העשירים הגדולים באמת בישראל משלמים הכי פחות מס - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העשירים הגדולים באמת בישראל משלמים הכי פחות מס

המאיון העליון מושפע רק בקושי ממס הכנסה, והמסים הרלוונטיים לו הם המסים המוטלים על ההון - הנמוכים יותר מהמס על עבודה ■ מהבחינה הזאת, פירמידת המס בישראל היא פירמידה הפוכה ■ שלוש הערות על דו"ח מינהל הכנסות המדינה

62תגובות

1. הנתונים על התפלגות העושר בארה"ב הם מצמררים. הנתון האחרון הוא ש–40% מהעושר האמריקאי מרוכז בידי 1% בלבד של האוכלוסייה, העשירים ביותר - כך ששאר ה–99% נאלצים להסתפק ב–60% מהעוגה בלבד.

ומה לגבי ישראל? אין לנו מושג. גם למדינה אין מושג, מהסיבה הטריוויאלית שכאן פשוט לא אוספים נתונים על עושר ‏(נכסים‏). במדינה שבה אין חובת דיווח כללי לרשויות המס, וכל מה שקשור לאיסוף מסדי נתונים נמצא בפיגור כרוני, איש פשוט אינו יודע איך מתפלג העושר.

כתבות נוספות ב-TheMarker

רוצים להוציא ספר? דלגו ישר לאינטרנט

"לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שאיזה פקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות"

אמיל סלמן

מה שבכל זאת נבדק בישראל הוא ההכנסות - ולפי הדו"ח שפירסם אתמול מינהל הכנסות המדינה, המאיון העליון של האוכלוסייה בישראל קיבל, נכון ל–2011, קצת יותר משמינית מההכנסות ‏(12.7%‏).

האם זה מעט או הרבה? בהשוואת לארה"ב זה כנראה לא הרבה - שם המאיון העליון תופס כ–17.4% מעוגת ההכנסות ‏(ומחזיק, כאמור, ב–40% מההון‏). למעשה, גם בהשוואה לישראל עצמה זה לא המון - דו"ח מינהל הכנסות המדינה מ–2001 מלמד כי כבר אז ה–1% העליון של האוכלוסייה החזיק ב–13.6% מההכנסה הלאומית. לפי זה, בעשר השנים שחלפו, חלקו של המאיון העליון בעוגת ההכנסות הלאומית נשאר כשהיה. אפשר לחגוג זאת כעדות לכך שהפערים בישראל אינם מתרחבים בקצב מהיר, ואפשר להגיע למסקנה כי בלי עוגת ההון הנתון הזה הוא די חסר חשיבות.

2. ב–2001, לפני המשבר הכלכלי הגדול ולפני שראש הממשלה בנימין נתניהו התחיל את רפורמת הפחתת המס הגדולה שלו כשר אוצר, שילם המאיון העליון 43% מהכנסתו כמס ישיר. לפי הדו"ח של מינהל הכנסות המדינה ל–2011, המאיון העליון משלם כיום רק 36% מהכנסתו כמס ישיר ‏(מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות‏). המדינה, אם כן, הגדילה את ההכנסה הפנויה של המאיון העליון כמעט ב–7% - ובכך תרמה להגדלת הפערים בחברה הישראלית.

שתי הסתייגויות, עם זאת, מתבקשות לגבי הנתון הזה. ראשית, לא רק המאיון העליון משלם היום פחות מס הכנסה וביטוח לאומי. גם ה–99% שמתחתיו משלמים הרבה פחות מס. בעוד ב–2001 שילם כבר העשירון החמישי 10% מהכנסתו כמס, ב–2011 מגיעים לשיעור מס של 10% רק בעשירון השביעי. רפורמת המס של נתניהו, כדאי להזכיר, כללה לא רק הפחתת המס השולי העליון - אלא בעיקר ריווח של מדרגות המס השונות. כתוצאה מכך, וזאת ההסתיגויות הנוספת, שיעורי מס ההכנסה בישראל הם כיום נמוכים במיוחד דווקא ברמות השכר הבינוניות והנמוכות - ולא ברמות הגבוהות.

רמת מס ההכנסה השולי בישראל, בעקבות התיקון בחוק שמתכנן משרד האוצר, תגיע מתחילת 2014 ל–51.5%. ב–2001 היא היתה 50%. לא רק, אלא שבעקבות יישום המלצות ועדת טרכטנברג, שהעניקה נקודות זיכוי לאבות לילדים קטנים, הגיע שיעור האוכלוסייה בישראל שאינו משלם מס הכנסה לשיא של 52.3%. ב–2001, לפני רפורמת המס הגדולה, שיעור האוכלוסיה שלא שילם מס היה 43%.

עולה מכאן כי בניגוד לדעה הרווחת, דווקא בעלי השכר הנמוך הם שיצאו הנשכרים הגדולים ביותר מהרפורמה של נתניהו. לפיכך, ובניגוד לדעה הרווחת, העלאת מס הכנסה ב–1.5% לאורך כל מדרגות המס, במסגרת התוכנית הכלכלית של משרד האוצר, אינה מצטיירת כמהלך מדיניות בלתי סביר.

3. מצבו השפיר של המאיון העליון לא מצוי כלל במס הכנסה. מצבו השפיר מצוי במקום אחר לחלוטין - בחלוקת מקורות ההכנסה שלו, או אם תרצו בדיווח החסר על העושר שלו. הדו"ח של מנהל הכנסות המדינה, כאמור, אינו מביא נתוני עושר. הוא כן מביא, עם זאת, פילוח של מקורות ההכנסה של עצמאים - שמחויבים בדיווח מלא, ולכן יש עליהם יותר אינפורמציה מאשר על השכירים.

הפילוח הזה מרתק, משום שעולה ממנו הייחוד של המאיון העליון בחברה הישראלית: זהו האחוז היחיד בחברה שעיקר הכנסותיו נובעות מהון. בעוד ששאר ה–99% ניזונים משכר על עבודה או מהכנסות מהעסק שלהם ‏(עצמאים‏), המאיון העליון של העצמאים הוא ה–1% של בעלי ההון. כשמו כן הוא - אלה הם העשירים המחזיקים בהון, ולכן כ–65% מההכנסות שלו מקורן בהון ‏(רווחי הון, דיווידנדים, ריבית, שכר דירה ועוד‏).

משמעו של הנתון הזה הוא שהמאיון העליון מושפע רק בקושי ממס הכנסה. המסים הרלוונטיים לו הם המסים המוטלים על ההון - מס רווח הון, דיווידנדים, מס שבח ומסים על דמי שכירות. כל המסים האלה נמוכים משמעותית ממס הכנסה: שיעור מס רווח הון הוא 25%–32%, המס על דיווידנד הוא 25%, ומס שבח והמס על דמי שכירות הם בפועל אפסיים.

כתוצאה מכך, המאיון העליון של העצמאים משתכר כ–442 אלף שקלים בחודש, אבל משלם רק 29% מהכנסותיו כמס. זה פחות מס מכפי שמשלם העשירון התשיעי של העצמאים, שמשתכר רק 28 אלף שקל בחודש - 94% פחות מההכנסות של המאיון העליון. מהבחינה הזאת, פירמידת המס בישראל היא פירמידה הפוכה - העשירים הגדולים באמת משלמים הכי פחות מס מהאחרים.

מדוע המסים על ההון הם נמוכים יותר מהמס על עבודה? יש לכך כמה הסברים, חלקם כלכליים ‏(מס רווח הון ומס על דיווידנד הם רובד מסים שני, שמצטרף למס חברות‏), חלקם נובעים מהנורמות בעולם ומכך שההון הוא נזיל ולכן יש עליו תחרות של הפחתת שיעורי המס, וחלקם פשוט אינם מתיישבים עם כל הסבר. למשל, לא ברור מדוע הוחלט כי בעלי ההון המחזיקים בבעלותם דירות פטורים ממס, גם על ההכנסה השוטפת ‏(שכירות‏) וגם על שווי הנכס ‏(מס שבח‏). הגיע הזמן שהעיוות הכפול הזה יבוטל, ובעלי הדירות לפחות ישוו את מצבם לבעלי מניות בשוק ההון מבחינת המיסוי המוטל עליהם.

במצב העולם, שבו בעלי ההון משלמים מיסי הון נמוכים יותר, היכולת האמיתית לצמצם פערים בחברה דרך עולם המס היא כנראה מוגבלת מאוד. אפשר כמובן לשקול לבטל את העיוות של המיסוי הנמוך יחסית המוטל על ההון מיסודו, באמצעות השוואת נטל המס על עבודה ועל הון. זוהי שיטת המיסוי הדומה לזו בארה"ב, במשולב עם חובת דיווח כללית. כדאי רק לזכור, כי בגלל שיעור המס הזהה, שיעור מס ההכנסה העליון בארה"ב הוא נמוך - כ-39%. כדאי גם לזכור כי שיטת המיסוי הזהה לא הביאה להקטנת הפערים בחברה האמריקאית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#