עתירה לבג"ץ: דרישה להפסקת גביית הארנונה באמצעות עורכי דין חיצוניים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה לבג"ץ: דרישה להפסקת גביית הארנונה באמצעות עורכי דין חיצוניים

העתירה מתייחסת לגביה מעסקים ומאזרחים. בג"צ ביקש את תגובת משרד הפנים תוך 10 ימים

2תגובות

אתמול עתרה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבג"ץ נגד משרד הפנים, היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות בדרישה להפסיק לאלתר את גביית הארנונה על-ידי חברות חיצוניות.

"בג"ץ יידרש להכריע האם הרשויות המקומיות יוכלו להמשיך ולגבות ארנונה באמצעות חברות חיצוניות ומשרדי עורכי דין, גבייה הנעשית כך במשך שנים ללא הסדרה חוקית ותחת ביקורת חריפה של מבקר המדינה, הכנסת ובג"ץ עצמו". כך נמסר היום מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

העתירה הוגשה לאחר מאבק ארוך שמתנהל בקרב חלק מהמגזר העסקי בהובלת התאחדות התעשיינים בנושא הארנונה, שבשנת 2005 קבע בג"ץ, כי על המדינה להסדיר את הנושא בחקיקה.

לשכת התיאום דורשת את הפסקת מיקור החוץ של גביית ארנונה ותשלומי חובה נוספים, את הפסקת פעילותן של חברות הגבייה הקיימות ואיסור על תשלום שכר טרחה לעורכי דין חיצוניים בגין הצלחת גביית ארנונה.

לטענת העותרים, בשנים האחרונות רובן המכריע של הרשויות המקומיות בישראל נעזרו בשירותי גבייה חיצוניים, במסגרת חברות עצמאיות ומשרדי עורכי דין בעידודו של משרד הפנים. הנושא אף הוזכר בדו"חות מבקר המדינה שהצביע על ליקויים מהותיים, כשל ממשי בפיקוח ופגיעה באזרחים כתוצאה מכך.

שירן גרנות

במסגרת סמכויות הגביה מאפשרות הרשויות המקומיות לחברות החיצוניות לבצע פעולות אכיפה ובהן רישום עיקולים והוצאתם לפועל, גביית חובות פיגורים, ניתוק וחיבור מדי מים, משלוח הודעות חיוב ועוד - כל אלה פעולות שלטוניות שביצוען מוטל בחוק על הרשויות עצמן.

יתרה מזאת, החברות החיצוניות מקבלות שיעור מסך ההכנסות מגביה ותשלומים נוספים הנגבים ישירות מהחייב (משלוח התראה לחייב או ביצוע עיקול) ועל כן האינטרס העיקרי שלהן הוא מקסום שיעור הגבייה.

שיקולים פסולים בהליך הגבייה

העותרים הוסיפו, כי חרף הביקורת הציבורית, ובכלל זה מספר דיונים שהתקיימו בכנסת ובהם נשמעה ביקורת קשה, נמנע משרד הפנים מהתוויית הנחיות ברורות או חקיקה המסדירות את פעולות הגבייה והאכיפה. התוצאה הישירה היא גביית יתר והכנסת שיקולים פסולים להליך הגבייה.

צביקה אורן נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים אמר היום, כי "מדובר בשערורייה. הערכות של אנשי מקצוע מדברות על תעשייה שמגלגלת למעלה מ-100 מילון שקלים בשנה, בניגוד לחוק ותוך פגיעה חמורה בתושב ובעיקר במגזר העסקי. בעלי עסקים קטנים ובינוניים שאינם מחזיקים צי של יועצים משפטיים משלמים סכומי עתק בלי לדעת שהגבייה נעשית כאינטרס מובהק של החברה הגובה ובניגוד לחובתה הבסיסית של הרשות המקומית לפעול לטובת תושביה ולטובת בעלי העסקים בה".

"היה למדינה די זמן להסדיר את הנושא בחקיקה, היא בחרה שלא לעשות כן". הוסיף אורן. "אין לנו ספק שבג"ץ ייבחר להתערב ולעשות סדר במחדל המתמשך הזה שכבר גרם לפגיעה בלתי הפוכה בעשרות ואולי במאות עסקים קטנים ובינוניים ברחבי המדינה".

עורכי הדין אסף ביגר וברקת קנפו מעמית פולק מטלון הגישו את העתירה בשמה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#