הישראלים מושכים תרומות מהעולם - ולא תורמים בחזרה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
עניי עירנו קודמים

הישראלים מושכים תרומות מהעולם - ולא תורמים בחזרה

בכנס שייערך היום בירושלים יוצגו נתונים המראים כי ישראלים ממעטים לתרום למטרות בינלאומיות - למרות התרומות הרבות הזורמות לישראל

27תגובות

רעידת האדמה והצונאמי שהכו באוקיאנוס ההודי ב–2004 וגבו את חייהם של כ–300 אלף בני אדם זיעזעו את העולם. ארגונים ואזרחים ממדינות רבות הביעו סולידריות, ערכו מסעות התרמה ומתנדבים הגיעו לסייע למיליוני הניצולים ולנפגעי האסון. כרבע ממשקי הבית בארה"ב העבירו תרומות לשיקום האזור. גם ישראל השתתפה במאמצים ושלחה רופאים, מומחים, תרופות ואת נציגי זק"א למוקדי האסון.

בשנים שחלפו החלו להיחשף הנתונים על התרומות שנאספו לסיוע למוקדי האסון ההוא, וגם לאסונות נוספים. מיליארדי דולרים נאספו מכל מדינות העולם והועברו למדינות מזרח אסיה, אך התרומה מישראל היתה נמוכה במיוחד. לפי הנתונים, גובה תרומה ממוצעת של ישראלי למטרות בחו"ל היתה 10 סנטים. אזרח הולנדי, למשל, תרם בממוצע 20 דולר, ובנורווגיה כל אזרח תרם כ–200 דולר בממוצע.

כתבות נוספות ב-TheMarker

אפקט לפיד: הנפגעים העיקריים מגזירות האוצר - העניים ביותר

האם כסף הוא הדבר החשוב ביותר לעורכי הדין?

ישראל נחשבת ליבואנית מובילה של תרומות מאזרחי העולם, בעיקר מיהודי ארה"ב ואירופה ואף נכללת ברשימת עשר המדינות המובילות בקבלת תרומות ומענקים מקרנות אמריקאיות, אבל היקף התרומות של הציבור בישראל למטרות בינלאומיות זניח - פחות מ–1% מהציבור בישראל תורם לארגונים הפועלים בזירה הבינלאומית. כך עולה מנתונים במחקר של פרופ' הלל שמיד וחנה שאול בר ניסים מהמרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית. הנתונים יוצגו היום בכנס שיעסוק בנושא פילנתרופיה גלובלית באוניברסיטה העברית.

"נתינה מחוץ לישראל אינה בראש סדר העדיפויות של התורם בישראל", קובעים עורכי המחקר. "הציבור בישראל מאמין באמרה 'עניי עירך קודמים'". בתוך כך, מחקרים אחרים מצאו שישראלים גם לא נוהגים לתרום למטרות רווחה בישראל, ושהעמותות והארגונים הפועלים בארץ מסתמכים בעיקר על תרומות מחו"ל ותשלומים מהממשלה.

בשנים האחרונות נרשמה צמיחה בהיקפי התרומות למטרות בינלאומיות, בעיקר מהעולם המפותח למדינות העולם המתפתח ולאזורים מוכי אסונות, אבל ישראל אינה משתתפת במאמצים האלה. ב–2010 הועברו 575 מיליארד דולר למטרות פילנתרופיות בעולם, אך רק 11 מיליון דולר מתוכם הגיעו מישראל.

מתוך מאות מיליארדי הדולרים שנתרמו ב–2010 למטרות בינלאומיות, 329 מיליארד דולר נתרמו על ידי אנשים פרטיים, כ–56 מיליארד דולר הועברו מקרנות פילנתרופיות וקרנות של תאגידים בינלאומיים, ו–190 מיליארד דולר היו כספים של קהילות לטובת מדינות הלאום או המוצא שלהם, שגם כאן נכללים ארגונים של קהילות יהודיות בחו"ל.

כך למשל, תקציב הקרן הפילנתרופית הפרטית של מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, היתה ב–2009 בשווי של 3.8 מיליארד דולר, לעומת תקציב של 5 מיליארד דולר שהועמד לרשות ארגון הבריאות העולמי.

קרן התרומות של המיליארדר ג'ורג' סורוס העבירה ב–2010 מיליון דולר לארגוני זכויות אדם, והמיליארדר וורן באפט תרם ב–2006 31 מיליון דולר לקרן של גייטס. בישראל לא קיים בעל ההון הנוהג לתרום למטרות בינלאומיות, אך כמה ארגונים מנסים למלא את הפער.

כך למשל, ארגון ברית עולם מסייע להקמת תשתיות פיתוח, חינוך רווחה ובריאות במדינות המתפתחות. ארגון נוסף הוא הצל לבו של ילד, התורם לפעילויות בריאות באפריקה; הקרן ההומניטארית של התנועה הקיבוצית מסייעת לקהילות במצוקה על ידי שליחת מתנדבים מהקיבוץ; ארגון טופז הוא ארגון של מתנדבים ישראלים ויהודים הפועלים בחו"ל; ארגון ישראייד הוא קואליציה של ארגונים שמסייעת למדינות ברחבי העולם. גם ארגונים ישראלים כמו יד שרה ומגן דוד אדום פועלים בחו"ל.

לפי נתונים עולמיים מהעשור האחרון, ההשוואה למדינות אחרות אינה מחמיאה במיוחד. 48% מהתרומות בבלגיה יועדו למטרות בינלאומיות, בהולנד 38%, באיטליה כ–13% מהתרומות יועדו לחו"ל, בבריטניה 9% ובארה"ב 5% אחוז. היקף התרומות הישראליות המועברות לחו"ל מוערך ב–0.1% בלבד.

"לא בשלים לתרומות בינלאומיות"

בישראל קיימים כמה ארגונים הפועלים בעיקר למטרות בינלאומיות מחוץ למדינה. אף שמדובר בארגונים ישראלים, גם הם נסמכים לרוב על תרומות שמגיעות מחו"ל. מנתונים שיוצגו בכנס עולה כי כ–79% מההכנסות שלהם היו מתרומות שהגיעו מחוץ לישראל ורק 6% בלבד ממשקי בית ועסקים בישראל - היתר ממכירת שירותים.

רויטרס

הוצאות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח בישראל שיועדו לחו"ל הסתכמו ב–107 אלף שקל בלבד ב–2009 - 0.1% אחוז מהכנסותיהם.

לעומת זאת, ב–2011 התקבלו בישראל יותר מ–9.2 מיליארד שקל מתורמים וקרנות מחו"ל. לפי מחקר שהתפרסם באחרונה, התרומות מארה"ב הוכפלו מאמצע שנות ה–90 עד 2007 והגיעו ליותר מ–2 מיליארד דולר באותה שנה. ואולם מאז המשבר הכלכלי שהכה בארה"ב, נרשמה ירידה בהיקף התרומות לישראל.

"נראה שהציבור הישראלי עדיין לא בשל לתרומות בינלאומיות. ייתכן שהוא רואה בעצמו כמוטב ולא כתורם ומתנדב, זאת בניגוד לתפישות הרווחות בקרב אוכלוסיות במדינות המערביות בארה"ב, קנדה ומרכז אירופה", אומר שמיד, המשמש כראש מכון המחקר לחקר הפילנתרופיה.

"בשלב זה אנחנו מצפים לקבל מהעולם יותר משאנחנו נותנים בחזרה, אבל אי אפשר להתעלם מהמגמות הגלובליות. בחלק מהמקומות נתינה היא גם פוליטית ומלווה באינטרסים פוליטיים שנתמכים בעת צרה או בעת פעילויות ביטחוניות", אומר שמיד. לדבריו, "ישראל עשויה להגדיל את הלגיטימציה שלה בעולם אם תהיה קצת יותר נדיבה".

הוא מוסיף כי "אנחנו רואים את עצמנו כאזרחי העולם ורוצים להיראות כחלק ממשפחת העמים ולגייס את תמיכת מדינות העולם, אבל אין שום מנגנון בישראל שמעודד לתרום לחו"ל. זה בכלל לא בתודעה של הישראלי הממוצע. אנחנו יודעים שיש כפר גלובלי אבל אנחנו לא בדיוק חלק ממנו".

מדינה מפותחת בקבלת תרומות

ישראל חריגה מאוד במפת הפילנתרופיה הבינלאומית. היא מקבלת כספי תרומות משמעותיים, בעיקר מיהדות העולם, אף שהיא נחשבת למדינת מפותחת. שאר הנתינה הבינלאומית מגיעה מהמדינות המפותחות למדינות המתפתחות כמו מדינות דרום אמריקה, אפריקה, ואסיה, או למדינות הסובלות ממלחמות אזרחים, כלכלה כושלת או אסונות טבע.

לדברי שמיד, הגורם הראשי לשיעור התרומות הנמוך בישראל תלוי במדיניות "היעדר מדיניות ממשלתית לנתינה פרטית למטרות בינלאומיות היא אחת הסיבות העיקריות לתופעה. חוקי המס בישראל לא מכירים בתרומה ליעדים בינלאומים כפטורה ממס, וזהו מכשול בעיקר בפני חברות ועסקים. בנוסף, סיוע החוץ שמעניקה ממשלת ישראל, נתפש בעיני רבים כתחליף לסיוע על ידי גורמים פרטיים".

אי–פי

חברות ותאגידים בישראל, שלפי מחקרים קודמים גם תרומתם למטרות ישראליות אינה מפותחת כמו חברות הפועלות בחו"ל, כמעט שאינן משתתפות בתרומות למאמצים בינלאומיים אך חברות בודדות עושות זאת, בדרך כלל מדובר בחברות ישראליות בינלאומיות התורמות במדינות שבהן הן פועלות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#