לא הייתם רוצים לדעת כמה אתם משלמים לאבי בניהו?

מדוע דנקנר ובניהו לא חושפים למי תרמנו מאות מיליוני שקלים

שרון שפורר
דפנה לוצקי
שרון שפורר
דפנה לוצקי

אולי אתם מכירים את הסיטואציה: אתם מחליטים להשאיר טיפ בכוס למישהו ששירת אתכם, לבחורה שמוכרת בחנות הנוחות בתחנת הדלק, לבחור שמוכר לכם קפה לקחת בבית הקפה או למוכר בפלאפליה השכונתית. אבל בדיוק ברגע הזה שבו אתם מטילים את המטבע לכוס הטיפים, זו שכתוב עליה משהו בסגנון תן tip למימון ה–trip - נותן השירות מסתובב, וגבו אליכם. ושוב הוא יחשוב שהתקמצנתם.

זה קרה פעם לג'ורג' קוסטנזה, שנחשד באחד הפרקים של הסדרה סיינפלד בגניבה מכוס הטיפים אחרי שהמוכר תפס אותו על חם מנסה להוציא מהכוס את המטבע - רק כדי לזרוק אותו שוב כשהמוכר יסתכל.

עכשיו דמיינו לעצמכם שזה לא שקל אחד, אלא קרוב לחצי מיליארד שקל שתרמתם - אבל אף אחד לא זוקף לזכותכם את התרומה. את כל הקרדיט גרף אדם אחר, שאתם לא באמת מכירים. בתמורה הכתירו אותו לדמות מופת בעם היהודי, ארגנו לכבודו עצרת תמיכה והושיבו אותו בשולחן הכבוד בהילולת הטייקונים של הרנטגן בנתיבות. וזו רק רשימה חלקית של אירועים שנערכו לכבודו.

אבי בניהו ורני רהבצילום: רונן בניהו

ונניח שאתם לא מתעניינים בקרדיטים. אתם לא אנשים של מלחמות אגו או כבוד. העיקר התרומה. ועדיף בסתר. זה באמת יפה מצדכם. אבל אולי הייתם מעוניינים לדעת שגם מימנתם שכר של 7 מיליון שקל בשש שנים למנכ"ל הקרן שתורמת בשמכם ‏(שכרו של רמי מרדור, מנכ"ל קרן אי.די.בי למען הקהילה‏). ואולי הייתם שמחים גם לדעת למי עבר הכסף שתרמתם, לאילו מטרות וכמה כסף בכלל נתתם?

קבוצת אי.די.בי ‏(על עשרות החברות שבהן היא מחזיקה‏) תרמה כמעט חצי מיליארד שקל בעשור האחרון, מאז שנוחי דנקנר רכש את השליטה בה. רק שבניגוד לשירי ההלל שחיברו לדנקנר שלמה בוחבוט, ראש העיר מעלות־תרשיחא ‏(בהודעה לעיתונות על ארגון צעדת התמיכה בדנקנר ביום שלישי‏), הרב יאשיהו פינטו ‏(בחגיגת הבר מצווה לבנו, שבה השתתף דנקנר‏) ואבי בניהו ‏(היועץ החדש של אי.די.בי, שדיבר ברדיו על כמיהה ציבורית להתאוששותו של דנקנר‏) - חלק הארי של הכסף הזה לא יצא מכיסו של הצדיק הפילנתרופ דנקנר או מכיסם של שותפיו. הוא הגיע ממאות אלפי חוסכים לפנסיה בישראל, שהשקיעו בקבוצת אי.די.בי, על עשרות חברות הבנות שלה.

פעם אחר פעם נחשף טפח מהתרומות האלה בתקשורת. פעם מתברר שדנקנר עושה שימוש בכספי הציבור כדי לתרום לעמותות הקשורות לרבנים איפרגן ופינטו, שנהפכו בשנים האחרונות גם לבנקאי השקעות, שמתווכים או מנסים לתווך בעסקות הקשורות אליו. פעם מתברר שדנקנר תורם מכספי הציבור לפדרציה העולמית ליהדות מרוקו, ובמקביל מקבל את התואר "דמות מופת בעם היהודי". אבל הפנס מאיר רק על מיליון פה ומיליון שם. לאן הולך שאר הכסף? אף אחד לא יודע.

מילא תרומות. יש להן לפחות איזה ערך ציבורי חברתי, ותוכלו להתנחם שהכסף שהפסדתם הלך למטרות טובות. אבל הכסף הזה הלך גם לאנשים פרטיים, כדמי תיווך עבור עסקות שסייעו בתפירתן. רק לפני כמה חודשים חשף אורי בלאו בעיתון "הארץ" כי יו"ר ש"ס, אריה דרעי, קיבל מאי.די.בי ומחברה בשליטתה ‏(כלל מימון‏) 2 מיליון שקל בגין ייעוץ בעסקות שפרטיהן אינם ידועים. רוני מאנה, מתווך הנדל"ן שהיה מקורב עד לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולרעייתו שרה, קיבל גם הוא מיליוני שקלים בגין עסקות תיווך לחברות בקבוצת אי.די.בי. בסך הכל, מדובר כנראה בעשרות מיליוני שקלים ששולמו לשורה ארוכה של מתווכים ויועצים.

נראה לנו רק הוגן שהחוסכים, שהפנסיה שלהם נמצאת כיום בסכנה, ושתרמו כל כך הרבה כסף לרשויות ולרבנים ומימנו יועצים ומתווכים ‏(מה חשבתם, שהאבי בניהואים עובדים בחינם?‏), זכאים לכל הפחות לקבל תשובה לאן ולמי הלך הכסף שלהם. אלא שדנקנר ובניהו לא רוצים לספר להם. אי.די.בי סירבה בשנים האחרונות לבקשות חוזרות ונשנות מצד TheMarker לחשוף את רשימת התרומות והגופים השונים שלהם תרמה. אפשר להבין אותם. אולי הם חוששים כי זה לא יעשה טוב ליחסי הציבור שלהם. חשיפת הקשרים הכלכליים בין דנקנר לבין רשויות מקומיות וגופים אחרים עלולה לגרום לציבור הישראלי להבין יותר טוב את מפת המציאות המטריקסית שבה הוא חי.

יש איש אחר שיכול לספר לכולנו למי תרם דנקנר את כספינו. קוראים לו שמואל האוזר, והוא יו"ר רשות ניירות ערך. אבל האוזר, שדווקא יודע להפגין אומץ ואפילו העז לעצור לחקירה את דנקנר, מתחבא הפעם, כמו קודמיו, מאחורי החוק היבש. התקנות הקובעות כי חברות ציבוריות ידווחו רק על סכום התרומות הכולל שהעמידו מדי שנה ‏(תקנות שיזם השר סילבן שלום ב–2001‏), ולא יפרט למי תרמו וכמה. עוד קובעות התקנות כי החברות ייאלצו לדווח רק על עסקות מהותיות.

חשבתם שתרומה של מאות אלפי שקלים מכספי ציבור היא עניין מהותי? או ש–2 מיליון שקל של דמי תיווך הם לא עניין של מה בכך? טעיתם. המהות בלשון החוק מתייחסת רק לגובה העסקה הבודדת. ובמקרה שלפנינו, סכומי העתק מורכבים מתרומות רבות, שסכום כל אחת מהן אינו נחשב מהותי עבור קבוצה בסדר גודל של אי.די.בי.

מוזר, איך המלה מהות מאבדת את המשמעות שלה כל כך מהר. לנו זה דווקא נראה מאוד מהותי. וגם הסכום הכללי, אם כבר מדברים על סכומים, הוא מהותי: חצי מיליארד שקל, שבוודאי היו מקלים על דנקנר היום לשלם את חובו לבעלי האג"ח.

האוזר לא לבד. גם קודמו בתפקיד, זוהר גושן, מעולם לא טרח לעסוק בסוגיה הזו. אולי היעדר השקיפות שהוא עצמו היה אחראי לה, עודד אותו להסכים לקבל מאי.די.בי, פחות משנה אחרי שפרש מתפקידו, עמלת תיווך של 4 מיליון שקל, יחד עם שותפו הלוביסט תומר עמיר, בגין עסקה למכירת חברת המ־לט שבשליטת אי.די.בי. גם על דמי התיווך הללו לא היינו יודעים דבר לולא התקשורת. אבל כמה עוד מתווכים היו? ומי הם? וכמה כסף הם קיבלו? ובאיזה תפקידים הם משמשים היום? האם הם יושבים בצמתים שבהם מתקבלות החלטות מהותיות שנוגעות לחיינו?

את כל זה לא נדע, אלא אם האוזר יחליט הפעם להיות אמיץ באמת ולהרים את המסך מעל חשיכת התרומות של אי.די.בי ושל כל יתר התורמים בשמנו. בתור מי שעומד בראש הגוף שתפקידו הגדול ביותר הוא שמירה על נורמות של שקיפות בפני ציבור המשקיעים, האוזר אמור לדעת טוב יותר מכולנו שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב מכולם.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ