מעמד הביניים הצטמצם בעשור האחרון: חלקו במשקי הבית ירד ל-26%

מעמד הביניים בישראל קטן ומצבו הכלכלי רעוע, והמעמד הגדול ביותר בישראל הוא המעמד הנמוך - כך עולה מסקירה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפי הסקירה, אחרי ירידה בגודלו של מעמד הביניים מאז 2002, חלה בשנים האחרונות עלייה מסוימת, אך ב–2011 שוב ירד חלקו באוכלוסייה.

1. המעמד הנמוך - הרחב ביותר

אחת ההגדרות המקובלות למעמד הביניים היא המעמד הכולל משקי בית שהכנסתם 75%–125% מההכנסה החציונית נטו ‏(לפי מספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית‏). במרכז המחקר בחרו להשתמש בהגדרה אחרת, מרחיבה יותר, הכוללת טווח הכנסות של 75%–200% מההכנסה החציונית נטו, תוך הפרדה בין "המעמד הבינוני" ‏(הכנסה של 75%–125% מההכנסה החציונית‏) לבין "המעמד הבינוני־גבוה" ‏(125%–200% מההכנסה החציונית‏).

"המעמד הבינוני־גבוה" כולל משקי בית שחלק גדול מהם ממוקמים בעשירון השמיני והתשיעי. לרוב, מקובל להתייחס למשקי בית בעשירונים אלה כאל מעמד גבוה.

לפי ההגדרה המצומצמת, מעמד הביניים בישראל ‏(הכנסות של 75%–125% מההכנסה החציונית‏) קטן במיוחד - רק 26.6% ממשקי הבית משתייכים אליו - ואילו חלקו של המעמד הנמוך הוא הגדול ביותר, עם כ–36% ממשקי הבית.

אם משתמשים בהגדרה המרחיבה, מצטרפים למעמד הביניים עוד 22.8% ממשקי הבית, המשתייכים למעמד הבינוני־גבוה ‏(הכנסות של 125%–200% מההכנסה החציונית‏). במקרה זה, נתחו של מעמד הביניים בסך משקי הבית מגיע ל–49.9% - נתח קטן יותר מבתחילת העשור. פחות מ–15% ממשקי הבית בישראל נהנים מהכנסות של יותר מכפליים ההכנסה החציונית.

2. מעמד ביניים קטן בהשוואה לאירופה

"מעמד הביניים מהווה עמוד תווך בחברות המפותחות", נכתב בסקירה. בעוד שמעמד ביניים צר עשוי להעיד על חברה מקוטבת - שיש בה בעיקר עניים ועשירים, הרי ש"ככל שמשקל מעמד הביניים מסך משקי הבית ומסך עוגת ההכנסות גדול יותר, כך עוגת ההכנסות מתחלקת באופן שוויוני יותר בין משקי הבית".

בהשוואה בינלאומית, מעמד הביניים בישראל קטן במיוחד. מחקר שערך מרכז המידע האירופי בלוקסמבורג בקרב 29 מדינות אירופיות מצא שב–2009, 39% ממשקי הבית בישראל היו ממעמד הביניים, לעומת 53% בממוצע במדינות שנבדקו. המחקר השתמש בהגדרה מקלה פחות מזו שבה השתמשו במרכז, ומגדיר את מעמד הביניים כבעל הכנסה של 70%–150% מההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית.

במרכז המחקר והמידע של הכנסת מסבירים כי ישראל היא מדינה הטרוגנית, ולכן הפערים בחברה גדולים יותר ומעמד הביניים קטן יותר. בנוסף, בישראל שיעור המשפחות שבהן שלושה ילדים ויותר גדול במיוחד לעומת שאר המדינות המפותחות - מאפיין שעשוי להקטין את מעמד הביניים. פערי ההכנסות בישראל ואי השוויון הם גורמים שמשפיעים ישירות על קוטנו של מעמד הביניים.

במרכז המחקר מציינים כי על פי בדיקת היחס בין ההכנסה החציונית של משקי הבית לבין ההכנסה הממוצעת, המעיד על משקל ההכנסות של משקי הבית במעמד הביניים מסך ההכנסות של משקי הבית ‏(ככל שהמספר נמוך יותר, משקל מעמד הביניים נמוך יותר‏) - הרי שמשקלו של מעמד הביניים בישראל עולה באופן יחסי עם הזמן, בהשוואה ליציבות או עלייה מתונה ברוב מדינות אירופה.

3. הכנסת מעמד הביניים: עד 
13 אלף שקל בחודש

ההכנסות של מעמד הביניים בישראל אינן גבוהות. על פי ההגדרה המצומצמת למעמד הביניים, משקי הבית בו מכניסים כ–7,600 עד כ–13,000 שקל בחודש נטו ‏(נכון ל–2011‏), ונתחם בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית הוא כ–23.5%. רוב משקי בית בהכנסה כזאת נכללים בעשירונים הרביעי עד השביעי. משקי בית המשתייכים למעמד הבינוני־גבוה נהנים מהכנסה של 13–18.6 אלף שקל נטו בחודש ‏(וברשותם כ–30% מעוגת ההכנסות‏).

4. 15% מההכנסות למעמד הנמוך, 31% לגבוה

למרות הדאגה הרבה למצבו של מעמד הביניים, ההכנסה של יותר משליש ממשקי הבית בישראל מדאיגה הרבה יותר: היא מסתכמת בעד 7,600 שקל נטו בחודש. אלה הם משקי הבית שמשתייכים למעמד הנמוך, הכולל חלק גדול מהמשפחות בישראל ‏(כ–36%‏). משקי הבית במעמד הנמוך מקבלים 15.6% בלבד מעוגת ההכנסות. לעומת זאת, ההכנסה של משקי הבית מהמעמד הגבוה בישראל מגיעה ל–18.6 אלף שקל ומעלה ‏(נטו‏), וברשותם כ–31% מעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההכנסה החציונית החודשית נטו לנפש סטנדרטית ב–2011 היתה 4,001 שקל.

מהמסמך עולה גם כי ב–36% ממשקי הבית, ההכנסה לנפש סטנדרטית היא פחות מ–3,000 שקל נטו בחודש, וב–65% ממשקי הבית ההכנסה לנפש היא פחות מ–5,000 שקל נטו בחודש.

5. ריקי כהן - בעשירון התשיעי

בתחילת החודש סיפר שר האוצר יאיר לפיד בפייסבוק כיצד ביקש מפקידי האוצר לחשוב על ריקי כהן מחדרה, מורה בתיכון, נשואה לאיש היי־טק ואם לשלושה. לדבריו, היא ובעלה מרוויחים יחד 20 אלף שקל בחודש ומייצגים את מעמד הביניים הישראלי, הכורע תחת נטל המסים ולמעשה מקיים את המדינה. הסטטוס של לפיד עורר תגובות נזעמות, בטענה כי הוא מתעלם ממי שבאמת ראוי לדאוג להם - העניים. גם לפי הסיווג של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הכנסות משפחת כהן מציבות אותה במעמד הגבוה, שמשקי הבית שבו מכניסים יותר מ–18.6 אלף שקל נטו, ולכן ממוקמים בעשירון התשיעי ומעלה.

6. זליגה אל 
המעמד הנמוך

מעמד הביניים התכווץ במהלך העשור האחרון, גם מבחינת חלקו באוכלוסייה וגם מבחינת חלקו בהכנסות: עד 2002, יותר ממחצית ממשקי הבית נכללו במעמד הביניים או המעמד הבינוני־גבוה, על פי המרכז. מאז הוא החל להצטמצם, במקביל ליישום המדיניות הכלכלית שהובילה הממשלה מ–2003 ועד היום.

ב–2002–2005 ירד שיעור מעמד הביניים מ–50.6% ממשקי הבית ל–48.1%, בעיקר בשל זליגה למעמד הנמוך. מאז 2005 חל שיפור במצבו של מעמד הביניים, אך הוא עדיין רע יותר מבתחילת העשור. בין 2005 ל–2011 עלה שיעור משקי הבית במעמד הבינוני בכ–2.7% והגיע ל–49.4% מהאוכלוסייה. ב–2011 שוב חלה ירידה בגודלו של מעמד הביניים, אך במרכז אומרים כי עדיין לא ניתן להעריך אם מדובר בשינוי מגמה.

במקביל, בין 2002 ל–2005 חלה ירידה של 6.1% במשקל ההכנסות של מעמד הביניים בחלוקת ההכנסות - מ–54.4% ל–51.5%. מאז 2005 חלקו של המעמד בעוגת ההכנסות החל לגדול והגיע לכ–53.6% ב–2011 - עדיין נמוך בהשוואה ל–2002.

7. 80% מהכנסות מעמד הביניים - מעבודה

רגע לפני הקיצוצים הצפויים בקצבאות הילדים, במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי כ–38% מהכנסות המעמד הנמוך הן מקצבאות ותמיכות של הממשלה ‏(ירידה לעומת כ–42% ב–2005, אך התלות בהן עדיין גבוהה‏). 11% מהכנסות המעמד הבינוני וכ–5% מהכנסות המעמד הגבוה הן מקצבאות.

רוב ההכנסות של מעמד הביניים והמעמד הגבוה הן שכר מעבודה, שמהווה כ–80% מהכנסות משקי הבית במעמדות אלה. לעומת זאת, הכנסות משכר מהוות רק כ–60.6% מהכנסות משקי הבית במעמד הנמוך. ההכנסה של המעמד הנמוך מעבודה עלתה לעומת 2005, אז היתה כ–56.5%, ואילו אצל מעמד הביניים והמעמד הגבוה מדובר בירידה, מכ–83%.

ההכנסות של המעמד הנמוך מפנסיה נמוכות במיוחד באופן יחסי ומסתכמות ב–1.9% בלבד ‏(ירידה לעומת 2.1% ב–2005‏), של מעמד הביניים ב–6.8% ‏(עלייה לעומת 5.9% ב–2005‏), ושל המעמד הגבוה ב–8.5% ‏(עלייה לעומת 7% ב–2005‏). ההכנסות מהון מהוות 5.7% מהכנסות המעמד הגבוה, וכ–1.8% מהכנסות המעמד הבינוני. למעמד הנמוך אין הכנסות מהון.

8. השיפור בהכנסות נמוך מהגידול בצמיחה

בסך הכל, ההכנסות של כל משקי הבית בישראל ‏(במונחי ההכנסה נטו לנפש סטנדרטית‏) גדלו ב–2005–2011 בכ–11%, במושגים ריאליים ‏(בניכוי האינפלציה‏). הגידול בהכנסה היה חד יותר בעשירונים הנמוכים יותר ‏(2–5‏), אך ההכנסה לנפש בהם היתה ונותרה נמוכה במיוחד. למשל, בעשירון הרביעי חל גידול של כ–17% בהכנסה הממוצעת לנפש סטנדרטית, ל–2,920 שקל לחודש. בעשירון העשירי חל גידול נמוך יותר, של כ–9.5%, אך ההכנסה בו גבוהה באופן משמעותי, ועלתה באופן ריאלי לכ–12.8 אלף שקל נטו.

אף שההכנסות גדלו, הן לא הדביקו את הגידול בתוצר המשק ‏(הצמיחה הכלכלית‏). בין 2005 
ל–2011 עלה התוצר לנפש, המעיד על רמת החיים, בשיעור ריאלי של כ–16%, וכמות המועסקים במשק עלתה בשיעור של כ–21.3%.

עוד מתברר כי ההכנסה נטו לנפש תקנית גדלה במחירי 2011 ‏(לעומת 2005‏) בעשירון העשירי ב–9.5%, בעוד שבעשירון הראשון היא גדלה ב–8% בלבד, בעשירון השישי ב–8.4% ובעשירון השמיני ב–7.8%. ההכנסה בעשירון השביעי גדלה ב–15.6% ל–5,315 שקל, לעומת 4,597 שקל ב–2005.

9. חינוך חינם לבני 3 מועיל בעיקר למעמד הגבוה והבינוני

אחד ההישגים העיקריים של המחאה החברתית היה יישום מלא של התוכנית לחינוך חינם בגילאי 3–4. במרכז מציינים כי משקי בית בעשירונים הנמוכים כבר זכאים לסבסוד גני ילדים בגיל זה, ולכן מניחים שרוב ההטבה תנותב למשקי בית במעמד הביניים והגבוה.

בנוסף, כדי להקל על יוקר המחיה המליצה הוועדה להעניק שתי נקודות זיכוי ממס לאבות לילדים עד לגיל 3. מבדיקת המרכז עולה כי משקי בית בעשירון החמישי המשתייכים למעמד הביניים ינצלו רק 0.13 מערך נקודת הזיכוי, בעשירון השביעי ‏(מעמד בינוני־גבוה‏) ינוצלו שתי נקודות זיכוי ואבות בעשירון התשיעי ‏(מעמד גבוה‏) יוכלו לנצל עד 6.3 נקודות זיכוי.

מהניתוח של המרכז עולה כי נקודות הזיכוי יועילו לאבות במעמד הביניים, אך למעמד הבינוני־נמוך יועילו רק באופן חלקי. לעומת זאת, במעמד הגבוה ניתן לנצל את נקודות הזיכוי במלואן עבור ילד אחד ולפחות חלק נמקודת הזיכוי עבור ילדים נוספים. כך, הנהנים העיקריים הם במעמד הגבוה ביותר, שמספר הילדים בגילאי 0–3 במשקי הבית המשתייכים לו נמוך במיוחד.

החל ב–2012, אמהות עובדות לילדים עד גיל 5 זכאיות לנקודת זיכוי נוספת. לפי נתוני המרכז, נשים שהכנסתן נמוכה מ–7,048 שקל לא נהנות מנקודת הזיכוי מאחר שאינן משלמות מס הכנסה. למעשה, משקי בית המצויים בעשירונים הנמוכים מהעשירון התשיעי לא נהנים מההטבה. משקי בית בעשירון התשיעי בהם ילד אחד בלבד בגיל המתאים ייהנו מנקודת הזיכוי הנוספת.

10. נקודות 
הזיכוי ממס "מתבזבזות"

במרכז בחנו גם את מדיניות המסים בישראל, המשמשת להקטנת אי השוויון ובכך עשויה לתרום לשיפור מצבו של מעמד הביניים. נתוני המרכז מעידים כי חלק גדול מנקודות הזיכוי שניתנות לרבים מהעובדים במעמד הביניים והמעמד הנמוך "מתבזבזות", מאחר שהעובדים לא מגיעים לסף המס ולכן לא משלמים מס הכנסה. ב–2011 כל תושב ישראלי היה זכאי ל–2.25 נקודות זיכוי, ונשים זכאיות ל–0.5 נקודה נוספת.

המרכז מציע לשנות את שיטת הטבות המס מהטבה שניתנת ליחיד להטבה למשק בית, בהתאם להמלצות OECD. כך, אם אשה לא תצליח לנצל את ההטבה מאחר שאינה עוברת את סף המס, בן הזוג יוכל לנצל אותה ומצבו הכלכלי של משק הבית ישתפר. עוד מוצע להעביר את שווי נקודות הזיכוי ישירות לעובדים, בהתאם להכנסה עד סכום מסוים, וכך לשפר את מצבם של משקי הבית במעמד הנמוך והבינוני. בנוסף, במרכז אומרים כי הרחבת הקריטריונים למס הכנסה שלילי ‏(תשלום הניתן למועסקים בעלי הכנסה נמוכה‏), עשויה להביא לניידות גבוהה של משקי בית מהמעמד הנמוך למעמד הביניים.

עמותת ידיד: "מעמד הביניים קורס"

"הדו"ח של מרכז החקר והמידע של הכנסת מוכיח שוב את הטענה שאנו חוזרים ומשמיעים בשנים האחרונות - לא רק שמעמד הביניים קורס, אלא גם הגבולות בינו לבין השכבות המוחלשות, מעוטות ההכנסה - מה שמקובל להתייחס אליו כעוני - מיטשטשים והולכים" - כך אומרים בעמותת ידיד, הפועלת להעצמת השכבות החלשות בישראל. הדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת הוכן לבקשת העמותה, בעבור חברת הכנסת לשעבר רוחמה אברהם־בלילא.

"נתוני ההכנסות המעודכנים של הלמ"ס מפחידים עוד יותר", אומרים בעמותה. "ניתוח השכר החציוני, המראה שההכנסה החציונית פחותה משכר המינימום, מפחיד. המשמעות ברורה - על ממשלת ישראל להגדיל את שכר המינימום ולהסיר מיד חסמים ביורוקרטיים ואחרים המונעים מאוכלוסיות מוחלשות, ובעיקר אוכלוסיות שבהן יש מפרנס אחד לפחות אך הכנסתן אינה גבוהה ביותר מ–20% מהשכר הממוצע במשק, להתקיים בכבוד.

"על פי הדו"ח האוכלוסיות המוחלשות ומעמד הביניים הנמוך מהווים 62.5% מהאוכלוסייה, והכנסתם מהווה רק 39.9% מההכנסות. דבר זה מפחיד ויש לתת עליו את הדעת בכל הנוגע להתנהגות מדינת הרווחה והצורך בהרחבתה.

"אחת המסקנות המרכזיות של העמותה מהדו"ח היא כי ניתן להגדיל את הכנסתן של משפחות רבות אם תורחב יכולתן למצות את הזכויות המגיעות להן מהמדינה בתחומים רבים וביניהם תעסוקה, חינוך, רווחה, דיור, תשתיות, תחבורה ועוד. 'ידיד' מפעילה מתחילת 2013 את פרויקט '2013 - שנת הדיור', שמטרתו לסייע לישראלים לממש ולמצות את זכויותיהם בתחום הדיור. העמותה מתכוונת לפעול ביתר שאת גם בנושאי הליבה הנוספים שבהם היא עוסקת, ובהם זכויות בתחום הביטוח הלאומי, זכויות עובדים וסיוע בטיפול בחובות וקשיים כלכליים.

"העובדה שב–2011–2012 חל גידול משמעותי במספר הפונים למרכזי הזכויות של 'ידיד' והעובדה שהפרופיל הסוציו־אקונומי של 45% מהם לערך השתנה - מהשתייכות לעשירונים 1–5 להשתייכות לעשירונים 6–8 - מעידות על אותה קריסה שממשלת ישראל הנוכחית חייבת להביא בחשבון בעת הכנת התקציב ל–2013–2014".