פישר בהופעת פרידה מוועדת הכספים: "לא לעבור מייד לאיסור של אחזקה צולבת של נכסים ריאלים ופיננסים"

נגיד בנק ישראל: "ברור שצריכים להטיל מגבלות. יכול להיות שבעתיד כן תיתכן הפרדה מוחלטת, אבל לא עכשיו. צריכים לבדוק מה קורה עם השינויים הללו"

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נפרד היום מוועדת הכספים בהצהרה על התנגדותו להחמרת מסקנות ועדת הריכוזיות בנושא הפרדת הנכסים הריאלים והפיננסים.  "צריך מגבלות והחלטות ועדת הריכוזיות נכונות. אולי בעתיד אפשר יהיה להעבירן. לכן, לא רצוי שנעבור מייד לאיסור של אחזקה צולבת. ברור שצריכים להטיל מגבלות. יכול להיות שבעתיד כן תיתכן הפרדה מוחלטת, אבל לא עכשיו. צריכים לבדוק מה קורה עם השינויים הללו. אני מבין את העיקרון אבל לא כדאי לצאת לדרך כזה מבלי לבדוק את ההשלכות".

פישר הביע תמיכה בהחלטתה של ועדת הכספים לקבוע רק שתי שכבות על פירמידות קיימות וחדשות. לדבריו, "צריך להכיר בעובדה שמדובר במשק קטן ואין הרבה גורמים שיש להם חוסן פיננסי מספק להיות חלק מגרעין שליטה".

פישר התייחסו לגם סוגיית ניהול בנקים ללא גרעיני שליטה ואמר כי "יכול להיות שעוד 20 שנה נגלה שאפשר בלי גרעיני שליטה. אנו צריכים להיות זהירים שלא נשלם מחר על מהלכים פזיזים וניצור חולשה במערכת הפיננסית בעקבות נסיונות מוטעים. המערכת הבנקאית היא שבירה למרות שכל יום כותבים על הרווחים שלהם. עד שאין להם רווחים - אני מציע לא לעשות ניסיונות עם המערכת הזו. עד היום לא השתמשתי בדוגמא של יוון, אבל בנושא הזה אני כן משתמש: בעניינים אלו ראינו את ההשלכות של החולשה של המערכת הזו ואסור לעשות ניסויים.

"אין מספיק מועמדים להיות בעלי גריעיני שליטה. אני גדלתי במערכת שאין צורך בגרעיני שליטה. אבל ככל שנכנסתי למערכת הישראלית, הבנתי מה הצורך בהם. בעיות בתחומים הללו הן בעלות השלכות חמורות מאוד. לא הייתי רוצה לצאת לדרך עם איסור מוחלט. אני חושש שללא גרעין שליטה, המנהלים יתחילו לעשות דברים שאם לא יהיו חיובים, זה כבר מאוחר מדי. זה גם יגרום 'לשפוך הרבה סחורה' לשוק שאין כבר הרבה קונים. השאלה האם המגבלות שהוועדה החליטה הוציאו את האפשרות שיהיו גרעיני שליטה - בוודאי יתחילו למכור מניות בבנקים אבל זה מובן, יעשו דברים שיגרמו שינוי בהרכב האחזקות אבל גם, לא בבת אחת".

פישר בישיבת הפרידה מוועדת הכספיםצילום: אמיל סלמן

נגיד בנק ישראל התייחס למשק שהוא משאיר אחריו בסוף כהונתו. "כאשר הגעתי בשנת 2005 המשק היה בדרך של צמיחה שלא היתה והסיבה שהצלחנו לעבור את המשבר העולמי בהצלחה יחסית גדולה כי המשק היה בהתחלה במצב טוב. בשנת 2007 היה תקציב מאוזן, מאזן התשלומים היה בעודף והבנקים היו חזקים. הודות למצב המשק הצלחנו לעבור את המשבר (בשנת 2008-2009) יחסית בהצלחה, למרות המיתון היחסית קטן שהיה במשך 6 חודשים ולא 6 שנים כמו במדינות אחרות".

פישר אמר כי "היתה זכות עבורי להיות נגיד בנק ישראל. זה לא היה דבר שהיה לגמרי ברור, כולל אותי כמי שלא היה אזרח וקיבל את ההצעה הזו. בהתחלה היו לי הרבה ספקות אבל זה קרה ואני ואשתי מאוד שמחים על כך שהיתה לנו הזדמנות יוצאת מהכלל".

הנגיד הוסיף כי "אסור לתת לגירעון לצאת משליטה. יצטרכו לנקוט בצעדים כואבים על מנת למנוע המשך העלייה בגירעון". פישר הדגיש כי "ב-7 השנים האחרונות הצלחנו להוריד את היחס חוב-תוצר מקרוב ל-100% לפחות מ-75%  ואנו נראים כמי שהצלחנו בגדול בעניין הזה. זה אחד המדדים להצלחת המדיניות החברתית. ביחס לגירעון, הגירעון ב-2013 יהיה גדול - 4.5% - והתקווה שלנו שבשנת 2014 נעמוד ביעד הגירעון - 3%.

"ביחס למאזן התשלומים, היה לנו בשנת 2005 עודף גדול בחשבון השוטף ובשנה שעעבר היינו מאוזנים. השנה צפוי עודף קטן בגלל הגעת הגז. יש לנו מזל שאין לנו בעיות גדולות במאזן התשלומים".

פישר התייחס גם לנושא האבטלה ואמר: "יש לנו הישגים גדולים שלא לגמרי מובנים ביחס לשיעור האבטלה בארץ ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה. האבטלה שלנו היא בין הנמוכים בעולם המערבי ובניגוד למצב ב-2005, כיום שיעור התעסוקה קרוב לרמות במערב אירופה. אם יש חולשה, בינתיים זה לא נמצא שם ואפשר לצפות שב השנים הבאות שיעור התעסוקה בשוק הפורמלי אצל החרדים והערבים יעלה, ובמקום להיות מדינה עם שיעור תעסוקה הנמוכים בעולם, נהיה עם שיעור תעסוקה גבוה".

נגיד בנק ישראל התייחס גם למצב החברתי ולעוני:  "אין שינוי גדול ברמת העוני בין 2005 ל-2013 אבל אנו מכירים את העובדה ש".

סטנלי פישר נפרד מיחימוביץ' וריבליןצילום: אמיל סלמן

"הצמיחה הממוצעת בין 2005 ל-2012 היתה גבוהה 4.3% במיוחד ביחס למדינות אחרות כי באמצע השנים הללו היה המיתון העולמי. הצמיחה לנפש ממוצעת - 2.5%. תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2013 היא 3.8% שהיא נראית גבוהה אבל כיוון ש-1% מהצמיחה נובע מהתחלת יצור הגז על ידי ישראל, הצמיחה שרלוונטית לתעסוקה תהיה 2.8%. את ההשפעות החיוביות נראה בשנת 2014".

"התחלנו את העשור האחרון עם מיתון מאוד גדול, בשנתיים צמחנו בקצב הרבה יותר נמוך מהמדינות המפותחות ובשנת 2003 היינו מתחת לצמיחה של משקים מפותחים. אחר כך, משנת 2004 ועד היום צמחנו בכל שנה יותר מהר", הוסיף פישר.

"במסגרת השיניים בתקציב יש לעודד לצאת לעבודה להרחיב את מס ההכנסה השלילי אם אנו רוצים שאנשים ילכו לעבודה. אם הם לא יוכלו להרוויח מספיק למשפחות שלהן אז יש תוכניות נוספות שהצליחו במקומו אחרים. זה לא יעלה הרבה כסף אבל תהיה לך השפעה חשובה על ההכנסות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker