TheMarker digital

חינוך

מערכת החינוך עלתה כיתה - אבל רק בניכוי החרדים והערבים / ליאור דטל ומוטי בסוק

למרות יוזמות משמעותיות בתחום החינוך, שיעורי הזכאות לבגרות דווקא ירדו בשנים האחרונות - בשל שיעורם הגדול של התלמידים החרדים והערבים

עיריית ירושלים הצליחה להוביל בשנים האחרונות יוזמות משמעותיות בתחום החינוך, ולמעשה קידמה את תחילתה של מהפכה במערכת החינוך העירונית. למרות זאת, נתוני הזכאות לבגרות הכללית מצביעים על ירידה במספר הזכאים בשלוש השנים האחרונות - מ-48.1% מהתלמידים ב-2009 ל-43.7% מהם ב-2011.

בעירייה מסבירים כי אחוזי הזכאות לבגרות בעיר מושפעים באופן משמעותי מהשיעור הגדול של התלמידים החרדים שלא נבחנים בבחינות הבגרות של משרד החינוך, וממספרם הגדול של התלמידים הערבים במזרח העיר שבוחרים להיבחן בבחינת הבגרות הירדנית. בירושלים נמצאים כמה מבתי הספר הטובים במדינה, אך במערכת החינוך שלה יש פערים גדולים, שחלקם נובעים ממערכת החינוך לציבור הערבי בעיר המתמודדת עם קשיים רבים ותקציבים נמוכים.

בית ספר בירושלים. ארכיוןצילום: איל ורשבסקי

כך, שיעור הניגשים בעיר לבגרות מקרב תלמידי י"ב בבתי הספר הממלכתיים ‏(החילוניים‏) והממלכתיים-דתיים הוא 94%. שיעור הזכאים לבגרות בירושלים בחינוך הממלכתי הוא 60%, בהשוואה ל-67% בכל הארץ. שיעור הזכאים לבגרות בחינוך הממלכתי-דתי בירושלים הוא 71%, בהשוואה ל-69% בכל הארץ. בקרב בתי הספר החרדים שמגישים לבגרות, רק 34% מהתמידים ניגשים לבחינות ורק 11% עוברים אותן.

נתוני העירייה מצביעים על מגמת שיפור משמעותי בשיעור הזכאות לבגרות בניכוי מוסדות החינוך הערביים והחרדיים. שיעור הזכאות לבגרות בבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי עלה ל-70.9% ובחינוך הממלכתי ל-65.8%. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, הוביל בשנים האחרונות תהליך לפתיחת אזורי הרישום בעיר, כך שכל תלמיד יכול לבחור את בית הספר שבו הוא מעוניין ללמוד, במקום חלוקת תלמידים לבתי ספר על פי אזור מגורים ומכסות. כך, תלמידים משכונות מתקשות יכולים לבחור ללמוד בבתי ספר נחשקים.

ירושלים 2013 - תמונת מצב

בתגובה למבקרי המהלך, שטענו כי הוא מאיים על עתידם של בתי הספר הפחות פופולריים, השקיע ברקת בבתי הספר הללו והביא לפתיחת מגמות לימודים ייחודיות בהם, כמו מדעים או ג'ודו. זאת, לצד הרחבת בתי הספר המצליחים בעיר. המהלך הושלם על ידי חשיפת נתונים משמעותיים על כל בתי הספר בעיר לטובת ההורים והתלמידים, באופן זמין באתר העירייה.

דת ומדינה

העיר הגדולה בישראל כבר לא סגורה בימי שבת / מוטי בסוק

ארבע שנים לאחר המעבר לראש עיר חילוני, אצטדיון טדי מארח משחקים בשבת ובאזורי בילוי חדשים צפויים לפעול בתי קולנוע ומסעדות גם ביום המנוחה

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, הן מבחינת מספר התושבים, כ-800 אלף איש, והן מבחינת השטח, כ-125 אלף דונם ‏(לעומת כ-50 אלף דונם בתל אביב‏). מאז 1967 אוכלוסיית ירושלים שילשה עצמה. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-159%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-327%. 499,400 מתושבי ירושלים הם יהודים ‏(62%‏), 281,100 מוסלמים ‏(35%‏), 14,700 נוצרים ‏(2%‏) מהם כ-12,000 נוצרים ערבים, ו-9,000 ללא סיווג דת ‏(1%‏).

תקציב עיריית ירושלים ל-2013 הוא 4.36 מיליארד שקל - גידול של 272 מיליון שקל או 6.65% ביחס ל-2012. תקציבה של תל אביב, להשוואה, הוא 4.09 מיליארד שקל.

מעבר לנתונים היבשים, המהפך שהתרחש בבירה לפני ארבע שנים, עם המעבר מראש עיר חרדי, אורי לופוליאנסקי, לראש עיר חילוני, ניר ברקת, שינה את העיר ותחושת ההזדהות של תושביה החילוניים והדתיים-מסורתיים עם העיר גדלה.

חניון קרתא, ליד חומת העיר העתיקה, נפתח לציבור הרחב בשבתות, חרף הפגנות אלימות של חרדים - מה שסימל את סוף הסחטנות החרדית בנושאים מסוג זה. בקרוב ייפתחו במתחם הרכבת ובאבו טור אזורי בילוי שיפעלו גם בשבתות.

בימים אלה מתנהל בירושלים עוד מאבק חילונים-חרדים, אולי האחרון, על אופי העיר. בעוד חודש עומד להיפתח בעיר מתחם הסינמה סיטי ובו 15 בתי קולנוע. בממשלה הקודמת, הוחלט כי המתחם לא יפעל בשבתות ‏(הקרקע שעליה נבנה הקומפלקס היא קרקע מדינה‏). החלטה דומה קיבלה מועצת עיריית ירושלים, שמפעילה את אצטדיון טדי בשבתות ובחגים. סיעות התעוררות ומרצ בעיר מקוות כי שר האוצר החדש, יאיר לפיד, יביא לפתיחת הסינמה סיטי גם בשבתות.

מרכז ירושלים, אתמולצילום: אורן נחשון

מזרח ירושלים

ירושלים המאוחדת? מזרח העיר מקבל רק 11% מתקציב העירייה / ליאור דטל

בשכונות ירושלים המזרחית מתגוררים כ-38% מתושבי העיר, אך כ-80% מתחנות הכיבוי, 91% ממתקני הספורט ו-84% מסניפי טיפת חלב נמצאים במערבה

השכונות הערביות במזרח ירושלים סובלות מתת-תקצוב, אי שוויון ואפליה תקציבית לעומת השכונות היהודיות במערב העיר - כך עולה מניתוח תקציב עיריית ירושלים ל-2011 שערכה עמותת עיר עמים, הפועלת לקידום שוויון ופתרון מדיני בירושלים, בשיתוף חבר מועצת העיר, ד"ר מאיר מרגלית ‏(מרצ‏) האחראי על תיק מזרח ירושלים בעירייה. לפי הניתוח, רק כ-10.7% מתקציב העירייה, שהסתכם בכ-4.7 מיליארד שקל ב-2011, הגיע בפועל לשכונות מזרח ירושלים. זאת, בעוד שתושבי מזרח העיר מהווים כ-38% מאוכלוסייתה.

לפי הנתונים, תקציב הרווחה המיועד לשכונות מזרח העיר, הנמצאות מעבר לקו הירוק, הסתכם בכ-12.6% בלבד מתקציב הרווחה העירוני ‏(64.8 מיליון שקל מתוך תקציב של כ-513 מיליון‏). זאת, אף ששכונות מזרח ירושלים סובלות משיעורי עוני גבוהים במיוחד, וכ-78% מהמשפחות בהן מוגדרות עניות.

         מזרח ירושלים
מזרח ירושליםצילום: עופר וקנין

לעומת זאת, מעיריית ירושלים נמסר כי היא משקיעה בשנים האחרונות 500 מיליון שקל בשיתוף משרד התחבורה לסלילת כבישים ותשתיות חדשות במזרח העיר ושדרוג כבישים קיימים, ו-400 מילון שקל במערכת החינוך במזרח העיר.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הניסיון להסתיר בדו"ח מעיני הציבור השקעות אדירות שמהן נהנים כלל תושבי העיר ולהשמיט תקציבים והשקעות ייחודיות למזרח העיר, מונע מאינטרסים פוליטיים שבינם ובין האמת אין דבר וחצי דבר".

תעסוקה

רק 50% מהירושלמים משתתפים בשוק העבודה - לעומת 64% מכלל הישראלים / הילה ויסברג ומוטי בסוק

העיר סובלת ממחסור באזורי תעסוקה ומקומות עבודה, אך מספר המועסקים מצוי בעלייה, וכ-85% מהתושבים המועסקים עובדים בעיר עצמה

רק כמחצית מתושבי ירושלים השתתפו ב-2012 בשוק העבודה, לעומת 63.6% בכלל ישראל - כך עולה מנתונים שפירסמה הלמ"ס השבוע, לקראת יום ירושלים. ב-2012 היה שיעור האבטלה בעיר 7.8%, לעומת ממוצע של 6.9% בישראל. עוד מתברר כי רק ב-74.3% ממשקי הבית בירושלים יש אדם עובד אחד לפחות, לעומת ממוצע ארצי של 78.8%; וכי בקרב משקי הבית עם ילדים, 10.9% ממשקי הבית בירושלים הם ללא מפרנס כלל, לעומת 5.6% בממוצע באוכלוסייה העירונית בישראל.

חרדים מול מפעל אינטל בירושליםצילום: אמיל סלמן

סיבה עיקרית להשתתפות הנמוכה בעבודה בירושלים היא הרכב האוכלוסייה. 32% מתושבי העיר הם חרדים ועוד 35% הם ערבים - שתי הקבוצות בעלות שיעור ההשתתפות בעבודה הנמוך ביותר בישראל. גורמים נוספים הם היעדר היצע מספק של מקומות עבודה וחסרונו של מרכז תעשייה וטכנולוגיה בעיר, המובילים לכך שחלק ניכר מהסטודנטים המסיימים את לימודיהם בירושלים ‏(כ-38 אלף סטודנטים לומדים בעיר מדי שנה‏) לא נשאר לעבוד בה.

מחקר שערך הכלכלן אורי דהן לבקשת חברת מועצת עיריית ירושלים מסיעת התעוררות, מירב כהן, מעלה כי יותר מ-80 יחידות ממשלה ממוקמות כיום מחוץ לירושלים - בניגוד לחוק יסוד, "ירושלים בירת ישראל ‏(1980‏)".

עם זאת, ב-2009-2011, לפי הלמ"ס ועיריית ירושלים, נוספו לעיר 30 אלף מקומות עבודה חדשים, וב-2012 נוספו עוד 17 אלף מקומות עבודה. גם מספר המועסקים מצוי בעלייה, ומאז 2005 צמח ב-25%. למרות המחסור באזורי תעסוקה, רוב מוחץ מקרב תושבי העיר ‏(85%‏) עובדים בה, לעומת 63.4% מתושבי תל אביב-יפו.

דיור

בירושלים ממשיכים לבנות - גם דירות קטנות / רנית נחום-הלוי

מספר התחלות הבנייה בירושלים הצטמצם במידה מזערית בלבד ביחס 
לשאר חלקי המדינה - כך עולה מנתוני מכון ירושלים לחקר ישראל

ירושלים שומרת על יציבות בשיעור התחלות הבנייה בתחומה. מנתוני מכון ירושלים לחקר ישראל עולה כי בעוד שבישראל כולה ירד מספר התחלות הבנייה מ-72,900 יחידות דיור ב-1995 ל-42,700 בממוצע לשנה ב-2011-2012 - ירידה בשיעור של 41% - הרי שבירושלים נרשמה ירידה קלה בלבד, מ-2,580 דירות לשנה ב-1995-1996, ל-2,330 לשנה ב-2011-2012 - ירידה בשיעור של 10% בלבד.

מנתוני המכון עולה עוד כי בירושלים נבנו דירות קטנות בשיעור הגבוה כמעט פי שלושה משיעורן בשאר המדינה. שיעור התחלות הבנייה של דירות בנות שלוש חדרים בישראל ירד מ-19% מכלל התחלות הבנייה ב-1995 ל-4% ב-2012. לעומת זאת, בירושלים היוו דירות אלה 27%-29% מהתחלות הבנייה ב-1996-2000. לאחר מכן היתה תקופה עם מגמה משתנה, כולל עלייה עד לכדי 41% ב-2004, ולאחר מכן ירידה לכ-11% ב-2011-2012.

גם ברוב יישובי סובב ירושלים, שיעור התחלות הבנייה של דירות שלושה חדרים היה נמוך - 8%-9% בבית שמש ובמודיעין-מכבים-רעות, 3%-4% במבשרת ציון ובמעלה אדומים, ושיעור זניח במודיעין עילית ובגבעת זאב. יוצאת דופן היא העיר ביתר עילית, שבה היו דירות בנות שלושה חדרים 22% מכלל התחלות הבנייה - שיעור זהה לתל אביב-יפו.

צילום: אמיל סלמן

דירות גדולות בנות חמישה חדרים ומעלה אפיינו בסובב ירושלים בעיקר את היישוב צור הדסה, שבו היה חלקן גבוה מ-80% מהתחלות הבנייה. שיעור דירות אלה מקרב התחלות הבנייה היה 20%-22% בבית שמש ובביתר עילית, 30% במעלה אדומים ‏(בדומה לירושלים‏) ו-45%-48% ביישובים גבעת זאב, מבשרת ציון ומודיעין-מכבים-רעות.

תחבורה

הרכבת הקלה הביאה מהפכה - אך יש עדיין לאן לשאוף / דניאל שמיל

ירושלים 2013 - תמונת מצב

עד העשור שעבר סבלה ירושלים מתכנון תחבורתי מיושן שהוביל לפקקים ארוכים, אך השקת הרכבת הקלה וסלילת כבישים חדשים הקלו על המצב

בשנים האחרונות נהפכה ירושלים מאחת הערים המפגרות בתחבורה בישראל לאחת המתקדמות שבהן. בסוף שנות ה-90 היתה העיר במצוקה של ממש בשל תכנון תחבורתי מיושן. בעוד שמשרדי הממשלה עזבו את מרכז העיר ועברו לקריית הממשלה ועסקים נטשו את המרכז לטובת קניונים, המשיך המרכז להיות פקוק במאות אוטובוסים מזהמים. תושבי העיר בילו שעות ארוכות באוטובוסים עם מסלולים ארוכים ומפותלים, והנהגים נתקלו בעומסי תנועה.

הדבר החל להשתנות באמצע העשור שעבר, עם תחילת הבנייה של הרכבת הקלה ותכנון מחדש של קווי האוטובוסים בעיר. עוד לפני ההפעלה הסדירה של הרכבת הוכנסו לעיר קווי אוטובוסים מהירים, שנסעו על מסלולי תחבורה ציבורית בלעדיים. קווים אחרים נהפכו לקווים מזינים, המפנים נוסעים אל הרכבת הקלה. כיום מתבצעות עבודות להארכת קו הרכבת הקלה עד להדסה עין כרם, ובעוד שלוש שנים תתחיל בנייתו של קו נוסף לרכבת הקלה.

בתחבורה הציבורית בירושלים אמנם חל שיפור ניכר, אך מצבה רחוק עדיין מזה של ערים אירופיות. נוסעים נאלצים להמתין בתחנות בשל חוסר תיאום בין הקווים המזינים לרכבת הקלה, ובשל מחסור בקרונות, הרכבת צפופה מאוד. תחילת הפעולה של הרכבת לוותה בחבלי לידה כואבים מאוד עבור תושבי העיר. בין היתר, התארכות העבודות שיתקה את מרכז העיר, והפעלת הרכבת כללה אכיפה נוקשה ואף גסת רוח לעיתים של פקחי סיטיפס, חברה פרטית המפעילה את הרכבת.

כבישי ירושליםצילום: רויטרס

לנוסעים ברכב פרטי, החידוש הגדול היה שדרות בגין, שנפתחו ב-1998 ומאפשרות תנועה בדרך מהירה בתוך העיר, בדומה לנתיבי איילון בגוש דן. כיום מוארכות שדרות בגין דרומה. השבוע נחנך בהן מחלף על שם בנציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה, המוביל לבית חנינא. גם הכניסה לירושלים שונתה עם סלילת כביש 9, המאפשר לנסוע במישרין ממחלף מוצא לצפון העיר.

השנה מתוכננת הרחבה ושדרוג של כביש מספר 1, אך בעתיד הוא כבר לא ישמש כדרך המרכזית לעיר. כביש 45 ייסלל בין מחלף בין שמן לירושלים, וישמש את הבאים מתל אביב והצפון, וכביש 39 ישרת את תושבי בית שמש ובהמשך את הבאים לעיר מדרום.

הגירה

ברקת לא הצליח לצמצם את מספר התושבים שנוטשים את העיר / ליאור דטל

ב-2011 עזבו את ירושלים כמעט 18 אלף איש, ורק 10,500 עברו להתגורר בה. הרוב המכריע של העוזבים הם צעירים עד גיל 30, שלוקחים אתם את משפחתם

ירושלים סובלת בשנים האחרונות ממאזן הגירה שלילי במיוחד. תושבים רבים מעדיפים לעזוב את העיר לטובת יישובים אחרים, ומספר התושבים החדשים שנכנסים אליה נמוך יותר ממספר המהגרים ממנה. ב-2011 עזבו את ירושלים יותר מ-17.7 אלף תושבים, ורק 10.4 אלף תושבים עברו לגור בה. הנתון המדאיג יותר הוא ש-68.5% מהעוזבים הם צעירים עד גיל 30 וילדיהם.

מאז שנכנס לתפקיד ראש העיר, ברקת לא ממש הצליח לשכנע את התושבים להישאר בירושלים. ב-2008, בתחילת כהונתו, 17.3 אלף תושבים עזבו את העיר, ומספר העוזבים ב-2011 דומה למספר העוזבים ב-2007, כ-17.5 אלף.

חנות לוצ'י, רח' קינג ג'ורג', ירושליםצילום: אמיל סלמן

עם זאת, ב-2011 ירד מספר התושבים שעזבו את העיר לעומת מספרם ב-2009 ו-2010, שבכל אחת מהן עזבו את העיר יותר מ-18 אלף תושבים.

בסולם האשכולות החברתיים הכלכליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דורגה ירושלים באשכול הרביעי מבין עשרה ‏(ככל שהאשכול גבוה יותר כך רמת החיים, הכנסת התושבים והשכלתם גבוהות יותר‏). מבחינה זאת, ירושלים נחשבת אחת מהערים בעלות רמת החיים הנמוכה בישראל. זאת, בעיקר בשל מצבם של תושביה החרדים והערבים, שחלק גדול מהם סובל מעוני.

תעשייה

"חברות שבעבר לא היו מוכנות להתקרב לעיר מוצאות אותה עכשיו אטרקטיבית" / אורה קורן

הטבות שמציעה הרשות לפיתוח ירושלים לחברות, סטודנטים ועובדים 
עזרו להפוך את העיר למוקד משיכה לחברות היי-טק

ירושלים נהפכה בשנים האחרונות למרכז היי-טק של ממש, עם דגש ניכר על מדעי החיים. אזורי התעשייה העיקריים בעיר הם עטרות, שבו מרוכזות כ-200 חברות המעסיקות כ-5,000 עובדים והוא משמש מרכז לתעשייה מסורתית; והר חוצבים, המאכלס כ-280 חברות היי-טק המעסיקות כ-10,000 עובדים. בנוסף פועל באוניברסיטה העברית כפר היי-טק המאכלס כ-20 חברות, המעסיקות כ-400 עובדים - כך נמסר אתמול מהרשות לפיתוח ירושלים.

הרשות, שהוקמה כשותפות בין העירייה לממשלה, מקבלת את עיקר מימונה מהממשלה ומציעה בשנים האחרונות הטבות לחברות, סטודנטים ועובדים. הטבות אלה הצליחו למשוך לעיר תעשיות מהמרכז ולהשאיר בה את בוגרי המוסדות האקדמיים. מנהל הפיתוח העסקי של הרשות, איציק עוזר, אמר כי בנוסף להרחבה המתוכננת בהר חוצבים, אזורי תעשייה חדשים מצויים בשלבי פיתוח מתקדמים בגבעת שאול וצומת אורה, מעל עין כרם.

מפעל טבע בהר חוצביםצילום: טס שפלן

אריק רגבלסקי, יו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים, טען כי החסם הגדול ביותר בפני פיתוח תעשייה בעיר הוא מחסור בקרקעות. "הר חוצבים הולך ומתמלא, ובעטרות, אזור תעשייה שפעם ברחו ממנו, הביקוש עולה על ההיצע", אמר. לדברי עוזר, "אנחנו מזהים בשנתיים אחרונות שינוי די גדול. חברות שבעבר לא היו מוכנות להתקרב לעיר מוצאות אותה עכשיו אטרקטיבית".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker