טרכטנברג: "האקדמיה - ואני בתוכה - הזניחה את הצורך לשלב בין שוק חופשי ורווחה"

פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה שהוקמה בעקבות המחאה החברתית, טען במסגרת פאנל כלכלי בועידת הנשיא כי אנשים לא יסבלו את המצב הנוכחי לאורך זמן ■ "חצי מיליון איש יצאו לרחובות ב-2011, ולמרות זאת אי השיוויון ממשיך לצמוח; הלחץ על הממשלות גובר בעקבות העליה ברמת החיים"

נדן פלדמן
נדן פלדמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נדן פלדמן
נדן פלדמן

"המקרה הישראלי הוא דוגמה פנטסטית להתנגשות בין אימוץ מדיניות של השוק החופשי וצורך במדיניות רווחה, גם מכיוון שהמשבר העולמי פסח עליה. ב-2011 חצי מיליון איש יצאו לרחובות במחאה ובדרישה לצדק חברתי. זאת התנגשות מובהקת בין שני הדברים. ולמרות זאת אי השיוויון בהכנסות ממשיך לצמוח. מה לא בסדר כאן? אנשים לא יסבלו את המצב לאורך זמן. האקדמיה בישראל, וזה כולל אותי, הזניחה את הצורך למצוא פיתרון לשילוב בין השוק החופשי ומדיניות רווחה" - כך אמר היום פרופ' מנואל טרכטנברג, במסגרת פאנל כלכלי בוועידת הנשיא, שנפתחה אמש בירושלים.

טרכטנברג השתתף בפאנל "עקרונות כלכליים מול ערכים חברתיים - הרמוניה או קונפליקט", אותו הנחה גיא רולניק, המייסד והעורך הראשי של TheMarker. הפאנל עסק בסימני השאלה שמטיל המשבר העולמי על השיטה הכלכלית ועל בעיות כמו אי השוויון, עוני ותחושות של חוסר צדק חברתי.

לצד טרכטנברג השתתפו בפאנל גם איש הפיננסים סר רונאלד כהן מבריטניה, יו"ר Big Society Capital ולשעבר מנכ"ל נסדא"ק אירופה; אדריאן גור מדרום אפריקה, המייסד והמנכ"ל של דיסקאברי, קבוצה רב-לאומית לשירותים פיננסיים; אבי ג'וזף כהן מארה"ב, אסטרטגִית השקעות בכירה בגולדמן סאקס ונשיאת המכון לשווקים גלובליים; ופרופ' אמריטוס רוברט סקידלסקי לכלכלה פוליטית באוניברסיטת וורוויק, מחבר הביוגרפיה של הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס.

טרכנטברג, שמונה לעמוד בראש ועדת טרכטנברג לבחינת רפורמות כלכליות בעקבות המחאה החברתית, אמר כי עם עם העלייה ברמת החיים, אנשים דורשים יותר מעורבות בחיים הפוליטיים, ולכן הלחץ על הממשלות גובר. הוא הוסיף כי העולם "זקוק למודל חדש וחשיבה חדשה לגבי יסודות המשחק הקפיטליסטי ותפקידם של השחקנים במשחק הזה". טרכטנברג מתח ביקורת על משחק החתול ועכבר בין ממשלות וחברות בינלאומיות בכל הקשור לתשלומי מס. "לא ייתכן שימשך המשחק הלעומתי בין ממשלות ועסקים בכל הקשור לסוגיית מיסוי - אני ארדוף אחריך, אתה תנסה להתחמק"

צילום: חן גלילי

סר רונלד כהן אמר כי למרות שהמערכת הכלכלית עובדת כשורה במובנים של עלייה ברמת החיים וצבירת עושר - רבים נותרים מאחור ונתקעים שם. "אנחנו זקוקים לגישה חדשה בהתמודדות עם בעיות חברתיות. בבריטניה הקמנו בנק השקעות חברתי, ואני מאמין שניתן לעשות דבר דומה בישראל - למדוד ביצועים חברתיים ולהשקיע בהם. יש כאן דור שרוצה לעשות דברים אמיצים - צריך לתת לו את הכלים לכך". כהן הדגיש כי יש לרתום באופן מוגבר את המוסדות העסקיים והפיננסים כדי לסייע בהתמודדות עם הבעיות בתחומי רווחה.

"המסר שקפיטליזם הוא דבר רע - הוא מסר מסוכן", אמר אדריאן גור, המשמש גם יו"ר אנדיבור בדרום אפריקה, ארגון בינלאומי לזיהוי וסיוע יוזמות עסקיות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה. "אפריקה, למשל, זקוקה לצמיחה כלכלית, זקוקה לעסקים, זקוקה לשלטון חוק יציב. רק עסקים יוצרים שגשוג - לא ממשלות. אם נאמין ברעיונות אמיצים - הם יוגשמו. הגענו להישגים מרשימים בעולם העני - העוני פחת, בלמנו את מגפת האיידס".

גור התייחס גם לחומר הנפץ של אי השוויון: "אנשים רואים שגשוג באופן יחסי - אף שהחברה בכללה עשירה יותר, אנשים רואים את עצמם ביחס לאחרים ואת הפער בהכנסות - וזה עלול ליצור תסיסה חברתית מסוכנת. וויטנאם היום יותר שיוויונית מבריטניה וגרמניה. נוצר מצב שאליטה קטנה זוכה ברוב העושר. זאת בעיה, וזה יוצר עימות של קפיטליזם מול כישרון.

,יש יותר מדי אנשים בתחתית החברה ואין עבודות בשבילם. הטובים והמבריקים ביותר מגיעים למוסדות הפיננסים - וזו בעיה. זה בולם חדשנות ויזמות. אי שוויון בהכנסות הוא בעיה נסבלת אם יש יוויון בהזדמנויות. אנחנו חייבים ליצור יוויון בגישה לחינוך ולשירותי בריאות. עסקים חייבים להיות יותר אקטיביסטים ויותר מעורבים בחברה".

אבי ג'וזף כהן הציגה גישה לצמיחה כלכלית המתמקמת במטרופולינים. "יש לנו הרבה כלכלות בתוך ארה"ב, ומה שאנחנו רואים הוא שהדרכים היעילות ביותר להביא לצמיחה כלכלית היא מדיניות של מטרופולינים. כשמייקל בלומברג נבחר לראשות ניו יורק, הוא אמר שהעיר חייבת לגוון את התעשיות שלה - מדיה, רפואה מתקדמת, תעשיית היי-טק. ניו יורק יוצרת משרות עבור כולם בספקטרום. הקמפוס החדש של קורנל והטכניון הוא חלק מהמערכת האקולוגית-כלכלית שתיצור הרבה משרות".

"יש נתון מעניין לגבי ניו יורק שתקף לגבי כל ארה"ב - אם יש תעשייה פורחת שגדלה באופן עקבי - היא תורמת לכלל העיר. זה לא משנה אם אתה סמנכ"ל הכספים או המנקה של המשרד שלו - ההכנסה שלך תגדל. בואו נזכור שאחד הפתרונות האפשריים הוא קידום תעשיות שיוצרות משרות - עבור כל הקבוצות באוכלוסייה".

פרופ' רוברט סקידלסקי הציע הסבר לסיבות שבגללן אנחנו עובדים יותר מכפי שעבדנו אי פעם, אף שרמת החיים עלתה באופן דרמטי. "למה אנחנו עובדים כה קשה? יותר מכפי שאי פעם עבדנו, אף שאנחנו לא חייבים זאת? וכמה זה מספיק? אני מדבר על מדינות עשירות - ועל האנשים הממוצעים במדינות עשירות". סקידלסקי, מחבר ביוגרפיה עטורת פרסים על הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס, אמר כי קיינס ניבא ב-1930 שהיום נהיה עשירים פי 4-5. "הוא צדק. אבל קיינס ניבא שנעבוד רק 15 שעות בשבוע. הוא טעה. אנחנו עובדים 40 שעות בממוצע בשבוע. מאז 1980 היקף שעות העבודה נותר יציב או עלה בהדרגה. מדוע? סקידלסקי טוען כי הבעיה אינה טמונה רק בשכר שאינו מאפשר לרבים לספק את צרכיהם. "יש כמה הסברים - אחד הוא אהבת העבודה. שנית - החשש מתלישות - מה אנשים יעשו אם הם יצטרכו לעבוד הרבה פחות? שלישית - אי יוויון בהכנסות, כך שההכנסה החציונית מתרחקת מהשכר הממוצע. לרוב האנשים פשוט אין מספיק, כך שהם לא יכולים להרשות לעצמם לעבוד פחות. רביעית - אנשים נהיים משועממים ממה שיש להם והם רוצים יותר. חמישית - הדשא של השכן תמיד ירוק יותר - מישהו מצליח יותר -ואנחנו רוצים גם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker