, שהם כ-35% מהתקציב, מופנה להוראה בבתי הספר היסודיים. הנתח השני בגודלו מופנה לבתי הספר העל־יסודיים - תיכונים וחטיבות ביניים - והוא מסתכם בכ-10.6 מיליארד שקל, שמרביתם מיועדים לתשלום שכר למורים ‏(9.1 מיליארד שקל‏).

הנתח השלישי בגודלו מיועד לגני הילדים ומסתכם בכ-5 מיליארד שקל - גידול של 1.7 מיליארד שקל לעומת התקציב בפועל ב-2012. זאת, בשל יישום התוכנית לחינוך חינם בגיל 3-4. שאר סעיפי התקציב הגדולים כוללים פנימיות וכפרי נוער, וכן את רשתות החינוך החרדיות, שתקציבן מסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל, שמהם 1.2 מיליארד שקל מיועדים לרשת החינוך של יהדות התורה ו-527.2 מיליון שקל לרשת החינוך של ש"ס.

קשה להתייחס לתקציב שהציג משרד החינוך, מכיוון שלמעשה מדובר בעיקר בהצהרת כוונות. ניתוח שערך TheMarker בשבוע שעבר הצביע על כך שבסעיפי תקציב רבים המשרד משתמש בתקציבים גבוהים בהרבה מאלה שהוקצו לו במקור. לכן, רק בסיום שנת התקציב ניתן לקבל תמונה מלאה על תקציב המשרד. כך למשל, סעיף תרבות יהודית, המשמש לשיעורי תורה, תרבות יהודית, הנצחת רבנים ראשיים ומדרשות בבתי הספר, יהיה השנה 29.1 מיליון שקל. גם ב-2012 היתה ההקצאה המקורית קרובה לכך - 33.7 מיליון שקל - אך בסופה התברר כי הסעיף זכה לתקצוב גבוה פי שלושה, והסתכם ב-92 מיליון שקל.

בשנים האחרונות מנסה המערכת להתמודד עם בעיות רבות, שעקב מגבלות תקציביות הטיפול בהן מתקדם באטיות. כך למשל, הכישורים של תלמידי ישראל, הבאים לידי ביטוי במבחני פיז"ה, נמוכים בהשוואה לאלה של שאר תלמידי העולם המערבי. כמו כן, הפערים בין התלמידים בבתי הספר החזקים והחלשים בישראל עצומים, ונחשבים לגדולים בעולם. הכיתות הן מהצפופות בעולם המערבי, ושכר המורים הוא מהנמוכים.

"ננהיג חברת מופת"

"משרד החינוך יפעל לצמצום פערים ולתמיכה מרבית באוכלוסיות ממגזרים ושכבות סוציו־אקונומיות נמוכות באמצעות תוכניות שחלקן כבר יצאו לפועל וחלקן בתהליכי עבודה", אמרה בתגובה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר. שטאובר מתייחסת לתוכנית להשאלת ספרי לימוד, שהורחבה השנה, ולתקציב מלגות הסיוע לתלמידים, שהוגדל בכ-50 מיליון שקל, לכ-100 מיליון שקל. לדבריה, המשרד יוציא לפועל תוכנית לחיזוק המגזר הערבי: "בימים אלה מתקיימת עבודה אינטנסיבית על קביעת סל תלמיד בסיסי, שיגדיר מהי אחריות המדינה לתקצוב כל תלמיד, וכן על מהלכים לתקצוב דיפרנציאלי של רשויות מקומיות. משרד החינוך יפעל להעצמת חוויית הלמידה ולכינונה של חברת מופת. יש לנו כל האמון בצוותים החינוכיים שיעמדו במטרות וביעדים".

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, אופטימי פחות: "חבל שאנחנו שוב מגיעים לסאגה של קיצוץ בחינוך. ידענו שנים רזות מאוד, שהביאו את מערכת החינוך לפי תהום, ובשנים האחרונות הצלחנו לקבל תוספות תקציביות ועלינו מעל לקו המים. היתה אפשרות להחיות את המערכת ולהוביל אותה בצורה ראויה. כעת אנחנו חוזרים לימים שרצינו לשכוח. המצב הכלכלי מחייב קיצוצים, אבל מערכת החינוך נתנה את מה שהיא צריכה לתת. ירדנו מתחת לאפס, ולא לחינם המדינה החליטה לתת את התוספת התקציבית בשנים האחרונות, כי היא הבינה שאם לא תעשה זאת, לא יהיה כאן חינוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#