45% מהציבור: מצבנו הכלכלי הורע בחמש השנים האחרונות

לק גדל והולך מהציבור הישראלי מאמין שמצבו הכלכלי הורע בחמש השנים האחרונות ‏(2008–2012‏) - כך עולה מסקר דעת קהל שהזמין מרכז המידע והמחקר של הכנסת. לפי הסקר, כ–45% מהציבור חושבים שמצבם הורע בחמש השנים האחרונות - עלייה לעומת שיעור של 38% בסקר דומה שערך המרכז ב–2010. 16% בלבד חשים שמצבם הכלכלי השתפר בתוך חמש שנים, לעומת 19% ב–2010. כ–38% טענו שמצבם לא השתנה.

הנשאלים שחשו שהם משתייכים למעמד הנמוך או הבינוני־נמוך (הגדרת המעמדות - לפי ההגדרה שבמחקר מרכז המידע הנלווה לסקר, ראו עמ' 4) מרגישים שמצבם הורע. הנשאלים ששייכו את עצמם למעמד בינוני־גבוה והגבוה מרגישים כי מצבם השתפר.

מסיכום התשובות לכלל שאלות הסקר, עולה תחושה של הרעה במצב הכלכלי וחשש מפני העתיד בקרב הציבור. לפי ממצאי מרכז המידע והמחקר, רק נסקרים מהמעמד הגבוה מרגישים שמצבם הכלכלי השתפר בחמש השנים האחרונות. שיעור הנשאלים שטענו שמצבם טוב יותר מזה של אחרים בסביבתם ירד ל–17%, לעומת 22% ב–2010. כמו כן, נרשמה ירידה במספר הנשאלים שהשיבו שמצבם כיום טוב יותר מזה שהיה במשפחתם כאשר היו בני 15.

ב–2012, השיבו כ–39% שמצבם השתפר בשנה הקודמת, לעומת 48% שטענו כך ב–2010. כ–20% דיווחו שמצבם זהה בהשוואה לעבר, וכ–33% טענו שמצבם הורע - עלייה לעומת רבע מהנשאלים שטענו כך ב–2010. במרכז מסבירים כי ייתכן שהשוני נובע מהמחאה החברתית של קיץ 2011, שאולי הגדילה את המודעות באשר למצב הכלכלי. מרבית הנשאלים בסקר טענו שבעתיד מצבם הכלכלי יורע. מנגד, ב–2010 רוב המשתתפים בסקר היו אופטימיים.

1. מדיניות המסים השפיעה חלקית

כ–89% מהנשאלים שטענו שמצבם הכלכלי הורע אמרו שהסיבה לכך היא עלייה ביוקר המחיה. 49% טענו שהמצב הורע בעקבות שינויים בצורכי המשפחה או במצב המשפחתי, ו–42% אמרו שחוו ירידה בהכנסות של אחד מבני המשפחה. 44% סיפרו שמצבם הורע בעקבות שינוי בהתנהלותם הכלכלית, ו–31% טענו שקיצוץ בקצבאות או עלייה במסים הם שאחראים להחמרה במצבם.

כ–57% מאלה שמצבם השתפר ייחסו זאת לשינויים בהכנסה מעבודה ובמשכורת של בני המשפחה; 53% טענו שהסיבה היא שינויים בצורכי המשפחה; 51% אמרו כי מדובר בשינויים ביוקר המחיה; 33% דיברו על שינויים בהתנהלות כלכלית, ו–38% ייחסו את השיפור לשינויים במסים.

מקרב הנשאלים שטענו שהכנסתם השתנתה, טענו הרוב ‏(52%‏) שהגורם לכך אינו מדיניות הממשלה בתחומי המסים בשנים האחרונות. 19% ציינו שהכנסתם קטנה בעקבות המדיניות הממשלתית ו–16% טענו שהכנסתם גדלה. רוב המשתתפים שאמרו שהכנסתם השתנתה בגלל הרפורמה במס ההכנסה היו מהמעמד הבינוני והגבוה.

2. עשירים לא מודים שהם כאלה, העניים חיים בהכחשה

לפי הסקר, רוב אזרחי ישראל חושבים שהם חברים במעמד הבינוני, אף שבפועל חלק גדול מהם משתייכים למעמד הגבוה או הנמוך. הישראלים לא רוצים להודות שהם נמנים על המעמד הגבוה, ובאופן דומה, גם לא מודים שהם שייכים למעמד התחתון. מרכז המידע והמחקר מסביר כי "יש פערים גדולים בין תפישת האדם את מצבו הכלכלי לבין מצבו הכלכלי האובייקטיבי, שנקבע בהתאם להכנסות שעליהן דיווח".

65.8% מהנשאלים טענו שהם משתייכים למעמד הביניים או למעמד הבינוני־גבוה, אך רק 39% מהמשתתפים במדגם השתייכו למעמדות האלה בפועל. רק 5.2% הגדירו את עצמם כחברים במעמד הגבוה, אף שבפועל מדובר ביותר מ–25%. כ–26.8% טענו שהם משתייכים למעמד הנמוך, אף שלמעשה שייכים אליו 34% מהנשאלים.

מהסקר עלה כי כמחצית מהנשאלים במעמד הנמוך באמת חושבים שהם משתייכים למעמד הזה, אך יותר מ–10% מהם חושבים שהם משתייכים למעמד הגבוה. כרבע מהנשאלים במעמד הבינוני מרגישים שהם במעמד כלכלי נמוך יותר, ואילו בקרב בני המעמד הגבוה, נמצא כי הם בעלי "נטייה להגדיר את מעמדם כנמוך יותר מהמעמד האובייקטיבי שלהם". רק 11% מהנשאלים במעמד הגבוה הודו שהם משתייכים לו.

לפי מרכז המחקר והמידע, ייתכן שרוב הנשאלים סבורים כי השכר החציוני גבוה יותר ממה שהוא בפועל. אגב, ההכנסה החציונית של משקי בית במדגם המייצג של מרכז המידע ‏(כלומר, ההכנסה שמחצית משקי הבית מכניסים פחות ממנה‏) נמוכה באופן משמעותי מזו שמוצגת בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 7,035 שקל נטו לחודש ב–2011, לעומת 9,137 שקל נטו על פי הלמ"ס.

3. במעמד הגבוה יש פחות מפרנסים מבמעמד הבינוני

לרוב, מצבן הכלכלי של משפחות בעלות שני מפרנסים טוב יותר מאשר מצבן של משפחות עם מפרנס אחד. כ–58% מהמשתתפים בסקר אמרו שבמשק הבית שלהם יש שני מפרנסים או יותר, ו–32% דיווחו שבמשק הבית מפרנס אחד. ל–8% לא היו כלל מפרנסים במשק הבית. למרות זאת, במעמד הגבוה שיעור המשפחות שבהן שני מפרנסים נמוך מזה שבמעמד הבינוני. במרכז מסבירים כי ייתכן ש"משקי בית במעמד כלכלי גבוה יכולים לוותר על הכנסה נוספת מעבודה, ולכן אחד מבני הזוג אינו מפרנס".

4. לא סוגרים את החודש

במעמד הביניים מתקשים לסגור את החודש. כ–42% מהנשאלים במעמד הבינוני מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות, וכך גם כ–56% מבני המעמד הגבוה. כ–31% מהנשאלים במעמד הבינוני־גבוה לא מצליחים לכסות את הוצאות משקי הבית לעומת 15% בלבד מהנשאלים במעמד הגבוה. כ–25% מהנשאלים במעמד הגבוה הצליחו לחסוך כל חודש. בקרב יתר המעמדות שיעור החוסכים הוא 4%–8% בלבד. 18% מהנשאלים קיבלו סיוע כספי שוטף מבני משפחה שלא גרים עמם בדירה, כמו הורים ואחים.

5. מוותרים על רכישת מוצרים בגלל קשיים כלכליים

כ–51% מהמשתתפים בסקר ציינו כי ויתרו בשנה האחרונה על רכישת מוצר עקב קשיים כלכליים, לעומת 44% מהמשתתפים בסקר ב–2010. כ–47% ויתרו על פעילויות פנאי ותרבות. בכל המעמדות דווח על ויתור על רכישת מוצרים: במעמד הגבוה שליש ויתרו על מוצרי צריכה, במעמד הבינוני כ–56%, ובמעמד הנמוך כ–73%.

6. במעמד הגבוה מוכנים להעלאת מסים

כ–34.6% מהנשאלים בכל המעמדות אמרו שהיו מוכנים לשלם יותר מסים כדי להרחיב את שירותי הבריאות. כשליש הסכימו לשלם יותר מסים כדי להרחיב את הסיוע בדיור, 
וכ–31% הסכימו להעלאת נטל המס בעבור הגדלת קצבאות הביטוח הלאומי. רק כרבע הסכימו לשלם יותר מסים כדי לשפר ולהרחיב את שירותי החינוך. מהסקר עלה כי שיעור הנשאלים במעמד הגבוה שהיה מוכן להעלות מסים היה גבוה יותר, בעיקר בעבור שיפור מערכת החינוך והבריאות. במעמד הנמוך הסכימו להעלאת מסים בעיקר עבור סיוע בדיור ציבורי.