ח"כ שלח: אסור לעבור לצבא מקצועי; יש לגייס את החרדים ולקצר את השירות

אבי בן בסט: "יש לבטל את הקצבאות לאברכים תוך שנתיים; אסור שיהיה שירות אזרחי ייעודי לחרדים" ■ מנואל טרכטנברג: "הקיצוץ בבטחון חייב להיות עמוק ולעמוד על בין 3 ל-5 מיליארד שקל"

TheMarker Online

‏"צריך לנתק את הקשר הגורדי שממשלת ישראל יצרה בין שירות בצבא לשוק העבודה, וכנראה שאין דרך לנתק אותה בלי לגעת בנושא השירות", כך אמר היום ח"כ עופר שלח (יש עתיד) בכנס בנושא "מהו מחיר השירות הצבאי לכל?", שנערך היום בבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. בדיון השתתפו בין השאר גם פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' צביקה אקשטיין שנמנים על יועציו של שר האוצר החדש יאיר לפיד.

שלח אמר בכנס כי "אסור לנו לוותר על מודל צבא העם. מקסימום אנשים צריכים לשרת כי אחרת המודל יקרוס מבחינה ערכית. אחרת, כשנגיע למצב בו בכל מחזור אחד מכל 7 במחזור לא יתגייס, אז גם השאר יתחיל לסרב". הוא הוסיף כי "מחיר השירות הצבאי לכל הוא לא רק במונחי כסף או לכידות חברתית - הוא גם במונחי עמידה אל מול איומים. אסור להפסיק את השירות הצבאי לכל. מבחינה ביטחונית, אנחנו לא יכולים לסמוך על צבא מקצועי". שלח הדגיש כי "חובה שכולם ישרתו. יש לגייס את החרדים, לקצר את שירות החובה ולהפוך אותו לדיפרנציאלי".

פרופ' אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית אמר במהלך הדיון כי יש לגייס את החרדים באופן מיידי והדרגתי, ויש לעשות זאת כבר בגיל 18, משום שגיל הנישואים בעדה החרדית והמהירות בה הם מביאים ילדים, יובילו למצב לא אפקטיבי כשהם יהיו חיילים. לא מדובר רק לגבי הנטל הצבאי, אלא על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. בן בסט אמר כי כפשרה ניתן לקבל כי כ-20% מהתלמידים ילמדו תורה ויוגדרו כ"עילויים".

ח"כ עופר שלחצילום: ישראל הדרי

בן בסט הדגיש כי "יש לבטל את התלות של האברך בישיבה בה הוא לומד וכך להגדיל את סיכויו להצטרף לשוק העבודה". הוא גם הוסיף כי יש לבטל את הקצבאות לאברכים תוך שנתיים, כי זו אחת הסיבות לחוסר הצטרפותם לשוק העבודה. עוד הציע בן בסט לקצר את שירות החובה בהדרגתיות עד ליעד סופי של שירות באורך שנתיים.

לגבי סוגיית השירות האזרחי אמר בן בסט כי "אסור שיהיה שירות אזרחי ייעודי לחרדים, זה בסיס לאפליה באופי השירות. הבעיה היא הרבה יותר עקרונית, ממשלה מספקת שירותים ציבוריים רחבים על ידי גביית מסים משום שנדרשת התמחות והתמקצעות בתחומים אלה".

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה, אמר כי "צו השעה דורש קיצוץ עמוק בביטחון בגובה של 5-3 מיליארד שקל. צה"ל פועל כארגון שלוקח בחשבון שיקולים כלכליים ככל ארגון אחר. הסיוע הביטחוני של ארה"ב למדינת ישראל מעוות את המחיר היחסי של מערכות מסוימות והדבר גורם להטעייה בצרכים הביטחוניים".

טרכטנברג התייחס לגיל הממוצע בו מתחילים ללמוד לימודים אקדמיים בישראל. "כיום יש פער ממוצע של 6 שנים בין מוסדות התיכון ללימודים האקדמיים. יש לקצר את השירות בלי לפגוע בביטחון. צריך להחדיר את הלימודים האקדמיים בתוך מסלול השירות הצבאי כי צריך היום צבא אינטליגנטי עם כישורים טכנולוגיים".

בהתייחסו לגיוס חרדים אמר "גיוס החרדים במינון זה או אחר לא שייך לשאלה זו, והוא  לא יתן מענה לקיצור הנדרש בשירות הצבאי. השאלה בגיוס חרדים היא ערכית ולזה צריך להתייחס בנפרד".

אלוף (מיל.), פרופ' ישי בר מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, "אני מסכים עם הצורך לגייס חרדים, זה בליבת השוויון, אך יש עם כך בעייתיות. המדינה הציונית מביאה לידי ביטוי את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, אך המגזר החרדי לא מקבל את האתוס הציוני, ולכפות אותו עליו מעורר בעיות מוסריות. מדינה דמוקרטית נבחנת בשאלה עד כמה היא יכולה לקבל את השונה".

פרופ' מנואל טרכטנברגצילום: ישראל הדרי

בר הוסיף ואמר כי "צבא בונה עם זו אמירה פשיסטית. בחברה דמוקרטית תפקיד הצבא לשמור על העם. תפקידו של צה"ל הוא לא ללמד מקצועות ליבה וזה מה שיידרש ממנו משום שחרדים לא יודעים עברית, אנגלית ומתמטיקה. למרות שצה"ל התקדם מאוד בשנים האחרונות בשירות הנשים, גיוס חרדים יחזיר את שירות הנשים אחורה, מערך ההדרכה ייפגע. אם יוחלט שמחייבים לגייס, יש כאלה שלא יסכימו וייכנסו לכלא ויש לתקצב גם את זה. בנוסף, אלו שיתגייסו לא ירצו לשרת שירות קרבי ואי אפשר לכפות על חיילים להיות לוחמים".

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, סיכם את הדיון ואמר כי  "לא נוכל לכפות על הציבור החרדי להתגייס בכוח, יש להם כלים להתנגד לכך. נוכל להביא חרדים לצה"ל אם הם יראו את ההליכה לצבא כתועלת כלכלית. יש לזכור כי לא נוכל להטיל על הציבור הזה קנסות גבוהים בהתחשב במצבם הכלכלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker