כך מתכננת הוועדה לשוויון בנטל לתמרץ חרדים להתגייס - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מקלות וגזרים

כך מתכננת הוועדה לשוויון בנטל לתמרץ חרדים להתגייס

בחודש הקרוב תיאלץ ועדת השרים לשוויון בנטל לקבל החלטות קשות: האם לכפות גיוס על החרדים? האם להפעיל סנקציות כלכליות? ומי יקבע את זהות הפטורים? 
■ הנחת העבודה: צה"ל הוא שלב בדרך לשילוב בשוק העבודה

46תגובות

ועדת השרים לענייני שוויון בנטל, שעל הקמתה הוחלט השבוע, תנהל את אחד הדיונים המקצועיים החשובים בתולדות ישראל: ב–45 הימים הקרובים צריכה הוועדה לגבש הצעת חקיקה חדשה לחוק טל, הצעה שאמורה להביא לשינוי ההיסטורי של גיוס החרדים לצה"ל, ולאחר מכן לשילובם בשוק העבודה.

בראשות הוועדה עומד שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, והיא תכלול גם את השרים אורי אריאל, יצחק אהרונוביץ', משה ‏(בוגי‏) יעלון ועמיר פרץ. על פניו, העבודה של ועדת השרים אינה מסובכת מדי: הכל כבר נכתב במסגרת נספח ג' להסכם הקואליציוני, המפרט את ה"מתווה" לגיוס החרדים לצה"ל. למעשה, סימני השאלה רבים - והופכים את החלטות הוועדה למשמעותיות במיוחד להצלחת המהלכים בנושא.

גיל כהן מגן

לפי המתווה שבהסכם הקואליציוני, השירות הצבאי לכל יקוצר לשנתיים; מספר החרדים שיגויס לצבא בגיל 18–21 יגדל מדי שנה; 1,800 תלמידי ישיבות יוכרו מדי שנה כ"מתמידים" ויקבלו פטור משירות צבאי; וחרדי שלא יוכר כמתמיד ולא יתגייס לצה"ל יוענש ‏(הוא והישיבה שלו‏) בסנקציות כלכליות. מלבד זה, בתקופת המעבר, 2013–2018, כל החרדים בני 22 ויותר שלא שירתו בצבא יקבלו פטור משירות.

אפשר, כמובן, להבחין מיד כי הסעיף האחרון מאיין את כל הסעיפים לפניו - אם חרדים בני 22 מקבלים פטור אוטומטי משירות צבאי, איך יוכל צה"ל לגייס חרדים בני 18–21 לצבא? אפשר גם להבחין כי המתווה המפורט כולל הכל חוץ מהפרטים החשובים באמת - איך יקבע צה"ל את זהותם של 1,800 ה"מתמידים"? אילו סנקציות יוטלו על מי שלא התגייס? איך אפשר יהיה להגדיל את מספר המתגייסים אם אין סנקציות ברורות, ובפועל יש פטור גורף מעל לגיל 22?

ה"חורים" בהסכם הקואליציוני - שלא ברור אם הוכנסו לשם בכוונה או נובעים מחוסר הבנה של מורכבות סוגיית הגיוס של החרדים לצבא - מולידים אינסוף פרשנויות למה התכוונו החותמים על ההסכם, ומהי בעצם התוכנית המיטבית להביא לגיוס החרדים. מאחורי הקלעים של עבודת ועדת השרים, ומול יו"ר סיעת יש עתיד בכנסת, ח"כ עפר שלח, מתנהלים בשבועות האחרונים מגעים אינטנסיביים בניסיון לגבש תוכנית שלמה, מקצועית, ונטולת "חורים" - תוכנית שתעבור לא רק את מבחן הכנסת, אלא גם את מבחן המציאות: צורכי צה"ל מחד, והעמדות של החרדים מאידך.

כמה גופים, ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, פועלים בימים אלה מול פרי ושלח, בניסיון ליצוק תוכן מעשי לתוך המתווה. לכולם ברור שזוהי השעה שבה מתקבלות ההחלטות הגורליות - שיקבעו את המתווה של שילוב החרדים גם בצבא וגם בשוק העבודה, ולכן חייבים לוודא כי התוכנית שתתקבל תהיה ישימה ואפקטיבית. בהתאם, התוכניות שמועלות בפני פרי ושלח הן תוכניות מעמיקות ורחבות, פרי עבודה של חודשים רבים, לרבות מגעים שנעשו מול מנהיגי החרדים, כדי לנסות ולגשש מה יכול להתקבל על דעתם של החרדים.

התוכניות השונות מעלות כמה כיווני חשיבה חדשניים, שלהערכת כותביהן הם הכרחיים כדי להבטיח את הצלחת התוכנית - שתהיה מקובלת הן על החרדים והן על החילוניים, וכמו כן שתהיה ישימה.

1. השתלבות בחברה הישראלית

גיוס החרדים לצבא הכרחי לשם השתלבותם בחברה הישראלית - בלי גיוס הם יתקשו מאוד למצוא עבודה. ההערכה היא כי במצב הקיים החרדים אינם מסוגלים להשתלב בשוק העבודה: הציבור החילוני דוחה אותם בשל השתמטותם מהשירות, והחרדים עצמם מנוכרים לעולם החילוני ומפחדים ממנו. כך, בעקבות החלטת הממשלה לפני שנה וחצי על שחרור 11 אלף אברכים בני 28 ומעלה מחובת השירות הצבאי, התברר שרק 10% מהם עזבו מאז את הישיבות, וגם הם נשארו ברובם המוחלט לעבוד במשרות בשכר נמוך בתוך המגזר החרדי.

לכן, ההערכה היא כי השירות הצבאי הוא שלב חיוני בדרך לשילובם של החרדים בשוק העבודה. השירות בצה"ל מסיר את העוינות החילונית כלפיהם, מפגיש את החרדים עם העולם החילוני ומסייע להם להפחית את חששותיהם ממנו. זאת, בנוסף לכישורים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה, בעיקר השכלה מתאימה, שהחרדים חסרים אותם לחלוטין - והצבא הוא מסגרת מצוינת לרכוש אותם. השירות הצבאי, לכן, אינו רק נדבך בשוויון בנטל השירות, אלא חוליה קריטית בשוויון בנטל החברתי־כלכלי.

יח"צ

2.
 ללא כפייה

הגיוס אסור שיעשה בכפייה: המדינה תשאיר לבני הישיבות את הבחירה אם לשרת בצבא או להמשיך ללמוד. כלומר, המתווה הבסיסי של חוק טל יישאר בעינו. בכך מכוונים להפחית את החשש החרדי מפני כפייה חילונית "שנועדה להרוס את עולם הישיבות ולחלן בכוח את החרדים". בנוסף, לא תהיה פגיעה בתקציב הישיבות, שהוא כמיליארד שקל בשנה.

3. בשלים לחיי עבודה

עם זאת, לחרדים אין רצון לשנות בעצמם את הססטוס קוו הקיים, על אף העוני הרב שבו הם חיים, ואף ששתי קבוצות מובילות בחברה החרדית - הספרדים והחסידים - בשלות להעדיף חיי עבודה על פני חיי למידה בישיבה ‏(הדבר אינו נכון לגבי הליטאים, שאצלם לימוד התורה הוא ערך עליון‏). במצב הנוכחי, עם זאת, התמריצים החברתיים דוחפים את החרדים להישאר במעגל הלימודים, והתמריצים הכלכליים מאפשרים להם לעשות כן.

בנוסף, ההערכה היא כי ההתנגדות לשירות צבאי אינה התנגדות עקרונית: אין שום כלל הלכתי שמונע שירות. ההתנגדות הגורפת לשירות כיום נובעת מחששות של הרבנים כי גיוס בני ישיבות בגיל 18, לפני שהתחתנו, עלול לחשוף את הצעירים בשלב מוקדם מדי של חייהם לעולם החילוני, ולהביא לחזרתם בשאלה. הרבנים, לכן, מתנגדים לצבא בעיקר בשל שאלת הגיל - הם לא יהיו מוכנים לאשר גיוס של בני ישיבות לפני שהם מתחתנים ומתקבעים באורח החיים החרדי, בגיל 21–22.

4. התמריצים הכלכליים

הדרך לשנות את התנהלות החרדים עוברת דרך התמריצים הכלכליים. ההצעה היא ליצור מציאות כלכלית שלא תאפשר למרבית החרדים להישאר בישיבות. לשם כך מוצע לקבוע יעדים לגיוס בני ישיבות לצבא. אי־עמידה ביעדים תביא לקיצוץ בתקציב המועבר לישיבות. כך ייווצר לישיבות תמריץ לעמוד ביעדי הגיוס.

בנוסף, קיימת תמיכה בצעדים שכבר מתגבשים באוצר, של הכבדת הקיום הכלכלי על מי שאינו עובד - קיצוץ קצבאות הילדים, והתניית ההנחות בארנונה, בביטוח הלאומי ובמעונות היום ביציאה לעבודה ועוד. כיום, התמיכות מאפשרות למשפחות החרדיות לשרוד ללא עבודה, גם אם בתנאים של עוני קשה. ההערכה היא שבלעדיהן, המשפחות החרדיות יצטרכו ברובן לצאת לשוק העבודה.

במקביל יינתנו תמריצים כלכליים משמעותיים לגיוס לצבא: אברך שיתגייס יקבל במשך שנה מענק מיוחד, וכך גם הכולל שלו, כך שלכולל יהיה תמריץ לעודד גיוס לצבא.

להערכת אחת ההצעות, כתוצאה מכל הצעדים האלה מרבית המשפחות החרדיות לא יוכלו יותר לשרוד בלי לעבוד. התקציבים של הכוללים, שעד היום שימשו למחייתם של האברכים ומשפחותיהם, יחד עם כל ההטבות שזכו להם מהמדינה, כבר לא יספיקו כדי לכלכל כל כך הרבה אברכים. בפועל, מרבית האברכים יצטרכו לפרוש מהכולל. רק מיעוט, שמוערך בכ–20%–30% מאוכלוסיית הגברים החרדים, יצליח להישאר בכולל. תקציב הכולל, כאשר יחולק רק לאותם 25%, יאפשר להם להתקיים. אם מספר האברכים יהיה גדול יותר, התקציב לא יספיק כדי לפצות על אובדן התמיכות הנוספות.

תומר אפלבאום

הצעה אחרת, לעומת זאת, גורסת שלא ניתן לתמרץ או לקנוס את האברך היחיד, וכי הדבר יעורר שוב את תחושת הכפייה, ולכן עדיף לפעול רק דרך תקציב הקהילה - הקהילה כולה או תקציב הישיבה הספציפית. הכוונה היא שישיבה שלא תעמוד ביעדי הגיוס תקציבה יקוצץ, ובכך ייווצר לחץ פנימי של הישיבות לשחרר לגיוס את מי שאינו מתאים ללימודים לכל החיים, כדי להציל את אותם 20%–30%, העילויים המתמידים.

5.
 שאלה של גיל

הגיוס לצבא יוכל להיעשות רק לאחר החתונה, בגיל 21–22. תוכנית אחת מציעה לגייס אותם חצי שנה לאחר החתונה, לפני לידת הילדים, כדי להוזיל את תשלומי המשפחה. תוכנית אחרת גורסת שאין ברירה אלא לגייס את החרדים בגיל 22, נשואים עם ילדים, וכי תשלומי המשפחה הגבוהים הם תשלום הכרחי אך כדאי. ההערכה היא שאובדן התוצר למשק בשל אי־יציאתם של החרדים לעבודה הוא 8 מיליארד שקל בשנה. זה הרבה יותר ממה שיעלו תשלומי המשפחה עבור גיוס החרדים בגיל 22, ושחרורם בשלים לשוק העבודה בגיל 24.

6.
 שירות אזרחי

חלק מההצעות רואות את השירות הצבאי והאזרחי כשווים. הצעות אחרות טוענות כי השירות האזרחי הוא לא יותר מבלוף, וכי בכל מקרה הוא לא יאפשר את שילוב החרדים בחברה הישראלית, מאחר שלא יעניק להם את ההכשר הנדרש בעיני החילונים, וגם לא יחשוף אותם לחברה הישראלית ולקודים שלה - ולכן לא יאפשר הטמעה בחברה.

7. שינוי הפיקוח 
על הישיבות

חלק מהתוכניות ממליצות לשנות מן היסוד את הפיקוח על הישיבות, כדי לוודא שמי שמצהיר שהוא לומד ולא עובד - אכן לומד. למעשה, ההערכה היא שגם כיום רק 25% מהגברים החרדים אכן לומדים באופן מלא בישיבה - בעוד שרובם הגדול עובדים במשרות לא חוקיות. לכן יש המלצה לעבור לפיקוח אקטיבי על תלמידי הישיבות, לרבות באמצעות אמצעי זיהוי ביומטריים, וכן להתייחס במלוא החומרה למי שהצהיר שהוא לומד, אבל בפועל עובד, והוא ייחשב לעריק מהצבא.

כדי לשפר את האכיפה מוצע גם לשנות את הגודל המינימלי לקיומו של כולל. יותר ממחצית הכוללים כיום הם בגודל המינימלי של 15 איש. כמובן שבלתי אפשרי לפקח על כל כך הרבה כוללים קטנים, ולכן קשה מאוד לדעת אם הכוללים האלה אכן מקיימים לימודים כסדרם או לא.

עם זאת, תוכניות אחרות גורסות שאסור לרדוף את החרדי הבודד, וכי בכל מקרה אמצעי האכיפה יהיו לא אפקטיביים, ועדיף להתמקד בעמידה של כל כולל ביעדי הגיוס שהוצבו לו. כולל שלא יעמוד ביעדים, פשוט יאבד את תקציבו.

8. 
הכשרה מקצועית

הסעיף בהסכם הקואליציוני, על שחרור מיידי של כל החרדים בני 22 ומעלה בארבע השנים הקרובות, נתפס כסעיף שמסכל את היכולת לחולל שינוי בחברה החרדית. ההמלצות האחרות, לכן, הן כי התוכנית תיושם מיידית על כל החרדים בני 18–23 כיום. אברכים מבוגרים יותר, בני 24 ויותר, יקבלו פטור משירות צבאי - בתנאי שייצאו לשלושה חודשים של הכשרה מקצועית, שתאפשר להם לרכוש את הכישורים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה. הפטור לבני 24 ומעלה יהיה חד־פעמי, כדי לפתור את בעיית האברכים שלומדים בישיבות ואינם עובדים, כ–30 אלף איש.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#