ירידה ברמת החיים בגוש דן ובפריפריה, עלייה בהתנחלויות - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מפת הפערים של ישראל

ירידה ברמת החיים בגוש דן ובפריפריה, עלייה בהתנחלויות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה חלוקה חדשה של היישובים בישראל לאשכולות חברתיים-כלכליים ■ סביון, 
כפר שמריהו ועומר שמרו על מעמדן באשכול הגבוה ביותר, אך ברשויות רבות אחרות, כמו גבעתיים, רמת גן, חדרה 
וקרית אונו נרשמה ירידה ברמת החיים ■ האשכולות אמורים לשמש כלי עזר מרכזי בחלוקת התקציבים בישראל

52תגובות

שלוש רשויות מקומיות נהנות מרמת החיים הגבוהה ביותר בישראל - סביון, כפר שמריהו ועומר. הכנסתם של תושבי הרשויות הללו היא גבוהה בהרבה מהשכר הממוצע במשק, והישגי מערכת החינוך בהם היא טובה יותר מאשר ברוב המדינה - כך עולה מהחלוקה החדשה של היישובים בישראל לאשכולות שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(הלמ"ס‏), על בסיס עיבוד נתוני 2008.

רוב הישובים שירדו ברמת החיים הם ישובי הפריפריה - של יהודים, ערבים ומיעוטים כ-75% מהישובים בהם רמת החיים ירדה),שאר הישובים שירדו ברמת החיים הם ישובי המרכז - בהם בולטים בעיקר ערי גוש דן: חולון, רמת גן, ראשון לציון וגבעתיים. רק בהתנחלויות בודדות רמת החיים ירדה.

ניר קידר

התמונה מתהפכת כשמביטים על הישובים שרמת החיים בהם עלתה. כאן מדובר ב-20% מההתנחלויות, בהם הר חברון - מועצה המורכבת מ-15 התנחלויות, ומטה בנימין, הכוללת התנחלויות רבות כמו עלי, טלמון ועפרה.

1. לפי החלוקה לאשכולות, היישובים העשירים האלה נכללים באשכול ה–10 - הגבוה ביותר. ההכנסה הממוצעת לנפש בשלוש הרשויות האלה גבוהה פי 9 ויותר מההכנסה הממוצעת של התושבים באשכול הנמוך ביותר. המספר הממוצע של כלי רכב לנפש במשק בית גבוה בהן פי 5 מהממוצע באשכול הנמוך ביותר. פחות מ–10,800 איש - 0.14% מאוכלוסיית ישראל - נהנים מרמת החיים הזאת. השאר מסתפקים בפחות. 125,729 תושבים חיים ביישובים שרמת החיים בהם הוגדרה כנמוכה ביותר ‏(אשכול 1 - הנמוך ביותר‏). רוב היישובים הללו הם יישובים ערביים, בדואיים וחרדיים, כמו לקיה, תל שבע, ביתר עלית ומודיעין עילית.

2. ככל שהאשכול הכלכלי־חברתי של הרשות המקומית גבוה יותר, כך גם ההכנסה הממוצעת של התושבים בו גבוהה יותר, שיעור התעסוקה גדול יותר וגם הבתים גדולים יותר. קיימים הבדלים גם במשתנים נוספים. ביישובים שממוקמים באשכול גבוה יותר התושבים מבוגרים יותר ומשכילים יותר ‏(ממוצע שנות לימוד ושיעור בעלי תואר אקדמי גבוהים יותר‏), ויש פחות ילדים במשק בית.

3. הלמ"ס משקיעה מאמצים רבים בעדכון האשכולות החברתיים־כלכליים. עדכון כזה מתבצע אחת לכמה שנים, ותמיד מתבסס על נתוני השנים הקודמות. החלוקה לאשכולות נותנת תמונת מצב כללית על רמת החיים ביישובים בישראל, אבל בעצם נועדה לשמש ככלי עזר מרכזי בחלוקת התקציבים. עם זאת, בניגוד למה שהיינו רוצים לחשוב, חלוקת התקציב היא לא תמיד צודקת - ובדרך כלל לא מתחשבת באשכולות החברתיים־כלכליים האלה, אלא בגורמים אחרים. למעשה, החלוקה הזאת משפיעה על תקציבי הרשויות המקומיות בעיקר בסעיף אחד - מענקי האיזון שהן מקבלות ממשרד הפנים.

מענקי האיזון הם מענקים שמקבלות כמעט כל הרשויות, פרט ל–15 רשויות שיש להן הכנסות עצמאיות. המענקים נועדו לסייע לרשויות לשמור על איזון תקציבי ולספק שירותים בסיסיים לתושבים. משרד הפנים מתחשב באשכול החברתי־כלכלי של הרשויות כחלק מהנוסחה שנועדה לקבוע את גודל המענק - ולא כמרכיב בלעדי בנוסחה.

דודו בכר

4. בשורות רעות לריקי כהן מחדרה: היישוב שבו היא מתגוררת הידרדר מהאשכול השישי בדירוג קודם ‏(שפורסם ב–2009 והתבסס על נתוני 2006‏) לאשכול החמישי בדירוג הנוכחי. הידרדרות במדד מצביעה על עזיבת תושבים מבוססים את היישוב, או לחלופין על ירידה ברמת החיים בו. ההכנסה הממוצעת בחדרה היתה 5,125 שקל ‏(ברוטו‏) לנפש ב–2009.

אם גברת כהן של שר האוצר, יאיר לפיד, היתה קיימת, היא היתה משתכרת בערך פי שניים מהממוצע בעיר שלה - ואולי היתה מעדיפה לעבור לכוכב יאיר, שם השכר הממוצע לנפש גבוה מ–10,000 שקל בחודש. בסך הכל, רמת החיים בשליש מ–199 עיריות ומועצות מקומיות הידרדרה בין השנים 2006–2008, אז בוצע שקלול הנתונים על בסיס נתוני מפקד האוכלוסין. מנגד, רק 25 רשויות מקומיות שיפרו את רמת החיים שלהם. מצבן של רוב הרשויות לא השתנה.

בעוד שהרשויות באשכולות המבוססים ביותר שמרו על מעמדן, כמה יישובים שמאוכלסים בתושבים רבים מהמעמד הבינוני והבינוני־גבוה ירדו בדירוג החברתי־כלכלי שלהם. גבעתיים וקרית אונו בולטות ברשימת הרשויות שמעמדן ירד. שתי הרשויות דורגו בעבר באשכול התשיעי - יחד עם היישובים המבוססים בישראל - וכיום הן ממוקמות באשכול השמיני, שכולל רשויות מקומיות גדולות כמו תל אביב, חיפה ורמת גן ואת ערי השרון הרצליה, רעננה והוד השרון. ראשון לציון הידרדרה לאשכול השישי מהאשכול השביעי שבו היתה מדורגת בעבר, וכך גם אזור. גם חולון, נתניה ויבנה בלטו בהידרדרות בדירוג החברתי־כלכלי שלהן - הרשויות האלה דורגו ב–2006 באשכול השישי, וכיום הן מדורגות באשכול החמישי.

רשימת הרשויות בפריפריה והיישובים הערביים והבדואיים שרמת החיים בהן ירדה גדולה יותר: מצפה רמון, בית שאן ושדרות הידרדרו מהאשכול החמישי לרביעי, בו ממוקמת גם עיר הבירה ירושלים. אופקים וחצור הגלילית ירדו לאשכול השלישי. באקה אל ג'רביה וג'סר א־זרקא ירדו לאשכול השני לאשכול הנמוך ביותר.

5. בעוד שברוב יישובי הפריפריה רמת החיים ירדה, ברשימת היישובים ששיפרו את מעמדם הכלכלי בולטות כמה התנחלויות. כך - קרית ארבע, בית אל, קרני שומרון והמועצה האזורית מטה בנימין, שיפרו את מעמדם החברתי־כלכלי. אחד ההסברים לשיפור במצבן נובע ממדיניות הממשלה בשנים האחרונות. בעוד שהלמ"ס מקפידה לפרסם את החלוקה של היישובים לאשכולות חברתיים־כלכליים, המדינה מעניקה הטבות שמתבטאות בין היתר בתקציבים גבוהים יותר ליישובים שמוגדרים כ"אזורי עדיפות לאומית". רוב ההתנחלויות מוגדרות כאזור עדיפות לאומית, ולכן זוכות להטבות שמסייעות לתקציבן ולשיפור מעמדן. עם זאת, ההתנחלות הגדולה ביותר, אריאל, ירדה במקום אחד - מהאשכול השישי לאשכול החמישי.

6. תל מונד וכוכב יאיר עלו מהאשכול השמיני לאשכול התשיעי . גם כפר סבא ואורנית עלו מהאשכול השביעי לאשכול השמיני, ובאר יעקב עלתה מהאשכול החמישי אל האשכול השישי. בני ברק עלתה מהאשכול השני לשלישי. רק שתי רשויות שיפרו באופן משמעותי את מעמדן: המועצה האזורית הר חברון, המורכבת מ–15 התנחלויות, עלתה בשני מקומות - מהאשכול השלישי לאשכול החמישי. היישוב המתפתח חריש עלה גם הוא בשני מקומות, מהאשכול החמישי לאשכול השביעי.

7. הלמ"ס מחלקת את הרשויות המקומיות לאשכולות חברתיים־כלכליים על בסיס 16 משתנים בתחומי הדמוגרפיה, השכלה וחינוך, שיעור תעסוקה, הכנסה ממוצעת, יחס התלות בין הקשישים והילדים בחברה למועסקים ותכונות הדיור של התושבים. אחד הנתונים מתייחס גם לממוצע חדרי השירותים לנפש במשק בית. כך למשל, באופקים 0.56 חדרי שירותים לנפש בבית, ואילו ברעננה יש 0.89 חדרי שירותים לנפש.

8. התבוננות בנתונים שעל פיהם נקבעו האשכולות מספקת זווית נוספת על הפערים הגדולים בישראל. למשל, ההכנסה החודשית הממוצעת ל"נפש סטנדרטית" ‏(כולל ילדים‏) באשכול הגבוה ביותר היתה 16.9 אלף שקל בחודש - פי 10 מההכנסה החודשית לנפש במשק באשכול הנמוך ביותר ‏(1,789 שקל‏). ההכנסה לנפש הגבוהה ביותר היתה בסביון, כ–23 אלף שקל לנפש - פי 16 יותר מההכנסה הממוצעת לנפש במשק בית בלקיה, 1,469 שקל. הפער הזה נובע בין היתר משיעור הילודה וממספר הנפשות במשק בית, הגבוה יותר בערים המבוססות פחות, אבל גם מפערי השכר הגדולים במדינה - כפי שניתן לראות כשמשווים את חיפה ‏(הכנסה חודשית ממוצעת לנפש של 6,000 שקל‏), תל אביב ‏(7,000 שקל‏), ראשון לציון ‏(6,500 שקל‏) ואופקים ‏(3,150 שקל‏).

מעניין לראות גם שככל שהאשכול גבוה יותר, כך גדל גם מספר הנשים המועסקות ביישוב. מגמה זו נעצרת באשכול העשירי, שם מספר הנשים המועסקות נמוך יותר משיעור המועסקות באשכולות קודמים.

9. בערים המבוססות שיעור בעלי התואר האקדמי גבוה יותר. בתל אביב, למשל, ל–48% מהתושבים בני 25–54 יש תואר אקדמי, ברעננה ל–55.6% ובראשון לציון ל–31.2%. לעומת זאת, בפריפריה הנגישות להשכלה גבוהה נמוכה יותר, ושיעור בעלי התואר האקדמי - שנחשב כמקפצה לרמת חיים גבוהה יותר - נמוך בהרבה.

רק 12.5% מהתושבים בני 25–54 בירוחם ובטבריה הם בעלי תואר אקדמי, ובבאר שבע ל–27.2% מהתושבים בגיל העבודה יש תואר אקדמי. שיעור האקדמאים הוא נמוך במיוחד בישובים הערבים והחרדים.

10. ישראל היא אולי סטארט־אפ ניישן, אבל ביישובים רבים במדינה ליותר ממחצית ממשקי הבית אין כלל חיבור לאינטרנט. זהו אחד הפערים הבולטים במיוחד במאפייני הרשויות. באופקים רק 46% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט, ובאילת 70%.

ביישובים החרדיים והערביים, רק לשיעור קטן ממשקי הבית יש חיבור לאינטרנט. באום אל פאחם רק לקצת יותר משליש ממשקי הבית יש אינטרנט, וברהט רק ל–17%. בירוחם, בטבריה ובדימונה לפחות מ–60% ממשקי הבית יש חיבור לאינטרנט. בתל אביב מעל ל–75% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט. ברעננה וברמת השרון מעל ל–85% מחוברים לאינטרנט. בסביון ובכוכב יאיר 95% ויותר מהתושבים מחוברים לאינטרנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#